ההתיישנות חסמה את המשלח

 עו"ד גיל נדל
 
כידוע, למוביל ימי נקבעה תקופת התיישנות מקוצרת של שנה. החוק קובע כי מוביל ימי יהיה פטור מאחריות כלשהי לגבי הטובין אם לא הוגשה תביעה לבית המשפט תוך שנה אחת ממועד מסירת הטובין (סעיף III 6 לכלל האג ויסבי, שאומצו בפקודת הובלת טובין בים).
מצד שני, סעיף III 6(א) לכללי האג ויסבי כולל חריג, וקובע כי תביעה לשיפוי צד ג' ניתן להגיש גם לאחר תום השנה, בהתאם לדיני ההתיישנות של מדינת ישראל, ואולם בית משפט השלום בתל אביב (בש"א 152317/07) קבע לאחרונה כי משלח בינלאומי לא יוכל להיעזר בסעיף זה.
באותו ענין דובר במשלח בינלאומי שהוציא שטר מטען משלו (FBL) ליצואן, ושהוצא לו שטר מטען "מאסטר" על ידי מוביל ימי. המשלח הבינלאומי נתבע על ידי חברת הביטוח של היצואן בגין אבדן המטען, והוא הגיש מצידו הודעת צד ג' (לאחר תום שנה) כנגד המוביל הימי. המשלח הבינלאומי טען כי תביעתו מושתתת על אדני סעיף III 6א לכללי האג ויסבי, בעוד שהמוביל הימי טען לתקופת התיישנות של שנה על פי סעיף III 6.
בית המשפט קיבל את עמדת המוביל הימי וקבע כי סעיף III 6 מדבר ביחסי המוביל (כלפיו מוגשת תובענה) והשוגר או הנשגר (או מי שבא בנעליהם). לעומתו, סעיף III 6א מדבר על מועד הגשת תביעת שיפוי נגד צד שלישי. מכאן, קבע בית המשפט כי הצד השלישי בו מדובר אינו השוגר או הנשגר (או חליפם) – שהם הצד האחד – ואף אינו המוביל – הוא הצד השני, ועל כן תביעה כנגד מוביל לא תוכל להיכנס לסעיף III6א.
לדעתנו, פסק הדין אינו חף מביקורת. לאור תוצאת פסק הדין, ניצב המשלח הבינלאומי באופן חשוף לחלוטין בתביעות על נזקים למטען. אמנם, שטר המטען של המשלח הבינלאומי כולל בדרך כלל תקופת התיישנות מקוצרת של תשעה חודשים, ואולם הסדר זה אינו מעוגן בחוק, בשונה מתקופת ההתיישנות של המוביל הימי, ומעמדו חלש יותר. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה של משלח בינלאומי, הפועל כמתאם הובלה, ושכלל אינו מנפיק שטר מטען. במקרה כזה, אם הוא נתבע יחד עם המוביל הימי, והתביעה מוגשת כנגדו לאחר תום שנה, אל מי יוכל לחזור?
מצאנו גם דיעה אחרת בענין: לסיטואציה של משלח בינלאומי המנפיק שטר מטען זאת התייחס בית הדין לחוזים אחידים בענין טרנסכלל (ע"ש 7029/99) וקבע כי המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות מהחריג של סעיף III6 א: "מהאמור עולה, שתביעת שיפוי כנגד המוביל בפועל, בגין חובות אותן חב המשלח ללקוחו על-פי שטר מטען המוצא על-ידי המשלח, יכול המשלח, לפחות אם ייחשב כ"מוביל" על פי האמנות, להגיש בחלוף שנה ממועד הובלת המטען. משאלו הם פני הדברים, אין מקום להגביל את תקופת ההתיישנות של תביעת הלקוח נגד המשלח לתקופה קצרה מזו הקבועה בתקנות האג ובאמנת ורשה".
נראה, אם כך, שפסק דינו של בית משפט השלום עומד בסתירה לפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים. לא נותר לנו אלא להמתין ולראות האם יוגש ערעור על פסק הדין.
 

 

לראש העמוד