עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, אוהד קריאף

 

בחודש אוגוסט האחרון, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות חדשות המטילות חובת גילוי מלא על משלחים בינלאומיים במישור היחסים עם צרכן פרטי, ומטרתן למנוע הפתעות ומחלוקות בין משלחים בינלאומיים ללקוחותיהם, באשר לשכר המגיע למשלח.

 

לפי דברי הוועדה, התקנות צפויות להתפרסם בחודש ספטמבר ברשומות וייכנסו לתוקף לאחר ארבעה חודשים מיום פרסומן, בחודש ינואר 2016.

[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015].

 

תקנות אלה מגיעות על רקע כך שכאשר משלח בינלאומי נותן הצעת מחיר ללקוחו, עבור שירותי השילוח עד להגעת המוצר לישראל, פעמים רבות מדובר בהצעת מחיר שאינה סופית ואשר צפויה לשינויים.

 

שינויים אלה מתרחשים בין היתר, בשל עלויות נוספות שהוטלו על יבוא המוצרים, כגון עלות בדיקה פיזית של רשות המכס, עלות מיסים, עלות אחסנה באם המוצר יעוכב לצרכי בדיקה, עלות סבלות, דמי נמל ועוד, כאשר לא תמיד ניתן לצפות מראש מה יהיו העלויות.

 

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך:

 

"אחת הבעיות שהועלו בהקשר של חברות השילוח היא חוסר ודאות לצרכן אילו תשלומים חברת השילוח עשויה לגבות ממנו. לנוכח חוסר השקיפות מצד חברות השילוח בדבר התעריפים שהן גובות והמקרים בהם חברות השילוח מחייבות בגינן את הצרכנים, מוצע להתקין תקנות אלו".

 

התקנות מחייבות את חברות השילוח הבינלאומי המבצעות שילוח מהספק בחו"ל לצרכן הפרטי בישראל, לפרסם מראש את התשלומים הנלווים, לרבות סוגי העמלות שהן גובות בעד השירות, מיסי יבוא המוטלים על הטובין, וכן להבהיר בחשבונית מהן האגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין.

 

התקנות החדשות מבקשות להחיל כללי גילוי על חברות השילוח, על-כן במסגרת התקנות חברות השילוח יחויבו לציין באתרי האינטרנט שלהן את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם ואת נסיבות גבייתם. התקנות מחייבות את חברות השילוח לפרט בחשבונית הניתנת ללקוח את כלל מרכיבי התשלום בנפרד, וחל איסור לגבות תשלום כולל מבלי לפרט את רכיביו.

 

בנוסף לכך, נקבע במסגרת הוועדה שטרם ביצוע העסקה, יחויבו חברות השילוח לגלות לצרכן את המחיר הכולל של הזמנת החבילה לארץ וכי עשויות לחול עליו הוצאות נוספות.

 

לשון התקנות כפי שפורסם לראשונה, קובע כי:

 

"משלח יגלה לצרכן, את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם וכן את נסיבות גבייתם, הכול באתר האינטרנט של המשלח".

 

ו"התשלום" מוגדר בתקנות כך:

 

"התשלום" – התמורה הכוללת שגובה משלח מצרכן בעד השירות שהוא נותן לו, וכן תשלומים נלווים לרבות עמלות בעד השירות, מסי יבוא על הטובין, אגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין".

 

ו"משלח" שעליו יחולו התקנות, מוגדר כך:

 

"עוסק שעיסוקו, כולו או חלקו, במשלוח טובין משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך שטחה";

 

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך בקשר לעלויות הנוספות:

"יש לציין כי במועד עשיית העסקה הצרכן לא יודע אם יחולו עליו תשלומים מסוימים, כגון דמי אחסנה בגין עיכוב בשחרור הטובין מהמכס או עמלות שמשולמות לחברת השילוח בגין העיכוב. המטרה של התקנה הוא להביא לידיעתו של הצרכן את כלל מרכיבי התשלום שיושתו עליו או שעשויים להיות מושתים עליו בגין עיכובים בשחרור הטובין מהמכס".

 

בדברי ההסבר לתקנות נאמר עוד כי הטלת חובות גילוי אלו הן חלק ממערך כולל להסרת חסמים קיימים לייבוא אישי, אשר גובשו לאור המלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא שאומצו בהחלטת ממשלה שמספרה 1564.

 

לאחר דיון שהתקיים בועדת הכלכלה של הכנסת, בוצעו תיקונים לנוסח התקנות ולפיהם המשלח נדרש לגלות לצרכן:

 

"את המחיר שגובה בעד שירות משלוח הטובין

איזה אגרות ומיסים חלים על משלוח הטובין

דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין

היכן ניתן למצוא את פירוט המסים והאגרות כאמור".

 

הערות:

 

על פי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, נדרש עוסק לגלות לצרכן את כל הפרטים המהותיים לגבי העסקה, לרבות לגבי שירות שניתן. כך, שלדעתנו חובת השקיפות הייתה קיימת גם לפני תיקון התקנות החדשות, במתכונת כזו או אחרת, ויתכן שהתקנות באות לפרט מה ייחשב פרט מהותי בנושא שילוח בינלאומי, כך שלא תהיה מחלוקת בנושא זה.

 

יש לשים לב כי התקנות אינן מתייחסות למישור היחסים העסקי שבין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים, אלא למישור היחסים שבין משלח בינלאומי לצרכן הפרטי או היבואן האישי. התקנות מתייחסות רק לצרכן על פי ההגדרה שבחוק הגנת הצרכן: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי";

 

יש לציין כי עשויות לפרוץ מחלוקות גם בין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים בנושא הצעת המחיר של המשלח והרכיבים שנכללו או לא נכללו בה, אך הצעת החוק הנוכחית אינה מטפלת במישור יחסים זה, ככל הנראה מתוך ההנחה שיבואן מסחרי אינו צד חלש שנדרש להגנת החוק.

 

על פי לשון התקנות, הן יחולו כאשר בוצעה עסקה בישראל עם משלח ישראלי, כך שלמשל בהזמנת מוצרים דרך אתרי אינטרנט זרים (Ebay, Amazon) אשר מבצעים הם את השילוח לישראל, לא יחולו התקנות על עסקאות מסוג זה.

 

ההגדרה שנקבעה בתקנות למונח "משלח" לדעתנו מעט רחבה מדי, ועשויה לכלול תחתיה גורמים נוספים בשרשרת השינוע לישראל, כגון חברת ספנות, סוכן מכס, ועוד.

 

 

לסקירות נוספות שנכתבו על ידינו בנושא יחסי משלח בינלאומי-לקוח בנושא עלות שירותי השילוח, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?

האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?

*             *             *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.