עו"ד גיל נדל, קידר הללי
משלחים בינלאומיים רבים נוהגים להעניק ללקוחותיהם (יבואנים, יצואנים) אשראי לצורך ניהול פעילותם השוטפת. לעיתים, האשראי גדל והלקוח אינו מחזיר את חובותיו במועד, דבר אשר מאלץ את המשלח לנקוט בפעולות שונות, וביניהן, בקשה להטלת עיקול על נכסי הלקוח המצויים בידי צדדים שלישיים. נושא כזה עלה לדיון לאחרונה בהחלטת בית משפט השלום בראשון לציון.
עובדות המקרה:
משלח בינלאומי ולקוחו, יצואן חקלאי, חתמו על הסכם אשראי שהוענק ליצואן עד לגובה של 500,000 ש"ח, ועל יסוד התחייבות זאת של היצואן, נתן המשלח שירותי שילוח ומימן את הובלת מטעני היצואן ליעדים בחו"ל. לאחר תקופה של שיתוף פעולה נותר היצואן חייב למשלח סכום נכבד של כ-915,000 ש"ח, סכום הכולל ריבית כפי שסוכמה בין הצדדים.
לאור זאת, הגיש המשלח תביעה לתשלום החוב וביקש מבית המשפט להטיל עיקול על כספים המגיעים ליצואן מצדדים שלישיים, עד שתוכרע התביעה העיקרית. בית המשפט נעתר לבקשה והטיל צו עיקול כאמור, ולאחר מכן הגיש היצואן בקשה לביטול העיקול.
בהחלטת בית המשפט מימים אלה, עלו לדיון שאלות בנושא סיכויי התביעה העיקרית, הסיכוי להכבדה (כלומר הערכה - האם יהיה קשה לבצע את פסק-הדין הסופי, אם לא יינתן עיקול כבר עתה) ושיקולי מאזן הנוחות ותום לב.
טענות הצדדים:
בעניין סיכויי התביעה והחוב הכספי לגופו, טען היצואן להתנהלות חסרת מקצועיות מטעם המשלח, שכן היה מדובר במשלוחים בעלי חיי מדף מוגבלים, ונטען שהמשלח הטעין אותם בחוסר מקצועיות על גבי כלי שיט בעל זמן הפלגה ארוך מהרגיל. כמו כן, טען היצואן לגביית יתר של סכומים החורגים מן המוסכם בין הצדדים.
מנגד, טען המשלח כי בהתאם להסכם ביניהם אין עליו אחריות למועדי ההגעה, וכי החיובים היו בהתאם למוסכם.
בעניין מאזן הנוחות, טען היצואן כי הבקשה לעיקול הוגשה בשיהוי רב, בחוסר תום לב ומתוך כוונה ברורה לגרום לו נזקים אדירים ודווקא בתחילת עונת הגידול.
החלטת בית המשפט:
בעניין סיכויי התביעה, קבע בית המשפט כי מאחר ושני הצדדים הסתמכו על הצעת מחיר של המשלח, אפשר לומר בסבירות מסוימת בשלב מקדמי זה כי סיכויי התביעה אינם נמוכים.
בעניין ההכבדה, קבע בית המשפט כי הוכח לו שליצואן אין נכסים על שמו וכל נכסיו משועבדים לטובת בנקים או צדדים שלישיים. כמו כן, צוין שהיצואן לא הגיש דו"ח כספי עדכני על מצבו, ולכן קיים חשש שאי מתן עיקול כבר עתה יכביד על ביצוע פסק-הדין כנגדו בעתיד.
בעניין מאזן הנוחות ושיקולי תום לב, קיבל בית המשפט את טענת המשלח כי לא נקט בשיהוי בלתי סביר ולא נהג מתוך נקמנות. עוד קבע בית המשפט כי הפגיעה במשלח אם יבוטל העיקול תהיה גדולה יותר מאשר הפגיעה ביצואן באם יוותר העיקול על כנו.
בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת היצואן לבטל את העיקול והותיר את העיקול על כנו, תוך חיוב היצואן בהוצאות של 6,000 ש"ח.
(תא"ק (ראשון לציון) 22553-11-10, השופטת איריס ארבל-אסל, החלטה מיום 23.1.11, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).
עדכוני מכס ורגולציה
