עו"ד רותם וירניק, עו"ד גיל נדל
סיפור המקרה:
משלח בינלאומי טיפל עבור יבואנית ביבוא משלוח בגדים מספק ספרדי. בהתאם להוראותיו של המשלח, הנפיק משלח ספרדי (שאיתו עובד המשלח הישראלי) שטר מטען למשלוח אווירי, ובו מצוין הנשגר - סניף הבנק של היבואנית בישראל. בשטר המטען נרשם כי התשלום עבור הסחורה נעשה בתנאי CASH AGAINST DOCUMENTS (CAD). כתוצאה מטעות משרדית של המשלח בישראל, שוחררה הסחורה לידי היבואנית מבלי ששטר המטען נחתם הבנק ו"הוסב" לטובת היבואנית. כחצי שנה לאחר מכן, קיבל המשלח דרישה מהספק לתשלום יתרת התמורה עבור הסחורה. דרישה זו הועברה ע"י המשלח ליבואנית, אשר במקום לשלמה החלה לנהל תכתובות עם הספק בעניין החוב. כתוצאה מכך הגיש הספק תביעה בספרד כנגד המשלח הספרדי לתשלום הסכום הנ"ל. לאחר שתביעת הספק נתקבלה בפסק דין אשר חייב את המשלח הספרדי בתשלום יתרת החוב פנה המשלח הספרדי למשלח הישראלי, אשר נאלץ לשלם בעצמו את הסכום שנפסק. פסק הדין שלפנינו עוסק בתביעה הכספית שהגיש המשלח כנגד היבואנית לתשלום יתרת חוב ששולמה ע"י המשלח בהתאם לפסק הדין הספרדי.
פסק הדין: בית המשפט דן במשמעות התקשרות בתנאי CAD וקבע כי המדובר "בעסקת מסמכים" להבדיל מעסקת טובין, קרי: עם קבלת שטר המטען על היבואן לשלם את מחיר הטובין ורק לאחר מכן משוחרר המטען ומסופק לידיו.
במצב דברים רגיל לפי תנאי ההזמנה ותנאי שטר המטען, ואלמלא מחדלו של המשלח, היה הבנק הנשגר אמור לקבל לידיו את שטר המטען ועם הטבעת חותמת הסבה, היה נוטל על עצמו לשלם לספק את התמורה הנקובה מחשבונה של היבואנית. המטען היה מסופק ליבואנית ונמסר בפועל בחצריה, רק לאחר שהייתה מוטבעת על שטר המטען חותמת הסבת הבנק ולאחר התחייבותו המוחלטת לשלם לספק את מלוא התשלום עבור המשלוח מחשבונה.
מכאן, הסיק ביהמ"ש כי כבר מלכתחילה, במסגרת עסקת היסוד שבין הספק ליבואנית, נקבע תנאי ברור ויסודי לפיו מחויבת היבואנית לשלם את התמורה למשלוח, עם קבלת שטר המטען "מוסב", בכל מקרה ובלא קשר לכל טענה שהייתה מועלית על ידי היבואנית כנגד עסקת היסוד, פרטי הטובין ואיכותם, טענות שהבנק מטבע הדברים אינו צד להן ואינו בודק אותם בטרם חתימתו על שטר המטען והסבתו ליבואן.
לפיכך, דחה בית המשפט את טענות ההגנה של היבואנית בדבר פגמים בעסקת היסוד ובטובין וקבע, כי היות וממילא לאור תנאי ההזמנה, לא יכלה היבואנית להעלות את הטענות הנ"ל כנגד הספק בעת שהיה עליה לבצע את התשלום, הרי שמשקיבלה לידיה את המטען ללא הסתייגות יש לראותה כמי שויתרה על טענות אלה גם במערכת היחסים שמול המשלח.
בהתאם, פסק בית המשפט, כי סירובה של היבואנית לשאת ביתרת החוב לספק ולשפות את המשלח אשר נשא בחיוב זה מכח פסק הדין הספרדי, מהווה עשיית עושר ולא במשפט והיבואנית חוייבה במלוא סכום התביעה .
פרשנות
מפסק הדין עולה כי יבואן המתקשר בעסקה עם ספק בתנאי CAD מוותר הלכה למעשה על התנאת התשלום כנגד בדיקת הטובין והתאמתם, היות והתשלום מתבצע ע"י הבנק מיד עם חתימת ה"היסב" מבלי שהטובין נבדקים על ידו. לפיכך, בהתקשרות עם ספק בתנאי CAD, מומלץ לקבוע מראש בהסכם בכתב, מנגנון החלפת טובין פגומים ו/או טובין שאינם עומדים בתנאי ההזמנה, תוך X ימים לאחר מסירת שטר המטען ליבואן, ולקבוע בהסכם זה, כי עלויות ההובלה והשילוח בגין החזרת הטובין לספק ומשלוח הטובין החלופיים, תהיינה על הספק.
יחד עם זאת, ככל שהדבר נוגע לאיחור במועד האספקה, כפי שנטען ע"י היבואנית בפס"ד זה, יכול היבואן להגן על עצמו גם בעסקה בתנאי CAD, ע"י מתן הוראה לסניף הבנק שלו, כי יחתום חתימת היסב על גבי שטר המטען, רק אם שטר המטען יגיע אל הבנק במועד מסויים, וממועד זה ואילך תהא חתימת הבנק מותנית באישור מראש של היבואן.
מבין השורות של פסק הדין, ברור כי בית המשפט ביקש להגיע לתוצאה צודקת ולמנוע מצב שבו יבואן "יתפוס טרמפ" על טעות של המשלח ויבקש להתחמק מתשלום חוב לספק. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי היבואן נמצא מתעשר של כדין על חשבון המשלח.
יש לציין כי דיונו של בית המשפט אינו מדויק בכל הנוגע למהותו של שטר המטען במקרה שלפנינו, שכן מדובר בשטר מטען אווירי, אשר אינו מהווה "שטר" ואף אינו מקנה זכות לקבל חזקה במטען.
ת.א 1011/04, בית משפט השלום בחיפה, פסק דין מיום 9.8.06
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
