עו"ד גיל נדל
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, המחייב משלח בינלאומי לשלם פיצוי כספי לגורם בחו"ל שאליו הומחתה זכות התביעה, בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען מקורי.
באותו ענין דובר במטען של 268 שולחנות שנמסר שלא כנגד שטר מטען פנימי מקורי לידי הקונה הישראלי, לאחר שהסחורה אוחסנה זמן רב יחסית בנמל וצברה אחסנות והשהיות. לטענת המשלח הישראלי (ששימש למעשה כסוכנו של המשלח הזר), הוא הגיע להסדר עם הקונה, בהסכמת המוכר, לפיו המטען ישוחרר ויאוחסן אצל הקונה מבלי להציג את שטר המטען המקורי או העתקו, אך לא ימכר ללא אישור של המוכר, והוא יישאר, עד להצגת שטר מטען מוסב, בבעלות המשלח הישראלי ותישמר לו (למשלח) הזכות לקבלו בחזרה עם דרישה.
משהמוכר לא קיבל את התמורה הכספית בגין הסחורה, תבע המוכר את המשלח הזר בספרד, והגיע עימו לפשרה. מועדון השיפוי Through Transport Mutual Services UK Limited שסיפק שירותי ביטוח אחריות מקצועית למשלח הזר, שילם את סכום הפשרה למוכר, ותבע את המשלח הישראלי לפיצוי כספי בגין מסירת הסחורה לקונה שלא כנגד שטר מטען מקורי.
בשורה התחתונה, בית המשפט קיבל את עמדת מועדון השיפוי על כך שלא ניתנה הסכמה של המוכר להסדר של שחרור הקונה שלא כנגד הצגת שטר מטען מקורי, ובהתאם לכך קבע כי המשלח התרשל בביצוע תפקידו ועליו לשאת בהוצאות מועדון השיפוי.
מעניינות במיוחד הן קביעותיו של בית המשפט באשר לשני עניינים מקדמיים שנידונו בפניו והם שאלת ההתיישנות, ושאלת היריבות המשפטית.
באשר לשאלת ההתיישנות, טען המשלח כי התביעה בספרד הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות של 9 חודשים הקבועה בשטר המטען הפנימי ומשום כך היו סיכויים טובים שהתביעה היתה נדחית בספרד, אלמלא הגיעו הצדדים לפשרה. על כך השיב בית המשפט כי "שאלת המחלוקת בתובענה שלפני הינה שאלת תפקודה המקצועי של הנתבעת כחברה העוסקת במתן שירותי שילוח ועמילות מכס. מכאן שאין התובעות כפופות בתביעתן את הנתבעת לתנאים המיוחדים בשטר המטען".
עם כל הכבוד, ניתן לחלוק על מסקנה זאת. סביר להניח שבשטר המטען מופיע סעיף הימלאיה המקנה הגנה גם לסוכנו של המשלח הבינלאומי. לא ברור מהו היקף ההגנה ששטר המטען היה קובע שם, אך לכל הפחות היה ראוי לדון בענין זה.
באשר לשאלת היריבות המשפטית, טען המשלח כי לא קיימת יריבות משפטית בינה לבין התובעות (מועדון השיפוי והמשלח הזר) שכן התובעות כלל לא הציגו שטר מטען מקורי, ועל כן אינן יכולות לתבוע מכוחו. על כך השיב בית המשפט התביעה אינה מבוססת על שטר המטען כי אם כי התביעה מבוססת על ביצוע עוולות בנזיקין כלפי התובעות, על הפרת חובת אמונים, ועל הפרת חוזה אשר אינו חוזה ההובלה, אם כי חוזה בע"פ בו התחייבה הנתבעת לפעול במקצועיות.
לדעתנו, עמדה זאת טעונה בירור מקיף יותר. באשר לקיומו של חוזה אחר, בע"פ – היה מקום לברר יותר את היקפו של חוזה זה ולא להסתפק בקביעה כללית לגביו. שנית, בכל הנוגע לטענות הנזיקיות, שעצם חלותן נדונה ואושרה בעבר על ידי בית המשפט העליון, הרי שיש להן השלכה לענין המחאת זכות התביעה אל מועדון השיפוי, שכן, ככלל, על פי פקודת הנזיקין, לא ניתן להמחות זכות תביעה נזיקית, ועל כן אם עסקינן בהמחאה זכות תביעה בשל עילת הרשלנות, הרי שהמחאה שכזו אינה תופסת.
ת.א. 22312/99, פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 1.12.08. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.