עו"ד גיל נדל, לינוי בר און
לפני מספר חודשים, התקבלה באופן חלקי תביעה של יבואן רהיטים בגין נזק למטען, כנגד משלח בינלאומי. יחד
עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה נגד נמל חיפה וסוכן המכס שטיפל במשלוח וקבע כי לא הוכח שהם
אחראים לנזק.
למעשה, היבואן הגיש תביעה כנגד רוב הגורמים המעורבים בשרשרת הלוגיסטיקה של המשלוח מחו"ל לישראל,
מתוך הנחה כי בית המשפט ימצא לפחות אחד מהם אשם בנזק שנגרם.
יש לציין כי התביעה נגד המשלח הבינלאומי התקבלה מחמת אי התייצבות לדיון ולא מטעמים לגופו של עניין.
סיפור המקרה:
חברת ק.ח.ל. ישראל, יבואן רהיטים, ייבאה מכולת רהיטים מנמל בהונג קונג לנמל חיפה. בהגעת המכולה לנמל
חיפה, המוביל היבשתי מטעם היבואן הבחין כי על דופן המכולה ישנה פגיעה. המוביל זימן נציג מהנמל אשר רשם
דו"ח אירוע, והמכולה יצאה לדרכה למחסני היבואן. כעבור כשבועיים, פתח היבואן את המכולה ולטענתו במועד
זה התגלה נזק לחלק מהרהיטים.
היבואן הגיש תביעה נגד המשלח הבינלאומי, נגד נמל חיפה ונגד סוכן המכס, בגין נזק שנגרם לרהיטים עקב כך
שהמכולה נפלה או נחבטה בעת שהייתה בנמל. התביעה הועמדה על סך של 00,777 ש"ח.
המשלח הבינלאומי טען כי אם נגרם נזק בתחומי הנמל- אין זה באחריותו, שכן תפקידו הסתיים בעת שהמשלוח
הגיע מחו"ל לישראל.
הנמל טען כי לא נגרם למכולה או למטען הרהיטים כל נזק במהלך הפריקה או השהייה בנמל וכנראה מדובר בנזק
שהיה קודם לכן או לאחר מכן.
סוכן המכס טען כי מתוקף תפקידו, אין לו אחריות לנזקים כפי שנטענו בתביעה.
פסיקת בית המשפט:
בעניין התביעה נגד הנמל, כזכור, טענת היבואן הינה שהנזק נגרם עקב פגיעה במכולה- בהיותה בנמל חיפה, כאשר
הטענה כורכת למעשה שתי חלופות- האחת, כי גורם לא ברור גרם לחבטה של דופן המכולה וכי חבטה חזקה זו
גרמה לטלטלה של הרהיטים ולפגיעה בהם; והשניה- כי המכולה נפלה והנזק נגרם עקב הזעזוע שגרמה הנפילה.
לאחר שנבחנו הראיות, קבע בית המשפט כי שתי השערות אלה לא הוכחו. היבואן לא הצליח להוכיח את נסיבות
קרות הנזק, את מועד קרות הנזק, את טענת החבטה או את טענת הנפילה- ולכן, לא הוכחה אחריות הנמל. לכן,
הגיע בית המשפט למסקנה שלא הוכח שבמועדים בהם הייתה המכולה באחריות הנמל ארע אירוע נזיקי שגרם
לנזק הנטען לרהיטים, ולכן- הופטר הנמל מאחריות אך לא נפסקו הוצאות משפט לטובתו.
בעניין התביעה נגד סוכן המכס, קבע בית המשפט כי גם אם נניח שלמכולה נגרם נזק בזמן שהותה בנמל כנטען, לא
ניתן להטיל על סוכן המכס אחריות בשל כך.
בית המשפט דחה טענה חלופית של היבואן לפיה סוכן המכס היה צריך ליידע אותו על הנזק הנחזה בדופן המכולה.
בית המשפט קבע כי היבואן ידע על הנושא עוד ביום בו הגיעה המכולה לנמל והועברה למחסניו, ולמרות זאת, לא
נפתחה המכולה ולא נעשה דבר כשבועיים. לפיכך, נקבע כי אין כל משמעות לשאלה אם סוכן המכס ידע את
הנתונים או לאו, או אם היה צריך ליצור קשר עם היבואן אם לאו.
טענה נוספת, אשר נדחתה, מתייחסת לכך שסוכן המכס שחרר את המכולה מבלי לבצע את "הבדיקות הנדרשות"
בטרם השחרור, היות ולא הוכח שלסוכן המכס הייתה יכולת או סמכות או סיבה לעצור את שחרור המכולה או את
הוצאתה מהנמל על-ידי המוביל היבשתי שנשלח על-ידי היבואן בעצמו.
לכן, התביעה נגד סוכן המכס נדחתה, והיבואן חויב לשלם לו הוצאות משפט של 0,777 ש"ח.
בעניין התביעה נגד המשלח הבינלאומי, מטעם המשלח לא הייתה התייצבות לדיונים ולא הוגשו סיכומים, ומטעם
זה קיבל בית המשפט את התביעה נגד המשלח הבינלאומי אך פסק פיצוי של 07,777 ש"ח בלבד על דרך האומדנה
)כזכור התביעה הועמדה על 00,777 ש"ח(, וכן חייב את המשלח בהוצאות משפט של 0,777 ש"ח והחזר של מחצית
מאגרת התביעה.
]ת.א. )שלום חיפה( 3030
-70-70 קבוצת ק.ח.ל. ישראל בע"מ ואח' נ' אביב שרותים לוגיסטיים בע"מ ואח', פסק
דין מיום 3.37.30 , השופטת תמר נאות פרי[.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
. ו/או בטלפון 90
-8940484 Gill.Nadel@goldfarb.com במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל