גיל נדל משרד עורכי דין

 

נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
משלח חייב לגלות ללקוח פרטים על אופן חישוב משקל המטען
עוד בנושא
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, אוהד קריאף

 

בחודש אוגוסט האחרון, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות חדשות המטילות חובת גילוי מלא על משלחים בינלאומיים במישור היחסים עם צרכן פרטי, ומטרתן למנוע הפתעות ומחלוקות בין משלחים בינלאומיים ללקוחותיהם, באשר לשכר המגיע למשלח.

 

לפי דברי הוועדה, התקנות צפויות להתפרסם בחודש ספטמבר ברשומות וייכנסו לתוקף לאחר ארבעה חודשים מיום פרסומן, בחודש ינואר 2016.

[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015].

 

תקנות אלה מגיעות על רקע כך שכאשר משלח בינלאומי נותן הצעת מחיר ללקוחו, עבור שירותי השילוח עד להגעת המוצר לישראל, פעמים רבות מדובר בהצעת מחיר שאינה סופית ואשר צפויה לשינויים.

 

שינויים אלה מתרחשים בין היתר, בשל עלויות נוספות שהוטלו על יבוא המוצרים, כגון עלות בדיקה פיזית של רשות המכס, עלות מיסים, עלות אחסנה באם המוצר יעוכב לצרכי בדיקה, עלות סבלות, דמי נמל ועוד, כאשר לא תמיד ניתן לצפות מראש מה יהיו העלויות.

 

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך:

 

"אחת הבעיות שהועלו בהקשר של חברות השילוח היא חוסר ודאות לצרכן אילו תשלומים חברת השילוח עשויה לגבות ממנו. לנוכח חוסר השקיפות מצד חברות השילוח בדבר התעריפים שהן גובות והמקרים בהם חברות השילוח מחייבות בגינן את הצרכנים, מוצע להתקין תקנות אלו".

 

התקנות מחייבות את חברות השילוח הבינלאומי המבצעות שילוח מהספק בחו"ל לצרכן הפרטי בישראל, לפרסם מראש את התשלומים הנלווים, לרבות סוגי העמלות שהן גובות בעד השירות, מיסי יבוא המוטלים על הטובין, וכן להבהיר בחשבונית מהן האגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין.

 

התקנות החדשות מבקשות להחיל כללי גילוי על חברות השילוח, על-כן במסגרת התקנות חברות השילוח יחויבו לציין באתרי האינטרנט שלהן את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם ואת נסיבות גבייתם. התקנות מחייבות את חברות השילוח לפרט בחשבונית הניתנת ללקוח את כלל מרכיבי התשלום בנפרד, וחל איסור לגבות תשלום כולל מבלי לפרט את רכיביו.

 

בנוסף לכך, נקבע במסגרת הוועדה שטרם ביצוע העסקה, יחויבו חברות השילוח לגלות לצרכן את המחיר הכולל של הזמנת החבילה לארץ וכי עשויות לחול עליו הוצאות נוספות.

 

לשון התקנות כפי שפורסם לראשונה, קובע כי:

 

"משלח יגלה לצרכן, את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם וכן את נסיבות גבייתם, הכול באתר האינטרנט של המשלח".

 

ו"התשלום" מוגדר בתקנות כך:

 

"התשלום" – התמורה הכוללת שגובה משלח מצרכן בעד השירות שהוא נותן לו, וכן תשלומים נלווים לרבות עמלות בעד השירות, מסי יבוא על הטובין, אגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין".

 

ו"משלח" שעליו יחולו התקנות, מוגדר כך:

 

"עוסק שעיסוקו, כולו או חלקו, במשלוח טובין משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך שטחה";

 

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך בקשר לעלויות הנוספות:

"יש לציין כי במועד עשיית העסקה הצרכן לא יודע אם יחולו עליו תשלומים מסוימים, כגון דמי אחסנה בגין עיכוב בשחרור הטובין מהמכס או עמלות שמשולמות לחברת השילוח בגין העיכוב. המטרה של התקנה הוא להביא לידיעתו של הצרכן את כלל מרכיבי התשלום שיושתו עליו או שעשויים להיות מושתים עליו בגין עיכובים בשחרור הטובין מהמכס".

 

בדברי ההסבר לתקנות נאמר עוד כי הטלת חובות גילוי אלו הן חלק ממערך כולל להסרת חסמים קיימים לייבוא אישי, אשר גובשו לאור המלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא שאומצו בהחלטת ממשלה שמספרה 1564.

 

לאחר דיון שהתקיים בועדת הכלכלה של הכנסת, בוצעו תיקונים לנוסח התקנות ולפיהם המשלח נדרש לגלות לצרכן:

 

"את המחיר שגובה בעד שירות משלוח הטובין

איזה אגרות ומיסים חלים על משלוח הטובין

דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין

היכן ניתן למצוא את פירוט המסים והאגרות כאמור".

 

הערות:

 

על פי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, נדרש עוסק לגלות לצרכן את כל הפרטים המהותיים לגבי העסקה, לרבות לגבי שירות שניתן. כך, שלדעתנו חובת השקיפות הייתה קיימת גם לפני תיקון התקנות החדשות, במתכונת כזו או אחרת, ויתכן שהתקנות באות לפרט מה ייחשב פרט מהותי בנושא שילוח בינלאומי, כך שלא תהיה מחלוקת בנושא זה.

 

יש לשים לב כי התקנות אינן מתייחסות למישור היחסים העסקי שבין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים, אלא למישור היחסים שבין משלח בינלאומי לצרכן הפרטי או היבואן האישי. התקנות מתייחסות רק לצרכן על פי ההגדרה שבחוק הגנת הצרכן: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי";

 

יש לציין כי עשויות לפרוץ מחלוקות גם בין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים בנושא הצעת המחיר של המשלח והרכיבים שנכללו או לא נכללו בה, אך הצעת החוק הנוכחית אינה מטפלת במישור יחסים זה, ככל הנראה מתוך ההנחה שיבואן מסחרי אינו צד חלש שנדרש להגנת החוק.

 

על פי לשון התקנות, הן יחולו כאשר בוצעה עסקה בישראל עם משלח ישראלי, כך שלמשל בהזמנת מוצרים דרך אתרי אינטרנט זרים (Ebay, Amazon) אשר מבצעים הם את השילוח לישראל, לא יחולו התקנות על עסקאות מסוג זה.

 

ההגדרה שנקבעה בתקנות למונח "משלח" לדעתנו מעט רחבה מדי, ועשויה לכלול תחתיה גורמים נוספים בשרשרת השינוע לישראל, כגון חברת ספנות, סוכן מכס, ועוד.

 

 

לסקירות נוספות שנכתבו על ידינו בנושא יחסי משלח בינלאומי-לקוח בנושא עלות שירותי השילוח, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?

האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?

*             *             *

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.