הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה

 

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

פעמים רבות, כאשר צדדים מנהלים משא ומתן לקראת חתימה על הסדר פשרה, הם עושים שימוש במונח "מבלי לפגוע בזכויות" (without prejudice) בעת החלפת התכתובות או המגעים ביניהם. משמעות מונח זה היא שאם המשא והמתן נכשל, הצדדים אינם מחויבים להצהרות, לעמדות או לויתורים שנעשו על ידם במהלך אותו משא ומתן, אם המחלוקת מגיעה בסופו של דבר לבית המשפט, וחל איסור להציג ראיות אלה במהלך ההתדיינות בבית המשפט, גם אם המגעים ביניהם נערכו ללא נוכחות של עורכי דין.

 

בנוסף, נעשה שימוש קבוע בביטוי זה גם במכתבי דרישה שמוציאים עורכי דין, למשל, כאשר נגרם נזק למטען והצד הניזוק דורש פיצוי מן המזיק.

 

במהלך השנים, התפתחו מספר חריגים לכלל זה, הנוגעים בעיקר לתביעות בהן הסכם הפשרה עצמו הוא נושא ההתדיינות, כאשר נחתם הסכם שכזה.

 

בנוסף, כלל ידוע הוא שכאשר קיימת מחלוקת בין צדדים לחוזה בעניין פרשנות חוזה, אפשר לעשות שימוש בדברים שנאמרו בהליכי המו"מ שקדמו לחתימה, על מנת ליצוק פרשנות לחוזה.

 

כאשר שני הכללים מתנגשים, כלומר, במצב בו נחתם הסכם פשרה בין צדדים כאשר כל הליכי המו"מ נוהלו "מבלי לפגוע בזכויות", וכאשר מתעוררת מחלוקת פרשנית ביחס לאותו הסכם, האם ניתן לעשות שימוש בדברים שנאמרו במהלך הליכי המו"מ, על אף הכלל בעניין "מבלי לפגוע בזכויות"?

 

נושא זה עלה לדיון לפני מספר חודשים בחו"ל, במסגרת פסק-דין של בית הלורדים באנגליה מחודש אוקטובר 2010.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

שתי חברות בתחום השילוח הבינלאומי חתמו ביניהן הסכם שיתוף פעולה שמטרתו למזער את הסיכונים מפני תנודות שוק בתחום תעריפי השילוח הבינלאומי המפורסמים באמצעי התקשורת.

 

כאשר, כתוצאה מפרסום התעריפים, היה נדרש צד אחד לשלם לפי החוזה לרעהו סכום מסוים, הצדדים היו נכנסים להליכי משא ומתן "מבלי לפגוע בזכויות", שבסופם סוכם במסגרת הסכם פשרה על גובה החוב.

 

במהלך שיתוף הפעולה בין הצדדים, טען צד אחד כי הצד השני הפר סעיף מסוים בהסכם הפשרה ותבע בגין כך את נזקיו. הצד השני ביקש לפרש את הסעיף השנוי במחלוקת באמצעות הבאת ראיות על הדברים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המשא והמתן, שנוהל "מבלי לפגוע בזכויות", ואילו הצד השני התנגד לכך וטען כי מאחר והצדדים ניהלו מו"מ מבלי לפגוע בזכויות, כל הדברים שנאמרו שם אינם קבילים כראייה בבית המשפט.

 

החלטת בית המשפט מאנגליה:

 

ככלל, העיר בית המשפט כי העיקרון של "מבלי לפגוע בזכויות" נובע ממדיניות שמטרתה לעודד מתדיינים להסדיר את המחלוקות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, ועיקרון זה הוא רחב מאד.

 

צוין, כי בשל חשיבות עיקרון זה, הגבולות שלו צריכים להיות רחבים מאד, אך קיימים מספר חריגים מקובלים בעניין זה, המאפשרים הצגת ראיות ודברים שהוחלפו במהלך המו"מ "מבלי לפגוע בזכויות", וביניהם:

 

·                  ראיות אשר יוכיחו אם המו"מ מבלי לפגוע בזכויות הסתיים בהסכם פשרה מוגמר או לא.

·                  ראיות להוכחת טענה כי הסכם הפשרה שנחתם במהלך מו"מ מבלי לפגוע בזכויות צריך להתבטל בשל טעות, הטעייה, כפייה או עושק.

·                  גם בהיעדרו של הסכם פשרה, ראיות על הצהרה ברורה מצד אחד הצדדים שתאפשר העלאת טענת השתק כנגדו.

·                  ראיות בדבר הליכי מו"מ על מנת להסביר טענת השתהות או שיהוי, בהקשר לבקשה למחיקת ההליכים.

·                  ראיות מהליכי מו"מ מבלי לפגוע בזכויות הנוגעות להוצאות.

 

במקרה הנוכחי, קבע בית המשפט כי בהתנגשות בין עיקרון ההגנה על דברים שנאמרו "מבלי לפגוע בזכויות", לבין העיקרון לפיו יש לבחון את מהלכי הצדדים על מנת לפרש סעיפים בחוזה, גובר העיקרון השני, כך שדברים שנאמרו על ידי הצדדים במהלך הליכי מו"מ "מבלי לפגוע בזכויות", יהיו קבילים כראיות בבית המשפט כאשר בית המשפט נדרש ליצוק פרשנות לסעיפים בהסכם הפשרה שנחתם בין אותם צדדים.

 

בין היתר, נפסק כי מאחר ומותר להציג ראיות על מנת להוכיח טענה כי המו"מ הסתיים בהסכם פשרה מוגמר (החריג הראשון), אין כל היגיון להבדיל בין מצב כזה לבין מצב בו כבר קיים הסכם בכתב, ובית המשפט רק  נדרש להבין את מהלכי הצדדים שקדמו לאותו הסכם על מנת לצקת תוכן לחוזה לאור מחלוקת פרשנית בין הצדדים.

 

[Oceanbulk Shipping & Trading SA V. TMT Asia Ltd [2010] UKSC 44]

 

ומה המצב בישראל?

 

בישראל, המצב אינו כה שונה, וגם בישראל התקבלו בעבר בבית המשפט ראיות ממהלכי מו"מ "מבלי לפגוע בזכויות", כאשר נושא המחלוקת בבית המשפט היה הסכם הפשרה עצמו, או המהלכים שקדמו לו.

 

למשל, בפסק-דין בבית המשפט המחוזי בנצרת משנת 2003 (ת.א. 682/95 בהג'ת מוסא נ' מדינת ישראל- משרד התמ"ת) נאמר כך:

 

"מסמך שנעשה במהלך מו"מ לפשרה יכול להתקבל כראיה בבית המשפט גם אם מופיעות עליו המלים "מבלי לפגוע בזכויות" כאשר גלומה במסמך הצעה מחייבת אשר בא עליה קיבול על ידי הצד השני".

 

פסק-דין זה מתבסס על אמירה של בית המשפט העליון משנת 1993 (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ''ד מז(1) 311), שם נאמר:

 

"עצם השימוש במלים "מבלי לפגוע בזכויות", בגוף המסמך, איננו מביא באופן אוטומאטי לאי קבילותו כראיה.. זאת ועוד, לעתים יכול מסמך, אשר נעשה במהלך משא ומתן לפשרה, להתקבל כראיה בבית המשפט. כך, למשל, כאשר גלומה במס מך האמור הצעה מחייבת, אשר בא עליה קיבול על-ידי הצד השני, יכול המסמך לשמש כראיה להצעה המהווה יסוד לכריתתו של חוזה בין הצדדים".