עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז
לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בפתח-תקווה, אשר דחה תביעה שהגישה משלחת בינלאומי, כנגד הנציגה בישראל של חברה מדנמרק אשר הזמינה שירותי שילוח, ולא שילמה עבורם. בית המשפט קבע כי את התביעה הייתה צריכה להגיש המשלחת הבינלאומית נגד הלקוח בדנמרק שקיבל בפועל את שירותי השילוח, ולא נגד הנציג בישראל שתיווך בעסקה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת סוזי דנמרק (החברה הישראלית), העוסקת ביצוא פירות וירקות, פנתה למשלחת בינלאומית לצורך קבלת הצעת מחיר לשירותי שילוח בינלאומיים מישראל לדנמרק, עבור חברה דנית שהיא נציגתה בישראל. בהמשך, נחתם הסכם בין החברה הישראלית והמשלחת הבינלאומית עבור שירותי שילוח בינלאומיים עבור החברה הדנית.
בהתאם לכך, ביצעה המשלחת הבינלאומית עבור החברה הדנית 21 משלוחים אווירים מישראל לדנמרק, אשר בגינם דרשה המשלחת הבינלאומית סכום העומד על למעלה מ-65,000 אירו. התשלום בגינם לא בוצע.
למשלחת הבינלאומית נודע כי התמורה ששילמה החברה הדנית לחברה הישראלית בגין הסחורה שרכשה ממנה, כללה גם את עלות המשלוח. לטענת המשלחת הבינלאומית, הזמנת המשלוחים נעשתה על ידי החברה הישראלית, ומשכך היא זו שחייבת בתשלום התמורה.
החברה הישראלית התגוננה בטענה כי היא שימשה כסוכנת או נציגה של החברה הדנית, כשתפקידה היה איתור תוצרת חקלאית ראויה ושילוחה לדנמרק.
לטענת החברה הישראלית כי גם אם מבחינה תפעולית, ההזמנות בוצעו על ידה, הרי שהדבר נעשה במסגרת תפקידה כסוכנת ונציגה של החברה הדנית ועבורה והמשלחת הבינלאומית ידעה על כך.
לטענת החברה הישראלית, החברה הדנית סירבה לשלם החוב, תוך העלאת טענות סרק במטרה להימנע מתשלום החוב. המשלחת הבינלאומית - מסיבותיה שלה - בחרה להגיש התביעה נגד החברה הישראלית במקום הגשתה נגד החברה הדנית, זו החבה בתשלום בגין המשלוחים.
עוד טענה החברה הישראלית, כי המשלחת הבינלאומית הנפיקה לחברה הדנית חשבוניות בסכומים מסוימים, ולאחר מכן הנפיקה לה חשבוניות נוספות בסכומים גבוהים יותר. כך חייבה את החברה הדנית ביתר.
פסק דינו של בית המשפט:
בית המשפט קבע כי שירותי השילוח של המשלחת הבינלאומית נעשו עבור החברה הדנית, והיא זו החבה בתשלום בגינם, ולמעשה אף המשלחת הבינלאומית הודתה כי החברה הדנית היא זו שהייתה צריכה לשאת בתשלומים עבור המשלוחים.
לפיכך, מצא בית המשפט כי אין לקבל את טענת המשלחת הבינלאומית כי יש לחייב באופן אישי את החברה הישראלית בתשלום עבור המשלוחים, זאת כיוון שלא פעלה כשלוחה של החברה הדנית.
בית המשפט קבע כי ייתכן והייתה מחלוקת כספית כלשהי בין החברה הדנית ובין החברה הישראלית, אך קיומה של מחלוקת זו אינו מטיל על החברה הישראלית חבות אישית כלשהי לשלם את עלות ביצוע המשלוחים על ידי המשלחת הבינלאומית.
אשר על כן, בית המשפט דחה את תביעת המשלחת הבינלאומית כנגד החברה הישראלית וחייב אותה בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת החברה הישראלית בסך כולל של 19,000 ש"ח.
[ת"א 727-02-09, פסק דין מיום 11.1.12. השופט נחום שטרנליכט. לא צוינו ב"כ הצדדים].
הערות:
במקרה זה, ניסתה המשלחת הבינלאומית לבצע "קיצור דרך" ולהגיש את התביעה רק נגד החברה הישראלית, ולא גם נגד החברה הדנית.
באם המשלחת הבינלאומית הייתה רוצה לתבוע את החברה הדנית, עשויות היו להתעורר מחלוקות לגבי בית המשפט המוסמך לדון בתביעה- האם בישראל או בדנמרק, וככל הנראה סכום התביעה לא הצדיק מבחינתה של המשלחת הבינלאומית את הסיכון הנ"ל.
עדכוני מכס ורגולציה
