עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון
בפסק דין שניתן לאחרונה, התקבלה תביעת יצואן כנגד משלח בינלאומי, והמשלח חויב בתשלום פיצויים בגין נזק
שנגרם למשלוח של תכשיטים אשר אבד בדרכו ליעד ונמצא לאחר מכן באיחור רב.
בית המשפט קבע כי אין זה סביר שלמשלח הבינלאומי יידרשו 04 יום לאיתור חבילה אבודה.
סיפור המקרה וטענות הצדדים:
היצואן, חברת אסתר קמין עיצוב תכשיטים בע"מ, ביקש לייצא משלוח תכשיטים ללקוח באי ברמודה.
לשם כך, נעזר בשירותי המשלח הבינלאומי חברת או.פי.אס.אי )שינוע בינלאומי( בע"מ, הפועלת בשם חברת
UPS ,
לצורך הובלה אווירית אל הלקוח השוכן בברמודה.
חבילת התכשיטים, ששווייה עמד על $04,444 , נשלחה באמצעות המוביל, כאשר על פי התכנון הייתה אמורה לנחות
ביעדה יומיים לאחר מכן. החבילה עוכבה במכס נתב"ג, ועל כן נמסר ליצואן כי יהא איחור של יום במסירת
המשלוח.
להפתעתו של היצואן, כאשר בדק לאחר מספר ימים באמצעות רשת האינטרנט האם החבילה הגיעה ליעדה, גילה
כי החבילה אמנם נסרקה בנמל התעופה הגרמני "קלן" בדרכה אל היעד הסופי, אך לא צוינה כל הערה על הגעתה
ליעד, או על מיקומה.
היצואן פנה למשלח בכדי שיאתר את החבילה. משלא נמצאה החבילה, לאחר כחודש וחצי החליט היצואן להכין
משלוח נוסף זהה לזה שאבד ולשלחו ללקוח אשר עדיין המתין לסחורה. זמן קצר לאחר יצוא המשלוח החלופי,
נמצאה החבילה המקורית בברמודה, לשם נשלחה ממחסן חבילות נטושות. מאחר ולא ניתן היה לשחרר את
החבילה המקורית במדינת היעד ומשום שלא הייתה אפשרות לדעת מה מצב התכשיטים בחבילה, הורה היצואן
להשיבה לארץ. לכשהגיעה החבילה ארצה, התברר כי אכן חלק מן התכשיטים נפגמו.
היצואן טען אופן הטיפול של חברת השילוח במשלוח היה רשלני, וכי הייתה אדישה גם לאחר שהאיר את עיניה
לנושא היעלמות החבילה, ועליה לשאת בפיצויים בגין הנזק.
חברת השילוח טענה להגנתה כי היא פעלה במקצועיות ובמהירות בפניות היצואן, וכי כל עיכוב ואיחור שנקרה
בדרכה של הסחורה אל היעד, לא היה תלוי בה. בכל מקרה, לטענתה היצואן לא פנה אליה בהודעה בכתב בעניין
הנזק שהתרחש, ולכן לא עומד בדרישות אמנת ורשה עליה הוא נשען בטענותיו.
פסק-הדין:
בית המשפט קבע כי אין ספק שחוק התובלה האווירית, התש"ם 0894- ואמנת ורשה חלים במקרה זה.
ראשית, דחה בית המשפט את טענת המשלח בדבר אי-הודעה בכתב מצד היצואן, זאת מאחר והוכח כי הוא פנה
כנדרש בהודעת דואר אלקטרוני למשלח בה מפרט אודות מצבה של הסחורה המוחזרת.
בית המשפט חזר על כך שעל פי אמנת ורשה המוביל )והמשלח( יהיו אחראים לאובדן, השמדה או נזק שנגרם
למטען במהלך ההובלה באוויר, וכן בשל נזק שנגרם משום איחור בהובלה האווירית. בית משפט הדגיש רק אם
יוכיח המוביל כי השתמש בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היה בידו למנוע את הנזק, יהיה פטור
מלשאת בנזק.
במקרה זה, נמצא כי המשלח לא נקט בכל האמצעים הדרושים, למשל, מאחר ופנה ליצואן על מנת שימסור תיאור
של החבילה המקורית, זאת רק 04 ימים לאחר תלונת היצואן, ושבועיים לאחר מועד ההגעה המתוכנן של המשלוח.
נקבע כי השתהות זו בחיפוש ואיתור של החבילה לא מהווה "נקיטה בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק". יתרה
מכך, המשלח לא הבהיר כיצד ביצע את תהליך חיפוש החבילה, אם בכלל, ובכל מקרה אין זה סביר כי תידרש לו
תקופה של 04 לאיתור חבילה.
לעניין גובה הפיצוי המגיע ליצואן, נדחתה תביעתו לפיצוי מלא עבור החבילה המקורית, זאת משום שערכה לא הפך
ל-
Total-Loss . נקבע כי הוא יפוצה בגין האיחור במשלוח החבילה ללקוח, בגין הנזק שנגרם לתכשיטים שניזוקו
בחבילה המקורית וכן בגין ההוצאות שנטל על עצמו לצורך החבילה החלופית ומשלוחה, בסך כולל של 04,444
ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 00,444 ש"ח.
]ת.א. )שלום ת"א( 02064
-40-04 אסתר קמין עצוב תכשיטים בע"מ ואח' נ' או.פי.אס.אי )שינוע בינלאומי( בע"מ,
פסק-דין מיום 60.9.00 , השופט רחמים כהן[.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 8940484 - .90
עדכוני מכס ורגולציה
