גיל נדל משרד עורכי דין

 

תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא

 

 

עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.

 

כידוע, כשמדובר בנושאים הנוגעים לסחר בינלאומי ושילוח של טובין, גורמים רבים הנוגעים לתביעה, כגון מוביל, משלח, ספק זר, אינם נמצאים בישראל.

במצב זה, נדרש התובע להוכיח לבית המשפט כי הסכסוך הוא בעל זיקה למדינת ישראל, על מנת שבית המשפט יקנה סמכות להזמין לדין בישראל את הנתבע הזר.

 

לאחרונה, נחלקו בתי משפט השלום והמחוזי בשאלה האם יש לזמן לדין בישראל משלח בינלאומי אמריקאי שטיפל בהמכלת הסחורה בחו"ל. בעוד בית משפט השלום קבע כי יש לזמן את המשלח לדין בישראל, בית המשפט המחוזי התלבט בשאלה, ביטל את החלטת השלום והחזיר את הנושא לדיון מחודש בבית משפט השלום.

 

עובדות המקרה:

 

יבואנית חטיפי אנרגיה תבעה חברת שילוח ישראלית שטיפלה בעבורה בכל ההליכים שנוגעים ליבוא משלוח מארה"ב. חטיפי האנרגיה הגיעו בהובלה ימית והומכלו יחד עם חומרים מסוכנים באותה מכולה, ועל-כן בהגיעם לארץ, הורה משרד הבריאות על השמדתם. כתוצאה מכך, תבעה יבואנית חטיפי האנרגיה את חברת השילוח הישראלית.

 

חברת השילוח הישראלית טענה שלא היה מקום להשמיד את החטיפים, גם אם הומכלו יחד עם חומרים מסוכנים. עם זאת, חברת השילוח הישראלית טענה שגם אם התביעה תתקבל, היא זכאית לשיפוי מצדדים שלישיים בארה"ב, ביניהם חברת שילוח אמריקאית שביצעה את המכלת המטען בארה"ב יחד עם המטען שנטען כמסוכן, ואשר גרם להשמדתו.

 

חברת השילוח האמריקאית טענה שמדינת ישראל אינה הפורום הנאות לניהול התביעה אלא מדינת ניו-ג'רסי בארה"ב, לאור קיומה של תניית שיפוט ייחודית לבית משפט אמריקאי בשטר המטען שהונפק. חברת השילוח האמריקאית הוסיפה שראוי לנהל את התביעה בארה"ב גם משום שהמכולה הומכלה בארה"ב ע"י חברה ועובדים מארה"ב, אשר כפופים להוראות חוק ורגולציה אמריקאיות.

 

החלטת בית המשפט השלום:

 

בית המשפט בחן האם מוצדק לנהל את התביעה בבית המשפט בארה"ב לאור תניית השיפוט הייחודית בשטר המטען. בענייננו, היבואנית נמצאת בקצה אחד של הקשת בהיותה הלקוחה שהזמינה את המטען, ובקצה השני חברת השילוח הישראלית שעמה התקשרה יבואנית החטיפים ופונה כעת לשיפוי מחברת השילוח האמריקאית. בית המשפט ציין שנוכחותה של חברת השילוח האמריקאית חשובה לבירור ההליך, שכן היא שסיפקה בפועל את שירותי המכלת המטען, ולכן ניתן לזמנה לדין לפי הוראות תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי.

 

בית המשפט חזר על קביעת בית המשפט העליון כי במקרה של צירוף בעלי דין שרק אחד מהם קשור בסעיף שיפוט זר, מתקיימות נסיבות שמצדיקות התעלמות מתניית השיפוט, וזאת על מנת שלא להביא לפיצול דיונים בין מדינות שונות.

 

במקרה הזה, בית המשפט קבע שתניית השיפוט בשטר המטען חלה בין צדדים שלישיים- בין המשלח האמריקאי לבין סוכנו ואינה מחייבת את היבואן-התובע ואת חברת השילוח הישראלית שנתבעה, שלא חתומים על אותו שטר מטען.

 

בית המשפט העיר כי חברת השילוח האמריקאית, בהיותה חברת שילוח בינלאומית מודעת לכך שהצד הישיר להסכם איתה אינו הלקוח הסופי, ועל-כן צפתה, או לכל הפחות היה עליה לצפות, שהיא עשויה להיתבע על ידי גורם מחוץ לתחום השיפוט האמריקאי.

 

באשר לדיון בשאלה האם ישראל מהווה הפורום הנאות לקיום ההתדיינות המשפטית בעניין – בית המשפט ציין שעל אף שהמכלת המטען ארעה בארה"ב, המטען היה מיועד לייצוא לישראל, ולאחר שהגיע, נבדק ונמצא לא כשיר לשיווק ע"י הרשויות בישראל. לפיכך, נקבע שמירב הזיקות נמצאות בתחומי מדינת ישראל יותר מאשר בארה"ב.

 

לאור האמור לעיל, בקשת חברת השילוח האמריקאית שלא לקיים דיון בישראל, נדחתה- והיא חויבה בהוצאות בסך של 2,000 ש"ח. 

 

[ת"א (שלום ת"א) 34968-11-13 החלטה מיום 8.12.14, השופט נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים- לחברת השילוח האמריקאית- עו"ד נשיץ. לחברת השילוח הישראלית- עו"ד אשר]

 

החלטת בית המשפט המחוזי בערעור:

 

בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת בית המשפט השלום היא חסרה בשאלה האם קיימת כאן עילת תביעה רצינית. באופן זה, צוין כי בית משפט השלום לא נתן את דעתו לעובדה שלא קיים איסור על הובלת מזון יחד עם חומרים מסוכנים, וכן לא ניתנו הנחיות הובלה מחברת השילוח האמריקאית או מהספק. כמו כן, בית המשפט המחוזי ציין כי חברת השילוח האמריקאית לא יכולה להיות אחראית להחלטה של משרד הבריאות בישראל, שלפי הטענה התקבלה בשרירותיות וללא כל סיבה, זאת, כיוון שחטיפי האנרגיה לא ניזוקו, לא נגרם להם זיהום כלשהו ולא נבדקו באמצעות מעבדה מתאימה.

בנוסף לכך, עולה כי הוצג בדיעבד מסמך ממשרד הבריאות לפיו חטיפי האנרגיה ככל הנראה הושמדו לא בשל המכלתם עם חומרים מסוכנים, אלא בשל כך שלא אוחסנו בתנאים המתאימים למזון.

 

יתרה מזאת, בית המשפט המחוזי פסק שבית משפט השלום לא התמודד בצורה ראויה עם טענת תניית השיפוט הייחודית בשטר המטען, והורה לו לקיים דיון נוסף בנושא, שכן קיימת פסיקה שקבעה שתניית שיפוט מחייבת את היבואן וחברת השילוח גם אם לא חתמו על שטר המטען.

 

לאור האמור לעיל, בית המשפט המחוזי ביטל את הכרעת בית משפט השלום, וקבע שהבקשה תידון מחדש והטיל הוצאות של 10,000 ש"ח על חברת השילוח הישראלית.

 

[רע"א (מחוזי ת"א) 750-01-15 פסק-דין מיום 25.2.15, השופטת עפרה צ'רניאק. ב"כ הצדדים: לחברת השילוח האמריקאית- עו"ד נור. לחברת השילוח הישראלית- עו"ד חן לויט].

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.