עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

 

במהלך הובלת טובין בים, עוסקים בסחר בינלאומי עושים שימוש בשטר מטען המפרט, ביו היתר, את תנאי ההובלה, חובותיו של המוביל הימי כמו גם הפטורים והסייגים העומדים להגנתו.

 

חברת ספנות נוהגות להוסיף בשטר המטען תניית שיפוט ספציפית הקובעת היכן יידון הסכסוך בין הצדדים, קרי באיזו מדינה ובאיזה בית משפט (ולפעמים גם איזה דין יחול).

 

מטבע הדברים, חברות הספנות בוחרות בבתי משפט הנגישים להן יותר, ולמשתמשים בהובלה הימית (שוגר / נשגר) אין השפעה על בחירת בית המשפט שקבוע בשטר המטען.

 

פעמים רבות מוגשת לבית המשפט תביעה בגין משלוח שניזוק, כאשר אחת הנתבעות היא חברת הספנות. במצב כזה, עשויה חברת הספנות להתגונן בטענה כי בית המשפט בישראל צריך לכבד את תניית השיפוט ולכן אין מקום לקיים את הדיון בישראל.

 

התובעים (יבואנים או יצואנים), מעוניינים, מטבע הדברים, לקיים את הדיון בישראל ולכן טוענים כי בנסיבות המקרה אין לכבד את תניית השיפוט הפסציפית. מקרים מעין אלו ודומים להם – בענייני סעיפי שיפוטי ייחודיות בפוליסות ביטוח, הגיעו לדיונים בבתי המשפט פעמים רבות כפי שנפרט עתה.

 

האם בית המשפט יכבד את תניית השיפוט הייחודית או לא? מסתבר שהתשובה אינה אחידה כפי שנראה להלן.

 

סכסוך בגין פירות שיוצאו לדרום אפריקה יוכרע בגרמניה

 

יצואנית של פירות (אפרסקים ונקטרינות) הגישה תביעה נגד חברות ספנות (הרשומות בהמבורג, גרמניה) בגין נזק שנגרם למטענים אשר נשלחו מישראל לנמל קייפטאון, דרום אפריקה.

 

חברות הספנות הזרות הגישו בקשה לבית המשפט לעיכוב הליכים נגדן מחמת תניית שיפוט ייחודית בשטר המטען לפיה הדיון חייב להתקיים רק בבית המשפט המוסמך בהמבורג, גרמניה.

 

ההתקשרות בין היצואנית לחברות הספנות הזרות נעשתה כמקובל בענף, באמצעות שטרי מטען, אשר על גבם נקבעה תניית שיפוט זר לפיה כל תביעה או סכסוך הנוגעים לשטר המטען או להובלה, ואשר יוגשו נגד חברות הספנות, עליהן יחול הדין הגרמני ואלו יידונו ויוכרעו בבית המשפט שבהמבורג, גרמניה.

עם זאת, כשמדובר בתביעה של חברת הספנות, נשמרה לה הזכות לתבוע את הסוחר בכל מקום בעולם, לפי שיקול דעתה הבלעדי.

חברות הספנות ביקשו לכבד את תניית השיפוט.

 

מאידך גיסא, היצואנית טענה שתניית השיפוט אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה. בנוסף טענה היצואנית כי מבחינה לשונית, מדובר בתנייה מקבילה ולא ייחודית, מכיוון שנשמרת לחברת הספנות הזכות לתבוע את הסוחר בכל מדינה שהיא. לכן, אם תפורש התנייה כייחודית רק לצד אחד מהצדדים, מדובר בהסכם מקפח. בנוסף, טענה היצואנית כי משיקולי נוחות, יש לקיים את הדיון בישראל שכן ממילא הוגשה התביעה כדין כנגד נתבעות אחרות.

 

בית המשפט קיבל את בקשת חברות הספנות הזרות וקבע שלפי ניסוחה ולשונה, תניית השיפוט הינה ייחודית שמעניקה סמכות שיפוט לבית המשפט בהמבורג, גרמניה.

 

בנוסף, בית המשפט קבע שהעובדה שחברות הספנות הזרות השאירו בידן את חופש הבחירה להגיש תביעה בכל מקום שתבחרנה, לא שוללת או פוגעת בייחודיות של תניית השיפוט כאשר מדובר בתביעה שמוגשת נגדן.

 

בית המשפט קבע כי תניית השיפוט לכשעצמה אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט בישראל, אולם, בתי המשפט יטו לכבד תניית שיפוט שכזו מלבד במקרים חריגים בהם הוכח כי ראוי ונכון שלא לכבד אותה. לאור הפסיקה בנושא זה, נקבע כי חוסר הנוחות והעלויות הכרוכות בניהול ההליך בחו"ל, ייתכן ומהווים שיקול רלוונטי, אך אינם מהווים לכשעצמם שיקול מכריע בשאלה האם להותיר את הדיון בארץ.

 

לאור האמור, קיבל בית המשפט את בקשת עיכוב ההליכים וחייב את היצואנית בהוצאות בסך של 3,500 ש"ח. [ת"א (שלום חיפה) 50460-06-13 אגרוטרה (2011) בע"מ נ' DALואח', החלטה מיום 18.2.15].

 

כשיש תביעות נגד נתבעים רבים בישראל- משיקולי יעילות, לא תכובד תניית שיפוט

 

במקרה זה, חברת רם אשר מתכות בע"מ ("הלקוח") הגישה תביעה נגד חברת השילוח ועמילות המכס יתיר שירותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ ואח', שעניינה, השבת כספים אשר שולמו לשם רכישה ואספקה של זהב ("הטובין"), שלא סופק עקב גניבה או אובדן.

 

חברת השילוח ועמילות המכס כפרה בחבותה לאירוע הנדון, אך הוסיפה והגישה הודעה לצד שלישי (תביעה) כנגד חברות ביטוח וברוקר ("המבטחות"), בטענה שאלה היו אחראיות להנפקת או המצאת פוליסת ביטוח המכסה בין היתר, את האירועים נשוא התובענה.

 

לטענת חברת השילוח ועמילות המכס, חבותן של המבטחות מקורה במעורבותן והתחייבותן בחוזה הביטוח עצמו או לחילופין מכוח המצגים שהוצגו והתחייבויות שנתנו במסגרתו להעמדתה של פוליסת ביטוח.

 

המבטחות טענו כי אין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה נגדן, בין היתר משום שפוליסת הביטוח בוטלה עקב העדר תשלום פרמיה, וטענתן העיקרית הייתה כי בחוזה הביטוח נשוא ההודעה לצד שלישי, נקבעה תנית שיפוט ייחודית במסגרתה נקבע כי לבתי המשפט באנגליה תהא סמכות שיפוט בלעדית לדון בתביעה מכוח חוזה הביטוח וכי יחול בעניינם של הצדדים, הדין האנגלי.

כפועל יוצא, טענו המבטחות כי יש לכבד את תניית השיפוט הייחודית ויש לקבוע כי הפורום המתאים לדון בתביעה זו, אינו הפורום של בית המשפט בישראל אלא בית המשפט באנגליה.

 

בית המשפט קבע כי יש להורות על ניהול ההליך בישראל למרות ההסכמה החוזית בין הצדדים כי ההליך נדרש להתנהל באנגליה, לאור נסיבות המקרה המיוחדות ולאור הצורך לאזן בין האינטרסים של הצדדים ובין האינטרס הציבורי והשלכות והנזק שעשוי להיווצר מקום בו בנסיבות המקרה כאמור הכולל בין היתר סוגיות של ריבוי בעלי דין, זהותם, ומהותו של הסכסוך, ינוהל ההליך באנגליה.

בית המשפט למעשה קבע כי מאחר והתביעה המקורית הוגשה נגד נתבעים ישראלים כדין, אין הצדקה לפצל את התביעה לשתיים כאשר התביעה נגד הנתבעות הזרות תידון בחו"ל, ולמען היעילות, ראוי שכל הנושא יתברר תחת קורת גג אחת, בבית המשפט בישראל.

לאור זאת, נדחה בקשת המבטחות אך ללא חיוב בהוצאות משפט ושכר עו"ד.

 

[ת"א (שלום ראשל"צ) 6931-03-12 רם אושר מתכות בע"מ ואח' נ' יתיר שרותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ ואח',החלטה מיום 25.11.13, בפני כבוד השופטת הלית סילש].

 

הבהרה: עניין מקביל שנידון בפסיקה עוסק בשאלה האם מבחינה לשונית, תניית השיפוט היא ייחודית או מקבילה. קרי: האם תניית השיפוט קובעת בית משפט אחד בלבד ושוללת התדיינות בבתי משפט אחרים, או שהיא מעניקה אפשרות להתדיין במספר מקומות. בעניין זה נרחיב במאמרים הבאים.

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.