גיל נדל משרד עורכי דין

 

האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

 

במהלך הובלת טובין בים, עוסקים בסחר בינלאומי עושים שימוש בשטר מטען המפרט, ביו היתר, את תנאי ההובלה, חובותיו של המוביל הימי כמו גם הפטורים והסייגים העומדים להגנתו.

 

חברת ספנות נוהגות להוסיף בשטר המטען תניית שיפוט ספציפית הקובעת היכן יידון הסכסוך בין הצדדים, קרי באיזו מדינה ובאיזה בית משפט (ולפעמים גם איזה דין יחול).

 

מטבע הדברים, חברות הספנות בוחרות בבתי משפט הנגישים להן יותר, ולמשתמשים בהובלה הימית (שוגר / נשגר) אין השפעה על בחירת בית המשפט שקבוע בשטר המטען.

 

פעמים רבות מוגשת לבית המשפט תביעה בגין משלוח שניזוק, כאשר אחת הנתבעות היא חברת הספנות. במצב כזה, עשויה חברת הספנות להתגונן בטענה כי בית המשפט בישראל צריך לכבד את תניית השיפוט ולכן אין מקום לקיים את הדיון בישראל.

 

התובעים (יבואנים או יצואנים), מעוניינים, מטבע הדברים, לקיים את הדיון בישראל ולכן טוענים כי בנסיבות המקרה אין לכבד את תניית השיפוט הפסציפית. מקרים מעין אלו ודומים להם – בענייני סעיפי שיפוטי ייחודיות בפוליסות ביטוח, הגיעו לדיונים בבתי המשפט פעמים רבות כפי שנפרט עתה.

 

האם בית המשפט יכבד את תניית השיפוט הייחודית או לא? מסתבר שהתשובה אינה אחידה כפי שנראה להלן.

 

סכסוך בגין פירות שיוצאו לדרום אפריקה יוכרע בגרמניה

 

יצואנית של פירות (אפרסקים ונקטרינות) הגישה תביעה נגד חברות ספנות (הרשומות בהמבורג, גרמניה) בגין נזק שנגרם למטענים אשר נשלחו מישראל לנמל קייפטאון, דרום אפריקה.

 

חברות הספנות הזרות הגישו בקשה לבית המשפט לעיכוב הליכים נגדן מחמת תניית שיפוט ייחודית בשטר המטען לפיה הדיון חייב להתקיים רק בבית המשפט המוסמך בהמבורג, גרמניה.

 

ההתקשרות בין היצואנית לחברות הספנות הזרות נעשתה כמקובל בענף, באמצעות שטרי מטען, אשר על גבם נקבעה תניית שיפוט זר לפיה כל תביעה או סכסוך הנוגעים לשטר המטען או להובלה, ואשר יוגשו נגד חברות הספנות, עליהן יחול הדין הגרמני ואלו יידונו ויוכרעו בבית המשפט שבהמבורג, גרמניה.

עם זאת, כשמדובר בתביעה של חברת הספנות, נשמרה לה הזכות לתבוע את הסוחר בכל מקום בעולם, לפי שיקול דעתה הבלעדי.

חברות הספנות ביקשו לכבד את תניית השיפוט.

 

מאידך גיסא, היצואנית טענה שתניית השיפוט אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה. בנוסף טענה היצואנית כי מבחינה לשונית, מדובר בתנייה מקבילה ולא ייחודית, מכיוון שנשמרת לחברת הספנות הזכות לתבוע את הסוחר בכל מדינה שהיא. לכן, אם תפורש התנייה כייחודית רק לצד אחד מהצדדים, מדובר בהסכם מקפח. בנוסף, טענה היצואנית כי משיקולי נוחות, יש לקיים את הדיון בישראל שכן ממילא הוגשה התביעה כדין כנגד נתבעות אחרות.

 

בית המשפט קיבל את בקשת חברות הספנות הזרות וקבע שלפי ניסוחה ולשונה, תניית השיפוט הינה ייחודית שמעניקה סמכות שיפוט לבית המשפט בהמבורג, גרמניה.

 

בנוסף, בית המשפט קבע שהעובדה שחברות הספנות הזרות השאירו בידן את חופש הבחירה להגיש תביעה בכל מקום שתבחרנה, לא שוללת או פוגעת בייחודיות של תניית השיפוט כאשר מדובר בתביעה שמוגשת נגדן.

 

בית המשפט קבע כי תניית השיפוט לכשעצמה אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט בישראל, אולם, בתי המשפט יטו לכבד תניית שיפוט שכזו מלבד במקרים חריגים בהם הוכח כי ראוי ונכון שלא לכבד אותה. לאור הפסיקה בנושא זה, נקבע כי חוסר הנוחות והעלויות הכרוכות בניהול ההליך בחו"ל, ייתכן ומהווים שיקול רלוונטי, אך אינם מהווים לכשעצמם שיקול מכריע בשאלה האם להותיר את הדיון בארץ.

 

לאור האמור, קיבל בית המשפט את בקשת עיכוב ההליכים וחייב את היצואנית בהוצאות בסך של 3,500 ש"ח. [ת"א (שלום חיפה) 50460-06-13 אגרוטרה (2011) בע"מ נ' DALואח', החלטה מיום 18.2.15].

 

כשיש תביעות נגד נתבעים רבים בישראל- משיקולי יעילות, לא תכובד תניית שיפוט

 

במקרה זה, חברת רם אשר מתכות בע"מ ("הלקוח") הגישה תביעה נגד חברת השילוח ועמילות המכס יתיר שירותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ ואח', שעניינה, השבת כספים אשר שולמו לשם רכישה ואספקה של זהב ("הטובין"), שלא סופק עקב גניבה או אובדן.

 

חברת השילוח ועמילות המכס כפרה בחבותה לאירוע הנדון, אך הוסיפה והגישה הודעה לצד שלישי (תביעה) כנגד חברות ביטוח וברוקר ("המבטחות"), בטענה שאלה היו אחראיות להנפקת או המצאת פוליסת ביטוח המכסה בין היתר, את האירועים נשוא התובענה.

 

לטענת חברת השילוח ועמילות המכס, חבותן של המבטחות מקורה במעורבותן והתחייבותן בחוזה הביטוח עצמו או לחילופין מכוח המצגים שהוצגו והתחייבויות שנתנו במסגרתו להעמדתה של פוליסת ביטוח.

 

המבטחות טענו כי אין לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה נגדן, בין היתר משום שפוליסת הביטוח בוטלה עקב העדר תשלום פרמיה, וטענתן העיקרית הייתה כי בחוזה הביטוח נשוא ההודעה לצד שלישי, נקבעה תנית שיפוט ייחודית במסגרתה נקבע כי לבתי המשפט באנגליה תהא סמכות שיפוט בלעדית לדון בתביעה מכוח חוזה הביטוח וכי יחול בעניינם של הצדדים, הדין האנגלי.

כפועל יוצא, טענו המבטחות כי יש לכבד את תניית השיפוט הייחודית ויש לקבוע כי הפורום המתאים לדון בתביעה זו, אינו הפורום של בית המשפט בישראל אלא בית המשפט באנגליה.

 

בית המשפט קבע כי יש להורות על ניהול ההליך בישראל למרות ההסכמה החוזית בין הצדדים כי ההליך נדרש להתנהל באנגליה, לאור נסיבות המקרה המיוחדות ולאור הצורך לאזן בין האינטרסים של הצדדים ובין האינטרס הציבורי והשלכות והנזק שעשוי להיווצר מקום בו בנסיבות המקרה כאמור הכולל בין היתר סוגיות של ריבוי בעלי דין, זהותם, ומהותו של הסכסוך, ינוהל ההליך באנגליה.

בית המשפט למעשה קבע כי מאחר והתביעה המקורית הוגשה נגד נתבעים ישראלים כדין, אין הצדקה לפצל את התביעה לשתיים כאשר התביעה נגד הנתבעות הזרות תידון בחו"ל, ולמען היעילות, ראוי שכל הנושא יתברר תחת קורת גג אחת, בבית המשפט בישראל.

לאור זאת, נדחה בקשת המבטחות אך ללא חיוב בהוצאות משפט ושכר עו"ד.

 

[ת"א (שלום ראשל"צ) 6931-03-12 רם אושר מתכות בע"מ ואח' נ' יתיר שרותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ ואח',החלטה מיום 25.11.13, בפני כבוד השופטת הלית סילש].

 

הבהרה: עניין מקביל שנידון בפסיקה עוסק בשאלה האם מבחינה לשונית, תניית השיפוט היא ייחודית או מקבילה. קרי: האם תניית השיפוט קובעת בית משפט אחד בלבד ושוללת התדיינות בבתי משפט אחרים, או שהיא מעניקה אפשרות להתדיין במספר מקומות. בעניין זה נרחיב במאמרים הבאים.

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.