יבואנית ייבאה משלוח של גבינות מצרפת לישראל. עם הגעתן של הגבינות לישראל, הן הושמדו בהוראת משרד הבריאות, לאחר שקבע כי הן פגות תוקף. היבואנית הגישה תביעה כספית כנגד המשלח, המוביל היבשתי, המוביל הימי, המבטח שביטח את המשלוח, וגורמים נוספים, בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהשמדת הגבינות. להלן נדון באותו חלק שבפסק הדין בנוגע לתביעה כנגד המבטח.
בית המשפט בחן תחילה את השאלה האם הגבינות ניזוקו או התקלקלו בטרם הטענתן לאוניה, כתוצאה מהחריגה בטמפרטורות, ומצא כי היבואנית לא הצליחה להוכיח כי הגבינות התקלקלו בטרם הטענתן. בית המשפט קבע, כי היבואנית לא הביאה כל עדות או חוות דעת של מישהו מטעמה שבדק את הגבינות לאחר הגעתן לישראל אלא הסתפקה בהדמייה בלבד, לעומת זאת, הנתבעות הביאו חוות דעת ועדויות של שמאים ומומחים צרפתיים שבדקו את הגבינות וטעמו אותן בטרם הטענתן ומצאום תקינות.
בית המשפט קיבל את עמדת המבטח, וקבע כי הפוליסה מכסה רק מקרים של אובדן או נזק פיזיים, אשר כמפורט לעיל, לא קרו במקרה דנן, ומסייגת במפורש את אחריותה של חברת הביטוח ביחס לנזקים הנגרמים כתוצאה מעיכוב / איחור בהגעת המטען, כפי שהיה בענייננו. בית המשפט מוסיף, כי אף אם היתה היבואנית מוכיחה כי נגרם לגבינות נזק כתוצאה משינויי הטמפרטורות, הרי שאירוע זה קדם למועד מסירת הטובין לצד האונייה, ואילו הכיסוי הביטוחי בתנאי מכר FAS, הוא ממסירת המטען ל"צד האוניה", בלבד.
ת"א 150155/02, פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מיום 26/6/06
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
