גיל נדל משרד עורכי דין

 

שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
יבואן שאינו צד לשטר המטען חויב בתשלום דמי השהייה
בית המשפט המחוזי: היטל THC והיטל מעבר שלא שולמו לצדדים שלישיים לא יוחזרו ליצואן הישראלי
המשלוח לא הגיע ליעדו במועד - הנזק התחלק בין בעל המטען למשלח
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא


 עו"ד אסתי נדל, עו"ד גיל נדל
 
כידוע, תחום השילוח הבינלאומי הינו תחום תחרותי, המתאפיין בניידות גבוהה של עובדים, לקוחות וספקים. הגורמים השונים בתחום, עושים מאמץ להגן על עצמם מפני תחרות של יריבים, באמצעות ניסיון להגביל את ניידותם של עובדיהם אל מתחריהם. בשל התחרותיות הגבוהה, סיפק תחום השילוח הבינלאומי, הלכות משפטיות הנוגעות לדיני הגבלת העיסוק בכלל, ולדינים המאפיינים את הגבלת העיסוק והסודיות בתחום זה בפרט.
 
פסק הדין הוותיק בענין פליינג קרגו
עוד בשנת 1996, עסק בית הדין הארצי לעבודה בהגדרת "סודיות מסחרית" בתחום השילוח הבינלאומי, בפסק הדין בענין פליינג קרגו (דב"ע נו/298-3). באותו מקרה, חברת פליינג קרגו הגישה תביעה כנגד אחד מעובדיה, ששימש כאיש הקשר בינה לבין לקוחותיה בדרום. העובד נתפס מצלם מחירונים שניתנו ללקוחותיה של החברה (לקוחות שלא היה לעובד קשר ישיר איתם, ולכן לא היתה גם כל הצדקה שיצלם את המחירונים), ובעקבות אירוע זה הוא התפטר מיד תוך שהוא נוטל עימו את המחירונים. מאוחר יותר, אף הצטרף לחברה מתחרה לפליינג קרגו (קורייר נטוורק).
בבית הדין לעבודה, דרשה חברת פליינג קרגו לאכוף על העובד לכבד את תנית הגבלת העיסוק עליה היה חתום, ואשר הגבילה אותו מעבודה בחברה מתחרה למשך 12 חודשים.
בית הדין הארצי לעבודה, קבע כי לחברה מידע סודי באשר ללקוחותיה, ומידע זה כולל: זהות הלקוחות; אנשי הקשר שלהם; הצרכים המיוחדים של הלקוחות ובעיותיהם הספציפיות; סוג והיקף הפעילות של הלקוחות מבחינת סוגי המשלוחים, לוחות זמנים, מחירונים, תנאי אשראי ומחירי הקניה של פליינג קרגו מול "פדרל אקספרס". עוד הודגש, כי פליינג קרגו נוהגת להרכיב מחירונים אישיים לכל לקוח, התפורים לצרכיו. מחירונים יחודיים אלו גם הם מהווים סוד מסחרי. לאור הסודות שהוכחו, נאכפה תנית הגבלת העיסוק על העובד.
 
מאז ענין פליינג קרגו חלו התפתחויות משמעותיות בפסיקת בתי הדין לעבודה
ואולם מאז ניתן פסק הדין בענין פליינג קרגו, נפל דבר בתחום דיני התחרות העסקית. בחודש יוני 1999 ניתן פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בענין דן פרומר נ' רדגארד (המוכר יותר בשמו: פסק דין "צ'ק פוינט"). פסק הדין חולל מפנה כה מיידי וכה משמעותי בתחום זה, עד כי שינה לחלוטין את כללי המשחק המקובלים בכל הנוגע להתחיבויות להגבלת עיסוק ואיסור תחרות.
בפסק הדין נקבע, כי תניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה בין עובד למעביד, הינה "חסרת תוקף כלשעצמה", אלא אם כן היא נועדה להגן על אינטרס מוגן של המעביד. אינטרס מוגן יכול להיות "סוד מסחרי"; תמורה מיוחדת שניתנה לעובד כנגד התחיבותו; הכשרה ייחודית ויקרה אותה קיבל העובד מן המעביד; ויחסי אמון מיוחדים בין העובד למעביד. התנאים שפורטו בפסק הדין למתן תוקף לתניה היו כה מחמירים, אשר שנראה היה כי תניות הגבלת העיסוק הופכות לתיאורטיות.
סמוך לאחר שניתן פסק הדין בענין צ'ק פוינט, נתן גם בית המשפט העליון הלכה מנחה ותקדימית בפסק דינו בענין AES System Inc. נ' משה סער (ביום 28.8.00). בפסק דין זה, אישר בית המשפט העליון את הלכת צ'ק פוינט, והפך אותה להלכה מחייבת וקשיחה.
מאז מתן צמד פסקי הדין הנ"ל, מקובל היה לחשוב כי תניות הגבלת העיסוק חלפו מן העולם. עד כדי כך הופנמה ההלכה החדשה, עד אשר עובדים נוטים כיום לראות בתניות הגבלת עיסוק בחוזים עליהם הם חותמים, כאות מתה שניתן להתעלם ממנה. מעבידים, מצידם, נוטים לגלות ייאוש במקרים בהם מופרת תניה מסוג זה, ומוותרים מראש על נקיטה בצעדים משפטיים.
 
מוקדם להספיד את סעיפי הגבלת העיסוק
ואולם, משורת פסקי דין שניתנו בשנה האחרונה, נראה כי בית הדין חוזר למגמה שעלתה מפסק הדין בענין פליינג קרגו. אמנם, אכיפתן של תניות הגבלת העיסוק עודנה קשה ויוצאת דופן, אולם  בודאי שאין הן "אות מתה", והספדתן היתה מוקדמת.
הפסיקה כיום מתמקדת באלמנטים ממוקדים המוכרים כ"סוד מסחרי", ומחדדת את ההגדרות כך שלא יהיו תיאורטיות. כך למשל, רשימת לקוחות, הוכרה כסוד מסחרי לגיטימי ובר הגנה. ואולם יש להדגיש – בהתייחסות אל רשימת הלקוחות, אין הכוונה ברשימה כפשוטה (זהות הלקוחות). הובהר בפסיקה (למשל, בפסק הדין בענין עע' 1141/00 ע"ע 1141/00הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ), כי: "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עימו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנו ללקוחות. אמנם בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנאי התשלום. אולם במקרים אלה, חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובע מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון."
 
פסיקה עדכנית: פסק הדין בענין טנקו נ' בל מאר
גם בתחום השילוח הבינלאומי, שב בית הדין והחיה את ההגדרות הוותיקות שנקבעו כבר בענין פליינג קרגו. בשנה האחרונה דן בית הדין האזורי בחיפה בעזיבתה של מנהלת שיווק בכירה את חב' טנקו אינטרנשיונל בע"מ (חברה העוסקת בהובלה ושינוע ימי, אווירי ויבשתי של מטענים יבשים ומטענים נוזליים באמצעות איזוטנקים) וחבירתה אל חברת בל מאר בע"מ (בש"א עב (חי') 1800/00 טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ נ' בל מאר ואח'). טנקו טענה, כי המנהלת תיכננה בקפידה את עזיבתה ושמרה אותה בסוד. המנהלת סיפרה כי בכוונתה לעבוד כסוכנת נסיעות או בהיי טק. לאחר חבירתה לחב' בל מאר, החלה בל מאר לעסוק בשינוע ימי (תחום בו לא עסקה עד להצטרפותה של המנהלת לחברה), וחלק מלקוחות טנקו עזבו ופנו אל בל מאר. בית הדין קבע, כי רשימה של מספר לקוחות מרכזיים של חב' טנקו, לאו דווקא בהיבט של זהות הלקוחות, אלא דווקא בהיבט של מכלול המידע שיש לחברה על לקוחות אלו (הצעות המחיר, נוסחת התימחור של הצעות המחיר לרבות עלויות המרכיבים השונים של השירות הניתן ללקוח, הרגלי הרכישה שלו, תנאי האשראי הניתנים לו וכיו"ב) – היא מידע סודי ובר הגנה. גם מידע הנוגע לתנאים "שמחוץ למחירון" הסטנדרטי והאחיד של החברה (כגון: מבצעים מיוחדים, הנחת כמויות ועוד) נחשב מידע סודי. כמו כן, קבע בית הדין כי המנהלת נהגה בחוסר תום לב מופגן (כ"סוס טרויאני"), בייחוד לאור העובדה שהיתה עובדת כה בכירה.
בשל שני הגורמים המשולבים: קיומו של סוד מסחרי, וחוסר תום הלב של המנהלת, החליט בית הדין כי יש לאכוף על המנהלת לכבד את תנית הגבלת העיסוק לגבי הלקוחות המרכזיים שהוכרו כסוד מסחרי. תקופת ההגבלה הועמדה על פרק זמן של 6.5 עד 10 חודשים.
ניתן לסכם ולומר כי כיום, במידה ותנית הגבלת העיסוק החוזית הינה מידתית, ממוקדת בהגנה על הסוד המסחרי, ואינה חורגת מתקופת הגבלה סבירה – ניתן יהיה לפעול לאכיפתה באמצעים משפטיים. מאידך, תניית הגבלת עיסוק "עירומה", שכל כולה נועדה להגביל את התחרות העסקית הלגיטימית בין גופים מתחרים בשוק תחרותי, מבלי שיש בה צורך ממשי בהגנה על סודות או אינטרסים מוגנים אחרים של המעביד – לא תיאכף גם כיום.
 
עו"ד אסתי נדל הינה שותפה במשרד עורכי הדין רובין - שמואלביץ' המתמחה בדיני עבודה
 
 

 

לראש העמוד