עו"ד גיל נדל
יצואנית ישראלית התחייבה לספק 2000 טון מסילות ברזל ישנות לסין. היצואנית התקשרה עם סוכן מכס לביצוע תהליכי היצוא, ועם מוביל ימי לביצוע ההובלה לסין. היצואנית המכילה את המטען במכולות, והמטען הוטען על האוניה, אלא שבהמשך הדרך התעורר הצורך, מסיבות מסויימות שיפורטו בהמשך, לרוקן את המכולות ולהמכיל את המטען מחדש. תהליך זה גרר עלויות נוספות ליצואנית ואבדן רווחים מצידה. בגין נזקים אלו תבעה היבואנית את סוכן המכס, את המוביל הימי ואת סוכן האוניה.
בית המשפט דחה את תביעת היצואנית כלפי כל הצדדים.
אשר לתביעה כנגד המוביל הימי וסוכן האוניה, קבע בית המשפט כי הסיבה העיקרית להמכלה המחודשת נבעה מהמכלה לא נכונה של המטען מלכתחילה, העדר קשירה של המטען והעדר דיפון של המכולות במשטחי עץ. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלו היה המוביל הימי רשאי לדרוש את המכלתו המחודשת של המטען באופן תקין, ועל כן החיובים הנוספים של המוביל הימי עבור הוצאות ההמכלה היו מוצדקים.
אשר לתביעה כנגד סוכן המכס, הרי שתביעה זאת התבססה על כך שסוכן המכס סיפק למוביל הימי הצהרת טעינה זמנית בלתי נכונה, שהתבססה על נתונים שרירותיים, ושכללה מידע שגוי על משקל המטען (ההצהרה ציינה משקל מטען נמוך יותר מהמשקל שהיה בפועל).
בית המשפט קבע, בין היתר, כי סוכן המכס התרשל כלפי היצואנית בכך שהוציא את ההצהרה הזמנית בעלת התוכן השרירותי, ובכך שלא יידע את היצואנית על שליחת הצהרה זו ותוכנה. עוד התרשל סוכן המכס בכך שלא הודיע ליצואנית שאם בתום 24 שעות מאז שליחת ההצהרה הזמנית ועד להפלגת האוניה לא תינתן הצהרת טעינה מפורטת – יתכן והמטען לא יועמס על האוניה.
יחד עם זאת, לא חייב בית המשפט את סוכן המכס לפצות את היצואנית בגין נזקיה, מהטעם שלא התקיים הקשר הסיבתי בין רשלנותו של סוכן המכס ובין הנזק שנגרם ליצואנית. זאת משום שהנזק נגרם לא בשל מטען עודף במכולות שלא הוצהר לגביו למוביל הימי אלא מפני שהמטען לא הומכל כהלכה. בית המשפט קבע כי סוכן המכס לא היה צריך לצפות כי ההמכלה לא היתה כשורה, שכן סוכן המכס לא נטל חלק בהמכלה, ורק טיפל בפועל במקצת הנושאים המטופלים כדרך שבשגרה ע"י המשלח הבינלאומי.
פרשנות:
פסק דין זה עוסק בסוכן מכס, שבעצם חבש גם כובע של משלח בינלאומי שפעל כמתאם הובלה (ולא כמשלח המשמש כמוביל ומנפיק שטר מטען), ועקרונית, בית המשפט נכון להטיל אחריות גם על מתאם הובלה כאשר הוא מתרשל בביצוע תפקידיו כמתאם (למשל – העברת הצהרות טעינה בשם היצואן).
ת.א. 031800/03, בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 23.4.07
לראש העמוד