פסק דין –
1. מונחת בפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, לגילוי של שומות מס, רשימונים, חישובי מיסים ואישורי הנתבעת, מסמכים המתייחסים לרכישת כלי רכב הדומים לזה שרכש התובע.
הרקע
2. המבקש (להלן: התובע) ייבא רכב ביבוא אישי, ונדרש על ידי המשיבה (להלן: הרשות) לשלם מכס, בסכום שחושב על ידה על פי ערך העסקה בפועל בהתאם למידע ולמסמכים שהיו בידיה. לטענת התובע, המידע על בסיסו נערך חישוב המס שגוי, והוא מבקש להצהיר כי אין לו חוב נוסף כלפי הרשות.
3. בדיון ראשון בתיק ביום 06.05.15 - חרף חלוף המועד המקובל - אפשרתי לתובע להעביר דרישה לגילוי מסמכים ספציפי לרשות, בתוך פרק זמן שנקבע בהחלטה שניתנה.
ביום 29.05.15 הוגשה "בקשת התובע לגילוי מסמכים", ובה נתבקש לחייב את הרשות:
"להמציא תצהיר ערוך כדין המפרט הרשימונים ו/או חישובי המסים ו/או אישורי הרשות בעסקאות זהות ו/או דומות לרכב התובע בין התאריכים 1/10/2010 ובין 31/12/2011".
מתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים
4. לטענת התובע, המסמכים המבוקשים נדרשים לו להוכחת טענותיו, ויהיה בהם "פריסת מלוא האמת בפני כב' ביהמ"ש" . התובע טען כי בוודאי יש בידי הרשות טובין דומים או זהים, ולבטח נערכו שומות מס בגין טובין אלה, ועל כן יש לאפשר לתובע להוכיח טענתו באמצעות הנתונים של הרשות, המתייחסים לאותן טובים דומים או זהים. לגישת התובע, הימנעות ממסירת המסמכים הללו תהווה הסתרת נתונים מבית המשפט, וייתכן כי העובדה שהמסמכים לא הועברו עד כה, נובעת מכך כי המידע הקיים אצל הרשות תומך בטענתו כי הערכתה לעניין ערכו של רכב התובע, אינו מתאים להערכות אחרות שניתן ללמוד מהמסמכים שגילוים מבוקש.
5. הרשות בתגובתה טענה כי בהתאם לתקנה 120 לתקנות, ישנה דרישה כי בטרם בקשת בעל דין מבית המשפט לקבלת צו לגילוי מסמכים חובה לפנות לבעל הדין שכנגד. מאחר ולא היתה דרישה מקדימה כאמור, דין הבקשה להידחות על הסף. טוען כי דבר לא נעשה, המבקשים לא פנו למשיב בבקשה לקבל מסמך זה או אחר.
לגופו של עניין נטען, כי הרשות אינה מסתירה את המסמכים שבידיה, ששימשו אותה בקבלת החלטתה בעניינו של התובע, ואלו המסמכים אשר התובע רשאי לדרוש כי ייחשפו בפניו, אך מסמכים שלא עמדו בפני הרשות בעת הפעלת שיקול דעתה, אינם רלבנטיים בהליך שבו הטענה היא נגד שיקול הדעת של הרשות.
מאחר וערך הטובין לצרכי מכס נקבע בהתאם להוראות סעיף 132(א) לפקודת המכס [נוסח חדש], על בסיס המחיר ששולם בעד הרכב בצירוף הוצאות רלבנטיות, אין מקום לשיטת הרשות, לבחון עסקאות חריגות מקום שלא מתקיימים איזה מהחריגים שבסעיף 132 הנ"ל. גם אם התובע שילם יותר או פחות ממחיר השוק, או מחיר אחר מזה ששילמו אחרים שביצעו יבוא אישי של רכב דומה (והכל בשים לב לכך שקשה לערוך השוואה לרכבים אחרים), איך בכך להשפיע על עניינו של התובע. עמדת הרשות הינה כי התובע יכול להוכיח טענותיו באמצעות חוות דעת שמאי, גם בהעדר המסמכים המבוקשים על דו.
הרשות הבהירה כי המסמכים המבוקשים לא יאפשרו דיון הוגן, וממילא אינם נמצאים תחת ידה. לדיה, חיוב הרשות להעביר את המסמכים המבוקשים יחייב זימון אלפי מסמכים מהארכיב, סריקתם, סינונם, השוואת הרכבים האחרים לרכב התובע, לרבות היסטוריית הרכב והמפרטים הטכניים, ומחיקת פרטים חסויים מתוך המידע הכלול במסמכים.
6. התובע בחר שלא להגיש תשובה לתגובת הרשות, חרף האפשרות לעשות כן, והארכה הנוספת שניתנה לו לשם כך. מאחר שסברתי כי ראוי לקבל את עמדת התובע לעניינים שפורטו בתגובה, עיכבתי עוד מעט את מתן ההחלטה, אך עד היום לא הוגשה תשובה מטעם התובע, ועל כן ניתנת ההחלטה כעת, בלא קבלת תשובה כאמור.
7. לעניין מחיקת הבקשה על הסף - הצדק עם הרשות. הוראות תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרות לבעל דין לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו לגילוי מסמכים, רק באם פנה לצד שכנגד בבקשה בכתב להמצאת מסמכים, ולא נענה בתוך המועד הקבוע שם. כלשון ההוראה:
"בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו... לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה."
מאחר שהתובע לא הציג בפני מסמך המעיד כי אכן פנה לרשות על מנת לקבל את תצהיר גילוי המסמכים הספציפיים לגביו ביקש לקבל צו, ולא התייחס לעניין זה חרף פירוטה בתגובת הרשות לבקשה, לא קמה לו הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת צו לגילוי מסמכים, ועל כן יש מקום לדחות את הבקשה על הסף.
8. אף לגופה של הבקשה, לא ניתן להיעתר למבוקש, וזאת בשל אלה:
ראשית, התובע לא הסביר בדיוק מהם המסמכים הספציפיים שהוא מבקש, אלא כלל בבקשתו רשימה ארוכה של סוגי מסמכים, בציון "ו/או" בין אותם סוגים, כאשר לא ניתן לקבל את הבקשה באופן שיהיה ברור מהם המסמכים שעל הרשות לגלות.
שנית, ההליך נפתח ככתב תביעה, והוגדר כ תביעה "כספית/הצהרתית /מתן חשבונות". מדובר בתביעה בה מבקש התובע מבית המשפט לבחון החלטה מנהלית של הרשות.
על פי ההלכה הפסוקה "אין תפקידו של בית המשפט לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המנהלית. בית המשפט מופקד על בחינת סבירות החלטתה של הרשות, בנסיבות בהן היא ניתנה." רע"פ 5447/11, יוסי יעקובוביץ נ. מדינת ישראל [פורסם בנבו] [24.07.11].
אופן הליך בדיקת ההחלטה המנהלית סוכם בהחלטת בית המשפט המחוזי בעפ"א (ת"א) 4973-03-13 י.ר יחסי ציבור והפקות ארועים בע"מ נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל [פורסם בנבו] [07.03.2013]: "בית משפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא יבחן, האם שיקול הדעת של הרשות המנהלית הופעל בתום לב ועל פי שיקולים עניינים וסבירים. על מנת שבית משפט יתערב בהחלטה מנהלית, עליו להשתכנע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית."
כדי לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית, על בית המשפט לעיין במסמכים שעמדו בפני הרשות בעת מתן ההחלטה, ובמסגרת שיקוליו לצורך הערכת שיקול הדעת, ניתן יהיה להתייחס, בין היתר, לעובדה שלא נבחנו מסמכים נוספים, ולמשמעותה. עם זאת, בית המשפט אינו צריך לעיין באותם מסמכים, שלא עמדו בפני הרשות בעת מתן החלטתה.
שלישית, לטענת הרשות לא מדובר במסמכים הנמצאים תחת ידה, אשר איסופם כרוך במאמץ רב, עד כדי (לשיטת הרשות) יצירת "מאגר מידע חדש ובו פירוט של עסקאות דומות". כפי שנקבע ברע"א 6715/05, מחסני ערובה נאמן נ. זאב אייזנברג, פ"ד ס(3)264 [2005], בעמ' 268-270, אין לחייב בעל דין, לצורך גילוי מסמכים, לערוך בירורים, דרישות, בחינות, בדיקות וכד' פעולות שיש בצידן מאמץ רב והשקעת זמן ניכר.
סוף דבר
9. הבקשה נדחית.
10. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין הגשת הבקשות בסך של 1,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך, שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.
11. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית כדלקמן:
עדויות התביעה יוגשו בתצהירים עד לא יאוחר מיום 20.10.15.
עדויות ההגנה יוגשו בתצהירים עד לא יאוחר מיום 25.11.15.
לתצהירים יצורפו מלוא המסמכים הרלבנטיים, ולרבות חוות דעת שבמומחיות.
כל המסמכים יועבר לצדדים שכנגד, במקביל להגשתם לבית המשפט.
היה ויסרב עד ליתן תצהיר, יגיש הצד הרלוונטי בקשה כדין במועדים הנקובים לעיל, ובה יבקש להעידו ללא הגשת תצהיר עדות ראשית וכן יצרף תמצית העדות.
היה ויתנגד צד להגשת מסמך ללא חקירת עורכו, יודיע על כך לצד שכנגד תוך 10 ימים מיום קבלת התצהירים ו/או המוצגים, שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך (גם אם אינו מסכים לתוכנו).
512937112. כל בקשה מקדמית שהיא תוגש תוך 10 יום מהיום בו יתעורר הצורך בהגשתה, במישרין לצדדים שכנגד, לשם קבלת תגובה בכתב תוך 10 יום נוספים. זכות תשובה תינתן בתוך 7 ימים.
5467831313. נקבע לקדם משפט לאחר הגשת התצהירים, ליום 10.12.15 בשעה 11:30.
עדכוני מכס ורגולציה
