גיל נדל משרד עורכי דין

 

תא 150155/02 (השלום ת"א) סיימן סחר נגד NOINU'L ED EUQIFIROGIRF ואח'

עוד בנושא
ת"א 28682-09-12 שריקי נ' מדינת ישראל
ת"ק 24992-01-15 פלצ'י נ' פלטינום קרגו (אליעזר כהן) בע"מ
ת"א 56080-11-13 פינטו נ' רשות המיסים
ת"א 34966-12-10 סוהם ואח' נ' קצב ואח'
עוד בנושא
תא"מ 25818-02-14 טוטל קרגו בע"מ נ' פלג לייטנינג גרופ בע"מ ואח'
רע"א 34796-06-15 רשות המיסים נ' ג'מיל עטאללה בע"מ ואח'
תא"מ 39943-06-13 אי ריידר מוטורס בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ
ת"א 34968-11-13 העוגן - הקשבה עצמית גוף נפש בע"מ ואח' נ' ישראל קרגו לוגיסטיקס (אי סי אל) בע"מ ואח'
א 001418/05 (השלום כפר-סבא) מנטפילד נ' בלמוג 2000 ציוד הנדסי ואח'
א 001417/05 (השלום כפר-סבא) מנטפילד (1983) נ' הר זהב מילניום ואח'
א 001011/04 (השלום חיפה) מליליין נ' לוטוס כרמל
בשא003205/05 (השלום רמלה) חברת MEOMAX MANAGEMENT LLC נ' מדינת ישראל-בית המכס אשדוד ואח'
א 016889/05 (השלום תל אביב-יפו) זקן נחום נ' לנדאוס אקספרס
ת"א 058932/05 (השלום ת"א יפו) טירן שיפינג (1997) ואח' נ' גל-אר שילוח בינלאומי
א 018670/00 השלום תל אביב-יפו חממה מאיר סחר נ' DTL TVP SEITIDOMMOC RAGAS
א 028101/05 (השלום תל אביב-יפו) ניולוג נגד מיל מוצרים טכניים 1971
ת"א 057146/05 (השלום ת"א יפו) CP Ships (U.K) Ltd נגד הראל - חברה לבטוח
א 045711/05 (השלום בתל-אביב-יפו) סאונד אף איקס נגד אביר חברה לשילוח בינלאומי מהיר
א 031800/03 (השלום תל אביב-יפו) דיוורסיפייד מטל אינטרנשיונל נגד קרגו אמרפורד אינטרנשיונל ואח'
א 000110/03 (השלום אשדוד) קריזמה איתן את מאיר ייבוא ושיווק נגד אדנים (מחסני ערובה)
א 011893/99 (השלום ירושלים) סנסור נגד חברת נמל אשדוד נגד שירותי השמירה (1989) אבטחה, שמירה וניקיון
א 742115/03 (השלום תל אביב-יפו) אף. סי. (פליינג קרגו) אקספרס נגד ניצן אלישיב
ת"א 052755/04 (משפט השלום) אלון מיכאל נגד פריץ קומפניס ישראל טי ואח'
בשא 002957/06 (השלום חיפה) צים חברת השיט הישראלית ואח' נגד אלקטרה (ישראל) ואח'
א 022814/99 (השלום חיפה) חיים ומשה מנגד נגד י. ססובר ואח' נגד דבוש עמי נגד ממ"ן
א 028099/05 (השלום תל אביב-יפו) ניולוג נגד רנדי
א 017588/05 (השלום חיפה) אושפיר סוכנות מכס ותעבורה יבוא וייצוא נגד טרנסכלל סחר
א 007362/98 (השלום הרצליה) O.T.G SHIPPING SERVICES S.R.L נגד אייבי טרנס ספנות
א 031871/03 (השלום תל אביב-יפו) אוריין שירותי מכס נגד תבל גומא אטמים ואח'
עא 001763/05 (המחוזי חיפה) חברת נמל חיפה נגד אורלן (1983) ואח'
א 032327/03 (השלום תל אביב-יפו) מ.ד.מידווסט נגד איי.אפ.אל. שילוח המאה ה-21 ואח'
א 010731/96 (השלום חיפה) לויד ים התיכון ואח' נגד קונטיננטל חברה לביטוח ואח' נגד פריץ קומפניס ישראל
בשא004062/06 א' גלנטי בניין והשקעות בע"מ נגד Cosco Container Lines ואח'
א 007744/05 (שלום חיפה) שפי-תעשיות אופטיקה בע''מ נגד לישראל בע''מ .D.H.L
ע"א 6011/99 (עליון) טרנסכלל נגד מ.א.ר. מסחר וספנות ואח'
ע"א 01 / 3552 (עליון) Banco Exterior (Suiza) SA נגד Zegluga Polska Spolka Akcyjna ואח'
ע"א 92 / 2277 (עליון) צים חברת השיט הישראלית נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח
ע"א 6387/97 (עליון) יעקב כספי נגד Banque Nationale de Paris, New york ואח'
עא מס' 603/83 (עליון) צים חברת השיט הישראלית נגד אדרס חמרי בנין
ת"א 45452/97 (השלום ת"א יפו) צים חברת השיט הישראלית נגד לעמי ואח'
בשא002228/06 (השלום רחובות) אפנת רן-לי סחר נגד UNI LOGISTICS INC ואח'
בש"א 001912/06 (השלום רחובות) אפנת רן-לי סחר נגד UNI LOGISTICS INC ואח'
תא 220580/02 (שלום ת"א). כהן יצחק ואח' נגד איג'פט אייר ואח'
תא 019496/01 (שלום חיפה) חב' א. אורלן נגד רשות הנמלים והרכבות נגד חב' א. אורלן והמגן חברה לביטוח
תא 733331/04 (שלום ת"א) או.פי.אס שינוע בינלאומי נגד אורדע תעשיות
תא 001107/00 (מחוזי חיפה) עמית תעשיה מקומית ואח' נגד סוכנות ימית ישראלית סקנדינבית ואח'
הפ 200423/04 (שלום ת"א) אבסלוט - חנויות הנעלה נגד י.ח.עזדן 2001 ואח'
הפ 200423/04 (שלום ת"א) אבסלוט - חנויות הנעלה 2003 נגד י.ח.עזדן 2001 ואח'
תא 007362/98 (שלום הרצליה)O.T.G SHIPPING SERVICES S.R.L נגד אייבי טרנס ספנות ואח'
תא 000046/03 (בית דין לענייני ימאות) כונסי הנכסים של האנייה ALBATROS 1 נגד י. כספי קווי מטען ואח'
תא 023897/03 (שלום ת"א) אלדן מטעני 2000 נגד יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי
תא 008006/91 (שלום חיפה) אליהו חברה לביטוח נגד צים חברת השיט הישראלית ואח' נגד צים חברת השיט הישראלי
תא 112695/01 (שלום ת"א) אפלטק נגד קרגו אמרפורד אינטרנשיונל 1980 נגד DHL (ישראל)
תא 017567/02 (שלום חיפה) אריה חברה ישראלית לביטוח נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח
עא 3552/01 (עליון) Banco Exterior (Suiza) SA נגד Zegluga Polska Spolka Akcyjna ואח'
תא 045862/03 (שלום ת"א) אליהו בע"מ - חברה לבטוח נגד קונטרם
תא 024497/98 (שלום חיפה) R.E.D.S.E נגד מיעד שילוח בינלאומי
תא 023167/03 (שלום ת"א) מדפרי לינס נגד א.הלפרן
ברע 003257/04 (מחוזי ת"א) המגן חברה לביטוח נגד LINDE AG ואח'
תא 37726/03 (שלום ת"א) הפניקס הישראלי חברה לביטוח נגד ליברטי שיפינג גרופ לימיטד פר ואח'
תא 035845/04 (שלום ת"א) T.D.Y שירותי שילוח בינ"ל בע"מ נגד טרבייה לינדה
בשא 005472/04 (שלום חיפה) צים חברת השיט הישראלית בע"מ נגד חברת שיבולת בע"מ ואח'
תא 005816/03 (שלום חיפה) זיק די-נור נגד צים חברת השיט הישראלית
תא 001863/02 (שלום נתניה) פיברן קדימה (1987) נגד לויד ים תיכון ב.ב. ואח'
תא 024399/03 (שלום ת"א) חיים נתנאל נגד אל מור חשמל התקנות ושירותים (1986) ואח'
תא 018670/00 (שלום ת"א) חממה מאיר סחר נגד DTL TVP SEITIDOMMOC RAGAS
תא 052696/96 (שלום ת"א) טלדטה תקשורת נגד אל על נתיבי אויר לישראל ואח' נגד פריץ קומפניס טי. ישראל ו
תא 100567/99 (שלום ת"א) טרנס אטלס נגד קי.אי.אר. אחזקות ואח'
עש 007029/99 (בית הדין לחוזים אחידים) טרנסכלל סחר נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תא 101199/00 (שלום ת"א) כלל בע"מ - חברה לבטוח ואח' נגד טרנסכלל סחר ואח' נגד נתנאל חברה להובלות
עא 003090/03 (מחוזי ת"א) יונתן אריזה ושווק נגד יבולי גליל
תא 001329/00 (מחוזי ת"א) YUSEN AIR AND SEA SERVICE (BENELUX) B.V נגד יובל מחשוב ישיר
תא 010007/03 (שלום ת"א) בן משה אורי ואח' נגד אל על נתיבי אויר לישראל
בשא 001020/03 כרמל שירותי ספנות בינלאומית (1992) נגד קבוצת ביקל יצוא וסחר
תא 010731/96 (שלום חיפה) לויד ים התיכון ואח' נגד קונטיננטל חברה לביטוח ימי ואח'
תא 007869/00 (שלום חיפה) מאירון שיפינג נגד רשות הנמלים והרכבות
תא 008900/03 (שלום חיפה) Ege Kestancilik Tarim Urunleri Gida Ihracat נגד מאנקו יבוא מזון ואח'
תא 182939/02 (שלום ת"א) ממן מסופי מטען וביטול נגד אורמן ליאוניד
תא 001542/04 (שלום עפולה) מנטפילד (1983) נגד מ.א. עפיפי תעשיות עץ
תיק ימאות 000080/00 (בית דין לענייני ימאות) האניה "SERVET DEVAL" ואח' נגד ALHAJ MAHMUOD ELMASRI & SO
תא 023529/98 (שלום חיפה) חברת גב ים למחסני ערובה נגד מרצפון תעשיות
תא 01785/98 (שלום חיפה) מרקיט מוצרי ייעול נגד T. NIYAZ BARTIK ואח'
תא 025842/03 (שלום ת"א) Circle International, Inc נגד סהר ציון חברה לביטוח
תא 198201/02 (שלום ת"א) PREMIER POLYWEAVES PRIVATE LIMITED נגד יהודה זילברברג
תא 111674/04 (מחוזי חיפה) EASTERN CANADA TOWING LTD נגד צים חברת השיט הישראלית
תא 009724/03 (שלום חיפה) צים חב' השיט הישראלית נגד רשות הנמלים והרכבות
תא 004762/00 (שלום חיפה) צים חברת השיט הישראלית נגד שפיר הנדסה ימית ואזרחית
תא 003964/03 (שלום חיפה) קוברה בורדו נגד תובלה משולבת שירותים בינלאומיים ואח'
תא 035845/04 (שלום ת"א) T.D.Y שירותי שילוח בינ"ל נגד טרבייה לינדה
ברע 002224/02 (מחוזי ת"א) קיבריש טורקיש אייר ליינס נגד קוגן אביאל ואח'
תק 002229/01 (בימ"ש לתביעות קטנות רחובות) קוגן אביאל נגד השטיח המעופף ואח'
ברע 001932/03 (מחוזי ת"א) Hapag Lloyd Containe Linie Gmbh ואח' נגד ר.ד. משקאות גורמה
תא 010961/00 (שלום חיפה) א.מ.ש. סטאר נגד רות קרגו הובלה בינלאומית נגד VERSIGO ואח'
תא 016531/00 (שלום חיפה) COFFEE COMMODITY COMPANY LTD נגד ב.מ. חברה לשיווק
תא 005863/99 (שלום חיפה) ד. שטסל ושות' נגד רשות הנמלים והרכבות ואח'
תא 195857/02 (שלום ת"א) שטרן י.א. מוצרי מזון נגד בן דוד מוריס
תא 000732/96 (בית דין לענייני ימאות) BEHRENS INTERNATIONAL LTDואח' נגד T. Van Dooselaere, עו"ד ואח'
תא 014294/03 (שלום חיפה) שפיט 1991 נגד צים חברת השיט הישראלית
תא 035000/03 (שלום ת"א) תובלה משולבת שירותים בינלאומיים נגד בינוי ופיתוח
תא 000055/01 (מחוזי חיפה) א.ע אספקת סיד נגד Enisey River Shipping Company הבעלים של האוניה ELEKTROST
תא 194052/02 (שלום ת"א) הכשרת הישוב חברה לביטוח נגד רשות הנמלים והרכבות
תא 116593/01 (שלום ת"א) מולס קונסטנשיונס אינטרנשיונל טרנספורט נגד מנורה חברה לביטוח
תא 007362/98 (השלום הרצליה) .T.G SHIPPING SERVICES S.R.L נגד אייבי טרנס ספנות
תא 031871/03 (השלום ת"א) אוריין שירותי מכס (1985) נגד תבל גומא אטמים ואח'
תא 032327/03 (השלום ת"א) מ.ד.מידווסט נגד איי.אפ.אל. שילוח המאה ה-21 ואח'
בשא 004062/06 (מחוזי חיפה) א' גלנטי בניין והשקעות נגד Cosco Container Lines ואח'
תא 022814/99 (השלום חיפה) חיים ומשה מנגד נגד י. ססובר ואח'
תא 1595/01 (מחוזי ת"א) שרותי בריאות כללית נגד המגן חברה לביטוח
תא 028101/05 (השלום ת"א) ניולוג נגד מיל מוצרים טכניים 1971
תא 063565/04 (השלום ת"א) כסלו תובלה וסחר נגד הוצאות ספרים פרוינד
בשא003205/05 (השלום רמלה) חברת MEOMAX MANAGEMENT LLC נגד מדינת ישראל-בית המכס אשדוד ואח'
תא 001418/05 (השלום כפר סבא) מנטפילד נגד בלמוג 2000 ציוד הנדסי ואח'
בשא111674/04 (מחוזי חיפה) EASTERN CANADA TOWING LTD נגד צים חברת השיט הישראלית ואח'
ת"א 010815/05 (השלום ת"א) ק.א.ל. קווי אויר למטען נגד אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי
עוד בנושא

פסק דין

1. התובעת היא חברה העוסקת בייבוא ושיווק של גבינות. עניינה של התביעה דנן הוא במשלוח גבינות שיובאו מצרפת לישראל. כאשר הגבינות הגיעו לישראל הן הושמדו בהוראת משרד הבריאות. התביעה הוגשה כנגד הנתבעות 1-2 – חברות העוסקות בשילוח והובלה, נגד הנתבעות 3-5 (שיכונו להלן: "אגרקסקו"), נגד הנתבעת 6, נגד הנתבעת 7 (להלן: "פרון"), ונגד חברת הביטוח, הנתבעת 8 (להלן: "הפניקס").

התביעה נגד פרון, נדחתה בהחלטה מיום 17.12.03, מטעמי התיישנות.

פסק דין זה מתייחס לטענות ההגנה של הנתבעות שהתגוננו כנגד התביעה – אגרקסקו והפניקס.

2. ככלל, גבינות המיובאות מצרפת לישראל, עוברות את המסלול הבא: הן יוצאות מהמפעל, ומובלות בהובלה יבשתית לנמל מרסיי. הן מאוחסנות בנמל. בשלב כלשהו הן מומכלות למכולה. המכולה מוטענת על האוניה, ונשלחת לישראל. מובן שבכל שלב בדרך, האחריות על הגבינות היא בידיו של גורם אחר.

3. הגבינות נשוא התביעה דנן, הגיעו משלושה מפעלים שונים – Astra Calve, Bongrain Export Overseas,  ו-Sa Eurial Poitouraine PGC Longeve. מלכתחילה, יצאו הגבינות מכל אחד מהמפעלים על "משטח" – פאלט, ולאחר מכן הן הומכלו למכולת קירור. התובעת טוענת כי מועד ההמכלה היה ביום 7.9.00 (הנתבעות חולקות על מועד זה, כפי שיובהר להלן).

4. הגבינות היו צריכות להישמר כל העת בטמפרטורה של 0-2 מעלות צלזיוס.

התובעת טענה כי במטען הגבינות חלו שינויי טמפרטורה שחרגו מהטמפרטורה הנ"ל.

הגבינות היו אמורות להיות מוטענות על האוניה ביום 14.9.00. אולם, הנתבעות 3-7 סירבו לטענת התובעת להטעין את הגבינות במועד זה, שכן רישום הטמפרטורה מחוץ למכולה לא תאם את הטמפרטורה שהגבינות היו צריכות להיות בה, כפי שזו צוינה בשטר המטען.  

5. הגבינות נבדקו בנמל מרסיי, במחסני הנתבעת 2, ונמצאו תקינות. מטען הגבינות הוטען על גבי אוניה ביום 28.9.00, והובל לישראל.

משרד הבריאות בדק את הגבינות כאשר הן הגיעו לארץ, וקבע ביום 13.3.01 כי יש להשמיד אותן.

התובעת תבעה מכל הנתבעות יחד ולחוד את הנזקים שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מהשמדת הגבינות.

הנתבעות כפרו בכך שנגרם נזק לתובעת, ואף כפרו באחריותן לנזקים – ככל שקרו. הפניקס אף הגישה הודעת צד ג' כנגד אגרקסקו.

6. מטעם התובעת העידו נציגת החברה, הגב' נני סיימן, הגב' דלפיני ממפעל Bongrain. כן העידו השמאי מר שומרוני, והמהנדס מר בן סיני שהוא טכנולוג מזון.

מטעם אגרקסקו העיד מר חנן יוחנן, מטעם הפניקס העידו עו"ד האוזנר – מנהלת מחלקה ימית בחברה, מהנדס המזון מר קיש, השמאי מר מייזל, ושני מומחים מצרפת – מר ז'אן קלוד סקרב והמומחה מטעם ביהמ"ש במרסיי מר גורלייה.

טענות התובעת

7. בסיכומים מטעמה, טענה התובעת ביחס לאחריותה של אגרקסקו, כי מחומר הראיות עולה כי חברת פרון היתה שליחה של אגרקסקו. על פי הטענה, כך עולה מעדותו של העד מטעם אגרקסקו, מר יוחנן.

פרון כשליחה של אגרקסקו, קיבלה את המטענים לצורך המכלתם. פרון (כשליחה של אגרקסקו) התרשלה בכך שהתקינה על גבי רשם הטמפרטורות של המכולה דיסקט משומש ששימש קודם לכן להובלת מטען שנדרשת לו טמפרטורה של 25- מעלות. מערכת הקירור כוילה לטמפרטורה של 25-, והופעלה בטמפרטורה הזאת.

8. המטען עבר מאותו מועד תהליכים של חימום בין יום 11.9.00 עד יום 13.9.00 לטמפרטורה של 20+ מעלות, ואחר כך הקפאה לטמפרטורה של 4- מעלות. התהליך הזה גרם, לטענת התובעת, לקיצור משך חיי הגבינות.

על פי הטענה, אגרקסקו התרשלה כאשר הקצין הראשון של האוניה (שאף הוא שלוח שלה), דחה את הטענת המטען על האוניה.

העיכוב כולו בנמל מרסיי, הפך את המטען למזון חשוד ובעייתי, וכך החל "מחול השדים" שכתוצאה ממנו נפסלו בסופו של דבר הגבינות, על ידי משרד הבריאות.

9. ביחס לאחריותה של חברת הפניקס, טוענת התובעת כי הנזק שנגרם לה מכוסה בפוליסת הביטוח, שכן העובדה שהגבינות עברו התחממות קיצרה את חיי המדף שלהן. יש לקבוע כי הגבינות נפסלו על ידי משרד הבריאות כתוצאה מקיצור חיי המדף. הפניקס אחראית גם משום שהיא הנחתה את סיימן להמשיך ולהוביל את המטענים לישראל.

טענות אגרקסקו

10. אגרקסקו טענה כי לא הוכח שפרון היתה שליחה שלה. לטענתה, פרון שימשה סוכנת של הנתבעת 4 רק לצורך הטיפול במסמכים, אך היא לא ביצעה עבורה שירותי שילוח כלשהם. מסקנה זו עולה על פי הטענה גם משטרי המטען, ומעמדתה של העדה מטעם התובעת, הגב' נני סיימן. לכן, ומאחר שפרון היתה זו שטיפלה במטען עד יום 14.9.00, אגרקסקו איננה אחראית לנזקים שקרו לגבינות – ככל שקרו - עד מועד זה.

11. לחלופין טענה אגרקסקו, כי למטען לא נגרם נזק כתוצאה מחשיפה לטמפרטורה שגויה.  אגרקסקו טוענת כי לא הוכח כי נגרם נזק, וכי כעולה מבחינת הטמפרטורות שנמדדו, המסקנה היא כי הגבינות לא קפאו. מסקנה זו מתחזקת מעדויותיהם של השמאים שבדקו את הגבינות בצרפת.

גם מהוראת הפסילה של הגבינות על ידי משרד הבריאות עולה, כי הגבינות נפסלו בשל היותן "פגות תוקף", ולא בשל חשיפתן לטמפרטורות חריגות.

טענות הפניקס

12. הפניקס טענה כי התובעת לא הרימה את הנטל – לא בהוכחה כי קרה "מקרה הביטוח", ולא בהוכחה כי מקרה זה מכוסה על ידי הפוליסה.

הפניקס טענה כי לא הוכח שהמטען עבר "טראומה תרמית". לא הוכח כי נגרם נזק לגבינות – וזאת לאור בחינת כל העדויות ומשקלן היחסי. עוד נטען כי הגבינות נפסלו ע"י משרד הבריאות לאור תאריכי התפוגה שלהן, וזאת כעולה מצו ההשמדה עצמו.

בנוסף טענה הפניקס, כי לנזקי התובעת, ככל שהיו כאלה, אין כיסוי ביטוחי, שכן הפוליסה מכסה נזק או אובדן פיזי למטען – שלא התרחש בענייננו. לאור תנאי המכר – FAS, הכיסוי הביטוחי מתחיל ממסירת המטען ל"צד האוניה", ומאחר שהמטען הומכל על פי הטענה רק ביום 13.9.00, ונמסר לאונייה רק ביום 14.9.00, הרי אף אם ייקבע כי היה שינוי בטמפרטורות, הנזק נגרם לפני מסירת המטען, ולפני תחילת הכיסוי הביטוחי.

13. הפניקס טוענת כי אין זה נכון כי היא אחראית בשל כך שהורתה לתובעת להוביל את המטען לישראל. לטענתה, משלב מסוים, הדבר לא היה בידיה – אלא בידי בית המשפט המסחרי במרסיי, ובנוסף – התובעת הסכימה כי המטען יישלח לישראל אם יימצא תקין, וכך היה.

הפניקס טוענת כי אם בכלל – חלה האחריות על הנזק על משרד הבריאות.

תשובת התובעת

14. התובעת הגישה סיכומי תשובה, בהם טענה כי פרון פעלה כמשלחת בינ"ל מטעם אגרקסקו.

לטענתה, אגרקסקו לא קבלה מכולה – אלא משטחים, אותם היא המכילה באמצעות פרון למכולה.

התובעת טוענת כי הגבינות הומכלו ביום 7.9.00 למכולה, ולכן מד הטמפרטורה במועד זה מראה את הטמפרטורה במכולה. פרון אחראית לכך שהטמפרטורה כוילה לטמפרטורה של מינוס 25 מעלות, וכן לכך כי הותקן דיסקט משומש על המכולה. השמאים בצרפת – שחוות דעתם אינן קבילות, העידו כי חוות הדעת שלהם נועדו רק לאשש או להפריך את החשד כי הגבינות עברו הקפאה עמוקה. אולם, העד מר גורלייה העיד כי אורך החיים של גבינות מתקצר בהרבה כאשר הגבינות עוברות עליית טמפרטורה כפי שקרה בענייננו.

15. באשר לכיסוי הביטוחי, התובעת טוענת כי הנזק איננו בשל האיחור בהגעת הגבינות, אלא בשל מה שקרה להן. בנוסף נטען, כי הפניקס איננה יכולה להתנער מהוראתה החד משמעית לייבא את המכולה, שכתוצאה ממנה הועמסה המכולה על האוניה.

הנתבעות כולן כפרו בנזקים שהתובעת טענה שנגרמו לה. אגרקסקו כפרה באחריותה כצד ג' בתובענה שהוגשה כנגדה על ידי הפניקס. 

דיון

16. כעולה מסיכומי הצדדים, יש לבחון מספר שאלות עובדתיות ומשפטיות לצורך הכרעה במחלוקות בין הצדדים.

צריך יהיה לבחון את השאלה האם הגבינות ניזוקו או התקלקלו?

מהו משקלם של עדויות השמאים מצרפת בהקשר זה?

האם פרון היתה שליחה של אגרקסקו לצורך המכלת הגבינות?

מתי הומכלו הגבינות למכולה?

האם הוכחה אחריות של הפניקס?

ומה היה הטעם לפסילת הגבינות על ידי משרד הבריאות.

האם הוכח כי הגבינות ניזוקו או התקלקלו?

17. אני סבורה כי התובעת לא הוכיחה כי הגבינות התקלקלו כתוצאה משינויי הטמפרטורות, ככל שהיו כאלה, במכולה או במשטחים עליהם הן הועמסו. 

טענת התובעת בהקשר זה בסיכומיה היא, כי עליית הטמפרטורה עד ל-20 מעלות בימים 11.9.00 עד 13.9.00, גורמת נזק ממשי לגבינות, ולמצער היא גורם המקצר באופן משמעותי את חיי המדף שלהן, ואת תאריכי התפוגה המעשיים כתוצאה מכך.

18. ראשית, אינני סבורה כי התובעת הוכיחה כי לגבינות נגרם "נזק ממשי". הטעם לכך הוא משום שהגבינות נבדקו על ידי מספר שמאים בצרפת, וכולם אישרו, לאחר שראו את הגבינות נשוא התביעה, בחנו אותן וטעמו אותן, כי לגבינות לא נגרם נזק.

כך, העד מר סקרב העיד, כי כל הבוחנים שבדקו את הגבינות במרסיי טעמו אותן.

המומחה מר גורלייה שמונה כמומחה מטעם בית המשפט במרסיי, העיד כי אין כל סימן לקפיאה ובעקבותיה הפשרה של הגבינות, כי לכל המוצרים היה טעם טוב, כי טעימת הגבינות מוכיחה כי "האיכויות האוגנו לפטיות הן נורמליות", וכי "כל הגבינות נמצאות במצב תקין ונאות" (ר' התרגום של חוות דעתו).

אף אחד מן העדים מטעם התובעות לא ראה, בחן או בדק את הגבינות מושא התביעה. העד מר בן סיני ערך "הדמייה" בגבינות מאותם סוגים אליהם מתייחסת התביעה.

קבילות עדויות המומחים מצרפת

19. התובעת טענה כי אין לקבל את חוות הדעת של השמאים מצרפת, שכן הפניקס לא הגישה אותן בהתאם להוראת ס' 22 לפקודת הראיות. התובעת טוענת כי בס' 22 הנ"ל, המחוקק קבע כי בית המשפט לא יקבל כראיה חוות דעת שנעשתה מחוץ לישראל, אלא אם יש עליה אישור של נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל, המאשר כי לפי חוקי המקום בו נעשתה חוות הדעת, צפוי למומחה עונש על דברי שקר הכלולים בה. התובעת טוענת כי המחוקק לא הסתפק בהקשר זה בחזקת שוויון הדינים.

בנוסף, חוות הדעת לא נערכו באופן הדרוש, היינו לפי הטפסים נשוא ס' 24 לפקודת הראיות. עוד ציין ב"כ התובעת כי שני המומחים הסתמכו על חוות דעת של מומחה נוסף, מר דוראן, שהוא הווטרינר הראשי של אזור מרסיי, והודו כי אין להם הכשרה מקצועית בתחום הנדסת המזון. חוות דעתו של מר דוראן לא הוצגה.

20. מנגד, טענו הנתבעות כי יש לקבל את עדויותיהם של שני המומחים. הנתבעות טענו כי משעה שהמומחים התייצבו בבית המשפט בישראל, הוזהרו על ידיו ובית המשפט איפשר להם להחקר, יש בכך כדי לרפא את הפגמים שנפלו בחוות הדעת שלהם. זאת ועוד, הנתבעות טענו כי הוסכם בין הצדדים כי הם לא יעמדו על טענות פרוצדוראליות, וכי התנגדותו של ב"כ התובעת בדיון לא היתה מנומקת. לו היה ב"כ התובעת מנמק את התנגדותו בעת הדיון, היו הנתבעות יכולות לדאוג לתקן את חוות הדעת, ולהגישן בהתאם לדרישות הפורמאליות של פקודת הראיות.

עוד נטען כי העדים מצרפת העידו בעיקר על עובדות הנמצאות בידיעתם האישית, וככל שמדובר בעובדות אלה, יש לקבל את עדותם.

21. אני סבורה כי יש לקבל את עדותם של העדים מצרפת, לפחות ככל שמדובר בעובדות הידועות להם מידיעה אישית, שעליהן הם נחקרו בבית המשפט בישראל, לאחר שהוזהרו כחוק על ידי בית המשפט בישראל, כמו כל עד אחר.

העדים אכן הגישו חוות דעת. אולם, עדותם התייחסה גם לעובדות הידועות להם מידיעה אישית. העדים אף התייצבו בבית המשפט, ונחקרו לאחר שבית המשפט בישראל הזהיר אותם כדין. לכן, לפחות ככל שהדברים נוגעים לעדותם של העדים ביחס לעובדות הידועות להם מידיעה אישית, עליהן הן נחקרו בבית המשפט, ניתן להסתפק בכך שהעדים הוזהרו כדי שלא לפסול את העדות מטעם זה.

22. יצוין כי העד המומחה מטעם התובעת, מר בן סיני, העיד בחקירתו הנגדית כי הוא הסתמך לצורך הכנת חוות דעתו על ה"גרפים של השמאים הצרפתיים" (עמ' 14 לפרוטוקול). כפי שיפורט להלן, גם ב"כ התובעת הפנה בסיכומיו לממצאי חוות הדעת של השמאים הצרפתיים, ואף ניסה להסתמך על עדויות המומחים (עדויות שבמומחיות), חרף הטענות שהועלו על ידו ביחס לקבילות העדויות.

23. על אילו עובדות יכלו השמאים הצרפתיים להעיד לא כמומחים אלא מידיעתם האישית?

אני סבורה כי לגישת התובעת, העדות לגבי העובדה שהגבינות לא התקלקלו, היא עדות שלא נדרשת מומחיות מיוחדת כדי להעיד עליה. כך, לגישתו של המומחה מטעם התובעת מר בן סיני, צרכן "חכם" של גבינות אשר היה טועם את הגבינות דנן (אם קרה להן התהליך שהוא מניח שקרה להן), היה פולט את הגבינות ברגע שטעם אותן. לטענתו, לגבינה לא יהיה טעם אופייני, וייראה שינוי במירקם שלה (ר' עמ' 4 לפרוטוקול). כלומר, מעדות המומחה של התובעת עולה, כי אין צורך במומחיות כדי להבחין בכך שנגרם נזק לגבינות, אלא די בטעימה גרידא של צרכן "חכם" (יוער כי בהמשך עדותו חזר בו המומחה מגרסה זו, מה שמשליך על אמינותו).

מבחינה זו, ודאי שניתן לקבל את עדויותיהם של השמאים ביחס לטעימת הגבינות על ידיהם וביחס לעובדה כי לאור טעימה זו הם לא מצאו כי לגבינות נגרם נזק כלשהו.

על כל פנים, ודאי שלא ניתן לקבוע כי לגבינות נגרם נזק מבחינת הטעם או המרקם שלהן, כאשר התובעת לא הביאה כל עדות ישירה ביחס לגבינות נשוא התביעה.

24. לאחר שנקבע כי לגבינות לא נגרם כל נזק מבחינת הטעם או המרקם שלהן, יש לבחון את השאלה האם הוכיחה התובעת את טענתה הנוספת בהקשר זה - כי מועד התפוגה של הגבינות התקצר, בהנחה שהן עברו את ה"טראומה" הנטענת. בענין זה העיד העד מר בו סיני, כי האינדיקציות אותן הוא גילה בדוחות המעבדה של מעבדת "אמינולאב" בישראל, מעידים על כך כי "הגבינות מעוררות חשד".

עם זאת, אם מסקנותיו של העד נבחנות לעומקן, לאור חקירתו הנגדית, עולה כי אין בסיס לקביעה כי הגבינות יתקלקלו לפני תום תקופת התפוגה שלהן. כך, העד מעיד כי בגבינות התפתחו קוליפורמים. אולם, הוא מבהיר כי התפתחות הקוליפורמים נובעת מתהליך הייצור של הגבינות, ורמת הקוליפורמים שהתפתחה בגבינות היא כזו ש"עד תום חיי התוקף זה לא יעבור את התקן". כלומר – קיומם של הקוליפורמים כשלעצמו, אין בו כדי להביא לקיצור תקופת חיי התוקף של הגבינות.

העד גם העיד כי בגבינות יש כמות של שמרים מעבר לזו שיש בגבינה סטנדרטית. עם זאת, הוא מאשר שהדבר אינו עומד בניגוד לתקן מחייב כלשהו (עמ' 9 לפרוטוקול), וכי השמרים אינם מסוכנים (עמ' 6 לפרוטוקול).

כלומר, מעדות מר בן סיני לא עולה כי אורך חיי המדף של הגבינות התקצר.

25. התובעת מסתמכת בהקשר של קיצור מועד התפוגה של הגבינות, על עדויותיהם של המומחים מטעם הפניקס – השמאים הצרפתיים. ואולם, התובעת אינה יכולה לאחוז את החבל בשני קצותיו – מחד גיסא לטעון כי יש לפסול את חוות הדעת של המומחים מטעם הפניקס, לא לקבל אותן משום שהמומחים לא הוזהרו כדין בהתאם לחוקי מדינתם, ומאידך גיסא להתיימר לבסס את המסקנה (שהנטל מוטל עליה להוכיחה), כי זמן התפוגה של הגבינות התקצר, על עדויותיהם של המומחים הנ"ל, עדויות שהן עדויות שבמומחיות, לפיהן שינויי הטמפרטורה בגבינות יקצרו את חיי המדף שלהן.

כאמור, בעדויות מטעם התובעת אין בסיס לטענה לפיה חיי המדף של הגבינות התקצרו.

26. כלומר – ממכלול הראיות עולה כי אף אם הגבינות עברו שינוי טמפרטורות, הרי לא הוכח שהגבינות היו במצב כזה שאדם רגיל שהיה טועם אותן היה מבחין בבעיה כלשהי ביחס אליהן (כעולה מעדויות השמאים הצרפתיים, שהיו היחידים שטעמו את הגבינות עצמן), ולא הוכח כי מועד התפוגה של הגבינות התקצר.

סיכומה של נקודה זו – לא הוכח כי לגבינות נגרם נזק.

האם היתה פרון שליחה של אגרקסקו לצורך המכלת הגבינות?

27.כזכור, מבססת התובעת את טענותיה כנגד אגרקסקו על פעולות ומחדלים של פרון. לכן, התובעת צריכה להוכיח – והנטל עליה – כי פרון שימשה שליחה של אגרקסקו בפעולות שבוצעו על ידיה, ומהוות את הבסיס לתביעה.

מובן כי אם לא תוכיח התובעת כי פרון שימשה כשליחה של אגרקסקו, לא יהיה מקום לקבל את התביעה נגד אגרקסקו, שכן אין חולק כי מי שהיתה אחראית למעשים ולמחדלים המהווים את הבסיס לתביעה – היא פרון ולא אגרקסקו.

28. התובעת מבססת את טענתה לפיה פרון היתה שליחה של אגרקסקו, קודם כל על עדותו של העד מטעם אגרקסקו, מר יוחנן. 

העד העיד כי פרון ממלאת באופן כללי תפקיד כפול – הן של סוכנת אוניות והן של משלחת בינלאומית. בהמשך העד מצהיר כי במקרה זה פרון שימשה כסוכנת בלבד של אגרקסקו, ולא שימשה כמשלחת בינלאומית.

29. התובעת טוענת כי מחקירתו הנגדית של העד מר יוחנן עולה, כי המוביל הימי (אגרקסקו), קבל במקרה זה להובלה את המטענים עצמם לפני המכלתם למכולה כלשהי (ארוזים על המשטחים), ולכן ההסתייגות שלו בשטר המטען היא רק לתוכן החבילות, אך לא לתוכן המכולה השלמה.

מכאן מבקשת התובעת להסיק כי פרון היתה שליחה של אגרקסקו לצורך המכלת המטען למכולה.

30. מנגד טוענת אגרקסקו, כי מעדותו של העד מר יוחנן עולה כי במקרה הנוכחי היתה פרון שליחה של אגרקסקו רק לצורך טיפול בדוקומנטציה הקשורה למטען הגבינות. הנתבעת 4 התבקשה במקרה זה לבצע הובלה ימית בלבד, ולא הובלה יבשתית, והיא לא התבקשה להמכיל את המטענים.

לטענת אגרקסקו, גם משטרי המטען עולה כי תפקידה של הנתבעת 4 התמצה בהובלת המטענים בים, והדבר נובע בין היתר מכך שהמכולה התקבלה סגורה, מכך שההובלה היא מנמל מרסיי, ולא משלב מוקדם יותר (כאשר על פי עדותו של מר יוחנן, לו היתה הנתבעת 4 מקבלת את עצמה את מלאכת איסוף הגבינות קודם להטענתן על האוניה, הרי שהיא היתה מציינת זאת בתיבה המתייחסת ל"מקום קבלת המטען" – שבפועל נותרה ריקה). לכן, אם פרון המכילה את המטען או שמרה עליו לפני שהגיע לאוניה, הרי שהיא עשתה זאת על אחריותה שלה, ולא כשליחה או נציגה של התובעת.

אגרקסקו טוענת כי שממכלול האמור בחקירתו הנגדית של העד מר יוחנן, וההפניות בחקירה לתצהירו, המסקנה היא כי העד העיד שפרון היתה שליחה של אגרקסקו רק כסוכנת ולא כמשלחת בינלאומית.

אגרקסקו טוענת כי מסקנה דומה עולה גם מעדותה של העדה מטעם התובעת, הגב' נני סיימן.

31. אני סבורה כי עיון בחומר הראיות בכללותו מעלה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי פרון שימשה כשליחה של אגרקסקו לצורך הובלת הגבינות עד לאוניה, ולצורך המכלתן.

מקובלת עלי טענתה של אגרקסקו לפיה עיון בעדותו של מר יוחנן בכללותה מעלה כי הוא העיד שפרון היתה סוכנת של אגרקסקו בלבד, אך היא לא היתה שליחה שלה כ"משלחת בינלאומית" – העד הופנה בעדותו לתצהירו, שם מובהר הענין, והוא לא חזר בו מהאמור בתצהיר בהקשר זה (ר' ס' 2-3 לתצהיר העד, ועמ' 3 לפרוטוקול).

יצויין כי האמור בסיכומי התשובה של התובעת לפיו "משלחת בינלאומית אף פעם לא פועלת, ככזו, מטעם המוביל הימי, נהפוך הוא, משלחת בינלאומית מובילה את המטען עבור בעלי המטען ומשתמשת בשירותיו של המוביל הימי לקטע ההובלה הימית" (ס' 4 לסיכומי התשובה) – הוא טענה חדשה, שלא הוכחה על ידי התובעת בכל ראיה או עדות.

32. ככל שהדבר נוגע לשטר המטען, הרי שלא ניתן, לדעתי, להסיק ממנו כי אגרקסקו קבלה על עצמה אחריות למטען לפני המועד בו הוא הוטען על האוניה. העובדה שאגרקסקו אישרה כי היא קבלה את החבילות ואת מספרן ולא הסתייגה מכך – איננה יוצרת כשלעצמה יחסי שליחות בין אגרקסקו לבין פרון. כל שנובע ממנה הוא כי אגרקסקו איננה יכולה לכפור בפרט שנרשם בשטר המטען (על ידי פרון, עבור אגרקסקו), או להסתייג ממנו.

 מנגד, משטר המטען עולה כי תכולת המכולה היא בהתאם להצהרת השוגרים, ולכן צויין בה כי היא”said to contain”. כן עולה משטר המטען כי ההובלה היא מנמל מרסיי – ולא משלב מוקדם יותר של ההובלה.

לכל אלה מצטרפת עדותה של הגב' סיימן ממנה עולה כי פרון היתה נציגה של התובעת – ולא של אגרקסקו (ר' תצהיר תשובה של הגב' סיימן לבקשת פרון לסילוק על הסף, מיום 25.5.03). בנוסף, אין חולק כי התובעת אף נתנה הוראות ישירות לפרון, כעולה מהמסמכים נ/2 ונ/3 ומעדות הגב' סיימן בעמ' 19-20 לפרוטוקול.

הטענה של התובעת בסיכומי התשובה לפיה באחד משטרי המטען צוין כי המטען Stuffed Into TC  Tolu 568536/8– היא טענה חדשה. משמעות האמור בשטר המטען בהקשר זה לא נבחנה ולא הוכחה, ולכן אין מקום לשנות את המסקנה שלעיל לאור טענה זו.

33. סיכומה של טענה זו – התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה כי פרון שימשה שליחה של אגרקסקו לצורך הובלת המטען לנמל והמכלתו במכולה.

די בכך כדי לדחות את התביעה נגד אגרקסקו.

מתי הומכלו הגבינות למכולה?

34. אין מחלוקת כי הסטייה בטמפרטורות מהטמפרטורות הרצויות, היתה לפני יום 13.9.00. לכן, על התובעת להוכיח (והנטל עליה), כי הגבינות הומכלו למכולה לפני מועד זה. אילמלא כן, גם בהנחה שפרון היתה שליחה של אגרקסקו – אין מקום להטיל אחריות על אגרקסקו.

התובעת טוענת כי הגבינות הומכלו ביום 7.9.00. הנתבעות כופרות בכך.

התובעת טוענת כי מעדותה של הגב' דלפיני אפשר ללמוד כי היא התקינה את מד הטמפרטורות בגבינות. מעדותו של מר גורלייה, מי שהיה המומחה מטעם בית המשפט במרסיי, עולה כי הגבינות הומכלו על ידי פרון אל תוך המכולה כבר ביום 7.9.00. התובעת טוענת כי הנתבעים אינם יכולים להשמע בטענה כי העד מר גורלייה אינו יודע את אשר הוא קובע באופן נחרץ וחד משמעי.

35. אינני מקבלת את טענת התובעת. אני סבורה כי העד מר גורלייה לא ידע ולא יכול היה לדעת מתי הומכלו משטחי הגבינות למכולה – מהטעם הפשוט שהוא לא היה במקום. כזכור, התובעת אף התנגדה לקבלת עדותו של עד זה.

באשר לעדה הגב' דלפיני – על פי עדותה, היא התקינה את רשם הטמפרטורה במשטח הגבינות שיצא מהמפעל שלה (מפעל Bongrain). אין בעדות זו דבר המשליך על השאלה מתי משטח הגבינות שיצא ממפעל בונגריין הומכל, יחד עם המשטחים האחרים, לתוך המכולה.

36. לכן, אינני סבורה כי התובעת הרימה את הנטל שהוטל עילה, והיא לא הוכיחה כי הגבינות הוטענו למכולה כבר ביום 7.9.00.

לאור האמור לעיל, הרי שלא הוכח כי החריגה בטמפרטורות היתה לאחר שהגבינות הומכלו על יד פרון למכולה.

אחריות הפניקס

37. כזכור, התביעה כנגד הפניקס מבוססת על שתי עילות. העילה הראשונה נוגעת לפוליסת הביטוח. התובעת טוענת כי הנזק נגרם לא בגלל האיחור אלא בגלל מה שאירע לגבינות. לכן, לא חל הסייג בפוליסה המתייחס רק למצב בו מגיע משלוח תקין של הגבינות, ורק אובדן מועד שיווק מתוכנן גרם לנזק.

התובעת טוענת כי שילמה פרמיות כדי לקבל כיסוי להובלת המטען מהרגע שהגיע אל המוביל הימי ועד למסירתו לתובעת בישראל, והוכח כי המטען נמסר למוביל הימי, כאשר מועד העמסת המטען על האונייה איננו רלוונטי.

38. מנגד, טענה הפניקס כי לנזק שנגרם לתובעת, ככל שנגרם, אין כיסוי ביטוחי. ראשית, הפוליסה מכסה רק מקרים של אובדן או נזק פיזיים, שלא קרו במקרה דנן. ס' 4.5 לסעיפי המכון של הפוליסה מסייג את אחריותה של חברת הביטוח ביחס לנזקים שהם

“loss damage or expense proximately caused by delay, even though the delay be caused by risk insured against..."

39. כעולה מהאמור לעיל, אני סבורה כי התובעת לא הוכיחה כי לגבינות נגרם נזק, אין חולק כי הן לא אבדו, ולכן ככל שהתובעת ניזוקה – הנזק שלה נובע מהעיכוב בהגעת הגבינות לארץ. נזק כזה איננו נזק שהפוליסה מכסה.

מקובלת עלי גם טענת הפניקס לפיה לאור תנאי המכר, הכיסוי הביטוחי הוא ממסירת המטען ל"צד האוניה", כאשר בענייננו לא הוכח כי הסיכון למטען עבר לתובעת לפני מועד מסירתו ל"צד האוניה". המטען נמסר לאנייה המיועדת ביום 14.9.00, כאשר במועד זה, כבר נעשה השינוי בטמפרטורות, והנזק כבר קרה (אם אכן נגרם נזק).

גם התובעת טוענת כי הביטוח הוא מרגע מסירת המטען למוביל הימי. מאחר שכפי שנקבע לעיל, לא הוכח שפרון היתה שליחה של אגרקסקו, הרי שהמסירה למוביל הימי היתה לאחר שהנזק הנטען לגבינות כבר נגרם.

40. אינני מקבלת גם את טענת התובעת לפיה הפניקס אחראית לנזק בשל כך שהיא נתנה לתובעת הוראה להמשיך ולהוביל את המטען לישראל. אני סבורה כי בנסיבות הענין, לאחר שהשמאים הצרפתיים קבעו כי לא נגרם נזק לגבינות (ואינני מתייחסת כרגע לשאלה אם קביעה זו נעשתה כדין אם לאו), לא היתה מניעה לשלוח את המטען לישראל, ולא ניתן לקבוע כי הפניקס התרשלה, או כי הנזק לתובעת נגרם כתוצאה מהתרשלותה בהקשר זה.

41. לא ניתן להשלים את הדיון מבלי לייחד מספר מילים על החלטת משרד הבריאות לפסול את הגבינות. משרד הבריאות פסל את כל משלוח הגבינות. הגבינות נלקחו לבדיקה ביום 12.10.2000. ביום 27.2.00, הוצא צו ההשמדה של משרד הבריאות. כעולה מצו זה, הוחלט כי מטען הגבינות אינו ראוי למאכל אדם, כאשר הטעם הוא ""תאריך אחרון לשיווק פג תוקפו".

42. משרד הבריאות עיכב את החלטתו ביחס לגבינות במשך למעלה מחודש, דבר שגרם כמובן לקיצור חיי המדף שלהן בתקופה זו לפחות.

בנוסף, חרף החלטתו של משרד הבריאות, אין חולק כי מועד התפוגה של חלק מהגבינות לא היה קרוב.

אינני סבורה כי ניתן לקבוע בנסיבות אלה, ובלא כל עדות מטעם משרד הבריאות, כי הטעם לפסילת הגבינות היה שונה מזה שצויין על גבי צו ההשמדה.

43. אין לדעתי גם בסיס לקביעה כי משרד הבריאות סבר שהגבינות הן "חשודות" בשל הטראומה התרמית שהן עברו – שכן אין כל ראיה לכך שמשרד הבריאות היה מודע לשינוי הטמפרטורה בגבינות.

בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי הגבינות נפסלו בשל האירועים הנטענים בצרפת ולא ניתן אף לקבוע (לגבי התביעה כנגד הפניקס), כי הנזק לא נגרם כתוצאה מעיכוב (delay).

44. לכן, אני דוחה את התביעה.

מאחר שהתביעה נגד הנתבעות שהתגוננו נדחתה, על התובעת לשאת בהוצאותיהן ובשכ"ט עורכי דינן.

לכן, התובעת תישא בהוצאות הנתבעת 8 בסך 25,000 ש"ח בגין הבאת המומחים מצרפת.

כן תישא התובעת בשכ"ט עוה"ד של הנתבעת 8 ושל הנתבעות 5-3 בסך 15,000 ש"ח לכל אחת.

 

ניתן היום 26.6.2006 בהעדר הצדדים. 

ר. רונן, שופטת

 

לראש העמוד