פסק דין
בפני תביעה כספית בסך של 42,704.96 ₪
טענות התובעת
1. התובעת, העוסקת בין השאר, במתן שירותי שילוח בינלאומי ועמילות מכס, טיפלה, על פי הזמנת נתבעת 1, חברה העוסקת ביבוא רהיטים, ועבור נתבע 2 בעל מניות ומנהל בנתבעת 1, בשני מטענים עבורם.
א. במהלך חודשים מאי-יוני 1999, טיפלה התובעת בשילוח, הובלה, עמילות ושחרור של מטען הרהיטים, שנשלח מאיטליה לארץ, כאשר המו"מ התנהל (להלן: "המטען הראשון") בין נתבע 2 ומנהל התובעת, מר גלעד.
עבור הטיפול הנ"ל היה על הנתבעים לשלם לתובעת, את הסך של 28,778.09 ₪.
נתבע 2 מסר לתובעת המחאה משוכה על ידי חברת פטריק הכט שיווק בע"מ, (להלן "פטריק הכט"), על סך של 26,935 ₪, אשר לא כובדה על ידי הבנק.
ב. במהלך חודש יוני 1999, התובעת טיפלה שוב במטען רהיטים שנשלח מאיטליה לארץ. על הנתבעת 1 היה לשלם לתובעת סך של 27,865.87 ₪, (להלן: "המטען השני").
2. נתבע 2, מסר לתובעת שתי המחאות. האחת משוכה על ידי פטריק הכט על סך של 13,857 ₪, והשניה משוכה על ידי נתבעת 1, על סך 13,939 ₪, כאשר הוסכם שרק פירעון שתי ההמחאות יהווה חלק מהתשלום בגין המטען השני.
כיוון שההמחאה שנמסרה עבור המטען הראשון חוללה, והסתבר כי חשבון פטריק הכט מוגבל, לא הוגשה ההמחאה השנייה של פטריק הכט לפירעון.
3. נתבע 2, הציג עצמו כלפי התובעת, כאחראי על כל התחייבויות נתבעת 1 ועליו אישית מוטלת האחריות לשלם את חובה.
בנוסף, נתבע 2, עת הזמין את השירותים מהתובעת, ידע שנתבעת 1 לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת, לשלם עבור השירותים שקיבלה, והציג מצג כוזב, עת מסר לתובעת המחאות כאשר ידע שאינן ברות פירעון.
טענות הנתבעים
4. נתבע 2, ביחד עם אחרים, הם בעלי המניות של נתבעת 1. הזמנת השירותים בוצעה על ידי נתבעת 1 ולא על ידי נתבע 2, כאשר השיחות התנהלו, מול מירי קשמין שעבדה בחברת פטריק הכט, כמנהלת יבוא. המטען נשלח אל פטריק הכט ועל שמה. נתבעת 1 שילמה לפטריק הכט תשלום שנפרע במלואו.
המטען הוזמן עבור פטריק הכט, והתובעת דרשה לקבל ממנה את התשלום. פטריק הכט הסבה את זכויותיה במטען לטובת הנתבעת 1, אשר ביקשה לשלם לתובעת עבור שירותיה, אך האחרונה סירבה בתוקף.
רק כאשר ההמחאות שנמסרו על ידי פטריק הכט חוללו, פנתה התובעת לנתבעים.
ההמחאות לא נמסרו לתובעת על ידי נתבע 2, ונתבע 2 לא התחייב בכתב או בעל פה, לערוב להתחייבויות נתבעת 1.
דיון
5. השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה האם על הנתבעים לשלם לתובעת את תמורת השירותים, והאם נתבע 2 ערב ו/או התחייב להיות אחראי, לפירעון השיק אשר נמשך על ידי פטריק הכט, ונמסר לתובעת על ידי נתבעת 1 לתשלום חובותיה, כלפי התובעת.
6. אין חולק, כי פטריק הכט ייבאה לארץ את מטעני הרהיטים מאיטליה, והזכויות במטענים אלה, הוסבו לנתבעת 1.
אין חולק כי נתבעת 1 פנתה לתובעת כדי שזו תטפל במטענים. לכך מסכים גם נתבע 2, כמפורט בסעיף 2 לתצהירו.
אין חולק, וטענה זו של התובעת, לא נסתרה על ידי הנתבעים, כי נתבעת 1 ביקשה מהתובעת, בעקבות הסבת הזכויות במטענים, להסב את כל המסמכים הנוגעים למטענים הנ"ל, והמצויים אצל התובעת, לשם הנתבעת1 וכך עשתה התובעת.
אין חולק, כי משרדי פטריק הכט ומשרדי נתבעת 1, שכנו באותם משרדים, הם משרדיה של פטריק הכט, ברחוב העמל 24 פארק אפק ראש העין.
אין חולק, כי נתבע 2 הוצג על ידי מר פטריק הכט כמנכ"ל פטריק הכט, כך גם על פי סעיף 29 לתצהירו של נתבע 2.
7. לטענת התובעת, נתבע 2 ניהל את שתי החברות ולטענת הנתבעים, נתבע 2 ניהל את נתבעת 1, ופטריק הכט ניהל את פטריק הכט, כאשר נתבע 2 שימש בפטריק הכט רק כיועץ פיננסי.
כאמור, אין מחלוקת כי נתבע 2 הוצג על ידי מר פטריק הכט כמנכ"ל פטריק הכט, כך גם על פי סעיף 29 לתצהירו של נתבע 2.
8. על פי המפורט בתצהירה של הגברת קשמין, נתבע 2 נשא כרטיס, לפיו הוא משמש כמנכ"ל פטריק הכט.
בנוסף, על פי עדותה, (עמוד 4 שורה 18), הרי שהערבוביה בין שתי החברות הייתה גדולה.ו
על פי עדותה, (עמוד 5 שורה 13-18), כפי שהוצג לה על ידי נתבע 2, הרי שנתבעת 1 לא באה לסייע לפטריק הכט, אלא להיכנס בנעליה והובטח לה אישית כי היא תוכל להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת 1.
9. הצדדים חלוקים בשאלה, מדוע ניתנו שתי המחאות של פטריק הכט לתובעת כתמורה לשירותים שניתנו על ידה. ומי צריך לשלם את התמורה.
לטענת התובעת, בתמורה לטיפול במטען הראשון, נמסר למנכ"ל התובעת, מר גלעד, במשרדי נתבעת 1, שיק, משוך על ידי חברת פטריק הכט, בניגוד לרצונו. לטענתו, כיוון שהזכויות במטען ובניירת הוסבו לנתבעת 1 וביודעו כי פטריק הכט מצויה בקשיים, סרב לקבל את ההמחאה, וביקש המחאה משוכה על ידי נתבעת 1.
10. לגרסת התובעת, מירי קשמין אשר הייתה פקידת יבוא גם בפטריק הכט וגם בנתבעת 1, אמרה למר גלעד שזו ההמחאה אשר היא נתבקשה על ידי נתבע 2 למסור לו. היא יצרה קשר טלפוני עם נתבע 2, ובשיחה שהתנהלה ב"ספיקר", ואותה שמעו גם הוא וגם מירי קשמין, אמר נתבע 2 שהוא אחראי לתשלום המחאה זו. לטענת מר גלעד, רק לאור התחייבותו זו של נתבע 2 הסכים לקבל המחאה של פטריק הכט.
לטענת התובעת תמורת השירותים שנתנה לנתבעת 1בגין מטען השני, מסרה לה האחרונה, באמצעות נתבע 2 שתי המחאות, האחת של נתבעת 1, והשנייה של פטריק הכט.
ההמחאה הראשונה חוללה, ומשהתברר שחשבונה של פטריק הכט מוגבל, לא הוצגה לפירעון ההמחאה השנייה.
לטענת התובעת, נתבעת 1, כמי שקיבלה את השירותים, חייבת את תמורתם.
11. התובעת, באמצעות מנהלת מר גלעד, מדגישה כי היא סירבה לקבל המחאות של פטריק הכט, ורק לאור התחייבות נתבע 2, לפיה הוא אחרי אישית הסכימה לקבלן.
התובעת מסתמכת על כך שהחשבוניות הוצאו על שם נתבעת 1 ולא על שם פטריק הכט.
התובעת מכחישה את טענת הנתבעים ולפיה התובעת לא הסכימה לקבל שקים של נתבעת 1, ומסתכמת על העובדה, שעבור המטען השני, שולם על ידי הנתבעת 1 גם בשיק שלה וגם בשיק של פטריק הכט.
12. לטענת הנתבעים, הואיל והמשלוח הוזמן לפטריק הכט, דרשה התובעת, לקבל תשלום רק מפטריק הכט.
לטענתם, נתבעת 1, ביקשה לשלם לתובעת עבור שירותיה בשקים שלה, לאור הסבת הזכויות במטען על שמה, אך התובעת סירבה בכל תוקף.
13. לטענתם, נתבעת 1 שילמה לפטריק הכט את חובותיה, בשל התעקשות התובעת לקבל תשלום רק מפטריק הכט, כיוון שהיה לה אשראי בסך 250,000 ₪ אצל התובעת.
לטענת הנתבעים בעת מסירת ההמחאות של פטריק הכט, לתובעת, פטריק הכט עדיין הייתה ברת פירעון.
14. הגברת מירי קשמין, אשר שימשה כמנהלת ייבוא בחברת פטריק הכט, מציינת כי נתבע 2 מונה כמנכ"ל פטריק הכט, פעל ממשרדיה, ונשא כרטיס ביקור לפיו הוא משמש כמנכ"לה.
על פי עדותה לא הייתה הפרדה הבין שתי החברות ופעילותן, ובעצם נתבעת 1, הוקמה על ידי נתבע 2, כאשר מצבה הכלכלי של פטריק הכט המשיך להידרדר.
לדברי גב' קשמין, לנתבעת 1 לא היו משרדים והיא פעלה ממשרדי חברת פטריק הכט.
על פי עדותה שלא נסתרה, נתבע 2 שימש כמנכ"ל שתי החברות והיא שימשה פקידת ייבוא של שתיהן. כמו כן, הרהיטים שייבאו שתי החברות אוחסנו באותם המחסנים.
15. לדבריה, כפקידת ייבוא של החברות היא זו שפנתה לתובעת לטפל במשלוחים.
הגברת קשמין אישרה בעדותה כי מר גלעד, מנכ"ל התובעת, הגיע למשרדי פטריק הכט ונתבעת 1 בראש העין, היא מסרה לו המחאות משוכות על ידי פטריק הכט, כתמורה לתשלום, אותן סרב לקבל.
כמו כן, היא אישרה את גרסת התובעת, ולפיה, נתבע 2 אמר למר גלעד בנוכחותה כי הוא אחראי לתשלום. לטענתה התחייבות זו נתן לספקים נוספים.
הגברת קשמין העידה בפני, כי רק לאחר שנתבע 2 התחייב אישית לחובות נתבעת 1הסכים מר גלעד לקבל המחאות של פטריק הכט.
16. לעניין ערבותו של נתבע 2, אישר מר גלעד בעדותו (עמוד 10 שורה 18 לפרוטוקול) כי בדרך כלל התובעת מחתימה לקוחות על ערבות אישית. ובמקרה מושא תביעה זו, הוא העביר לנתבעת 1 הסכם לחתימה , אשר לא הוחזר אליו על ידי נתבעת 1, ולא הספיקו לחתום עליו.
17. נחה דעתי מגרסת התובעת, ולפיה, המטענים הוזמנו על ידי פטריק הכט, אשר הסבה את הזכויות בהם לנתבעת 1. נתבעת 1, באמצעות מירי קשמין, הזמינה את השירותים, מושא תביעה זו, אצל התובעת.
הנתבעת 1 מסרה לתובעת בגין המטען הראשון המחאה משוכה על ידי פטריק הכט, בניגוד לרצון התובעת. התובעת דרשה לקבל המחאה של נתבעת 1, והתרצתה רק לאחר התחייבות נתבע 2 בעל פה, כי הוא אחראי לתשלום תמורת השירותים.
תמורת המטען השני, נמסרו על ידי נתבעת 1, לתובעת שתי המחאות, האחת של פטריק הכט, והשניה של נתבעת 1. התובעת, באמצעות מנהלה הסכימה לקבל גם את ההמחאה השניה של פטריק הכט, רק לאור ההתחייבות של נתבע 2, להיות אחראי לתשלום, בעת שמסר את ההמחאה הראשונה של פטריק הכט.
כפי שפורט על ידי מר גלעד בעדותו (עמוד 11 שורה 9 לפרוטוקול), אינו מחויב לקבל שקים משוכים רק על שם מי שהניירות על שמו.
נותן שירותים, יכול לקבל תמורתם כל צורת תשלום, אשר מוצעת לו על ידי מקבל השירותים. מקבל שירות, יכול לשלם, גם בהמחאות של אחרים, המוחזקות אצלו.
מסירת המחאות של אחר, לתשלום תמורה, איננה מסירה את האחריות לפירעון החוב, ממי שקיבל את השירותים.
18. איני מקבל את גרסת הנתבעים כי התובעת לא הסכימה לקבל המחאות של נתבעת 1, ולו מן הסיבה שתמורת השירותים עבור המטען השני, שולמה בשתי המחאות, אשר אחת מהן הינה של נתבעת 1.
19. ערוב הפעילות בין חברת פטריק הכט בע"מ לבין נתבעת 1
אין מחלוקת, כי התובעת נתנה שירותים, לנתבעת 1 בקשר לשתי מכולות אשר הגיעו מאיטליה.
נתבעת 1 הוקמה בחודש יוני 1999, כחודשיים טרם שמונה כונס נכסים לפטריק, והפסיקה את פעילותה זמן קצר לאחר שמונה לפטריק כונס נכסים.
על פי עדותה של הגב קשמין, החל ממועד הקמתה של נתבעת 1, היא פעלה ממשרדי של פטריק, בפארק אפק שבראש העין. על פי עדותה, לא הייתה הפרדה בין פעילות שתי החברות, ונתבע 2 שימש כמנהל שתי החברות, ואף נשא כרטיס של מנהל חברת פטריק.
לדבריה, גם הרהיטים של שתי החברות אוחסנו המחסנים של פטריק.
לדברי גב קשמין, חלק מהמשלוחים אשר הובאו על ידי פטריק הוסבו על שם נתבעת 1, אשר הייתה בקשר, באמצעות נתבע 2, עם לקוחותיה של פטריק.
הגב' קשמין העידה, כי היא הייתה זו שפנתה בשם פטריק, ולאחר מכן בשם נתבעת 1 אל התובעת, כדי שזו תטפל ביבוא המשלוחים לארץ כולל משלוחי הרהיטים, מושא תביעה זו.
לטענתה, שתי החברות בקשו להסב את המשלוחים והמסמכים, משמה של חברת פטריק, לשמה של נתבעת 1.
העדה השיבה, כי אולי לא מדובר באותם בעלים, אך הערבוביה בין שתי החברות הייתה גדולה. (עמוד 4 שורה 19 לפרוטוקול הדיון מיום 19.12.04).
לטענתה, היא נתנה שירותי מזכירות לשתי החברות, ונתבע 2 הציג בפניה מצג, לפיו, נתבעת 1 הוקמה כדי לבוא בנעליה של פטריק,
לאור זאת היא, העדה, החלה לדבר עם ספקים בשם נתבעת 1.
גם נתבע 2 אישר כי פטריק הסבה את המשלוחים מושא תביעה זו, והמסמכים הקשורים בהם לשם נתבעת 1.
מהמפורט לעיל עולה כי המשלוחים והניירת הוסבו על שם נתבעת 1, על דעת נתבעת 1 ופטריק, לאור העובדה שפטריק הייתה מצויה בקשיים כלכליים, עליהם ידעו הנתבעים.
לגרסת נתבע 2, הדבר נעשה תוך ניסיון לחלץ את פטריק מקשייה, ולדעת התובעת, ועל פי גרסת הגב' קשמין, הדבר נעשה, מתוך רצונה של נתבעת 1 לבוא בנעליה של פטריק.
עוד עולה מהעדויות שהובאו בפני, כי נתבע 2 הציג עצמו כמנהל של פטריק הכט, אשא הסבה את זכויותיה במשלוחים, לנתבעת 1, בה הוא היה בעל מניות ומנהל.
למרות כל אלה, נתבע 2 אינו בעל עניין בפטריק הכט, מדובר בשתי חברות שונות, להן בעלי מניות שונים, ואיני מוצאת שיש ערוב בין שתי החברות, אם כי הן ניהלו את אותם עסקים, והעבירו משלוחים מאחת לשנייה.
גם על פי דברי גב' קשמין, לא מדובר באותה חברה, אלא בשתי חברות שונות, ואשר בשם שתיהן, פעלה מול הלקוחות והספקים.
אני מקבלת לעניין זה, את טענת הנתבעים, לפיה הייתה הפרדה ברורה בין שתי החברות.
20. חבותה של נתבעת 1
מהמפורט לעיל בפסק דיני זה עולה כי נתבעת 1, הזמינה את השירותים אצל התובעת, כך על פי עדותה של גב' קשמין, ועל פי עדותו של נתבע 2.
אין חולק כי פטריק הכט הסבה את זכויותיה במשלוחים לנתבעת 1, אשר הזמינה את השירותים אצל התובעת.
התובעת הנפיקה חשבוניות לנתבעת 1 ולא לפטריק, ונתבעת 1, באמצעות נתבע 2, נהנתה מניכוי מס התשומות הגלום בחשבוניות אלה, כיוון שהתובעת שילמה לרשויות המס את הסכומים שנדרשו.
נתבעת 1, כמי שעל שמה הונפקו החשבוניות, היא החייבת לתובעת על פי רישומיה.
בנוסף, הקבלות, בגין ההמחאות שנמסרו לתובעת, הוצאו על שם נתבעת 1, ולא לחברת פטריק.
הנתבעים מודים כי הזכויות במשלוחים, הוסבו לנתבעת 1, אשר הזמינה את השירותים מהתובעת.
לצורך הקביעה, האם נתבעת 1 חייבת לתובעת את החוב מושא תביעה זו, אין חשיבות לטענת נתבעת 1 לפיה היא שילמה לפטריק הכט, בגין החוב לתובעת. מעבר לכך, הנתבעת לא הציגה בפני כל ראיה לתשלום החוב, מושא תיק זה לפטריק הכט.
לעניין זה, אני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, ולפיה, הנתבעים לא הציגו כל ראיה לכך, שנתבעת 1 שילמה לפטריק את הסכומים הנתבעים על ידי התובעת. ואכן, הנתבעים יכולים היו להביא את האסמכתאות, גם אם אלה הועברו לכונס הנכסים של פטריק.
ועל אי הבאת ראיה כבר נאמר:
החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד.
"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595)
משכך, נתבעת 1 חייבת בתשלום החוב מושא תביעה זו.
21. האם נתבע 1 ערב ו/או התחייב להיות אחראי אישית לתשלום תמורת השירותים שניתנו על ידי התובעת
טענת התובעת הנה, שנתבע 2, התחייב אישית לתשלום החוב מושא השיק אשר נמסר על ידי פטריק.
לטענת נתבע 2 לא היו דברים מעולם.
אכן, כטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, נקבע כי ערבות היא מסוג העסקאות אשר נהוג לעשותן בכתב, אלא שיש מקרים חריגים, ובפרט בעולם העסקים "הלחוץ" בארצנו. מדובר בסכום כסף, אשר היה צריך לשלמו לתובעת, אחרת לא היה נמסר לידיה השיק כלל וכלל. מצבה הכספי של פטריק לא היה טוב, ומנהל התובעת, העדיף מחוסר ברירה לקבל שיק מפטריק, עם התחייבות בעל פה טלפונית, של נתבע 2, אשר לגביה העידו, מנהל התובעת והגב' קשמין.
משנתבע 2 לא היה במשרד בעת שנמסר השיק למנהל התובעת, ולא ניתן היה להחתימו על כתב ערבות אישית, הסתפק מנהל התובעת בהתחייבות בעל פה, בנוכחות, מזכירתו של נתבע 2.
22. מהעדויות שהובאו בפני, עולה, כי מנכ"ל התובעת, לא הסכים לקבל שיק של פטריק הכט, אלא לאחר שנתבע 2 התחייב אישית לתשלום חוב זה, התחייבות שנעשתה בעל פה, מול מנכ"ל התובעת ובנוכחות הגב' קשמין.
עוד עולה מהעדויות, כי בעת מסירת ההמחאה לידי התובעת, המחאה אשר משוכה על ידי פטריק, הייתה פטריק מצויה בקשיים כלכליים, ולא הייתה סיבה שהתובעת תסכים לקבל המחאות שלה, במיוחד לנוכח עדותו המפורשת של נתבע 2, אשר ידע שפטריק מצויה בקשיים כלכליים.
בנוסף, נתבעת 1 מסרה לתובעת שיק, על סך 13,939 ₪, אשר נמסרה על חשבון תשלום המטען השני.
23. אין כל הגיון מסחרי, בגרסת נתבע 2, ולפיה, התובעת, למרות שהמשלוחים והניירת, הוסבו על שם נתבעת 1, סירבה לקבל המחאות של נתבעת 1, והסכימה לקבל המחאות של פטריק, נוכח, שיק אישי של מנהלה, שהיה מופקד כבטחון אצל התובעת.
היה ידוע באותה עת שפטריק בקשיים כלכליים, וההיגיון הפשוט מחייב את המסקנה האחת והיחידה, והיא, שהתובעת הסכימה לקבל שיק של פטריק, רק לנוכח לקיחת אחריות לתשלום זה על ידי נתבע 2
לכל אלה, יש להוסיף את עדותה של גב' קשמין, ולפיה, נתבע 2 הציג עצמו כמנכ"ל פטריק ואף נשא כרטיס ביקור לפיו הוא מנכ"לה של פטריק.
מר פטריק הכט העיד בפני, כי פטריק היתה בקשיים בתקופה הרלוונטית. נתבעת 1כדי לעזור לה, נתנה עבורה שקים, לטענתו, לא היה ברור לו מדוע התובעת לקחה שקים מפטריק, אשר הייתה בקשיים כלכליים ולא מנתבעת 1. (עמוד 4 שורה 15 לפרוטוקול הדיון מיום 21.4.05).
מדבריו, וכן מדברי נתבע 2 (עדותו בעמוד 3 שורה 12 לפרוטוקול מיום 21.4.05), עולה, כי כולם ידעו שפטריק בקשיים כלכליים, ומכאן, שהתובעת לא יכולה הייתה להסתמך על הביטחונות שהיו בידיה, מה שמסביר את דרישתה לערבותו של נתבע 2.
משכך אני מקבל את טענת התובעת, כי נתבע 2 ערב, ואחראי אישית לפירעון ההמחאה אשר נמשכה על ידי פטריק הכט, ונמסרה על ידי נתבעת 1 לתובעת.
24. לטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, לפיה גבתה התובעת את הכספים ממכירת תכולת פטריק בסך 400,000 ש"ח, אציין, כי לא הוכח בפני כי מדובר בגביה בפועל של הסכום הנטען, מדובר בטענה בעלמא שלא הוכחה ולא הוצגו בפני מסמכים לעניין זה.
נתבע 2 בס' 6 לתצהירו מפרט כי מר גלעד תפס במרמה מכולה עם רהיטים, בשווי 350,000 ש"ח, מכר את הסחורה ולקח את התמורה לעצמו.
בס' 7 לתצהירו, מצהיר נתבע 2 על סחורה בשווי 70,000 ש"ח, אותה הוציא מר יואל גלעד במרמה מחנותו של פטריק הכט בכדי לשחרר את המכולה. לטענת מר כלאתי, מר גלעד הבטיח שבתמורה הוא ישחרר את המכולה לידי פטריק הכט אך לא עשה כן.
טענת מרמה היא טענה שיש להוכיחה מעבר למידת ההוכחה הרגילה. בע"א 373/89 נקבע, כי תידרש עדות יותר ברורה וחד משמעית במשפט אזרחי שבו מייחסים התנהגות פלילית לאדם וכי יש צורך במידת הוכחה יותר קרובה לוודאות מן המבחן הרגיל כאשר מיוחסת לאדם מרמה ולא רשלנות רגילה ועול זה כבד למדי. (ראה קדמי, על הראיות, עמוד 1318).
הנתבעים לא הוכיחו טענתם זו.
25. לעניין טענת הנתבעים, כי התובעת הגישה תביעה חוב מול פטריק הכט בבית המשפט המחוזי, אני מקבלת את טענת התובעת, כי במקרה שבפני, מדובר , להבדיל מהתביעה השטרית כנגד פטריק הכט, אשר לטענת התובעת שלא נסתרה, נבעה מהמחאות שלא כובדו, בסך של למעלה מ- 250,000 ₪, בתביעה חוזית, נגד הנתבעים בתיק זה, בגין הפרת חובתה של נתבעת 1 שלם לתובעת בגין שירותיה. ובגין ערבותו ו/או התחייבות של נתבע 2 להיות אחראי לתשלום החוב, וכיבוד השק אשר נמסר לתובעת, בגין אותם שירותים, ואשר נמשך על ידי פטריק הכט.
26. סוף דבר
אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבעים.
נתבעת 1 מחוייבת בתשלום תמורת השירותים שקיבלה מהתובעת עפ"י הזמנתה.
נתבע 2 הינו ערב ו/או אחראי אישית לתשלום החוב, אשר כתנאי לערבותו קיבלה התובעת את השיק שנמשך ע"י פטריק הכט.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של 42,704 ₪, כשהם נושאי הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 7.11.99 ועד לתשלום בפועל.
בנוסף, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד ולתובעת, הוצאות ושכר טרחה כולל בסך של 5,500 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתן היום כ' בסיון, תשס"ה (27 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.
פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
