פסק דין
א. רקע עובדתי:
התובעת 1 היא המבטחת של חברת גמי תכשיטים (1984) בע"מ (להלן: "גמי תכשיטים"), על פי פוליסה לביטוח "כל הסיכונים" לתקופה שבין
31.12.98 –31.12.99 (להלן: "הפוליסה" נספח א' לכתב התביעה).
התובעת 2 גמי תכשיטים היא חברה העוסקת בין היתר ביבוא שעונים.
הנתבעת 1 טרנסכלל בע"מ (להלן: "טרנסכלל") היא חברה הנותנת שירותי עמילות מכס ובמועדים הרלוונטיים לתביעה סיפקה שירותים אלה לגמי תכשיטים.
הנתבעת מס' 2 מובילי דרור הובלות והסעות (1996) בע"מ (להלן: "מובילי דרור") היא חברה הנותנת שירותי הובלה ותובלה, אשר ביצעה לבקשת טרנסכלל הובלה של משלוח של שעונים (להלן: "המשלוח") השייכת לגמי תכשיטים וזאת על פי חוזה מיום 16.6.97 (במ/2).
הנתבעת 3 דולב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "דולב") היא המבטחת של חברת מובילי דרור.
לצורך ביצוע פעולתה השוטפת התקשרה מובילי דרור בהסכם ביום 17.8.97 עם צד ג', נתנאל חברה להובלות בע"מ (להלן: "נתנאל") (נספח א' לנ/1).
צד ד', סלמה יצחק (להלן:"הנהג") היה נהג שכיר אצל נתנאל והוא אשר הוביל את המשלוח מנמל התעופה בן גוריון, מממ"ן למחסני הערובה בבני ברק – מ.פ.ל.
ביום 14.8.99 הגיע לארץ המשלוח, לאחר שיובא ארצה משוויץ על ידי גמי תכשיטים. המשלוח התקבל במחסני ממ"ן שבנמל התעופה בן גוריון, ולאחר שיחרורו הובל על ידי הנהג למחסן הערובה שבמרכז לפתרונות לוגיסטיים (להלן: "מ.פ.ל").
עם הגעתו של המשלוח למ.פ.ל הסתבר כי חלק מהאריזות היו קרועות וכי נגנבו 62 שעונים.
על פי חוות דעתו של השמאי גדעון סטטמן (להלן: "השמאי") שהוגשה בתמיכה לתביעה, שווי השעונים שנגנבו היה 24,118 $ ובהתאם לפוליסה שילמה התובעת 1 סכום זה בניכוי השתתפות עצמית בסך 5,000 $ לגמי תכשיטים ומכאן תביעת השיבוב שלפני בסך 19,118 $ (ראה עדות זמי קרדו ת/3).
גמי תכשיטים נשאה בתשלום ההשתתפות העצמית בסך 5,000 $ (23,351 ₪) ובתשלום מכס בסך 20,828 ₪ בגין השעונים שאבדו.
לטענת התובעות האחריות לאובדן השעונים מוטלת על הנתבעות אשר התרשלו בכך שהפרו את התחייבותן למסור את המשלוח ליעדו בצורה בטוחה.
טרנסכלל הכחישה את חבותה וטענה כי תפקידה הסתכם בתיאום עם הגורמים השונים והעברת נתונים לידי מי שביצע בפועל את ההובלה וכי לא נדרשה במסגרת תפקידה לפקח על פעולות המוביל. לטענתה רק לאחר שנפתחו ארגזי המשלוח, התברר כי יש חוסר וכי הארגזים היו חתוכים מתחת לנייר הדבק שעטף אותם באופן שלא ניתן היה לראות כי הארגזים אינם שלמים. בנוסף טענה טרנסכלל כי הפוליסה אינה חלה במקרה דנן וכי התובעת 1 שילמה "כמתנדבת" לגמי תכשיטים.
טרנסכלל שלחה הודעת צד ג' למובילי דרור ולדולב.
מובילי דרור ודולב הצטרפו לטענות ההגנה של טרנסכלל ושלחו הודעת צד ג' לנתנאל. נתנאל שלחה הודעת צד ד' לנהג אשר הוביל את הסחורה.
בהגנתו טען הנהג כי לא ידע מה תכולת אריזות הקרטון, קיבל מסמכים חתומים מנציג מובילי דרור וכי בבדיקת פוליגרף נמצא דובר אמת.
ב. המחלוקת:
עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה על שאלת האחריות לגניבת השעונים. כל אחד מהנתבעות וצדדים שלישיים ורביעי טענו כי אין להטיל עליהם חבות. לחילופין, כל אחד מן הצדדים ניסה להטיל את האחריות למקרה הגניבה על כתפי השני. בנוסף נטען גם כי התובעת שילמה "כמתנדבת" ומשום כך אינה זכאית לחזור בתביעת השיבוב שלפני. כן חלוקים הצדדים בדבר שווי האובדן.
ג. עדויות:
מהעדויות עולה כי בין טרנסכלל למובילי דרור נחתם ביום 16.6.97 הסכם לפיו מובילי דרור שימשה כקבלן הובלות עבור טרנסכלל. בהסכם נקבע כי לצורך ביצוע ההובלה רשאית מובילי דרור להיעזר בקבלני משנה ואכן כך עשתה כאשר התקשרה ביום 17.8.97 עם נתנאל (סעיף 9.2).
ביום 15.8.99 פנה אבשלום נוריאל , מנכ"ל מובילי דרור (להלן: "נוריאל") למנכ"ל נתנאל, על מנת להיעזר בו לצורך הובלת המטען נשוא התביעה (תצהיר נוריאל נ/1).
על נהלי העבודה מול ממ"ן העיד נוריאל כי:
"מי שבנה את נהלי העבודה שלנו מול ממ"ן זה אני, אני קבעתי כיצד נשחרר את המטענים שנקבל מממ"ן... כשמטען מגיע לרמפת השחרורים משחרר מטעמנו נמצא ברמפה הרלוונטית הוא מקבל מנציג ממ"ן את המטען פיזית, כשלפני שהוא חותם לו על טופס השחרור הוא מוודא ששטר המטען מתאים, ושטר המטען הפנימי מתאים, לאחר מכן הוא בודק חיצונית את המטען, בודק ויזואלית את המטען. אנו לא רשאים לבצע בדיקה פנימית לכן אני מתייחס לבדיקה חיצונית כמדוקדקת" (פרוט' מיום 1.7.03 עמ' 32 ש' 15-8).
אלי אברשה (להלן: "אברשה") משחרר הסחורה מטעם מובילי דרור העיד כי ביצע בדיקה חיצונית מדוקדקת ולא הבחין בשום דבר חריג, אשר הצדיק בדיקה פנימית. בחקירתו הנגדית הוסיף כי אין הערת נזק על ת/6, כי לא היה נזק, שכן אם היה נזק ממ"ן היתה רושמת זאת על ת/6 (פרוט' מיום 1.7.03 עמ' 36 ש' 27-22, עמ' 37 ש' 1).
על פי עדות הנהג, קיבל את המסמכים במעטפה סגורה וחתומה ונסע למ.פ.ל על פי דרישתו של אופיר אליעז, מנכ"ל נתנאל. במ.פ.ל קיבל אותו נחמני, מנהל מחסן הערובה, וכאשר החל להוריד את הקרטונים על הרמפה, הסתבר כי שני קרטונים נקרעו בדופן (ראה עדותו של נחמני, פרוט' מיום 1.7.03 עמ' 22 ש' 10-8).
כאשר נחמני הבחין בקרע, התקשר מידית למנכ"ל גמי תכשיטים, גבריאל ברבי. סמוך לאחר מכן הגיע למקום ישיעהו זוהר, מנהל השיווק בחברת גמי תכשיטים וביצע ספירה ראשונית של השעונים; אז התגלה חוסר של 79 שעונים, בספירה מאוחרת יותר הסתבר כי החוסר קטן יותר ועומד על 62 שעונים.נ
ד. דיון:
1. אין חולק כי ביום 16.8.99 שוחרר המשלוח מממ"ן על ידי נציג מובילי דרור, אברשה, אשר חתם על מסמך DELIVERY ORDER NO .096 (ת/6 לתיק המוצגים) המאשר כי קיבל את הטובין בשלמותו ולשביעות רצונו וכי אין לו תביעה נגד ממ"ן בקשר לטובין הנ"ל (פרוט' מיום 1.7.03 עמ' 36 ש' 11, ראה גם עדות סטטמן פרוט' מיום 1.7.03 עמ' 28 ש' 6-1).
בהתאם לנהלים נבדק המשלוח חיצונית ושוחרר ללא כל הערת נזק.
לפיכך אני דוחה טענת הנתבעות כי הגניבה בוצעה עוד לפני הגעתו של המשלוח לארץ. מתעוררת השאלה היכן אירעה הגניבה ובענין זה אני מאמצת את דברי השמאי סטטמן, אשר לא נסתרו.
"יש כאן שתי נקודות שמסמנות את מסגרת מקום האירוע: האחד – הנקודה שהסחורה נאספה מממ"ן וזה שלוקח חותם שהכל כשורה ונקודת הזמן השנייה – הגעה למחסני הערובה, שבו המקבל עדיין ללא המבוטח מיד רואה שיש נזק ומסרב לקבל. בין שתי הנקודות האלה קרה האירוע... לדעתי הכשל הוא במהלך ההובלה, במהלך פרק הזמן של האחריות של זה שחתם" (עמ' 27 ש' 11-1).
2. אחריות הנתבעת 1:
טרנסכלל לא הביאה ראיות מטעמה ועובדה זו צריכה לעמוד לחובתה. נקבע כבר בע"א 50/89 קופל בע"מ נ' טלקאר פדי (מד (4) 595, 602) כי מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראייה רלוונטית שהיא בהשג ידו, אזי ניתן להסיק שאילו היתה מובאת היתה פועלת כנגדו (ראה גם ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר בע"מ נ' סלימה מתיתיהו מה (4) 651, 659).
אני דוחה טענת טרנסכלל אשר כאמור לא גובתה בראיות כאילו פעלה רק כגוף מתאם בין הגורמים השונים בכל הנוגע למשלוח. גמי תכשיטים רכשה מאת טרנסכלל "חבילת שירותים", אשר כללה בין היתר שירותי עמילות מכס והובלת המשלוח מנמל המוצא ועד ליעדו הסופי (ראה חשבונית טרנסכלל לגמי ת/4 לתיק המוצגים, עמ' 6 לפרוט' ש' 3). משבחרה טרנסכלל להתקשר עם גורמים נוספים לביצוע ההובלה, עשתה כן על אחריותה ומבלי לפגוע בחבותה המלאה כלפי התובעות.
סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד- 1974 (להלן: "החוק") קובע:
"חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין".
על פי סעיף 6 ב' לחוק כאשר אבד או ניזוק נכס בעודו בידי קבלן, אחראי הקבלן לענין חוק השומרים, התשכ"ז – 1967 כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.
על פי סעיף 2 (ב) לחוק השומרים שומר שכר אחראי לאובדן הנכס או לנזקו זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע את תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אובדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו (סייג אחרון זה אינו חל בענייננו).
אחריותה של טרנסכלל היא אחריות של שומר שכר והואיל ולא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי פטורה היא מאחריות, הרי שיש לקבוע כי היא אחראית לנזק. התובעת התקשרה בהסכם בעל פה עם טרנסכלל, והעובדה שזו האחרונה התקשרה עם מובילי דרור, אין בה כדי לפטור את טרנסכלל כלפי התובעות. על טרנסכלל היה לדאוג לכך שהמשלוח יימסר ויגיע ליעדו בצורה בטוחה ומשלא עשתה כן, דין התביעה כלפיה להתקבל. טרנסכלל אחראית גם מכוח עוולת הרשלנות, שכן לא השגיחה ובדקה או פיקחה על כך שהמשלוח יגיע ליעדו כהלכה.
3. אחריות הנתבעות 3-2:
גם מובילי דרור אחראיים כלפי התובעות כשומרי שכר, שכן קיבלו שכר מטרנסכלל עבור ביצוע ההובלה. מובילי דרור אחראים כלפי התובעות מכוח סעיף 2 ב' לחוק השומרים ועליהם רובץ הנטל להוכיח כי לא יכלו לחזות מראש או למנוע את התוצאה של גניבת השעונים, ומשלא עמדו בנטל זה, דין התביעה כלפיהם להתקבל. מובילי דרור אף אחראיים מכח דיני הנזיקין בכך שהתרשלו הואיל ולא פיקחו כדבעי על ביצוע ההובלה.
אין חולק שדולב חבה בחיוביה של מובילי דרור.
נוכח האמור לעיל דין התביעה כלפי הנתבעות להתקבל.
ה. גובה הנזק:
ביום 11.8.99 שלחה חב' טאג השוויצרית משלוח הכולל 507 שעונים וכן 33 צמידי מתכת בשווי כולל 253,083 SF (ת/1 סעיף 2, חשבונית ספק נספח א' לת/1, רשומון יבוא מתוקן במ/1, פרוט' עמ' 11 ש' 16-15).
עם הגעתו של המשלוח לארץ הוצא רשימון ייבוא המתייחס לערך המשלוח (ת/11). הרשומון תוקן לאחר מכן וזאת הואיל ונפלה בו טעות טכנית (במ/1). מיד עם הגעתו של המשלוח למ.פ.ל והודעת נחמני, כי ישנו קרע בקרטונים, הגיע למקום ישעיהו זוהר, אשר ספר בפועל את השעונים, והעיד על כך שחסרים 62 שעונים (ת/2 סעיפים 6-4, פרוט' עמ' 13 ש' 7-3).
עדות זוהר בדבר החוסר בשעונים לא נסתרה, לא מצאתי גם סיבה שלא לקבל את רשימון היבוא המתוקן (במ/1). המסגרת הנורמטיבית לפעילותו של עמיל המכס מצויה בחוק סוכני המכס תשכ"ה – 1964. תפקידו של עמיל המכס הפועל מטעם היבואן לדאוג לרשימון היבוא ולפרטים המצויים בו בדבר כמות הסחורה, האריזה, הסימון, וכיוצ"ב. עמיל המכס מתיר את רשימון היבוא ברשויות המכס ודואג לתשלום המיסים וההטלים. על סמך רשימון היבוא וחשבון הספק ניתן לשחרר את הסחורה. משכפרה טרנסכלל בפרטים המצויים ברשימון היבוא המתוקן היה עליה להוכיח מדוע שונו הפרטים המצויים בו, ומשלא עשתה כן והואיל והינו בגדר אחריותה כלפי היבואן, רואים את הפרטים המצויים בו כפרטים נכונים. עוד אוסיף כי התובעת ביססה את הנזק על חוות דעתו של השמאי סטטמן (ת/5, פרוט' מיום 1.3.03 עמ' 26 ש' 8-7), שמיושרו וממקצועיותו התרשמתי.
חוות הדעת לא נסתרה או הופרכה באופן כלשהו על ידי מי מהנתבעים, אשר לא טרחו להציג חוות דעת מטעמם.
לפיכך יש לקבוע את שווי האובדן (הנזק) כאמור בחוות דעתו של סטטמן.
4. תשלום "כמתנדבת":
עסקינן בפוליסה מסוג "כל הסיכונים" ובמקרה זה על התובע להוכיח את הנזק לרכושו ותביעתו תתקבל גם אם לא הוכחה הסיבה שגרמה לנזק. על הטוען להעדר כיסוי ביטוחי להוכיח כי התקיימו אחד החריגים על פי הפוליסה (ע"א 497/85 אשר אשל ואח' נ' פיליפ גאבל רייט פדי מב (1) 89).
אני דוחה טענות הנתבעות כי טרנסכלל התנדבה לשלם את תגמולי הביטוח. טענה זו אינה מבוססת וסותרת את עדות סטטמן (פרוט' מיום 1.7.03 עמ' 25 ש' 9-4). נקודת המוצא היא כי טרנסכלל בדקה האירוע וחבותה על פי הפוליסה ולא התנדבה לשלם. על הטוען כי חברת הביטוח "התנדבה" לשלם את תגמולי הביטוח, רובץ הנטל להוכיח טענתו. בנטל זה לא עמדו הנתבעות. מכל מקום גם כאשר קיימות מספר פרשנויות לתנאי הפוליסה וחברת הביטוח מעדיפה את הפרשנות המזכה את המבוטח בתשלום, לא יורשה המזיק לפשפש בשיקוליה ולדרוש הכרעה שיפוטית בשאלת החבות כאילו היתה זו התדיינות בין המבטחת לבין מבוטחה (ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ פדי נ (4) עמ' 567, ע"א (י-ם) 288/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' עופר שמירה וניקיון בע"מ פס"מ תשנ"ו (1) 320).
5. נותרה לדיון ההכרעה באשר להודעות צד ג' וצד ד'
אני מקבלת הודעת צד ג' ששלחה טרנסכלל למובילי דרור ודולב וזאת הואיל ועל פי ההסכם מיום 16.6.97 אחראית מובילי דרור כלפי טרנסכלל לכל הנזקים אשר עלולים להיגרם כתוצאה מהובלה (סעיף 9.2 לחוזה).
אני מקבלת גם את הודעת צד ג' שהוגשה על ידי מובילי דרור ודולב נגד נתנאל וזאת על פי חוזה מיום 17.8.97 לפיו התחייבה נתנאל לשאת בכל הנזקים שייגרמו כתוצאה מההובלה (סעיף 7.1, 7.3 לחוזה).
אני דוחה את הודעת צד ד' שהוגשה מטעם נתנאל נגד הנהג הואיל וזה נמצא דובר אמת בבדיקת הפוליגרף שנערכה לו והסכמת הצדדים היא כי תוצאות הבדיקה תחייבם (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי פדי מב (1) 462 באשר לפוליגרף כמכשיר להכרעה במחלוקת שבעובדה).
ד. סוף דבר:
הנתבעות ביחד ולחוד ישלמו לתובעים סך של 134,944 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15% בצירוף מע"מ כחוק (בהעדר טיעונים בסיכומים בענין גובה הנזק כמפורט בתביעה).
אני מקבלת את הודעת צד ג' של הנתבעת 1 כלפי הנתבעים 3-2.
אני מקבלת את הודעת צד ג' של הנתבעים 3-2 כלפי צד ג'.
לאור קבלת ההודעות לצדדים שלישיים אני מחייבת את הצדדים השלישיים לשלם לשולחי ההודעות את מלוא סכום פסק הדין בתוספות הוצאות בגין הליכי צד ג' ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.
אני דוחה את הודעת צד ד' שהוגשה על ידי צד ג'.
צד ג' ישא בהוצאותיו של צד ד' לרבות תשלום שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ
פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.
ניתן היום 2.3.05 בהעדר הצדדים.
קוברסקי דורית, שופטת
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
עדכוני מכס ורגולציה
