החלטה
1. בפני בקשת הנתבעת לעכב ההליכים מאחר ולטענת ב"כ הנתבעת אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה.
טענה זו נטענה לראשונה בישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק.
ב"כ התובעת ויתר על הזכות לטעון כי הטענה לא נטענה בהזדמנות הראשונה, וב"כ הנתבעת טען, כי בנסיבות התיק דנן, נטענה הטענה בהזדמנות הראשונה.
בין כך ובין כך, בהסכמה, נדרש בית משפט זה ליתן החלטה לגופו של ענין מבלי להתייחס לעיתוי הבקשה.
2. התביעה שבפני היא תביעת שיפוי.
התובעת היא חברת ביטוח אשר ביטחה מבוטח בשם מרכז הקרמיקה בע"מ.
על פי כתב התביעה, מטען של אריחי קרמיקה אשר הגיע לנמל אשדוד ביום 16/4/2001 או סמוך למועד זה ניזוק וזאת בשל התרשלות של מי מעובדי נמל אשדוד, נגרם נזק למטען והתובעת שילמה למבוטח בגין הנזק שנגרם ותובעת בתביעה דנן שיפוי מרשות הנמלים והרכבות אשר עובד שלה ו/או מורשה מטעמה ו/או סוכן שלה גרם לנזק.
3. ב"כ הנתבעת טען, כי בתביעה דנן לאחר מאמצים רבים הוצג בפניו רק צד אחורי של שטר מטען אחד למרות שהיו מספר שטרי מטען באשר לאותם אריחי קרמיקה נשוא התביעה.
הסעיפים הרלוונטיים בשטר המטען אליהם התייחס ב"כ הנתבעת הם סעיף 2 שבו קיימת תניית שיפוט יחודית לבית המשפט בלונדון בכל מקרה או מחלוקת הנובעים משטר המטען.נ
וכן סעיף 19 "סעיף ההימליה" שמכוחו טוען ב"כ הנתבעת, כי אין אחריות כלפי מפעילי הנמלים במקרה כמו המקרה דנן.
4. ב"כ התובעת התנגד לטענות ב"כ הנתבעת לגופו של ענין.
יחד עם זאת, הסכים לכך, שהתביעה תועבר לבית המשפט בלונדון במידה וב"כ הנתבעת יצהיר, כי במקרה כזה לא תעלה בבית המשפט בלונדון טענת חוסר סמכות וטענת ההתיישנות, ומשב"כ הנתבעת לא הסכים להצהיר על כך, לא ניתנה הסכמתו להעברת התביעה לבית המשפט בלונדון.
5. החלטתי דנן, תתייחס לטענה ולפיה יש לעכב ההליכים בהעדר סמכות בבית המשפט בשל תניית השיפוט המופיעה בשטר המטען, ובאשר לטענה ולפיה אין לתבוע את הנתבעת מכח סעיף 19 לשטר מטען, תינתן החלטה בפסק הדין לאחר שהצדדים יתייחסו לטענה בסיכומיהם, וזאת מאחר ומדובר בטענה לגופה של מחלוקת ולבית משפט זה יש סמכות לדון בה בכל מקרה.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה אין מקום לעכב ההליכים בתיק בשל תניית השיפוט הזרה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) ככלל, כאשר צדדים מסכימים למסור סכסוך שביניהם לשיפוטו של בית משפט של מדינה זרה, בית המשפט נותן תוקף להסכם כזה ומעכב את ההליכים שבפניו, אלא אם כן, מצליח התובע להוכיח כי קיימות סיבות טובות לסירוב העיכוב.
ראה לענין זה: ע"א 422/64 ציון חברה לביטוח נ' קניגלייקה נדרלנדשה סטומבוט מאטסחאפיי נ.ו פ"ד י"ט (1) 303.
וכן, ע"א 138/70 GREEK SOUTH AMERICAN LINE SHIPPING CO
נ' דומיניון, חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד כ"ח (1) 95.
ב) אני סבורה, כי במקרה דנן, בהתחשב בכך שטענת תניית השיפוט הועלתה למעלה משלוש שנים לאחר האירוע אשר גרם לכאורה לנזק, (ואין זה חשוב מדוע הועלתה הטענה דוקא בשלב זה ולא קודם לכן), הרי ממילא, היה ותוגש תביעה בלונדון, תועלה ובצדק טענת התיישנות, וכפועל נובע מכך, סיכויי התובעת יהיו נמוכים ביותר אם בכלל.
ראה לענין זה: ע"א 194/68 פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ נגד האניה "אנוטריה" פ"ד כ"ב (2) 411.
ג) אין גם לשכוח כי במקרה דנן, הנתבעת היא רשות הנמלים והרכבות אשר פועלת מכח חוק רשות הנמלים תשכ"א 1961 והיא איננה גוף פרטי.
במקרה דנן, כל העדים שמבוקש להעידם בתיק גרים בישראל, והצורך בהעדתם בלונדון יגרום להוצאות רבות ומיותרות (ובמידה והתביעה תתקבל יפלו ההוצאות על כתפי הרשות הציבורית).
אין גם הצדקה לכך, שרשות הנמלים והרכבות תצטרך לשלם שכר טירחה לעורך דין בלונדון אשר ייצג אותה בתיק מינורי זה.
כאשר התקשרו הצדדים לשטר המטען, ניתנה סמכות שיפוט לבית המשפט בלונדון וזאת מאחר והמוביל הימי והמטעין מטבע הדברים אינם רוצים להתבע בכל המדינות שהמטענים מגיעים אליהם והם רוצים להכפיף את המחלוקות הנובעות מאותה הובלה ימית לדין הזר המוסכם עליהם.
הגיון זה אינו פועל כאשר מדובר ברשות הנמלים והרכבות של מדינת ישראל, שהיא הנתבעת היחידה בתיק זה.
אין זה מוצדק בנסיבות התיק שבפני לעכב את ההליכים בשלב זה, שעה שהמחלוקת היא בגין אירוע שארע בישראל, כל העדים בישראל, בעלי הדין כולם מישראל, ובירור המחלוקת באנגליה תוביל קרוב לוודאי למחיקת התביעה בשל טענת התיישנות.
7. מכל הסיבות דלעיל, דין הבקשה להדחות וההליכים בתביעה דנן ימשכו כסידרם.
8. הוצאות הבקשה תפסקנה בפסה"ד.
9. המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.נ
ניתנה היום י בתמוז, תשס"ד (6 ביולי 2004) בהעדר הצדדים
אביגיל כהן, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
