פסק דין
בפני תביעה כספית בסך של 3,284 ₪.
1.טענות התובעת
לטענת התובעת, חברה המפעילה שירותי בלדרות של חבילות באמצעות הובלת אווירית, הנתבעת הזמינה אצלה שירותים, כמפורט בשטר המטען עליהם חתמה.
חתימת הנתבעת על שטר המטען, מאשרת את כל המפורט בו.
בהתאם לשטר המטען, על הנתבעת לשלם לתובעת תמורת שירותים שניתנו לה ולשאת בעלויות ההובלה ,המכס, המסים וכו'.
הנתבעת לא ישלמה את חובה, הוא סכום התביעה.
2.טענות הנתבעת
בהסכם מושא תביעה זו, הוסכם כי מקבל המשלוח ישלם את הוצאותיו.
מקבל המשלוח, הוא לקוח של התובעת והנתבעת לא התחייבה לשלם במקומו במידה והוא לא ישלם זאת. השירות לא בוצע עבור הנתבעת אשר מעולם לא התחייבה לשלם תמורתו.
מדובר במשלוח "קולקט" שבמקרה כזה, התובעת מבקשת טופס התחייבות מיוחד מהשולח - הנתבעת, והיא אינה לוקחת את המשלוח בהעדר טופס כזה.
בכל מקרה, גם על פי אותו טופס, על התובעת לקבל את הסכמת הנתבעת, למסירת החבילה מבלי שהלקוח ישלם את שכר התובעת.
על התובעת היה להימנע מלמסור ללקוח את המטען טרם ששילם לתובעת את שכרה.
3.דיון
השאלה שבמחלוקת הינה האם על הנתבעת לשלם את דמי המשלוח, אשר לא שולמו ע"י הנמען.
מר נגר, מנהל פניות לקוחות בתובעת, הצהיר כי ביום 23.9.03, שלחה התובעת משלוח "קולקט" – גוביינא ליעד במיאמי ביץ' – פלורידה בארה"ב. עלות המשלוח הייתה 3,165 ₪ והנמען בארץ היעד אמור היה לשלם את עלות המשלוח.
שטר המטען עליו חתמה הנתבעת, הוא הסכם בינה לבין התובעת, אשר גב המשטר מפרט את תנאי המשלוח.
בהתאם לסיפא של סעיף 8 לשטר, הרי השולח אחראי לשאת בעלויות המשלוח, במקרה והתובעת לא מצליחה לגבות את התשלום מהנמען. הנמען לא הסכים לשלם את דמי המשלוח, למרות שנשלחו לו שלוש דרישות תשלום.
לגרסתו, התובעת איננה יכולה להתנות את מסירת המשלוח לנמען בתשלום מראש של דמי המשלוח ואין זה מתפקידה.
בחקירתו הנגדית, אישר כי השולח לא חותם על גב שטר המטען, הוא ההתחייבות כלפי התובעת.
הוא אישר כי קיימות מספר ורסיות של שטר המטען, עליו מחתימה התובעת את לקוחותיה, אך על כולם, קיים אותו סעיף התחייבות של הלקוח לשלם את שכר התובעת במקרה בו הנמען לא ישלמם.
לגרסתו, הלקוח מסכים מראש, שאם הנמען לא ישלם את עלויות ההובלה, עלויות אלה יחולו על השולח.
לטענתו, נספח ב' לתצהיר הנתבעת, הוא טופס של התובעת שמהותו "התחייבות השולח לתשלום בגין משלוח קולקט יצוא / צד שלישי", הוא טופס שמטרתו להקל על לקוחות התובעת וחתימתו איננה גורעת מהתחייבות השולח לשאת בעלויות.
4. ב"כ הנתבעת הפנה אותו לתמלילי השיחה בין מנהל הנתבעת לפקידת התובעת בשם יפית, ממנו עולה כי פקידת התובעת אמרה שאם הנמען מסרב לשלם, מקבלים טרם מסירת החבילה את הסכמת הלקוח, והעד ענה "הלקוח לא סירב לשלם".ו
5. ראובן גרף, מנהל הנתבעת הצהיר, כי בהסכם משלוח המטען מושא תביעה זו, צויין מפורשות על ידי התובעת כי התשלום יבוצע על ידי הנמען ולא על ידי הנתבעת.נ
נספח ב' לתצהירו, הוא טופס התובעת ל "התחייבות השולח לתשלום בגין משלוח קולקט יצוא/צד שלישי" הוא טופס עליו דורשת התובעת את חתימת הלקוח וללא חתימתו לא מבוצע המשלוח.ב
לטענתו, התובעת לא דרשה את חתימת הנתבעת על הטופס במשלוח מושא תביעה זו.ו
לגרסתו, כיוון שהנמען סרב לשלם את דמי המשלוח, היה על התובעת להימנע מלמסור לו את המשלוח טרם שקיבלה לכך את אישור הנתבעת.
לטענת מנהל הנתבעת, אותה התחייבות על גב שטר המטען כתובה באנגלית ובאותיות קטנות, מדובר בטופס שלא נשלח כהתחייבות לתובעת אלא נשאר אצל הלקוח. יש מספר נוסחי טפסי שטר מטען, שלא על כולם קיימת התחייבות זאת, ואין לדעת על איזה מהנוסחים הנתבעת חתמה.
בחקירתו הנגדית השיב כי מטעם הנתבעת מטפלת במשלוחי הייצוא פקידה שגם חותמת על שטר המטען.
בחקירתו, חזר על הטענה, שמדובר בהתחייבות הכתובה באותיות קטנות באנגלית, בצורה שאינה נוחה לקריאה ובצבע לא קריא שלא ניתן כלל לקריאה.
העד השיב כי על חזית השטר כתוב שהתובעת אמורה לגבות את הכסף מהנמען.
6. העובדות המוסכמות על הצדדים:
א. אין חולק כי הנתבעת או מי מטעמה חתמה על אחד מנוסחי שטרי המטען שברשות התובעת.
ב. אין חולק שלתובעת מספר נוסחים של שטרי מטען, ולא ברור על איזה מהם חתמה הנתבעת.
לטענת התובעת שלא נסתרה, על כל שטרי המטען של התובעת, בכל נוסח שהוא, מצויה הוראה המטילה על השולח חובה לשלם דמי משלוח למוביל אם הנמען לא עושה כן.
ג. אין חולק, כי הנתבעת חתמה על חזית השטר ולא על גבו, שם מפורטת ההתחייבות, וכי אין בידי התובעת כל כתב התחייבות חתום על ידי הנתבעת.
ד. אין חולק כי על חזית שטר המטען מצויין כי המשלוח כפוף לתנאים שנמצאים בגב השטר והלקוח מסכים לכך.
ה. אין חולק כי ההתחייבות, על גב השטר, כתובה באנגלית באותיות קטנות, ובצבע לא בהיר לקריאה.
7. שטר המטען
א. לטענת הנתבעת, שלא נסתרה, במשלוח קולקט רגיל, נדרשת הנתבעת על ידי התובעת, לחתום על טופס התחייבות שולח לתשלום בגין משלוח קולקט יצוא / צד ג', הוא נספח ב' לתצהיר הנתבעת.
על פי טופס זה, הלקוח מתחייב לשלם לתובעת, את סכום דמי המשלוח, אם אלה לא ישולמו על ידי הנמען.
ב. לטענת הנתבעת שלא נסתרה, התובעת לא החתימה את הנתבעת על טופס זה, לעניין המשלוח מושא התביעה שבפני.
ג. עד התובעת אף אישר בחקירתו, כי הטופס נעשה להקלה על לקוחות, אך איננו מקובל בתחום הבלדרות. לגרסתו אי חתימת הלקוח על טופס כזה, לא גורעת מהתחייבותו לשאת בעלויות.
ד. הנתבעת צירפה את תמליל השיחה שנערך בין נציגה לבין פקידת התובעת בשם יפית. בשיחה זו שוחח נציג הנתבעת עם יפית על משלוח חבילה להולנד, יפית שלחה לנציג הנתבעת את הטופס, נספח ב' לתצהיר הנתבעת, והיא מסבירה לו באותה שיחה כי מדובר בטופס, שעל הנתבעת לחתום עליו, שבמידה והנמען לא ישלם, החיוב חוזר אל הלקוח.
לשאלת נציג הנתבעת, "במקרה והלקוח לא ישלם אתם תתנו לו את החבילה", ענתה יפית: "במידה והלקוח לא משלם אנחנו פונים אליך ואתה בעצם מחליט מה אתה רוצה לעשות עם החבילה יש לך שלוש אפשרויות אחת מהן זה להפיץ את המשלוח ולשלם עליו השניה זה לנטוש את המשלוח ואז בעצם היא הופכת לרכוש של או.פי.אס ואתה תשלם את עלות השילוח והאופציה השלישית זה להחזיר חזרה לישראל את המשלוח אליך ואז אתה משלם גם את השילוח לשם וגם את השילוח חזרה".
לשאלה נוספת של נציג הנתבעת "הבנתי על כל מקרה אתם מודיעים לי" ענתה יפית " אנו מודיעים לך אם ישנה איזו שהיא בעיה ואתה בעצם מחליט מה אתה רוצה לעשות." לשאלה נוספת של נציג הנתבעת "הבנתי אתם לא מחליטים לבד לתת לו ו..." השיבה יפית "לא אתה הקובע". בהמשך אמרה יפית "במסגרת החתימה שלך על הטופס זה מה שקורה בעצם אנחנו מחוייבים כלפיך כמו שאתה מחוייב כלפינו".
ה. עולה, כי גם על פי דברי פקידת התובעת, בכל מקרה היה על מי מטעמה, להודיע ללקוח – לנתבעת, כי הנמען מסרב לשלם עבור המשלוח ולתת לנתבעת את האופציה לבחור באחת משלוש האופציות אותן פירטה התובעת באותה שיחת טלפון.
ו. יש לזכור כי על פי שלוש האופציות שפירטה פקידת התובע, בכל מקרה על הנתבעת לשלם את דמי ההובלה, אך עדיין בידיה האופציה להחליט מה לעשות ם המשלוח, כאשר ייתכן ושווי המשלוח הוא כזה, שעדיין כדאי לה לבחור באופציה של החזרתו ארצה ותשלום דמי המשלוח.
8.טופס ההתחייבות
א. טופס ההתחייבות על גב שטר המטען, כתוב באנגלית באותיות מאוד קטנות ובדיו בצבע בהיר לא ברור ולא קריא.
בת"א (תל-אביב-יפו) 124755/00 - כלל חברה לבטוח בע"מ נ' דהן תמר ואח' . תק-של 2004(4), 4393 ,עמ' 4399. הסתמך בית המשפט על קביעת כב השופטת ד"ר אגמון גונן בת.א. 16058/01 ברדוגו נ. אקטיביטי תיירות שם "נטען בין השאר כי החוזים בטלים בשל גודל האותיות בהם, הקטן מהגודל המינימאלי שנקבע בתקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה האחיד) תשנ"ה - 1995.
עוד נקבע בפסק דין זה כי מטרתו של חוק הגנת הצרכן הוא להגן על הצרכן מפני מעשי מרמה עושק והטעייה, להבטיח שיעמוד לרשותו מידע מלא על טיב העסקה ופרטיה לכן, כתיבת הוראות מהותיות בחוזה באותיות קטנות, הנסתרות מעיני הצרכן מהווה הטעייה - הטעייה מהותית. ביהמ"ש קבע כי בעניין מושא התיק הנ"ל, לא רק שהאותיות היו קטנות אלא שהחוזה לא נמסר כלל לעיון השוכר. התוצאה במקרה זה היא ביטול הסעיף בחוזה ההשכרה.
ב. בית המשפט התייחס גם לאקט החוזי לגמירות דעת ותום לב, וקבע "בעוד שחב' ביטוח אינה רשאית להסתיר או להבליע תנאים מהותיים ובייחוד תניות פטור, באותיות קטנות, יש דרישה דומה בחוק הגנת הצרכן לגבי חוזים אחידים לרבות חוזים להשכרת רכב, בנוסף יש להחיל דרישות אלה מכוח דרישת תום לב (ס' 12 וס' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973).
ג. בענייננו, מדובר בשטר מטען כתוב באנגלית באותיות מזעריות בהירות מאוד ולא קריאות.
בית המשפט קבע בעניין שטר מטען, מסוג זה שבפנינו, ברע"א 4228/97 EMPRESA LINEAS MARUTIMAS ARGENTINAS S.A. נ' קונטיננטל חברה לביטוח ימי בע"מ, פ"ד נז (6), 289, עמ' 292-293, כדלקמן:
"במקרה שלפנינו מדובר בהתקשרות בין חברת ספנות גדולה לבין בנק ישראלי, שדרכו לעסוק במסמכים מהסוג הנדון, ואין אף שמץ של ראייה שבמקבילית הכוחות שבין השניים קופח הבנק (שקונטיננטל באה בנעליו). בנסיבות אלו, לו קבלנו את טענת קונטיננטל שהיא רשאית להשתחרר מתניית השיפוט הבלתי קריאה בשטר המטען, שעל יסודו היא תבעה, היה עלינו לפסול כמעט את כל שאר תניות שטר המטען שהן אינן יותר קריאות מתניית השיפוט, והרי זו תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת".
ניתן להקיש גם במקרה שבפני, בו מדובר בחברה הנוהגת לשלוח משלוחים רבים לחו"ל, ובמקרה רגיל של חתימה על שטר מטען, מעין זה שבמקרה שלפנינו, התחייבות הלקוח תופסת.
ד. אלא שבמקרה שבפני, כאשר התובעת בקשה לחייב את הלקוח, היא החתימה אותו על אותו טופס נספח ב' לתצהיר הנתבעת, ובנוסף, פקידת התובעת הודיעה לנציג הנתבעת מפורשות כי טרם מסירת המשלוח לנמען שלא משלם את תמורתו יודיעו לנתבעת אשר תבחר באחת מהאפשרויות העומדות בפניה.
9. התובעת, הפרה את הבטחתה לנתבעת, כפי שעולה מתמליל השיחה בין יפית מטעמה לבין נציג הנתבעת, ולפיה היה על התובעת להודיע, בכל מקרה, לנתבעת, טרם כל פעולה במשלוח, ברגע שהנמען לא משלם את דמי ההובלה.
10. איני מקבלת את טענת התובעת, לפיה הנמען לא סירב לשלם עבור המשלוח ובעצם התחייב לשלם את דמי המשלוח.
11. כוונת דברי פקידת התובעת הינה שעל הנמען לשלם את דמי המשלוח טרם שהוא נמסר לו.
אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, ולפיה על התובעת היה לקבל מהנתבע את תשלום דמי המשלוח טרם שמסרה לו את המשלוח. וקל וחומר כאשר מדובר בלקוח שלה.
אני גם מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת, ולפיה, במידה והתובעת היתה מבקשת ממנה אישור למסור לנמען את המשלוח מבלי שהוא משלם, היתה בידי הנתבעת האופציה, להחזירו ארצה, או להעבירו ללקוח אחר באותה מדינה, והכל תמורת תשלום.
12. לאור המקובץ, אני דוחה את התביעה.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאותיה, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ.
ניתן היום כ"ג ב אדר ב, תשס"ה (3 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.
פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
