פסק-דין
עובדות
התובעת ביטחה מטען פולי סויה, אשר נרכש ע"י המבוטחת, טית בית בע"מ.
המטען הגיע לנמל אשדוד בתאריך 10.6.01, ונפרק מהאניה במשך מספר ימים, החל מיום 17.6.02.
חלק מהמטען הועבר ישירות למבוטחת וחלקו האחר הועבר לאחסנה בממגורות אשדוד, אשר בבעלות הנתבעת 3. משהועבר המטען ממחסני הממגורות למבוטחת נמצא, כי הוא מעורבב עם גרעיני תירס.
המטען הניזוק נבדק ע"י שמאי מטעם התובעת, מר מנחם קצן, שהעריך את גובה הפיצוי המגיע למבוטחת וציין, כי לדעתו הנזק אירע בעת האחסנה בממגורות אשדוד (ע' 9 לחוות הדעת).
בעקבות חוות הדעת שילמה התובעת למבוטחת סך של 8,000 דולר, כפיצוי על הנזק למטען.
בתביעת השיבוב (סוברוגציה) שהגישה התובעת נטען, כי הנזק אירע בעת שהמטען היה בחזקתן של הנתבעות, או מי מהן. לפיכך עותרת התובעת להשבת הסכום ששולם למבוטחת על ידי הנתבעות, כולן או חלקן.
לאחר הגשת התביעה, הגיעה התובעת להסדר פשרה עם המוביל הימי (נתבעת 1), אשר במסגרתו שולם לה סך של 1,500 דולר. לפיכך, סכום התביעה עומד היום על סך של 6,500 דולר.
הנתבעות הכחישו את אחריותן לנזק הנטען.
ממגורות אשדוד שלחה הודעת צד ג' נגד רשות הנמלים ונגד ג'סקו, חברה כללית להשגחה בע"מ, שפיקחה על פריקת האניה.
לאחר שהוחל בשמיעת העדויות, הגיעו ממגורות אשדוד וג'סקו להסדר ביניהן. על פי הסדר זה, נמחקה ההודעה לצד שלישי נגד ג'סקו, ללא צו להוצאות, ותצהירי העדים מטעמה (ציון מלכה ומשה אדרי) נותרו כמוצגים בתיק. הוסכם אף בין ב"כ הצדדים, כי עדי ג'סקו לא יחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם. לפיכך, נותרה רשות הנמלים לבדה כצד ג' בתביעה.
טענות הצדדים
התובעת טוענת, כי המשלוח הוטען במצב תקין על האניה, והגיע באותו מצב לנמל אשדוד.
לדבריה, הנזק התגלה כאשר המטען הגיע לחצרי המבוטחת, לאחר שאוחסן בממגורות אשדוד.
בכתב התביעה אמנם נטען, כי התובעת אינה יודעת מי מהנתבעות אחראיות לנזק, אך בסיכומי בא-כוחה צוין, כי האחריות לנזק רובצת לפתחן של ממגורות אשדוד בלבד.
רשות הנמלים סבורה אף היא, כי האחריות לנזק חלה על ממגורות אשדוד. לדבריה, לא היה מקום להגיש את התביעה נגדה מלכתחילה, לאור העובדה שלא הוכח, כי חל ערבוב של המטען בנמל.
ממגורות אשדוד סבורה, כי אין שום דרך לפסוק נגדה בתביעה דנן. לדבריה, חוות דעתו של השמאי מר קצן, כמו גם עדותו בבית המשפט, חסרי נפקות ראייתית, בכל הנוגע לאחריות, בין היתר לאור קיומן של ראיות המוכיחות - לגרסת הממגורות - כי היתה נוכחות תירס במטען הסויה שהובל באניה, עוד טרם פריקתו בנמל.
בטרם אפנה לניתוח העדויות שהובאו בפני, אינני יכולה שלא לציין, כי סגנון טיעונו של ב"כ ממגורות אשדוד בסיכומיו הוא כה חריג, עד כי הוא מבייש את הכותב עצמו. אין לי אלא להצטער, שעו"ד המועסק במשרד ידוע ומכובד, מרשה לעצמו לגלוש לסגנון בוטה מעין זה.
מבלי להתייחס לתוכנם של הדברים, שמרביתם אינם ראויים להתייחסות כלל, אציין, כי הופתעתי למקרא טענתו של עו"ד רנצלר, כי הנסיונות לפשר בין הצדדים היקשו עליו והציבו את ממגורות אשדוד "בעמדת נחיתות".
אכן, בפתח הדיון הוצעה לצדדים הצעת פשרה, בהסתמך על דו"ח ג'סקו ודו"ח השמאי קצן, אך ב"כ ממגורות אשדוד דחה הצעה זו.
הצעה נוספת הוצעה לצדדים, לאחר שב"כ ממגורות אשדוד הודיע, כי הוא מסכים לדחיית התביעה נגד ג'סקו, ללא צו להוצאות. גם בפעם זו נדחתה ההצעה ע"י ב"כ הממגורות, ולכן נשמעו עדויות הצדדים עד תומן. זו הסיבה, שהתביעה אשר הוגשה בסדר דין מהיר, התנהלה באיטיות מופלגת, ואף זכתה לסיכומים ארוכים שלא לצורך מטעם ב"כ ממגורות אשדוד, המשתרעים על פני 27 עמודים.
ב"כ ממגורות אשדוד לא בחל אף בטיעון, כי קושי נוסף ניצב בפני ממגורות אשדוד, אשר לדבריו "נעוץ בעומס העבודה הבלתי אפשרי המוטל על בתי המשפט, מה שעלול לגרום לכך שלא כל טיעוניה יקבלו את תשומת הלב השיפוטית ואת הזמן הדרוש ללימודם" (ע' 1 לסיכומים).
טענה זו גובלת בעזות מצח, שלא נתקלתי בשכמותה עד היום, אך בחרתי להשאיר את הדיון בה לעת מצוא, ולהתמקד בניתוח העדויות, כפי שהובאו מטעם הצדדים.
עדי הצדדים
מטעם התובעת העיד השמאי מנחם קצן. כפי שכבר צוין, השמאי קבע בחוות דעתו, כי האחריות לערבוב הטובין חלה על ממגורות אשדוד. עדות זו נתמכת בדו"ח של חברת ג'סקו, שנחתם ע"י ציון מלכה והוגש בהסכמת ב"כ ממגורות אשדוד, ללא חקירת עורכו.
בדו"ח ג'סקו נאמר:
"במהלך הפריקה כולה לא חל כל ערבוב גרעינים משמעותי (מעבר למקובל כאוסף ברציף המתערב במעט בכמויות היכולות להגיע בסך כל האניה ל-10 עד 20 טונות מכלל הכמות..." (ע' 2 לדו"ח)
"במהלך כל פריקת האניה עובד מטעם ג'סקו הצמוד לאניה ומשגיח במהלך הפריקה עלה מספר פעמים לאניה וככל שיכול היה לראות לא גילה כל דבר חריג או זיהוי של ערבוב סחורות" (ע' 3 לדו"ח).
נציג ג'סקו, מר אדרי, ציין בתצהיר שעליו לא נחקר, כי עלה לאניה ולא הבחין בערבוב פולי סויה עם גרעיני תירס (סעיף 9 לתצהיר).
צא ולמד: נציג אחד מטעם ג'סקו - אשר צורפה כצד שלישי לדיון על ידי ממגורות אשדוד ונמחקה לאחר מכן בהסכמתה - מציין, כי לא הבחין בערבוב על האניה; נציג שני מציין, שלא חל כל ערבוב משמעותי בעת הפריקה. בנוסף לכך, לא נשמעה כל תלונה של נציגי המבוטחת, בעת שחלק מהסחורה התקבל אצלם במסירה ישירה מהנמל. התלונה נשמעה רק לגבי אותו חלק שאוחסן תחילה בממגורות אשדוד, והועבר לאחר מכן למבוטחת. תלונה זו הובאה לידיעת כל הגורמים הנוגעים בדבר, מיד עם קבלת הטובין בחצרי המבוטחת, כפי שיפורט להלן.
אם סבר ב"כ ממגורות אשדוד, כי יש בדברים שנכתבו ע"י נציגי ג'סקו כדי להכשיל את הגנת מרשתו, מדוע הסכים למחוק את ג'סקו מהתביעה? מדוע הסכים כי יוגשו תצהירי העדים ציון מלכה ומשה אדרי, אשר פיקחו על פריקת המטען לאורך כל הדרך, ללא חקירה נגדית עליהם? לא ניתן למצוא מענה לשאלות אלה בסיכומיו של ב"כ הממגורות.
הדבר היחיד שנודע מסיכומי ב"כ ממגורות אשדוד הוא, שלדעתו "אין ספק שהיה ערבוב כלשהו במטען הסויה שהובל באניה, עוד טרם פריקתו בנמל" (ע' 11 לסיכומים).
אמירה גורפת זו, העומדת בסתירה לדו"ח ג'סקו ולתצהירו של מר אדרי -אינה יכולה להתקבל. אמנם, בדגימות שנלקחו על ידי ג'סקו, נמצאה כמות מסוימת של גרעיני תירס בתוך הסויה, אך מר אדרי ציין בסעיף 31 לתצהירו, כי "לא נמצאו גרעיני תירס בתוך הסויה, מעבר למקובל בין קונה ומוכר".
הנה כי כן, הערבוב שנמצא על ידי נציגי ג'סקו הוא בגדר המקובל. חוות דעתו של מר קצן מתייחסת לערבוב גרעיני תירס מעבר למקובל - ערבוב שנמצא לאחר אחסון הטובין בממגורות, ולא קודם לכן.
אין מחלוקת, כי הערבוב התגלה לראשונה בעת קבלת הסחורה ע"י המבוטחת. ע/ת מר עזרא ברגר העיד בתצהירו (סעיף 8) ובבית המשפט (ע' 20 ש' 11): "כשקיבלנו פולי סויה מהממגורות מצאנו שהם מעורבי בתירס. הודעתי מיד לחברת הביטוח ולג'סקו".
העד אישר, כי המבוטחת לא ידעה היכן אירע הערבוב, ולכן שלחה מכתב בתאריך 18.6.02 (נספח יט), המודיע על קבלת המטען הניזוק.
העד נשאל, אם הוא מאמין לדבריהם של נציגי ג'סקו, כי לא חל ערבוב משמעותי באניה או בנמל והשיב, כי לא היתה לו סיבה שלא להאמין להם (ע' 21 ש' 9 ואילך).
במהלך חקירתו הנגדית אישר מר ברגר, כי חלק מהסחורה הועבר ישירות למבוטחת, ולא עבר דרך הממגורות. לדבריו, חלק זה הגיע תקין (ע' 23 ש' 14).
ב"כ הנמל טוענת בסיכומיה, כי דבריו של מר ברגר מלמדים, שלא נגרם נזק למטען בעת שהובל באניה, או בעת שנפרק בנמל, וכי החלק היחיד שניזוק הוא אותו חלק שאוחסן בממגורות. כתימוכין לכך היא מפנה לדבריו של השמאי קצן, שאישר כי אם היתה מתערבבת סחורה על הרציף בנמל, הסחורה לא היתה מועברת לממגורות כלל (ע' 15).
השמאי קצן אף הבהיר, כי "ברגע שהם [נציגי המבוטחת - ד.א.] קיבלו סחורה מעורבבת בתירס מהממגורות, הודיעו לי. לפני כן קיבלו ישירות מהנמל ולא היתה הבעיה הזו" (ע' 6 ש' 12).
ניתן להניח במידה רבה של וודאות, כי אנשי חברת הפיקוח ג'סקו, שנכחו בנמל מתחילת הפריקה ועד סופה, לא היו מאפשרים הוצאתה של סחורה מעורבבת לממגורות. בפועל הסחורה שהועברה במסירה ישירה שוחררה ללא הסתייגות מצד אנשי ג'סקו. דגימות שנטלו אנשי ג'סקו מהמשפך, במהלך פריקת האניה, נמצאו תקינות ללא גרעיני תירס בתוכן (ע' 3 לדו"ח ג'סקו). לפיכך, אין יסוד לטענה, כי המטען התערבב עוד בבטן האניה, או בנמל.
ב"כ הממגורות חזר וטען בסיכומיו, כי חל ערבוב של כמות כלשהי בנמל. מדובר בכמות זניחה, שמר קצן אישר כי אינה נכללת בגדר הנזק שהוערך על ידו, כפי שנאמר בחוות דעתו (ע' 5), וגם בעדותו בבית המשפט (ע' 15).
נציג רשות הנמלים, מר ברלינסקי, אישר אף הוא, כי הכמות שהתערבבה בנמל אינה משמעותית (סעיף 9 לתצהירו). אמנם, רב החובל של האניה התריע על ערבוב שחל במהלך הפריקה בנמל, אך אין הוא מתייחס במכתביו לכמות עצמה (נספחים יב' ו- יג'). בנסיבות אלה, לא נמצאו תימוכין לטענת ב"כ הממגורות, כי בכמות משמעותית עסקינן, ולא בכמות זניחה - כפי שהעידו השמאי קצן ועובד הרשות ברלינסקי.
אחריות הממגורות
מטעם ממגורות אשדוד העיד מנהל העבודה, מר נתן מרכס. העד לא נכח בעת שנקלט המטען בממגורות, או בעת שנשקל והועבר לתאי האחסון. לפיכך, התמקדה עדותו בתיאור נהליה הקפדניים של ממגורות אשדוד, המערכות האוטומטיות המשמשות אותה, והבדיקות שערך מיוזמתו (סעיף 24.2 לתצהיר). בדיקות אלה, כך מסתבר, פשטניות להחריד, כפי שהוברר במהלך חקירתו הנגדית של העד:
"ש.איזו בדיקה ביצעת ביום 6.7.02 בסעיף 24(2) לתצהיר?
ת. המסועים שמסיעים את הסחורה על גל הסילו הם למעשה תעלות פח שבתחתיתן חלק מהתחתית משמש כמגופה. ברגע שמתעורר חשד לערבוב, אני ניגש לבדוק אם אחת מהמגופות האלה יש בה סימני שחיקה או חור שיכול לגרום לנזילה. אני בודק זאת בעזרת פנס. ברגע שגילינו שהכל תקין, אינני עושה על כך רישום" (ע' 13 ש' 5).
לא יאומן כי יסופר. בממגורות אשדוד, המופעלות בטכנולוגיה מודרנית וממוחשבת, מבוצעת בדיקת איכות בעזרת פנס!!
יתירה מכך, הבדיקה אינה מקבלת ביטוי בדו"ח או ברישום אחר כלשהו, כי בדיקת הפנס גילתה "שהכל תקין".
בהסתמך על בדיקת הפנס טוען ב"כ ממגורות אשדוד, ברצינות תהומית ולאורך דפי סיכומים ארוכים, כי לא חל ערבוב בממגורות.
ב"כ התובעת מציין בסיכומי תשובתו, כי ממגורות אשדוד בחרה שלא להעיד את האחראי על ניקיון התאים בשם אבנר, למרות שאותו אבנר עדין עובד אצלה, כפי שאישר מר מרכס (ע' 8). חלף זאת העדיף בא-כוחן לטעון, כי התגלו "חורים" בשיטת האלימינציה, אשר באמצעותה בחרה התובעת להוכיח תביעתה, ולהלין כי התובעת לא הביאה אף עד, שהיה יכול להעיד מידיעה אישית, כי הערבוב אירע בשטח הממגורות.
מדובר בטיעון בלתי הגיוני בעליל. מנין תגייס התובעת עדים שהיו נוכחים בשטח הממגורות בעת הערבוב? העובדים היחידים שהיו נוכחים בשטח הם עובדי הממגורות, ואותם בחרה ממגורות אשדוד שלא להעיד.
סיכום ביניים
אני סבורה, כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה, כי הנזק למטען פולי הסויה אירע בממגורות אשדוד. עדות זו נתמכת על ידי עדי ראיה מטעם ג'סקו, ועל חוות דעתו של השמאי קצן. ממגורות אשדוד כשלו בהוכחת טענתן, כי הנזק לא נגרם ולא יכול היה להגרם בעת שהמטען היה בחזקתן.
ממגורות אשדוד אחראיות לנזק, בהיותן שומר שכר, שהשמירה אינה טפלה למטרה אשר לשמה נמסר המטען לידיהן. אחריותן של ממגורות אשדוד לטובין היא כמעט מוחלטת, כאמור בסעיף 2(ב) לחוק השומרים, תשכ"ז - 1967, מאחר שלא עלה בידיהן להוכיח, כי הנזק אירע "עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש, ולא יכול היה למנוע את תוצאותיהן" (לדיון מפורט באחריותם של שומרים שונים, ראה, רע"א 9488/02 שחר נ' עטיה, דינים עליון, כרך עא, 919; ע"א 1439/90 מדינת ישראל נ' הום, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(2) 346).
גובה הנזק
סכום התביעה הועמד ע"ס 6,500 דולר, לאחר פשרה חלקית שהושגה עם הנתבעת 1.
ב"כ התובעת טוען בסיכומיו, כי המטען בוטח בפוליסה ימית, והנזק מכוסה על פי תנאי הפוליסה.
לדבריו, שולם למבוטחת פיצוי בסך 8,000 דולר, רק לאחר שהתובעת בדקה ושקלה את תביעתה, וקיבלה את דו"ח השמאי קצן וממצאיו בנידון.
לחילופין טוען ב"כ התובעת, כי גם אם שולם הפיצוי שלא כדין (דבר המוכחש), התשלום נעשה עקב טעות בתום לב, וגם אז עומדת לתובעת זכות שיבוב כלפי המזיק.
ב"כ הממגורות טוען, כי לא ניתן להסתמך על חוות דעתו של השמאי קצן, שכן בחוות הדעת צוין, כי איש אינו יכול לדעת מה כמות התירס שהתערבבה בסויה. לפיכך הוסכם להסתמך על חישוב תיאורטי ולקבוע, כי 100 טון תירס התערבבו ב- 700 טון סויה (ע' 8 לחווה"ד).
לדברי ב"כ הממגורות, מדובר בקביעה שרירותית, הנסמכת על חישוב תיאורטי, כפי שאישר השמאי קצן במהלך חקירתו הנגדית (ע' 12). בנסיבות אלה, סבור ב"כ הממגורות, כי לא הוכח הנזק כנדרש, ודין תביעתה של התובעת להידחות. לחילופין נטען, כי מדובר בנזק שהוערך ב- 14.3%, שהינו שיעור רחוק מאוד מהערבוב שהיה קיים בפועל, לאור תוצאת הדגימות שנטל מר קצן, אשר הדגימו ערבוב של 0.2% - 0.4%.
אין מחלוקת, כי לא עלה בידי התובעת או השמאי קצן לערוך בדיקה מדוקדקת של כמות התירס, שהתערבבה במטען הסויה. אין גם מחלוקת, כי חישוב הנזק שערך השמאי קצן מבוסס על נוסחה תיאורטית.
יחד עם זאת, במהלך שמיעת העדויות הוברר, כי השמאי קצן לא פעל לבדו. יחד עמו פעל השמאי סגיב, שהוזמן ע"י הממגורות דווקא. מר קצן העיד, כי הנוסחא התיאורטית היתה מקובלת גם על השמאי סגיב (ע' 7, 11). ממגורות אשדוד בחרו שלא לזמן את השמאי סגיב כעד מטעמן. בסיכומיו טוען ב"כ הממגורות, כי השמאי סגיב לא הוזמן, מאחר שלא ערך עבורה חוות דעת, "ומכיוון שלאור האמור בחוות הדעת של מר קצן לא היה לה כל צורך בעדותו" (ע' 22 לסיכומים).
התנהלותה התמוהה של ממגורות אשדוד בענין הזמנת השמאי סגיב, מצטרפת לתמיהות הנוספות שכבר פורטו קודם לכן, בכל הנוגע למחיקתה של ג'סקו מההודעה לצד שלישי. התנהלות זו מעלה ספק, שמא בעד מזיק לממגורות אשדוד עסקינן, אשר לא הוזמן לעדות מחשש פן עדותו תתמוך, חס וחלילה, בדבריו של השמאי קצן. מכל מקום, הימנעותה של ממגורות אשדוד מזימון השמאי סגיב, אשר פעל בצוותא חדא עם השמאי קצן, ולדבריו אף היה שותף למסקנותיו, פועלת לחובת הממגורות (לענין הימנעות מהזמנת עד רבלנטי ראה, למשל, ע"א 795/99 פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 107, 117; ע"א 465/88 הבנק למימון וסחר נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 660).
השמאי קצן נחקר ממושכות על חוות דעתו, וקביעתו לענין הנזק לא נסתרה. ממגורות אשדוד לא הציעו חישוב משלהן לנזק הנטען, וטענתן, כי בשל אופן החישוב התיאורטי אין לפסוק פיצוי לזכות התובעת כלל, נדחית על ידי, לאחר שהוכח כי מדובר בדרך מקובלת ומוצדקת לחישוב הנזק. גם הטענה, כי יש לסמוך על שיעור הערבוב הקטן, שנמצא בבדיקה מדגמית שביצע השמאי קצן, אינה מתקבלת, לאור דבירו של העד, כי אין לסמוך על בדיקה זו כממצא גורף.
לפיכך, אני קובעת כי על ממגורות אשדוד (נתבעת 3) לשלם כהחזר לתובעת סך השווה בשקלים ל- 6,500 דולר ביום הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה (11.6.03) ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף, אני מחייבת את ממגורות אשדוד לשלם לתובעת את הוצאות המשפט שהוצאו על ידה, ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
אני דוחה את התביעה כנגד רשות הנמלים (נתבעת 2) ומחייבת את התובעת לשלם לרשות את הוצאות המשפט שהוצאו על ידה, ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
אני דוחה את ההודעה לצד שלישי כנגד רשות הנמלים ומחייבת את שולחת ההודעה, ממגורות אשדוד, לשלם לרשות הנמלים את הוצאות ניהול הליכי ההודעה לצד שלישי, ושכ"ט עו"ד בסך של 3,500 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן בלשכתי היום כא אלול תשס"ה (25.9.05) בהעדר הצדדים.
דפנה אבניאלי, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
