החלטה
הרקע העובדתי:
בפני בקשה לביטול החלטה בבש"א 4919/04 שבת.א. 7906/03 אשר ניתנה במעמד צד אחד. בבש"א 4919/04 הוגשה בקשה הוגשה על ידי חברת שיבולת בע"מ (להלן: "שיבולת"), להתיר לה לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת שני תובעים נוספים, שהינם הקונים בעסקת המכר ונקראים: Puff Dough Corporation ו- Zebak Issac.
5129371 מבלי שנתקבלה תגובת המשיבים, נעתר בית המשפט לבקשה והתיר למבקשת להוסיף 2 תובעות חדשות.
בעקבות אותה החלטה שניתנה במעמד צד אחד, הוגשה בקשה זו על ידי צים חב' השיט הישראלית בע"מ (להלן: "צים") (משיבה 1 בבש"א 4919/04) והצטרפו אליה משיבות 3, 4 ו-5 (להלן: "סקוריטס") כל אחת מטעמיה ובה נתבקש ביהמ"ש לבטל את החלטתו הקודמת.
טענות הצדדים:
בבש"א 4919/04 טענה שיבולת כי אם יקבע שאין לה אינטרס ביטוחי, כדי שלא תימצא בפני "שוקת שבורה" ביקשה להוסיף את התובעים הנוספים שלהם יכול להיות אינטרס ביטוחי.ו
שיבולת הדגישה כי למרות הוספת התובעים לתובענה, סכום התביעה לא ישתנה והצהירה גם כי לא ייגבה פיצוי כפול בגין התביעה
בבש"א 5472/04 צים הגישה בקשה לבטל את החלטת ביהמ"ש לתיקון כתב התביעה ובה היא התנגדה לבקשה לתיקון וטענה כי על פי כללי האג, כל עילת תביעה אשר היתה לתובעים החדשים אשר צירופם מבוקש, פקעה לה זה מכבר על פי דין ו/או הסכם הובלה אשר שטר המטען מהווה לה ראיה, בחלוף שנה ממועד מסירת המטען.
שיבולת הגישה את תשובתה לבקשה זו (לפי תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), בתשובתה התייחסה לטענות צים וטענה כי התובעים שהוספו לכתב התביעה לא היו כלל "חדשים", הם היו זהים מהותית ל"שיבולת" ומהווים ביחד עם שיבולת חלק בלתי נפרד מעיסקת המכר, אשר הולידה, כהמשך טבעי שלה, את עסקת ההובלה הימית. כמו כן, לטענתה צים ידעה אודותיהם מכיוון שהן היו הנשגרות בשטר המטען.
לעניין ההתיישנות, השיבה שיבולת כי אם מוסיפים לתביעה כנגד מוביל ימי, תובע שהוא קשור לאותה עיסקת מכר, כאשר התיקון נעשה לצורך הבהרת האינטרס הביטוחי/קנייני, יותר התיקון באופן שהוא "מוזז אחורה" ליום הגשת התביעה המקורית.
סקוריטס שהן המשיבות 3, 4 ו-5 בבש"א 4919/04 ("סקוריטס - סוכנות לביטוח בע"מ", "ישלב סוכנות לביטוח בע"מ" ו"חתמי לוידס"), מתנגדת גם היא לבקשה, מהטעם שצירופם של 2 התובעים החדשים יגרום לכך שסקוריטס תהיה מחוייבת בפיצויים וכן תחסם בפניה מראש הזכות המוקנית בחוק לקבל שיפוי ו/או השתתפות מהמוביל הימי, מאחר והתביעה ככל שמדובר בתובעים הנוספים או בקשר אליהם התיישנה בינתיים.
"שיבולת" (המשיבה בבש"א 5742/04) השיבה לטענות סקוריטס וטענה כי לא התיישנה תביעת התובעים שביקשה לצרף כתובעים נוספים:Puff Dough Corporation ו- Zebak Issac נגד צים ולכן אין מניעה שסקוריטס תתקן גם את הודעת הצד השלישי שלה כנגד צים. כמו כן, הוסיפה שיבולת כי אי יכולת נתבע להגיש הודעת צד שלישי עקב תיקון שעשה תובע בתביעתו, איננו מהווה הצדק לאי מתן התיקון.
הדיון המשפטי:
במרכזה של החלטה זו עומדת שאלת פרשנות סעיף III(6) לכללי האג - ויסבי (התוספת לפקודת הובלת טובין בים) (להלן: "התוספת") וכלשונו:
"...יהיו המוביל וכלי השיט פטורים, בכל מקרה, מאחריות כלשהי לגבי הטובין, אלא אם כן הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה אחת ממועד מסירת הטובין או מן המועד אשר בו אמורים היו להימסר...".
סעיף זה שבתוספת קובע תקופת התיישנות מיוחדת החלה לגבי הובלת סחורות באוניות. נמצא כי תקופת ההתיישנות על פי תוספת זו הועמדה על שנה אחת, ולא זו בלבד אלא שבניגוד להתיישנות הדיונית הקבועה בחוק ההתיישנות, מורה התוספת שלפנינו על התיישנות מהותית, באשר מלשונו של הסעיף הנ"ל עולה כי היא מפקיעה את הזכות גופה (כב' השופט זלמן יהודאי, דיני התיישנות בישראל, כרך א', עמ' 432, 1991).
לעניין התיישנות מהותית, נפסק בע"א 419/71, מנורה חברה לאחריות וביטוח משנה בע"מ נ' מ' נומיקוס, פ"ד כו(2), 527. בהקשר להוראות סעיף III(6) על ידי מ"מ הנשיא זוסמן (כתוארו אז), את הדברים הבאים:
"כאן רואה אני מקום להזכיר שבעוד שההתיישנות לפי חוק ההתיישנות היא דיונית בלבד, וסעיף 2 לחוק מורה, כי אין בו כדי "לבטל את הזכות גופה", ההתיישנות לפי סעיף III(6) לתוספת לפקודה היא מהותית (יהיו המוביל והספינה פטורים"), והיא מפקעת את הזכות לחלוטין".
כב' השופט זלמן יהודאי, בספרו בעמ' 51, כתב גם:
"יש חוקים בישראל, שבהם כלולה הוראה בדבר ביטול הזכות המהותית עם עבור הזמן למימושה. עמדנו לעיל על סעיף III(6) של התוספת לפקודת הובלת סחורות בים. הטמענו כבר בהזדמנות קודמת שתקופות ההתיישנות אשר נקבעו באותם חוקים עומדות ברשות עצמן והן עדיפות על פני הוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 במידה ואלו קובעות תקופות התיישנות אחרות. כך עולה במפורש מהוראת סעיף 27 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958".
במקרה שלפנינו, המכולה שהובלה בים נמסרה למקבלה בלוס אנג'לס בתאריך 15.11.02.נ
"שיבולת" הגישה תביעה נגד המוביל הימי בתאריך 27.4.03, כלומר כחצי שנה לאחר קרות הנזק ולכן במקרה של התביעה המקורית, אין מקום לטענת ההתיישנות.
אולם, טענה זו (טענת ההתיישנות) נטענת לגבי תביעת Puff Dough Corporation ו- Zebak Issac.
הבקשה לצירוף 2 התובעים הנוספים הוגשה ביום 16.2.04 בחלוף שנת ההתיישנות, כך שלשיטתי לאחר בדיקת הנושא היה מקום להעלות טענה זו של התיישנות ומשהועלתה, אין מקום לצרף את התובעים החדשים מהטעם של התיישנות דיונית.
לכן, אין להתייחס לכתב בתביעה המתוקן שבו הוספו שני התובעים החדשים, וזאת למרות החלטתי בכתב יד שניתנה בהעדר תגובה להעתר לבקשת התיקון ביום 18.2.04.
לאור כל האמור לעיל, לאחר שנתקבלה תגובת המשיבים ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מבטלת את החלטתי שניתנה ביום 18.2.04 וקובעת כי אין מקום להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת 2 תובעים נוספים, וכתב התביעה ישאר כפי שהוגש בתחילה ביום 27.4.03, על ידי שיבולת כתובעת יחידה.
לאור זאת, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.
ניתנה היום כ"א באייר, תשס"ד (12 במאי 2004).
ניצה שרון, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
