החלטה
1. המשיב תבע את המבקשת (להלן: "ממן") בגין אובדן של מטען של 66 זוגות משקפי שמש, שאוחסן במחסן השמור של ממן. שווי המטען לטענת המשיב הוא 50,000$.
ממן טוענת בבקשה זו, כי גם אם תחוייב, הרי יש לקבוע כי אחריותה מוגבלת - בין מכוח אמנת וורשה, ובין מכוח סעיף 6(B) לתנאי ההתקשרות שלה.
הטענות הנ"ל יידונו להלן.
הגבלת האחריות מכוח אמנת וורשה
2. בס' 25 א' לאמנת וורשה (שהוסף לה בפרוטוקול האג 1955) נקבע כי: -
”25 א' 1. במקום שהוגשה תביעה נגד משמש או סוכן של המוביל על
נזק שאמנה זו חלה עליו, יהיה אותו משמש או סוכן זכאי להסתמך על גבולות האחריות שהמוביל עצמו זכאי להסתמך עליהם לפי ס' 22, אם יוכיח שפעל תוך כדי ביצוע תפקידו.
2. במקרה כזה, לא יעלה סך כל הפיצויים שאפשר לחייב בהם את המוביל, את משמשיו ואת סוכניו, על הגבולות האמורים“
3. לטענת ממן, היא משמשת כסוכנת של המוביל האווירי - אל על, ולכן ומכוח הסעיפים הנ"ל, יש לקבוע כי אחריותה מוגבלת בהתאם לסעיף 22 לאמנה ולצו התובלה האווירית (זכויות משיכה מיוחדות) תשל"ט-1978 ל-17 זכויות משיכה מיוחדות לכל ק"ג של מטען.
עפ"י הטענה, ממן היא סוכנת של אל על וזאת בין היתר מכוח ההסכם ביניהן, ומכוח היותה של ממן "חברה נכדה" של אל על.
4. בנוסף טוענת ממן כי גוף יחשב סוכן של המוביל האווירי, אם סיפק למוביל האווירי שירותים שנועדו לקידום חוזה ההובלה האווירי, ואם ביצע פעולות שאלמלא היה הסוכן מבצען - היה על המוביל האווירי לבצען.
עפ"י הטענה, ממן נותנת לאל על את כל השירותים הנדרשים למטעני ייצוא, החל מקבלתם מידי הלקוח בפתח המסוף, ועד להטענתם לתוך המטוס. אלמלא ממן היתה מבצעת פעולות אלה, היה על המוביל האווירי לבצען.
5. המשיב טוען בתגובתו, כי ממן נתבעה על ידיו כשומרת שכר.
בנוסף, לטענתו יש להבחין בין מטענים המצויים בשלב העברה ממקום למקום באמצעות כלי טיס או מכלי טיס אחד לשני, שאז שמירת החפצים היא מטרת אגב בלבד, לבין מטען המאוחסן במקום שמירה סטאטי שכל תכליתו ועיקר קיומו הוא שמירה בלבד.
עוד נטען כי ממן לא הוכיחה בכתב ההגנה ובבקשה על נספחיה כי היא משמשת "סוכנת" או "משמשת" של אל על, וכן לא הוכיחה שבעת קרות הנזק, הגניבה או האבדן, היא פעלה במסגרת ותוך כדי מילוי תפקידה.
6. אכן, שאלת תפקידה המדויק של ממן בתהליך היצוא של המטען היא שאלה עובדתית, שטעונה לכאורה בחינה ראייתית. עם זאת, מתגובת המשיב לבקשה עולה כי אין הוא חולק על חלק ניכר מהעובדות נשוא טענת ממן, ועל סמך עובדות אלה ניתן לקבוע מסקנות משפטיות לגבי היותה של ממן סוכנת של אל על.
כך, אין מחלוקת על כך כי מטרתה העיקרית של ממן היתה הקמה ותפעול של מסוף בנמל התעופה לוד, תוך הספקת מכלול שירותי המסוף ובין היתר אחסנה, האחדה, פריקה, שילוח, ניטול וטעינה של מטענים, טעינה ופריקה של מטוסים.
אין גם חולק כי המשיב מסר את המטען לממן, שהיה בחזקתה והיא זו שהיתה אחראית לשמירתו עד להעלותו למטוס, ולמסירתו למוביל - אל על.
7. לטענת ממן, די בכך כדי להפוך אותה לסוכן של המוביל, שכן ממן היא חוליה הכרחית בתהליך ביצוע חוזה התובלה. פעולותיה הנ"ל נעשו לצורך קידום ההובלה, ואלמלא היא - היה על המוביל עצמו לבצע את הפעולות הנ"ל. עפ"י הטענה, ישנן מדינות (בארה"ב) בהן אכן הפעולות שמבצעת ממן, מתבצעות ע"י המוביל האווירי.
ממן מפנה לעניין זה לפסיקה ולספרות - במשפט האנגלו אמריקאי. בפסיקה זו נקבע המבחן הנ"ל להגדרתו של סוכן. בפסקי הדין אליהם מפנה ממן נקבע כי חברות המספקות שירותים כגון שירותי ניקיון למטוסים, שירותי בטחון למוביל האווירי, ושירותי העברת מטענים בין מטוסים על הקרקע - יחשבו כסוכנות של המוביל האווירי.
8. אני סבורה כי לצורך הכרעה בשאלה המקדמית שהובאה בפני, יש מקום להעזר בפסיקה האנגלו אמריקאית, אליה הפנו ב"כ ממן. זאת, משום שהשאלה במחלוקת מתייחסת לפרשנות הוראות אמנת וורשה, שמגמתה היתה, בין היתר, האחדת הדינים הנוגעים לתובלה אווירית בין לאומית (ר' ע"א 20/83 דדון נ' אייר פרנס פד"י לח(3) 785).
אכן, בפסיקה אליה הפנתה ממן, לא נמצא מקרה כגון המקרה דנן - של חברה שנתנה שירותי אחסנה, מכס והטענת מטענים על מטוסים.
אף על פי כן אני סבורה, לאור הרציונל של פסקי הדין הנ"ל, כי השירותים שנותנת ממן הם שירותים נלווים לשירותים של המוביל האווירי, שנועדו לקדם את התובלה האווירית (הם בוצעו - כלשון הפסיקה - ,("in furtherance of the contract of carriage"ולכן דינה של ממן כדין מוביל אווירי לצורכי מגבלת האחריות באמנה.
אינני סבורה - כפי שטוען ב"כ המשיב בס' 7 לתגובה, כי כל תכליתה של השמירה של המטען ע"י ממן במחסני ממן היא שמירה בלבד. השמירה של המטען על ידי ממן, נועדה להיות זמנית - עד למסירת המטען למוביל (ס' 1 לתגובת המשיב), ועד שיקבע ע"י המוביל האווירי מועד הטיסה, והמטוס שבו יובל המטען (ס' 12 לתגובת המשיב).
עולה אם כן, כי גם השמירה על המטען ע"י ממן עד להטענת המטען על ידיה על המטוס, נועדה לקידום ההובלה האווירית, שכן אין מדובר בשמירה ואחסנה של מטענים סתם - אלא באחסנה זמנית עד שיגורם בהובלה אווירית.
9. גם המשיב מודה, כי כל המעונין להוציא מטען דרך התובלה האווירית דרך נמל התעופה בן גוריון, חייב לעשות זאת באמצעות ממן (ס' 13 לתגובה).
מכאן, שאלמלא ממן היתה מבצעת את הליכי בדיקות המכס, הבדיקות הבטחוניות האחסון הזמני וההעברה לבטן המטוס - היה על המוביל האווירי לבצע פעולות אלה, בין בעצמו ובין באמצעות סוכן אחר מטעמו.
גם מטעם זה יש לראות בממן - לאור המבחנים שהוצגו בפסיקה שלעיל - כסוכנת של אל על.
10.העובדה שממן היא שומרת שכר, והעובדה שהיא גובה כסף עבור השירותים שניתנים על ידיה, אין בהם כדי לשלול את המסקנה שלעיל.
גם המוביל האווירי עצמו הוא שומר שכר, ואף הוא גובה כסף עבור השירותים שניתנים על ידיו, ובכל זאת אחריותו מוגבלת מכוח אמנת וורשה.
11.העניין העובדתי היחידי שלא ניתן להכריע בו בשלב מקדמי זה של הדיון הוא השאלה האם ממן פעלה בעת קרות הנזק או האובדן "תוך כדי ביצוע תפקידה".
המשיב כופר בכך (ס' 10 לתגובה), וזהו עניין שיש לבררו, לכן, מבחינה עובדתית.
12.סיכומה של נקודה זו - לאור תפקידה של ממן כפי שהוא עולה מגרסת המשיב, בתגובת בא כוחו, ממן היא סוכנת של אל על.
על מנת לבחון אם הוראות ס' 25 א' לאמנת וורשה חלות עליה במקרה דנן, יהיה מקום לברר בשלב הבא של הדיון, האם היא פעלה תוך כדי ביצוע תפקידיה.
הגבלת האחריות מכוח תנאי ההתקשרות
13.ממן טוענת עוד, כי יש להגביל את אחריותה גם מכוח ס' 6 b לתנאי ההתקשרות של ממן, המשקפים את החוזה בין ממן לבין המשיב.
עפ"י הטענה, תנאים אלה מגבילים את אחריות ממן לשיעור של 20$ לכל ק"ג של מטען, אלא אם כן ניתנה הצהרת ערך בשטר המטען.
בענייננו, לא ניתנה הצהרת ערך כזו, ולכן, עפ"י הטענה, האחריות מוגבלת, כאמור.
14.המשיב בתגובתו לא כפר בטענות ממן ביחס לתנאי ההתקשרות ומחויבותו להם. כל שנטען על ידו היה, כי הוא הצהיר ששווי המטען הוא 50,000$ - כשהסכום הנ"ל נמסר לידי גלובל ציפי בע"מ וננקב ברשימה המקורית.
15.אינני סבורה כי יש לקבל טענה זו. המשיב לא כפר, כאמור, בעובדה שתנאי ההתקשרות ובכלל זה ס' 6 b הנ"ל חלים עליו כצד לחוזה עם ממן. ואולם, ס' 6 b מתייחס להצהרה על ערך המטען בשטר המטען ("in the air waybill"). לכן, ומשאין למשיב טענה כי ניתנה על ידו הצהרה על ערך המטען בשטר המטען (בו צויין no value declared NVD -) הרי שחלה עפ"י ס' 6 b הנ"ל - מגבלת האחריות של 20$ לק"ג.
קדם משפט יתקיים במועד שנקבע 08/05/2003 שעה 08:30.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום 18/02/2003 בהעדר הצדדים.
ר. רונן, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
