פסק דין
1. התובעת, חברה בערבון מוגבל, הזמינה מארצות הברית משלוח של מכנסי ג'ינס,
והתקשרה עם הנתבעת מס' 1, רות קרגו הובלה בינלאומית בע"מ, בהסכם הובלה של
הסחורה מארצות הברית לישראל.
הנתבעת מס' 2, הינה חברת ביטוח ימי, אשר התביעה איתה הסתיימה בפשרה, שקיבלה
תוקף של פסק דין.
2. הנתבעת הגישה הודעת צד ג', כנגד גורמים שונים ורבים. הנתבעת טענה בכתב הגנתה
בסעיף 7, שתי טענות שעניינן, דחיה על הסף והאחת מהן,
היא טענת התיישנות.
3. התיק נותב לכב' השופט שאנן, אשר נבצר ממנו ונמנע ממנו להמשיך לדון בתיק
זה, ובכלל.
הודעתי לב"כ הצדדים, אשר סיכמו טענותיהם זה מכבר, כי עפ"י תקנה 177 לתקנות סדר
דין אזרחי, אטול התיק לידי ואמשיך מהנקודה בה נפסק התיק, דהיינו, אתן החלטה
לעניין ההתיישנות.
4. התביעה הוגשה לבית המשפט ביום 7.5.00, הסחורה הועמסה על סיפון האוניה ביום
10.5.98, והגיעה לישראל בתאריך סמוך, אז התברר לתובעת כי הסחורה הגיעה בחסר,
דהיינו, היו חסרים 1,188 זוגות מכנסיים.
חלפו שנתיים לערך, בין תאריך הגעת הסחורה לבין הגשת התביעה לבית המשפט.
5. בע"א 419/71, "מנורה" נ. נומיקוס, אשר פורסם בפד"י כ"ו (2) עמ' 528, נקבעה תקופת
התיישנות בת שנה בעייני הובלה ימית, כאשר שטר המטען מאמץ את כללי האג, אשר
מופיעים בתוספת לפקודת הובלות סחורות בים.
כמו כן, נקבע כי מדובר בהתישנות מהותית, להבדיל מהתישנות דיונית עפ"י חוק
ההתיישנות.
6. למעשה, אין חולק כי בהובלה ימית, אשר ביחס אליה ניתן שטר מטען, הקובע תקופת
התיישנות בת שנה אחת, לפי כללי האג, תקופת ההתיישנות הינה שנה אחת, כפי שהוכרה בפסיקה של בית המשפט העליון, בפסק דין שנזכר בסעיף 5 דלעיל ובפסקי דין אחרים.
במקרה הנוכחי, מדובר בשטר מטען מס' 0375001, אשר אין חולק כי על פיו, תקופת ההתישנות הינה שנה אחת.
7. אלא מאי ?
ב"כ התובעת טוען, כי יתכן והנזק נגרם בחלק היבשתי של ההובלה, ועל כן, מדובר
בתקופת התיישנות רגילה בת 7 שנים.
8.אין מדובר בנזק בהובלה יבשתית בישראל, באשר התובעת טוענת בכתב התביעה בסעיף, כי החוסר נתגלה בביקורת המכס, דהיינו, לפני ההובלה היבשתית למקום עיסוקה של התובעת.
סעיף 9 נוסחו כדלקמן:
"עם הגיע הסחורה לנמל בישראל ועת הועברה לאזור בטחון ולאחר מכן לביקורת המכס התברר כי חלק מהאריזות בהן הובלו זוגות המכנסיים נפתחו ולאחר ספירת הסחורה התברר כי מתוך 2,849 זוגות מכנסיים שנשלחו עפ"י מפרט האריזה הגיעו אך ורק 1,661 זוגות, דהיינו כי חסרים 1,188".
9. נותרה כמובן, האפשרות שהחוסר בסחורה נגרם בעת ההובלה היבשתית בארצות הברית עד שהמטען הועמס על האוניה.
ברם, מדובר בשטר מטען, שהוא שטר מטען להובלה משולבת, כפי שצויין על גבי שטר המטען, ועל כן, תנאיו חלים על כל פרקי ההובלה הן היבשתית והן הימית.
בשטר המטען נרשם, כי מוביל לעניין שטר המטען, כולל גם מוביל יבשתי או בלשון שטר המטען, " Whether ON land or sea on whose..".
10. אין לקבל את הטענה כי הנתבעת הסכימה להארכת תקופת ההתיישנות, ללא מסמך
בכתב, העובדה שנהלו התכתבויות, אין בה כדי להצביע על וויתור של תקופת התיישנות ,
מה גם שמדובר בהתיישנות מהותית.
11. אשר על כן, אני סבור כי דין תביעה זו להדחות, ככל שמדובר בנתבעת מס' 1, שנותרה
כנתבעת יחידה.
התוצאה הנגזרת מדחיית התביעה היא כי הודעת צד ג' נמחקת כנגד כל הנתבעות בהודעת
צד ג'.
12. התוצאות עבור התובעת הן קשות, נגרם נזק והתקבל פיצוי חלקי בלבד מהנתבעת מס' 2,
לפיכך, לא אחייב את התובעת בהוצאות בנסיבות מקרה זה, הוא הדין ביחס להודעת צד
ג' שממילא לא הגיעה לבירור ולכן כל צד ישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתנה היום י"א באלול, תשס"ג (8 בספטמבר 2003)
א. קיטאי, נשיא
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
