ערעור מיום 21.09.05 על פסק דין מיום 30.06.05 של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופטת ניצה שרון) בת.א. 19496/01
דרורי:
בהליך הראשון ייצגתי את עצמי. אני חושב שהדברים ברורים. היו דפי מניה. הגשתי את זה כחלק מהתיק. זה ת/20, ת/30 ו- ת/40.
גרושקביץ:
לא אמרתי שלא היו דפי מניה. אני מניחה שעל בסיס אותם דפי מניה, קבעה השופט קמא שהמטען לא הגיע לנמל. חברות המניה הן חברות ניטרליות והעבודה שלהם מוזמנת ע"י חברת הספנות וחברת הספנות משלמת להם תשלום.
דרורי:
אני קיבלתי את דפי המניה וצרפתי אותם.
גרושקביץ:
לטענת הנמל בבית משפט קמא, התובע לא הוכיח בכלל את תביעתו. מדפי המניה קיים קושי לראות בוודאות כי, חבילות של עצים זה מטען שקשה לראות איך זה מגיע. הנמל עצמו לא סופר. מה גם שבשטר המטען כתוב שגם חברת הספנות לא יודעת בוודאות כמה חבילות היו. למרות שהנמל אמר, והסיכומים שלו בבית משפט קמא, אמר שלא ניתן לדעת כמה היה וכמה הגיע, קביעה עובדתית שאומרת שהיו 3 מטענים שעליהם נסובה התביעה. בסופו של דבר נקבע שהמשלוח השני והשלישי החוסר לא הגיע לנמל. השופטת קמא לא קבע על איזה מסמך הוא הסתמך כאשר הוא קבע את זה. על פי רישומי הנמל המטען הגיע בחוסר. זה דו"ח הפריקה הפנימית שלו. לגבי המסמך הזה כן התייחסה שופטת קמא. דפי המניה זה לא מסמך של הנמל. הנמל יודע שהגיע אליו חסר. הוא הוציא דו"ח פריקה מטען חסר. את דפי המניה הוא לא ביקש. לגבי התשלום – הטופס בקשה שהוגש לנמל עוד בטרם הגיע המטען לנמל, נשלחה בקשת אחסנה. כידוע, מטען כזה שמגיע ארצה עובר תחנות רבות, מהספק, במשאית לנמל, לאוניה, לנמל. הוא לא הביא שום דבר , לא הביא אנשים רלוונטים. הוא מנהל חברה. הוא לא יודע מה נפרק, לא הביא את האוניה, לא הביא כלום. הוא אומר הזמנתי X במקור מחו"ל וקיבלתי Y. הוא לא הראה כמה הוזמן וכמה הגיע. הנמל לא סופר. מדובר על אלפי חבילות עצים. מדו"ח הפריקה עלה לכאורה שזה הגיע בחוסר.
דרורי:
הביטוח של חברת המגן לא מכסה מקרים של נזק לא מוסבר. זה לא מכוסה. זה נעלם. עושים את הביטוח לאש, גניבה, לנזק. אם מדברים על הביטוח, חברת הביטוח מחתימה על הטופס את הנמל. שם יש נוסח. אני התבקשתי להצהיר שהפוליסות מכסות גם את המטענים המכוסים.
גרושקביץ:
את האישור שעשתה חברת הביטוח צרפתי לתיק המוצגים, חברת הביטוח חתמה למטה.
דרורי:
ולמטה יש את מספרי הפוליסות כחלק מהטופס. יש לי ביטוח ימי שתוקפו פג מקסימום תוך 60 יום. אחרי 60 יום, האחסנה היתה 10 חודשים. אחרי 10 חודשים אין תוקף לביטוח הימי. לפי הדו"ח מניה שבידי, הכל הגיע. בשלושת המקרים יש התאמה מלאה בין הספירה לבין שטר המטען. לא היה חוסר.
בית המשפט קמא לא אמר מעולם שהיה חוסר. בית המשפט קמא מצטט את המסמך הפנימי "על פי המסתמן מהמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט...". במקרה השני והשלישי: "על פי דו"ח פריקת המטענים בנמל....". זה מסמך שנפסל היות והוא לא הוצג במסגרת גילוי המסמכים. היום הוא לא יכול לשמש כראיה. לא ייתכן להכניס מסמך והיום לדון עליו. ההצגה של חברתי מסתמכת על מסמך שלא נמצא בתיק. זה מסמך שנפסל. הוא הוכן 14 חודש לאחר הארוע ולאחר שכתבי הראיות הוצגו.
גרושקביץ:
אני מבקשת להסתמך על הקביעות של בית המשפט. אני מפנה לעמ' 56 לפסק הדין ש' 9 – 11. הערעור שלי נסב על כך שאני טוענת שהנמל לא גרם נזק ראייתי.
דרורי:
כב' השופטת קמא היתה עדינה וראתה שיש פה מצב, במקום להגיד לנמל שהם מפברקים מסמך, היא הלכה ותקפה את זה דרך הנזק הראייתי. היא אומרת אתם טוענים שהיה לכם מסמך, ואז היא הלכה על הנזק הראייתי. בסופו של דבר היא מקבלת הטעון. לא יכול להיות שאדם יגיש שמטען לא הגיע והיה צריך לשמור עליו. אולי הניסוח לא כל כך ברור. יש דו"ח של אנשי מקצוע, לא שלי ולא של אנשי הנמל, שאומר שבכל שלושת המקרים הסחורה הגיעה, נפרקה לנמל בשלמותה. אם לי יש מסמך שמתאר אותי, אני מציג אותו ולא מחביא אותו. למה הם הציגו את הדו"ח אחרי 14 חודש? כי לא היה כזה מסמך!!! דפי המניה עצמם לא הוצגו אלא הקרגוריפורט.
גרושקביץ:
אי אפשר להביא קרגרויפורט. יש דפי מניה. בדיון הקודם עורך הדין התנגד לכל המסמכים של עדות שמיעה, והוא התנגד גם למסמכים של המניה. מר דרורי לא זימן איש. הוא בא לבד, הציג.
דרורי:
מנהל העבודה שלי העיד על שיטת העבודה. יש תצהיר עדות ראשית על איך נערך הנזק.
מיכלין:
היתה העלמות שיטתית של עצים ולא היה סימן של גניבה או פריצה. היתה חברת שמירה שלא צרפו אותה. היה חוסר שנגרם בצורה מאוד מסתורית. לא היה פה פריצה ולא היה פה שוד.
דרורי:
לא ייתכן שגוף כמו הנמל יטען טענות סרק.
עו"ד גרושקביץ + דרורי + עו"ד מיכלין
בעקבות דברים ששמענו בבית המשפט, ואחרי שהתייעצנו מחוץ לאולם המשפטים, הגענו לידי הסדר כדלקמן:
1. המשיבה 1 תחזיר מתוך הסכומים שגבתה בפועל מכוח פסק הדין נשוא הערעור למערערת סך של 10,000 (עשרת אלפים) ₪, וזאת בתוך 21 יום מהיום. התשלום בפועל לקופת המערערת.
2. המשיבה 2 תחזיר למערערת את סכום ההוצאות שנפסק לזכותה בפסק הדין נשוא הערעור וזאת בתוך 21 יום מהיום. התשלום בפועל לקופת המערערת.
3. פסק דינו של בית משפט השלום, נשוא הערעור, יבוטל מבלי שיהיה צורך בהחזר כספים ששולמו לפיו מעבר למוסכם לעיל.
4. בית המשפט מתבקש לתת לפשרה הנוכחית תוקף של פסק דין בערעור, מבלי לתת צו בדבר הוצאות.
_____________ ____________ _______________
עו"ד ליאורה גרושקביץ מר יואל דרורי עו"ד אריאלה מיכלין
פסק דין
על יסוד המוסכם בין הצדדים ולבקשתם, ניתן בזה תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה בין הצדדים שנרשם לעיל, המהווה חלק בלתי נפרד של פסק דין זה גופו.
אין צו בדבר הוצאות בערעור.
ניתן היום ט' בחשון, תשס"ז (31 באוקטובר 2006) במעמד הצדדים (כל אחד מהנוכחים קיבל העתק הפרוטוקול דלעיל במעמד השימוע).
גדעון גינת 54678313-1763/05
עדכוני מכס ורגולציה
