פסק דין

מבוא וטענות הצדדים

1.    לפניי תביעה לתשלום יתרת החוב בסך 15,199 ₪ של הנתבעת, יבואן, לתובעת, עמיל-מכס, לפי כרטסת התובעת. המדובר, אפוא, בתביעה שלפי סכומה הייתה ראויה להתברר כ'תביעה קטנה', ויש להצר על המשאבים הבלתי מידתיים שהושקעו בבירורה, לרבות 2 ישיבות הוכחות וסיכומים בכתב בהיקף של 7 עמודים לכל צד.

2.       הנתבעת כופרת בחבותה בגין עיקר החוב, הנובע מ-3 חיובים שנוצרו עקב תשלום התובעת לג'קי ביטון ליין בע"מ, משלח (להלן: 'המשלח' או 'ג'קי ליין'). לטענת הנתבעת, התובעת לא הייתה אמורה לשלם בשמה למשלח בלא לקבל את אישורה מראש. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי קיים נוהג של התמחרות בין היבואן למשלח, וכי התשלום כאמור שלל מהנתבעת את הסיכוי לזכות בהנחות מאת המשלח.

3.       התובעת טוענת כי היה עליה לשלם למשלח לפי החיובים שהציג לה, ומכל מקום התשלום לא היה בשליטתה עקב קיזוזים שביצע המשלח כלפיה. לפיכך, ככל שיש לנתבעת השגות על חיובים אלה – עליה להפנותן למשלח, ולא לתובעת.

דיון והכרעה

4.       להבדיל מטענות שהיו לנתבעת כלפי הנהלת החשבונות של ג'קי ליין, הנתבעת לא תקפה באופן פוזיטיבי וקונקרטי, ואין-צריך-לומר מבוסס, את אמינותה של הנהלת החשבונות של התובעת. למעשה, תורף ההגנה הוא השגה נורמטיבית על זכותה של התובעת לשלם למשלח עבור הנתבעת בלא לקבל את אישורה לכך מראש, ולחזור אל הנתבעת בגין תשלום זה חרף השגות הנתבעת לגבי החיובים הנדונים.

5.       הנתבעת אמנם כפרה בכתב הגנתה בכרטסת, אולם ממיהות העדים שהביאה מטעמה עולה כי תורף השגותיה אינו נוגע לתקפות החשבונאית של כרטסת התובעת אלא למישור היחסים עם המשלח. את טענת הנתבעת בדבר אי-הבאתם לעדות של אנשי-כספים [פסקה 24 לסיכומיה] – ניתן לטעון גם כלפיה-עצמה. אני קובע, אפוא, כי הנתבעת לא סתרה את הראיה-לכאורה של כרטסת התובעת, בבחינת 'נאמן חנווני על פנקסו', וטענותיה בעניין זה, מלבד ההשגה בעניין היחסים עם המשלח, היו טענות כלליות בעלמא שדינן להידחות.

6.       עילת התביעה בעיניי היא חוזית, מכוח היחסים החוזיים בין הצדדים; לרבות חוזים שהשתכללו על ידי התנהגות ועוצבו גם על ידי הנוהג. לפיכך לא חלות הוראותיו של חוק עשיית עושר ולא במשפט [סעיף 6(א) באותו חוק]. לפי מערכת חוזית ומנהגית זו, עמיל-מכס פורע למשלח את חיוביו של היבואן, וחוזר ומחייב את היבואן. לפיכך הנתבעת אמורה לפרוע לתובעת את החיובים שבה מחויבת התובעת, עבור הנתבעת, כלפי המשלח ועל-ידיו.

7.       התובעת שילמה למשלח עבור משלוחים של הנתבעת. אמנם הנתבעת הצביעה בסיכומיה על היעדר קבלות לתשלום, אולם לא הובאה ראיה לסתור את הכרטסת של התובעת בעניין זה. יוזכר כי מחליפת המכתבים שצורפה על ידי הנתבעת עולה כי ג'קי ליין נפרעה מן התובעת בגין חיוביה של הנתבעת בדרך של קיזוז כלפי התובעת, ולא בדרך של תשלומים ישירים מהתובעת לג'קי ליין. דבר זה עשוי להסביר את היעדרן של קבלות. אדרבא: העובדה שעליה הצביעה הנתבעת, שלפיה התובעת תבעה תחילה השבה מג'קי ליין – מאששת את ההנחה שאמנם התובעת נשאה כלפי ג'קי ליין בעלות החיובים מושא החשבוניות שצורפו.

8.       אין מחלוקת כי החיובים והתשלומים האמורים נסבו על משלוחים של הנתבעת.

9.       הנתבעת לא טענה כלפי התובעת אלא טענה כללית כי לו ניתנה לה ההזדמנות, הייתה עשויה לחלץ מן המשלח הנחות מעבר להסכם הכתוב ביניהם, שלגבי תוכנו לא הייתה מחלוקת. 'אין ספק מוציא מידי וודאי'. משהוכח כי לפי החוזה הכתוב היה על הנתבעת לשלם בגין ימי ההשהיה שמעל 20 יום, ואמנם המשלח חייב אותה בגין ימים אלה במלואם – ההנחה היא כי אמנם הייתה התובעת אמורה לפרוע חיובים אלה, ולחייב את הנתבעת בגינם.

10.   לו היה ממש בטענת הנתבעת בדבר ההנחות שהייתה צפוה לזכות בהן, הייתה תומכת גרסתה בעדות מטעם המשלח בדבר הנוהג בין הצדדים בעניין ההנחות האמורות. דא-עקא, שהמשלח התייצב בתביעה זו דווקא לימין התובעת, וחשבו מסר כי השגות הנתבעת כלפי המשלח נתקלו באי-הסכמה מצד המשלח [פרוטוקול, עמ' 11].

11.   הנתבעת הציגה מכתב מטעמה אל התובעת, מיום 6.6.04, בו מורה הנתבעת לתובעת לעצור תשלומים לג'קי ליין. מכאן שלפני אותו מכתב הייתה התובעת משלמת לג'קי לין עבור משלוחים של הנתבעת לפי דרישותיה של ג'קי ליין, גם ללא אישור פרטני מראש של הנתבעת. לולא כן, לא היה צורך במכתב האמור.

12.   חליפת המכתבים בין הנתבעת לג'קי ליין, שקדמה למכתב האמור, מבהירה כי המכתב נשלח בעקבות ליקויים שמצאה הנתבעת בהנהלת החשבונות של ג'קי ליין. כלומר, לא בטענה בדבר שלילת ההזדמנות לבקש הנחות עסקינן – אלא בטענה לחיובים שגויים מבחינה חשבונאית.

13.   נראה, אפוא, כי התנגדותה של הנתבעת לפרוע לתובעת את החיובים הנדונים נבעה מטענותיה של הנתבעת כלפי ג'קי ליין, ולא ממחדלה של התובעת מלקבל את אישורה של הנתבעת מראש לפני ביצוע התשלומים לג'קי ליין, תוך פגיעה בסיכוי של הנתבעת לקבל מג'קי ליין הנחות.

14.   יתר על כן: מחליפת המכתבים עולה, כפי שצוין לעיל, כי ג'קי ליין נפרעה מהתובעת בדרך של קיזוז. אין מדבר, אפוא, על תשלומים ישירים של התובעת לג'קי ליין, שנעשו אחרי קבלת המכתב הנזכר המבטא התנגדות לכך. משעילת התביעה מבוססת על פעולת קיזוז חד-צדדית שביצעה ג'קי ליין – מה לנתבעת כי תלין על התובעת.

15.   מה שאירע, אפוא, הוא כי נכסיה של התובעת שימשו, על כורחה של התובעת, לפירעונו של חוב-לכאורה של הנתבעת לג'קי ליין, לגרסת ג'קי ליין, שאינו נכון לגרסת הנתבעת. בנסיבות אלה, גם שיקולי הצדק העומדים ביסוד חוק עשיית עושר ולא במשפט, שהוזכר על ידי הנתבעת, מורים כי אל לה לנתבעת להחצין את הסכסוך שלה עם ג'קי ליין אל התובעת.

16.   משהוברר שהתובעת נשאה בעלות שיסודה בעסקיה של הנתבעת – על הנתבעת לשפות את התובעת, ולתבוע השבה מג'קי ליין בגין כל החיובים הבלתי-נכונים שבהם חויבה על ידי ג'קי ליין, לטענת הנתבעת, ואשר נפרעו באמצעות התובעת.

17.   מקובלת עליי, בהקשר זה, ההשוואה שערך מר הוד, חשב ג'קי ליין, בין מערכת היחסים בענייננו לבין מערכת היחסים שבין יצואן, יבואן ובנק מממן. התובעת, כעמיל-מכס, פועלת כגורם מתווך בין ג'קי ליין, המשלח, לבין הנתבעת, היבואן. כפי שצוין, נוח למשלח לעבוד מול עמיל-מכס מוכר, מאשר מול יבואנים מזדמנים. כלומר, תפקודו של עמיל-המכס דומה, במובן זה, לתפקודו של בנק מממן מוכר אשר נוח ליצואן להסתמך עליו מאשר על היבואן הזר. מכאן נובעת מערכת הציפיות העומדת ביסוד מבנה ההתקשרות.

18.   במקרה של מחלוקת בין המשלח לנתבעת, בין אם עניינו הנחות בדמי השהיה ובין אם עניינו חיובים שגויים מבחינה חשבונאית, אין התובעת צריכה להיכנס בעובי הקורה. בנסיבות שבהן היא אמורה לשלם, לפי הנורמה החוזית, היא תשלם ותשאיר לנתבעת לתבוע השבה מן המשלח. בנסיבות שבהן אינה אמורה לשלם, היא לא תשלם ותשאיר למשלח לתבוע את הנתבעת. בענייננו, כזכור, היא לא שילמה ולא נמנעה מלשלם, אלא ספגה את העלות בעקבות קיזוז חד-צדדי שבוצע כלפיה על ידי המשלח. לפיכך היא זכאית להיפרע מן הנתבעת, ולהותיר לנתבעת להתדיין מול המשלח על המחלוקת שפרצה ביניהם בדבר נכונותם של החיובים. כך תוגשם ציפייתם הסבירה של הצדדים, המקבילה לציפייתם הסבירה של יצואן, יבואן ובנק מממן, שלפיה, במקרה של מחלוקת בין היבואן ליצואן, לא הבנק המממן הוא שישא בעלות – אלא הוא יעביר ליצואן, לפי דרישתו, את כספי האשראי הדוקומנטארי, ויגבה אותם מן היבואן; והיבואן יתדיין עם היצואן במקרה של טענות בגין עסקת-היבוא.

19.   מן המקובץ עולה שהתובעת הוכיחה כי נשאה בעלויות המפורטות בתביעה בגינה של הנתבעת, ולפיכך על הנתבעת לשפותה בגינן. לא נמצא ממש בטענותיה של הנתבעת כלפי התנהלותה של התובעת. טענותיה של הנתבעת ביחס לחיובים שביסוד העלויות האמורות צריכות להיות מופנות כלפי ג'קי ליין, המחייבת, ולא כלפי התובעת, המחויבת.

סיכום

20.   התביעה מתקבלת.

21.   הנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה; את הוצאות המשפט; וכן שכ"ט עו"ד, בשים לב למחדלה הדיוני של הנתבעת בהמצאת תצהיריה ולהיקף הטרחה כאמור בפסקה ‎1לעיל, בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

 

ניתן היום, י"ד בחשון, תשס"ז (5 בנובמבר 2006), בלשכתי. 

                                                                               

 

 

שלמה פרידלנדר 54678313-28099/05

שלמה פרידלנדר, שופט

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 

לראש העמוד