פסק דין
1. זוהי תביעה כספית על סך של 39,000 ₪ שהגישה מליליין בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד לוטוס הכרמל בע"מ (להלן: "המשיבה") בגין תשלום יתרת חוב בו נשאה התובעת על פי פסק דין ספרדי לחברת לורה ג'י מספרד שממנה ייבאה הנתבעת סחורה.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת:
2. במהלך חודש ספטמבר או חודש אוקטובר 2001 פנתה התובעת לנתבעת על מנת שתייבא עבורה משלוח מחברת לורה ג'י העוסקת בייצור בגדים בספרד. התובעת פנתה ללותרנס, נציגתה בספרד שפנתה במקביל לחברת לורה ג'י. חברת לותרנס הוציאה שטר מטען לפיו יובא המשלוח מספרד בעלות של 30,418.99 יורו ארצה במשלוח אוירי מנמל התעופה בברצלונה לפי שטר מטען שמספרו HAWB-01005078שנעשה לטובת בנק לאומי שהינו בנק הנתבעת. בשטר המטען נרשמה הערת הסתייגות לפיה התשלום נעשה בתנאי CASH AGAINST DOCUMENTS(להלן: "CAD").
3. שטר המטען הגיע לשדה התעופה יחד עם הסחורה שהוזמנה על ידי הנתבעת מחברת לורה ג'י. כתוצאה מטעות משרדית שנעשתה על ידי התובעת ו/או מי מעובדיה, החלה התובעת בשחרור הסחורה משדה התעופה וזאת מבלי שהבחינה כי אין חותמת "הסבת בנק" על גבי שטר המטען והסחורה שוחררה לנתבעת ללא חותמת וחתימת הבנק על גבי שטר המטען כאשר חותמת זו היא שמפעילה את חבות הבנק לפי שטר המטען להעביר לחברת לורה ג'י את התשלום בגין המשלוח מחשבונה של הנתבעת.
4. הטעות בקשר לאי קיומה של חותמת הסבת הבנק התגלתה לתובעת רק לאחר כחצי שנה מאספקת הסחורה לנתבעת כאשר חברת לורה ג'י שלחה אימייל לתובעת באמצעות לותרנס ובמסגרתו טענה כי לא קיבלה תשלום עבור החשבונית האחרונה מס' 5168 בגין המשלוח הנ"ל בסך של 7,186.16 יורו שעה שכל יתר שמונת החשבוניות בגין המשלוח שולמו על ידי הנתבעת לחברת לורה ג'י לשיעורין.
5. בעקבות פניית התובעת לנתבעת שלחה הנתבעת לחברת לורה ג'י מכתב ביום 21/10/02 ובו נכתב על ידי מצהיר הנתבעת, מר אילן רקוביצקי, כי הנתבעת מבקשת כי חברת לורה ג'י תמציא לנתבעת העתק כרטסת החשבונות לשנים 2002-2001 עם פירוט החשבוניות והתקבולים שהתקבלו אצל חברת לורה ג'י וכן יתרת החשבון הסופית ביניהן. יצויין כי במכתבה של הנתבעת ללורה ג'י לא הועלתה כל טענה מצידה של הנתבעת ביחס לטיב הסחורה שסופקה או למועד אספקת הסחורה.
6. לורה ג'י הגישה תביעה כנגד לותרנס בביהמ"ש המוסמך בספרד לחייבה על מלוא סכום התמורה בגין כל הסחורה בסך של 30,418.99 יורו. ביהמ"ש הספרדי בפסק דינו פסק כי רק חשבונית אחת לא שולמה לחברת לורה ג'י ובפסק דינו מיום 12/11/03 חייב ביהמ"ש הספרדי את לותרנס בסך של 7,271.86 יורו לא כולל ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין וזאת לאחר שהוצגו מלוא הקבלות על התשלומים ששילמה הנתבעת לחברת לורה ג'י עבור המשלוח.
7. ביום 17/11/03 שלחה לותרנס מכתב לתובעת ובו היא מציינת כי ביהמ"ש הספרדי חייב אותה לשלם את יתרת החוב בסך של 7,271.86 יורו לא כולל ריבית ושכר טרחה וכי על התובעת לשלם ללותרנס את סכום פסק הדין.
8. בתאריך 2/3/04 פנתה התובעת לבנק הבינלאומי הראשון ושילמה את סכום פסק הדין הספרדי על סך של 7,271.86 יורו.
טענות הצדדים בתמצית:
9. התובעת טוענת כי הנתבעת נהגה כל העת שלא בתום לב משלא שילמה את מלוא התמורה עבור המשלוח שסופק לה והתחמקה מביצוע התשלום המלא חרף העובדה שהמשלוח שוגר בתנאי CADותוך נסיון לנצל טעות משרדית שארעה אצל התובעת עת ששחררה המטען לידי הנתבעת בלא הוספת חותמת הסבת בנק כפי שנדרש על פי תנאי ההסתייגות שהופיע על שטר המטען.
עוד טוענת התובעת, כי בפועל אין לנתבעת כל טענה של ממש כנגד המשלוח כפי שעולה גם מההתכתבות שניהלה הנתבעת עם חברת לורה ג'י ובו ביקשה אך לדעת את יתרת חשבונה ולא העלתה הסתייגויות אחרות.
כן טוענת התובעת, כי מאחר ושילמה את פסק הדין הספרדי שנובע מחוב שחבה הנתבעת לחברת לורה ג'י, על הנתבעת לשפותה בגין התשלום האמור ובמסגרת פסיקת ההוצאות יש ליתן ביטוי ריאלי להוצאותיה של התובעת, כמו גם להתנהלותה החמקנית של הנתבעת.
10. הנתבעת טוענת כי התרשלותה של התובעת בשחרור המטען גרמה לנתבעת נזק, שכן הנתבעת יכלה היתה לסרב לקבל את המטען לידיה ולהעלות הסתייגויותיה ביחס למועד קבלת המטען ולגרום לכך שתידרש לשלם סכום נמוך מההזמנה המקורית.
כן טוענת הנתבעת כי תביעת התובעת הוגשה ללא עילה, שכן במועד הגשת התביעה טרם שולם פסק הדין הספרדי.
עוד טוענת הנתבעת, כי לנוכח טענות ההגנה של הנתבעת ביחס למשלוח ואשר היו ידועות גם לתובעת היה על התובעת להימנע מלשלם את פסק הדין הספרדי ולחילופין להגיש ערעור עליו.
11. לנוכח המחלוקות שהתגלו בין הצדדים אדון, איפוא, בשאלה האם לתובעת עילת תביעה, משמעות תנאי ההסתייגות CADוהשלכותיו על טענות הנתבעת ביחס למשלוח, כמו גם המועד שבו היה על הנתבעת להשלים חיוביה כלפי התובעת וכן אדון בזכאותה של התובעת להיפרע בגין תשלום פסק הדין הספרדי.
דיון - קיומה של עילת תביעה לתובעת:
12. מנספח ה' לכתב התביעה עולה כי בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש הספרדי חוייב חשבונה של התובעת אצל חברת לותרנס בסך של 7,271.86 יורו וכן כי חשבונה של התובעת בחברת לותרנס יחוייב גם בגין הוצאות המשפט ושכר טרחה שייפסקו בגין ניהול התביעה בספרד שהוגשה כאמור על ידי חברת לורה ג'י כנגד חברת לותרנס.
התובעת בכתב תביעתה לא ציינה ולו ברמז כי התשלום בוצע בפועל ועל רקע זה אכן נמחקה הכותרת בסדר דין מקוצר על ידי כב' הרשמת ספרא-ברנע ואף כב' השופטת כאמלה ג'דעון סברה בערעור על החלטת כב' הרשמת שנדון על ידה כי בהעדר תרגום פסק הדין הספרדי לעברית ובהעדר ביצוע תשלום החוב על ידי התובעת לא הוכחה עילת התביעה.
בין לבין הגישה התובעת תרגום נוטריוני של פסק הדין הספרדי לתיק ביהמ"ש וכן צירפה כנספח ה' לתצהירו של יצחק אטיאס מסמך בנקאי המאשר את תשלום פסק הדין הספרדי בסך של 7,271.86 יורו.
הן בסמוך לאחר הגשת תצהירו של מר יצחק אטיאס שאליו צורף האישור הבנקאי בדבר העברת תשלום פסק הדין הספרדי מיום 2/3/04 והן בפתח ו/או במהלך ישיבת ההוכחות שבה נחקר מר יצחק אטיאס על תצהירו ונספחיו, לרבות נספח ה', לא העלתה הנתבעת טענה כלשהי בדבר הרחבת החזית. מכאן, שיש לראותה כמי שהסכימה להרחבת החזית המפורטת בכתב התביעה לפיה נכללת במסגרת עילת התביעה של התובעת גם הטענה הנתמכת בנספח ה' לפיה שילמה התובעת את פסק הדין הספרדי למעט הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
משהובאה על ידי התובעת הראיה בדבר פסק הדין הספרדי שניתן על ידי חברת לורה ג'י בדבר חיובה של לותרנס לשלם את החשבונית האחרונה מס' 9 אשר לא שולמה על ידי הנתבעת ללותרנס ומשחברת לותרנס ראתה לחייב את התובעת בגין התשלום הנ"ל בשל שחרור המטען בלא חותמת הסבת הבנק בשל רשלנותה בשחרור המטען ומשבפועל אף הובאה ראיה לביצוע תשלום פסק הדין הספרדי על ידי התובעת, עולה בידי התובעת להצביע על עילת תביעה בכפוף לכל טענות ההגנה שנטענו על ידי הנתבעת ואשר ידונו להלן.
משמעות הסיווג (CAD) CASH AGAINST DOCUMENTS:
13. הנתבעת בחרה מטעמיה היא שלא להציג את טופס ההזמנה שנקשר בינה ובין חברת לורה ג'י ולא צירפה העתקו לראיותיה (ראה עמ' 30 לפרוטוקול עדותו של מר אילן רקוביצקי).
עיון בשטר המטען שהוצא על ידי לותרנס מעלה כי הנשגר על פי שטר המטען הינו בנק לאומי לישראל, בנק הנתבעת, וכן נקבע בשטר המטען תנאי הסתייגות לפיו שחרור המטען הינו בתנאי CASH AGAINST DOCUMENTS. שטר המטען מעיד, איפוא, כי חברת לורה ג'י שמרה על זכויותיה הקנייניות במטען עד לתשלום בעד המטען.
בשטר המטען הותנה כי המטען ישוחרר לידי הנתבעת רק לאחר שבנק הנתבעת הרשום כנשגר בשטר המטען יטול על עצמו את ההתחייבות לפרוע את התמורה מחשבונה של הנתבעת על ידי הטבעת חותמת הבנק. לורה ג'י פעלה באופן זה על מנת להבטיח את זכויותיה לקבל תמורה בגין המטען לנוכח המרחק הגיאוגרפי שבין הצדדים אשר אינו מאפשר החלפה סימולטנית של הממכר ותמורתו ואשר עשוי גם להקשות על גביית תמורת הממכר. זהו הטעם להוצאת שטר המטען על ידי לורה ג'י לפקודת הבנק דווקא ולא לפקודת הנתבעת וזוהי כאמור אחת השיטות המקובלות על ידי ספקים להבטיח את התשלום בגין סחורה הנוספת על הדרך של מכתב האשראי הדוקומנטרי (ראה ע"א 6260/97, 6387 פולסקה מורסקה ואח' נ' בנק נשיונל דה פריס - ניו יורק ואח' (לא פורסם) וכן ראה ע"א 545/96SHERIDON EXIM LTD נ' רשות הנמלים והרכבות ואח', פ"ד נג(2), 289).
אלמלא מחדלה של התובעת היה, איפוא, הבנק הנשגר אמור לקבל לידיו את שטר המטען ועם הטבעת חותמת הסבת שטר המטען היה נוטל על עצמו התחייבות לשלם את התמורה הנקובה מחשבונה של הנתבעת ללורה ג'י. מכאן נובע שבמסגרת עסקת היסוד שבין לורה ג'י והנתבעת נקבע תנאי ברור ויסודי לפיו מחוייבת הנתבעת לשלם את התמורה למשלוח עם קבלת שטר המטען המקורי. הסחורה היתה נמסרת לנתבעת רק לאחר שהוטבעה חותמת הסבת הבנק וחשבונה היה מחוייב בתשלום הסחורה עוד טרם נמסר המטען בפועל בחצריה.
משלא הציגה הנתבעת כאמור את טופס ההתקשרות ואת ההזמנה שנקשרה בינה ובין חברת לורה ג'י ונמנעה במכוון מלהציג ראיה זו, ניתן לבסס את ההנחה כי ההזמנה שנקשרה בין הנתבעת וחברת לורה ג'י נקשרה אף היא בתנאי CAD. יצויין שעד הנתבעת מר אילן רקוביצקי בתצהירו לא התייחס למהות תנאי ההזמנה ולא העלה מיוזמתו טענה השוללת את ההנחה האמורה לפי ההזמנה נעשתה בתנאי CADואף ההמנעות מהבאת הראיה - טופס ההזמנה שבודאי מצוי ברשות הנתבעת ואף לא נטען לגביה אחרת, פועלת לחובתה של הנתבעת (לעניין המנעות מהבאת ראיות ראה ע"א 548/78 נועה שרון נ' יוסף לוי, פ"ד לה(1) 736, רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 773 וכן ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג ואח', פ"ד מז(2), 605.
14. משמעות התקשרות בתנאי CADהינה כי המדובר "בעסקת מסמכים" להבדיל מעסקת טובין, קרי: עם קבלת שטר המטען על היבואן לשלם את מחיר הטובין ורק לאחר מכן משוחרר המטען ומסופק לידיו. מכאן, שבמצב דברים רגיל לפי תנאי ההזמנה ולפי תנאי שטר המטען היה המטען מסופק לנתבעת רק לאחר שהיתה מוטבעת על שטר המטען חותמת הסבת בנק של בנק הנתבעת ועם הטבעת החותמת היה בנק הנתבעת נוטל על עצמו התחייבות מוחלטת לשלם לחברת לורה ג'י את מלוא התשלום עבור המשלוח מחשבונה של הנתבעת בלא קשר לכל טענה שהיתה מועלית על ידי הנתבעת הנוגעת לעסקת היסוד או לפרטי הטובין, טענות שהבנק מטבע הדברים אינו מעוניין להיות צד להן.
בפועל עולה מן הראיות כי הנתבעת קיבלה לידיה את מלוא המטען שהוזמן על ידה מחברת לורה ג'י ואשר שוחרר והועבר לחצריה על ידי התובעת בלא שהעלתה בזמן אמת כל הסתייגות ביחס למטען, מועד הגעתו וכיוצא באלה טענות אשר הועלו על ידה בכתבי טענותיה, בתצהיר מנהלה ובעדותו בביהמ"ש.
15. מנהל הנתבעת ציין בעדותו (עמ' 25 לפרוטוקול) כי אלמלא היתה התובעת מתרשלת ומשחררת את המטען ללא חתימת הסבת הבנק היתה הנתבעת דורשת קבלת ניכוי בגין איחור באספקת הסחורה.
לא ראיתי לקבל טענתו זו של מנהל הנתבעת. הנתבעת כאמור לא העלתה טענה זו בעת שהמטען הובל לכתובתה, הגם שאם סברה שלנוכח האיחור באספקת הטובין אין לה עוד צורך בהם יכלה היתה לסרב לקבל את המטען לחצריה ו/או לכל הפחות להעלות הסתייגותה על הכתב. יתר על כן, בכל ההתכתבות שהוצגה ואשר התנהלה בין הנתבעת והתובעת ובין הנתבעת וחברת לורה ג'י לא הועלתה טענה זו כלל למעט במכתב הנתבעת מיום 23/1/02 ואשר תשובתה של לורה ג'י למכתב לא צורפה לתצהיר מנהל הנתבעת.
זאת ועוד, במכתבה של הנתבעת לחברת לורה ג'י מתאריך 21/10/02 שבו ביקשה כאמור הנתבעת רק לברר את יתרת חשבונה, לא העלתה הנתבעת כל הסתייגות ביחס למשלוח ומועד אספקתו. יתר על כן, הנתבעת מטעמיה היא בחרה כאמור שלא לגלות את טופס ההזמנה כך שספק אם טענת הנתבעת ביחס לאיחור באספקת הטובין נכונה עובדתית.
16. הנתבעת העלתה כאמור בתצהיר מנהלה הסתייגויות נוספות הנוגעות לטיב הסחורה שסופקה. בסעיף 7 לתצהיר מנהלה, מר אילן רקוביצקי, צויין כי מלבד האיחור באספקה לקה המשלוח בחוסר ביחס לסוג ולכמות הפריטים שסופקו בפועל על ידי הנתבעת מחברת לורה ג'י. לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת לפיה מכוח ההסתייגויות האמורות כאמור לא היתה הנתבעת חייבת בביצוע תשלום יתרת החוב.
ראשית אשוב ואציין כי הנתבעת נמנעה מלהציג את טופס ההזמנה, כמו גם את תעודות המשלוח המתייחסות לסחורה שסופקה לה, ובכך נמנעה למעשה מלהציג ראיות בכתב להוכחת טענתה והסתפקה בעדות בעל פה אשר אינה נתמכת במסמכים בכתב.
יתירה מכך, עצם העובדה שנתגלו חוסרים כאלה או אחרים בהזמנה שסופקה לנתבעת לטענתה על ידי חברת לורה ג'י אין בה כדי לשנות דבר. מכוח תנאי ההזמנה ומכוח תנאי ההסתייגות המפורש שנקבע בשטר המטען היתה הנתבעת ממילא נדרשת לשלם את מלוא התמורה בגין ההזמנה עוד טרם קבלת הטובין לידיה וממילא לא יכלה היתה לבדוק את פריטי ההזמנה אלמלא טעותה של התובעת אשר שחררה את המטען לידי הנתבעת עוד טרם הוטבעה חותמת ההסבה של הבנק על שטר המטען, דבר שהיה מביא לכיבוד חשבונה של חברת לורה ג'י על ידי הנתבעת בלא שהיו עומדות לנתבעת הטענות הנטענות על ידה בתצהיר מנהלה.
17. גם טענתו של מנהל הנתבעת בסעיף 9 לתצהירו לפיה לאור הליקויים שנתגלו במטען עלה בידי הנתבעת למכור רק 30% מהסחורה כאשר יתרתה מאוחסנת במחסני הנתבעת אינה אמינה עלי. משהנתבעת נטלה לעצמה חירות שלא לשלם את התמורה בגין הסחורה במלואה כנקוב בתנאי שטר המטען, ספק בעיניי ששילמה לשיעורין ובתקופה ממושכת סכום העולה כדי 80% מסך התמורה המגיעה בגין ההזמנה שעה שלטענתה הסחורה הפגומה והבלתי מתאימה מונחת כאבן שאין לה הופכין במחסניה וגורמת לה להפסדים קשים.
18. טענת מר אילן רקוביצקי המפורטת בסעיפים 16-14 לתצהירו לפיה הסכימו נציגיה של לורה ג'י לוותר על יתרת התשלום בסך של 7,186 יורו אינה נתמכת במסמכים בכתב של חברת לורה ג'י ואף אינה מתיישבת עם תוכן מכתבו של מנהל הנתבעת אשר נשלח כאמור בתצהירו בסעיף 16 לחברת לורה ג'י.
עיון במכתבו של מנהל הנתבעת מיום 23/1/02 מעלה כי יש בו אכן משום דרישה של הנתבעת לזיכוי חשבונה בגובה החשבונית שלא שולמה ואולם לא הועלתה במסגרת המכתב הסכמה כלשהי מצידה של לורה ג'י כטענת מנהל הנתבעת לפיה הסכימה חברת לורה ג'י לוותר על יתרת סכום התמורה שהגיעה בגין ההזמנה נשוא התובענה בגובה החשבונית שלא נפרעה על ידי הנתבעת.
19. לאור כל האמור ומשלא הובאו על ידי הנתבעת ראיות כי פנתה לחברת לורה ג'י לביטול העסקה עולה, איפוא, כי אלמלא טעות שנפלה אצל התובעת היתה מוטבעת חותמת הסבה של הבנק על שטר המטען וחשבונה של הנתבעת היה מחוייב אוטומטית במלוא התמורה המגיעה עבור המטען.
לנוכח הטעות שנפלה אצל התובעת, אשר לא דאגה להטבעת חותמת הסבת הבנק על שטר המטען, ולאור העובדה שהנתבעת קיבלה לידיה את המטען בלא כל הסתייגות, היה עליה גם לשלם את מלוא תמורתו בעת קבלתו לידיה.
מלכתחילה ולנוכח תנאי שטר המטען ויתרה הנתבעת במסגרת העסקה על התנאת התשלום כנגד בדיקת הטובין והתאמתם וממילא אם היתה חותמת הבנק מוטבעת על שטר המטען לא היו טענות הנוגעות לעסקת היסוד או לפריטי הטובין נשמעות על ידי הבנק אשר היה מבצע את התחייבותו לשלם לספק את מלוא התמורה מחשבונה של הנתבעת.
הנתבעת מבססת את טענות הגנתה למעשה על טענות שממילא לא יכלה להעלות כנגד חברת לורה ג'י בעת שהיה עליה לבצע את התשלום ומשקיבלה לידיה את המטען ללא הסתייגות יש לראותה כמי שויתרה על טענות אלה גם במערכת היחסים שמול התובעת.
20. פסק הדין הספרדי אשר חייב את לותרנס בתשלום הסך של 7,271.86 יורו מתייחס כאמור לחוב של הנתבעת שסירבה לשלם את יתרת התשלום המגיעה על פי הזמנתה. חיובה של לותרנס הושתת מכוח העובדה שהמטען נמסר לנתבעת שלא על פי הוראות המשלוח המופיעות בשטר המטען ותוך הפרת חוזה השינוע שנקשר בין חברת לורה ג'י ולותרנס על ידי האחרונה.
התובעת נשאה בחיוב שהושת בפסק הדין הספרדי על לותרנס מכוח המחאת החיוב שנפסק בפסק הדין הספרדי מחברת לותרנס לתובעת ששימשה כסוכנת של לותרנס בישראל ואשר בגין מחדלה כאמור שוחרר המטען לנתבעת בלא הטבעת חותמת הסבת הבנק. בפועל נשאה, איפוא, התובעת ביתרת החוב של הנתבעת לחברת לורה ג'י אותו היה על הנתבעת לשלם עם קבלת הטובין.
21. סירובה של הנתבעת לשאת ביתרת חובה לחברת לורה ג'י וסירובה לשפות את התובעת אשר נשאה בחיוב שהושת בפסק הדין הספרדי מכוח סירובה של הנתבעת לשאת ביתרת החוב מהווה עשיית עושר ולא במשפט.
על פי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, צריכים להתקיים שלושה תנאים על מנת שניתן יהיה לקבוע כי אדם עשה עושר ולא במשפט. ראשית נדרשת התעשרות בדרך של קבלת זכות בנכס, שירות או טובת הנאה אחרת. שנית נדרש כי ההתעשרות באה לזוכה מן המזכה. לבסוף נדרש כי ההתעשרות באה לזוכה "שלא על פי זכות שבדין". באשר ליסוד השלישי הנתון לעיתים קרובות במחלוקת ברור כי אין צורך להצביע על כך שמעשה ההתעשרות מנוגד לחיקוק מסויים. די בכך שההתעשרות נוגדת את תפיסות היושר, המצפון והצדק (ראה רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ ואח', פ"ד מד(2), 309 וכן ע"א 4437/99 א.ד.י מערכות סטריאו ואזעקות לרכב בע"מ נ' אפריל טקליין בע"מ, פ"ד נה(2), 232, בעמ' 238-237 וכן ראה ד. פרידמן "דיני עשיית עושר ולא במשפט", מהדורה שניה, תשנ"ח כרך א', עמ' 84).
במקרה הנוכחי ולאור הדיון שנערך לעיל עולה כי על הנתבעת היה לשלם בעצמה את יתרת חובה לחברת לורה ג'י ואף המחדל שנפל אצל התובעת באספקת הטובין לנתבעת ללא הסבת חותמת הבנק אין בו כדי לשלול את זכותה לקבל מהנתבעת חזרה את התשלום שנשאה בו על פי פסק הדין הספרדי. על כן סבורני כי המנעותה של הנתבעת מלשלם את החיוב שהושת בפסק הדין הספרדי שהינו בגובה חובה של הנתבעת לחברת לורה ג'י מהווה התעשרות שלא על פי זכות שבדין.
הנתבעת אינה יכולה להיבנות מהוראת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט המעניק לביהמ"ש שיקול דעת לפטור את הזוכה מחובת ההשבה, כולה או מקצתה, במקרים שההשבה אינה צודקת. בחינת השתלשלות האירועים והראיות וכן תום ליבם של הצדדים המעורבים מחייבת את המסקנה כי הטלת חובת השבה בנסיבות העניין על הנתבעת הינה צודקת.
סוף דבר:
22. לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 39,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/3/04 ועד התשלום המלא בפועל.
כן הנני מחייבת את הנתבעת לשאת בהוצאות המשוערכות של התובעת ובשכר טרחת עורך דין בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
23. מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט"ו באב תשס"ו (9 באוגוסט 2006), בהעדר הצדדים.
ב. טאובר, שופטת
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
