גיל נדל משרד עורכי דין

 

תקנות הסמים המסוכנים, תש"ם-1979

 
עוד בנושא
פקודת המכס (נוסח חדש)
חוק סוכני המכס, תשכ"ה - 1964
תקנות המכס, תשכ"ו-1965
תקנות המכס (הערכת טובין), תשל"א–1970
עוד בנושא
צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא), תשכ"ט–1968
צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס), תשל"ג–1972
תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל), תשכ"ח–1968
כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), תשמ"ט–1989
צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל"ג–1973
צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט–1968
חוק כלי היריה, תש"ט-1949
חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד-1954
תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשל"ט-1979
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), תשס"ז-2006
תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל"ד–1974
חוק הגנת הצומח, תשט"ז–1956
תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), תשל"א-1970
חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי"ז–1957
תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), תשמ"ח–1988
חוק העתיקות, תשל"ח-1978
פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981
תקנות הרוקחים (תכשירים), תשמ"ו-1986
פקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א-1971
תקנות הנמלים, תשל"א-1971
חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952
תקנות מס קניה (טובין), תשי"ג-1953
צו מס קניה (הטלת כפל מס), תשמ"ו- 1986
תקנות מס קניה (קביעת מועד חיוב במס), תשמ"ד- 1984
תקנות מס קניה (חישוב מחיר שירות ומועד תשלום המס), תשכ"ה–1965
תקנות מס קניה (ערך טובין שיבא יבואן בהסדר), תשנ"א- 1990
תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו–1976
תקנות מס קניה (רישומים ומסמכים), תשכ"ט–1969
צו מס קניה (פטור), תשל"ו-1975
חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א-1961
חוק הספנות (כלי שיט), תש"ך-1960
פקודת הטבק [נוסח חדש]
תקנות הטבק, תש"ם–1979
פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]
תקנות המשקאות המשכרים
פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש]
תקנות הכהילים המפוגלים
תקנות הכהילים המפוגלים (פטור), תשכ"א- 1961
פקודת המלט
תקנות המלט, תשכ"ו–1966
חוק הבלו על דלק, תשי"ח-1958
תקנות הבלו על דלק, תש"ך-1960
פקודת המסים (גביה)
תקנות המסים (גביה), תשל"ד- 1974
חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח–1968
חוק קיזוז מסים, תש"ם–1980
תקנות קיזוז מסים, תשמ"א–1980
חוק המסים (קנס פיגורים), תשמ"א–1980
עוד בנושא

בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 7(א), 11(4), 13, 20, 26 ו-39 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, סעיפים 42א ו-47 לפקודת הרוקחים, וסעיפים 5, 15, 38 ו-48 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח–1957, אני מתקין תקנות אלה:

פרק א': הוראות כלליות

1.    בתקנות אלה —

           "אסמכתא" —

(1)   רשיון לייצור סם מסוכן, להחזקתו או לשימוש בו לפי תקנה 6(א);

(2)   רשיון לרכישת סם מסוכן לפי תקנה 6(ב);

(3)   אישור הפיכת סם מסוכן לחומר אחר לפי תקנה 10;

(4)   הזמנה לפי תקנה 12;

(5)   מרשם רופא לפי תקנה 13;

(6)   חשבון או תעודת משלוח על הספקת סם;

           "הפקודה" — פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973;

           "חולה" — לרבות יולדת או בעל-חיים הנמצא בטיפולו של רופא וטרינרי;

           "ייצור" — לרבות גידולו, הכנתו, הפקתו או מיצויו מחומר אחר של סם מסוכן;

           "מרשם רופא" — הוראה בכתב חתומה בידי רופא אל רוקח מורשה של בית מרקחת, לספק לחולה סם מסוכן;

         "רופא" — מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976, פקודת רופאי השיניים, 1945, או לפי פקודת הרופאים הוטרינריים;

           "רוקח מחוזי" — רוקח מחוזי של משרד הבריאות או רוקח עובד המדינה שהוא הסמיך;

           "רוקח מורשה" —

           (א)  רוקח אחראי הממונה על אחד מאלה:

(1)   בית-מרקחת, או חדר תרופות על פי סעיף 20ב(ב) לפקודת הרוקחים;

(2)   סמים מסוכנים בעסק לחמרים רפואיים או לתכשירים רפואיים כמשמעותו בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשל"ג–1973;

(ב)  רוקח של רשות מרשויות המדינה או של מוסד ממוסדותיה שהמנהל אישר כי יאחסן, ינפק, ירכוש, יעבד, ייצר, יכין או יארוז סמים מסוכנים או יבצע בהם פעולה אחרת;

           "תכשיר" — תרכובת, ריכוז, מיזוג או תערובת של סם מסוכן;

           "תעודה" — תעודת זהות, דרכון או פנקס חבר של אחת מקופות החולים בארץ.

פרק ב': עסקים לסמים מסוכנים

2.    לא יחזיק אדם מפעל לייצור סמים מסוכנים או מקום להחסנתם, למכירתם או לחלוקתם, ולא יינתן לאדם רשיון לעסק כאמור, אלא אם נמצא בו ובכל סניף שלו רוקח מורשה, אלא אם נקבע ברשיון אחרת.

פרק ג': ייצור, החזקה ושימוש

סימן :1 רשות על-פי דין

3.    בנוסף לאמור בסעיף 11(1) לפקודה רוקח מורשה רשאי להחזיק סמים מסוכנים כמפורט בחלק ב' לתוספת לפקודה ולסחור בהם במקומות שבהם הוא ממונה על הסמים המסוכנים.

4.    רופא רשאי להחזיק סמים מסוכנים בכמויות הדרושות למילוי תפקידו.

סימן :2 רשות על-פי רשיון

5.    המבקש רשיון לייצור סם מסוכן או להחזקת סם מסוכן או לשימוש בו, יגיש למנהל בקשה ויציין בה פרטים אלה:

(1)   שמו, מענו ועסקו של המבקש ומספר תעודת הזהות שלו;

(2)   שם הסם המסוכן המבוקש, תכולתו או ריכוזו, צורתו וכמותו;

(3)   מטרת הייצור, ההחזקה או השימוש, עם הצהרה שהסם המסוכן לא ישמש לכל מטרה שלא אושרה ברשיון; ואם מטרת השימוש היא מחקר — גם מטרתו ותכנית מפורטת של השימוש המיועד;

(4)   שמו ומקום עסקו של הספק;

(5)   המקום המיועד לייצור, להחזקה או לשימוש;

(6)   פירוט תהליכי הייצור.

6.    (א)  המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת רשיון כאמור בתקנה 5, עם או בלי הגבלות או תנאים, או לסרב לתתו.

       (ב)  לאדם כאמור בתקנה 5 יתן המנהל, עם רשיון לפי תקנת-משנה (א), גם רשיון לרכישת הסם המסוכן מאת ספק הנקוב באותו רשיון.

        (ג)   לא יספק אדם סם מסוכן על פי רשיון רכישה זולת אם שמו נקוב ברשיון.

7.     (א)  רשיון לפי תקנה 6 ישא מספר, תאריך, חותמת משרד הבריאות וחתימת המנהל.

        (ב)  ברשיון לייצור סם מסוכן, להחזקתו או לשימוש בו יצויינו —

(1)   הפרטים הקבועים בתקנה 5(1) עד (5) לפי הענין;

(2)   הגבלות או תנאים, באם נקבעו על-ידי המנהל;

(3)   תקופת תקפו של הרשיון;

       (ג)   ברשיון לרכישת סם מסוכן יצויינו הפרטים הקבועים בתקנה 5(1), (2) ו-(4).

8.    (א)  רשיון לייצור סם מסוכן, להחזקתו או לשימוש בו יינתן —

(1)   אם המטרה היא מחקר או הוראה — לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, והתקופה ניתנת להארכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת;

(2)   במקרה אחר — לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

       (ב)  תקפו של רשיון לרכישת סם מסוכן הוא לששים יום.

9.    (א)  אדם המחזיק סם מסוכן ישמרו מפני אבדן וגניבה. הוא או ממלא מקומו יודיעו למשטרה ולרוקח המחוזי מיד על גניבה, נסיון לגנוב או אובדן של סם מסוכן; רופא יודיע כאמור גם על גניבה, נסיון לגנוב או אובדן של חותמות שמו וטפסי מרשמים, בין שרשם בהם מרשם ובין אם לא.

       (ב)  הוראות תקנה זו באות להוסיף על הוראות סעיף 17 לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג–1972, והתוספת השניה לאותו צו, ועל תקנות לפי סעיף 11 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח–1968, ולא לגרוע מהן.

       (ג)   לרופא, או לבעל רשיון לייצר סם מסוכן למטרת מחקר או הוראה, או לבעל רשיון להחזיק סם מסוכן או להשתמש בו למטרות אלה, רשאי המנהל להתיר שישמרו את הסמים המסוכנים בצורה אחרת המניחה את דעתו.

10.   (א)  השימוש בסם מסוכן לייצור מוצר שאינו סם מסוכן טעון אישור קודם בכתב מאת הרוקח המחוזי לגבי כל כמות המיוצרת בתהליך ייצור אחד; בקשת האישור תוגש על טופס א' שבתוספת הראשונה; הוראה זו אינה חלה על רוקח בבית מרקחת.

        (ב)  תוקף האישור הוא 30 יום.

פרק ד': מרשם לסמים מסוכנים והספקתם

סימן :1 הספקה על-ידי רוקח

11.   סם מסוכן יסופק רק על ידי רוקח מורשה ורק לאלה:

(1)   לרוקח מורשה אחר לפי הזמנתו;

(2)   לרופא לצרכיו המקצועיים לפי הזמנתו;

(3)   לבית חולים ולמחלקותיו בהתאם להוראת תקנות הסמים המסוכנים (בתי-חולים), תשל"ח–1978.

(4)   לאדם המגיש לו מרשם רופא לסם המסוכן;

(5)   לאדם המגיש לו רשיון לרכישת הסם המסוכן לפי תקנה 6(ב).

12.   הזמנת סם מסוכן על-ידי רוקח מורשה או רופא, תיערך לפי טופס ב' שבתוספת הראשונה, בחותמת המזמין וחתימתו ובציון רשיונו, מקום עסקו או מען המרפאה במוסד רפואי שבו הוא מועסק ותאריך ההזמנה.

13.   מרשם רופא ישא חותמת הרופא, מספר רשיונו ומען מרפאתו או מרפאת המוסד הרפואי שבו הוא מועסק וייכתבו בו—

(1)   שם החולה ומענו ומספר התעודה שלו בציון שמה;

(2)   שמות מרכיבי התרופה או שם התכשיר המכיל סם מסוכן;

(3)   בתרופות שאינן מחולקות למנות — ריכוזן או כמותו של הסם וכן כמותה הכוללת של התרופה שיש לספקה;

(4)   בתרופות המחולקות למנות — כמות הסם המסוכן בכל מנה וכן המספר הכולל של המנות שיש לספקן;

(5)   כמות הצריכה היומית והכמות המרבית; לענין פסקה זו כמות הצריכה היומית הנרשמת במרשם לגבי סם הנקוב בטור א' של התוספת השניה לא תעלה על הנקוב לצידו בטור ב' אלא אם כן נכתב המרשם על גבי טופס מיוחד שקבע המנהל לפי תקנת משנה (ד) הנושא מספר סידורי (להלן — מרשם מיוחד) ונתקיים אחד מן התנאים הבאים:

(א)   (1)   המרשם ניתן במרפאת קופת חולים לחבר קופת חולים בידי רופא המועסק באותה קופת חולים, או במרכז גמילה מן המפורטים בתוספת השלישית (להלן — מרכז גמילה) בידי רופא המועסק בו;

(2)   המרשם ניתן למי שאינו חבר בקופת חולים כלשהי בידי רופא המועסק במרפאה לבריאות הנפש מן המפורטות בתוספת החמישית או בידי רופא המועסק במרכז גמילה;

(ב)   כמות הסם הרשומה במרשם המיוחד היא לתקופת צריכה של חדשיים מן התאריך הנקוב במרשם;

(ג)    כמות הצריכה המרבית ליממה לא עולה על הנקוב לצד שם הסם המסוכן בטור ג' של התוספת השניה;

(ד)    הצרכן המציא לרופא תעודת בדיקה של מרכז גמילה בנוסח שבתוספת החמישית המעידה על כך שהצרכן הוא נפגע סמים, ובלבד שתעודת הבדיקה הוצאה לא יאוחר מאשר ששה חדשים מיום ביצוע הבדיקה המצויינת בסימן 5 של התוספת החמישית;

(6)   תאריך המרשם;

(7)   חתימת הרופא בכתב ידו;

(8)   כמויות הסמים המסוכנים וכמות התרופה או התכשיר יצויינו בספרות ובמלים.

(ב)  לא יתן רופא יותר ממרשם רופא אחד באותו תאריך, לאותו חולה ולגבי אותו סם מסוכן אלא אם ציין בכל מרשם במפורש, בכתב ידו ובאופן ברור את הסיבה למתן המרשם הנוסף.

(ג)   המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לקבוע צורת מרשם לסם מסוכן ומשקבע את צורתו כאמור לא יירשם ולא יסופק סם מסוכן אלא על פיו; בתקנת משנה זו, "צורה" — לרבות טיב, גודל, סוג הנייר שיש להשתמש בו, דרכי השגתו והטיפול בו.

13א.   רופא רשאי לרשום מרשם לשיכוך כאבים קשים מעל הכמות היומית בהתאם לתקנה 13(א) אם המרשם נועד לאלה:

(1)  חולה סרטן, ובלבד שהרופא נותן המרשם ציין עליו את האבחנה הרפואית ונימק אותה;

(2)  חולה במחלה קשה אחרת, באישור המנהל.

14.   (א)  לא יסופק סם מסוכן אלא בהתאם לתקנות אלה.

        (ב)  לא יספק רוקח מורשה סם מסוכן לאדם המציג לו מרשם רופא אלא אם נתמלאו תנאים אלה:

(1)   הוא שוכנע במהימנות האסמכתה, בין על ידי בדיקת החתימה ובין בדרך נאותה אחרת;

(2)   הוא השווה את פרטי המרשם שלפי תקנה 13(א)(2) עם פרטי התעודה שממנה הועתקו ומצאם זהים;

(3)   הוצג מרשם בידי אדם זולת מי ששמו נקוב במרשם — יבדוק הרוקח המורשה גם את התעודה של מציג המרשם וירשום את שמו, מענו, סוג התעודה ומספרה על גבי המרשם.

     (ג)   לא יספק רוקח מורשה לאדם סם מסוכן לפי יותר ממרשם אחד אלא אם הוצגו בפניו מרשמים לפי תקנה 13(ג).

      (ד)  לאחר הספקת הסם המסוכן יחזיק הרוקח את האסמכתה ליד פנקס הסמים המסוכנים לפי פרק ה'.

     (ה)  המספק סם מסוכן, שלא לפי מרשם רופא, למזמין כדין, באחת מדרכי ההובלה המקובלות, יצרף למשגור תעודת משלוח בשני עתקים; מקבל המשגור יציין על גבי תעודת המשלוח שאכן קיבל את כל הסמים לסוגיהם ולכמויותיהם כמפורט בתעודה ויחזיר לספק, תוך 3 ימים מקבלת המשגור, עותק אחד של התעודה חתומה בחתימת ידו וחותמת בית המרקחת, המוסד או המפעל שקיבל את הסמים.

       (ו)   על אבדן הסמים יודיע הספק מיד למשטרה ולרוקח המחוזי.

15.   (א)  רוקח לא יספק סם מסוכן —

(1)   על פי מרשם רופא בצורה הגולמית של הסם;

(2)   יותר מפעם אחת על-פי אותה אסמכתה אלא אם כן האסמכתה היא מרשם מיוחד.

(3)   על-פי מרשם רופא לאחר 15 יום מתאריך המרשם ובכמות העולה על המנות ל-10 ימים.

      (ב)  על אף האמור בתקנת-משנה (א) רשאי רוקח לספק כמות סמיום ל-31 ימים, אם הרופא הורה על כך במרשם, באופן ברור, וציין את הסיבה להגדלת הכמות.

סימן :2 הספקה על-ידי רופא

16.   (א)  רופא לא יספק סם מסוכן אלא לחולה הנמצא בטיפולו ולשם טיפול מידי במקום.

       (ב)  רופא שקיבל רשות לפי סעיף 44 לפקודת הרוקחים לחלק תרופות —

(1)   לא יספק סמים מסוכנים מעל הכמות הדרושה לחולה ל-10 ימים;

(2)   ירשום כל הוצאה והכנסה של סמים מסוכנים בפנקס הסמים המסוכנים בהתאם לפרק ה'.

17.   נוכח המנהל שרופא סיפק סם מסוכן או נתן מרשמים לסם מסוכן, אם לעצמו ואם לחולה או לאדם אחר, שלא לצורך טיפול רפואי סביר, שהוא או החולה זקוק לו, רשאי הוא, לאחר שנתן לרופא אפשרות נאותה להתגונן, לפסלו מלהחזיק, לרכוש, לספק, או לחלק סמים מסוכנים או מלתת מרשמים לסמים מסוכנים, וכן רשאי הוא לפסלו כאמור על פי בקשתו של הרופא עצמו.

פרק ה': פנקס הסמים המסוכנים

18.   אלה חייבים לנהל פנקס סמים מסוכנים (בפרק זה — פנקס);

(1)   רוקח מורשה;

(2)   רופא שקיבל רשות לפי סעיף 32(2) או 44 לפקודת הרוקחים לחלק או לרקוח סמים;

(3)   בעל רשיון לייצר סם מסוכן או תכשיר רפואי המכיל סם מסוכן או להחזיקו או להשתמש בו. 

19.   (א)  הפנקס יהיה לפי טופס ג' שבתוספת הראשונה; הרוקח המחוזי רשאי להתיר לאדם שקיבל רשיון כאמור בתקנה 18(3) למטרות מחקר או הוראה בלבד, לנהל את הפנקס שלא לפי הטופס האמור.

        (ב)  דפי הפנקס יהיו כרוכים בו וישאו מספרים שוטפים וחותמת לשכת הבריאות המחוזית; הדף הראשון והאחרון ישא חתימת ידו של הרוקח המחוזי.

        (ג)   כל רישום בפנקס ייעשה בדיו או באופן אחר שימנע מחיקה.

       (ד)  לא ייעשו בפנקס כל מחיקה, טשטוש או שינוי בפרט רשום, וכל תיקון יבוצע בצורת הערה בצדי העמוד או בשוליים בדיו אדומה; בהערה זו יפורטו סיבת התיקון או האסמכתה עבורו והתאריך, והוא יאושר בחתימת ידו של בעל הרישום המקורי או של המתקן.

20.   (א)  מי שחייב לנהל פנקס ירשום בו פרטים שלמים ומדוייקים בדבר סוגי הסמים המסוכנים וכמויותיהם על כל פעולות אלה:

(1)   ייצור סם מסוכן או קבלתו בדרך כלשהי;

(2)   שימוש בסם מסוכן לכל צורך;

(3)   הספקת סם מסוכן לאדם אחר.

      (ב)  פרט לאמור בתקנת-משנה (ג) יבוצע רישום לפי תקנה זו ביום ביצוע הפעולה טעונת הרישום, תוך כדי ציון האסמכתה.

         (ג)   רוקח בבית מרקחת —

(1)   פטור מציון אסמכתה על שימוש בסם מסוכן לרקיחת תרופה שלא על פי הזמנה או מרשם רופא;

(2)   ירשום בפנקס הסמים המסוכנים את ההספקה של סם מסוכן על-פי מרשם רופא רק בצורת הסכום החדשי הכולל לפי תקנה 21.

21.   רוקח המספק סם מסוכן על-פי מרשם רופא ישרטט, בפנקס המרשמים לפי סעיף 25 לפקודת הרוקחים, קו בדיו אדום תחת שמו של הסם המסוכן או של התכשיר המכילו, וכן ישרטט קו בדיו אדום על גבי המירשם תחת שמו של הסם המסוכן או התכשיר המכילו; בסוף כל חודש, בטרם יעשה את האיזון לפי תקנה 21, יסכם את הכמויות של סמים מסוכנים הרשומים כאמור בפנקס המרשמים ויעביר את הסכום הכולל של הוצאת כל סם מסוכן לפנקס הסמים המסוכנים.

22.  (א)  מי שחייב לנהל פנקס יבדוק בסוף כל חודש את המלאי של סמים מסוכנים שברשותו ויסכם ויאזן את הרישום שבפנקס.

       (ב)  על כל הפרש רציני בין המאזן לפי הפנקס ובין המלאי של סמים מסוכנים יודיע מיד בכתב לרוקח המחוזי.

23.   (א)  מי שחייב לנהל פנקס ישמור במשך 3 שנים —

(1)   את הפנקס;

(2)   את האסמכתאות לפעולות המנויות בתקנה 20(א);

(3)   אם הוא רוקח בבית מרקחת — גם את פנקס המרשמים לפי סעיף 25 לפקודת הרוקחים.

       תקופת 3 השנים מתחילה לגבי כל פנקס עם הרישום האחרון שבו.

       (ב)  המסמכים שיש לשמרם לפי תקנה זו יעמדו במשך התקופה האמורה בכל עת לביקורתו של המנהל, הרוקח המחוזי או מי שהוסמך על-ידיהם.

24.  (א)  מי שחייב לנהל פנקס יגיש למנהל דין וחשבון שנתי על ההכנסות וההוצאות של סמים מסוכנים שהיו ברשותו; הדין וחשבון ייערך לפי טופס ד' שבתוספת השניה.

      (ב)  המנהל רשאי לדרוש ממי שחייב לנהל פנקס דינים וחשבונות בנוסף לקבוע בתקנת-משנה (א), וכן רשאי הוא לדרוש דין וחשבון מאדם אחר המחזיק סם מסוכן, סוחר בו או משתמש בו, אם לפי טופס ד' ואם בצורה אחרת או בתוכן אחר.

פרק ו': ציון כמויות וחישובן

25.   (א)  בתקנה זו —

           "כלי-קיבול" — לרבות אריזה אחרת;

           "תכשיר" — לרבות תרופה שנרקחה על-פי מרשם רופא.

           (ב)  על גבי כלי-קיבול של סם מסוכן יצויין סוג הסם והכמות שבכלי.

           (ג)   נמצא בכלי קיבול תכשיר המכיל סם מסוכן, יינתן על גבי הכלי גם סימון זה:

(1)   לגבי תכשיר המחולק למנות — מספר המנות שבכלי וכמות הסם המסוכן שבכל מנה;

(2)   בכל מקרה אחר — ריכוזו או כמותו של הסם המסוכן שבתכשיר וכמותו הכוללת שבכלי.

       (ד)  אין לפרט כאמור בתקנת-משנה (ג) אם הרופא נתן הוראה מפורשת לכך על גבי המרשם.

        (ה)  אין חובה לציין את כמות הסם המסוכן על גבי כלי קיבול המשמש לאיחסונו בבית-מרקחת או בעסק לחומרים רפואיים ולתכשירים רפואיים, כמשמעותם בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשל"ג–1973.

           (ו)   תקנה זו באה להוסיף על הוראות הסעיפים 4 ו-5 לצו הרוקחים (סיווג רעלים, רישומם והחזקתם), תשל"ג–1972, ולא לגרוע מהם; לענין סעיף 5 האמור רואים כרעל הגורם לתלות כל סם מסוכן המנוי בתוספת לפקודה, לרבות הסמים שמועטו באותה תוספת, אך למעט אבקת דובר.

26.   לענין התוספת לפקודה ולענין תקנות אלה —

(1)   מכסת אחוזים של מורפין תחושב על בסיס של מורפין אל-מימי;

(2)   מכסת אחוזים בתכשירים תחושב כך: אחוז אחד למאה של איזה חומר בתכשיר פירושו, שנמצא בכל מאה מיליליטרים של תכשיר נוזל, או בכל מאה גרם של תכשיר מוצק, מיליליטר אחד של החומר, אם הוא נוזל, או גרם אחד של החומר, אם הוא מוצק.

פרק ז': סחר-חוץ בסמים מסוכנים

סימן :1 הוראות כלליות

27.   בפרק זה —

           "מעבר" — מעבר מארץ מחוץ לישראל אל ארץ אחרת מחוץ לישראל דרך שטח ישראל, למעט מעבר בכלי טיס מעל שטח ישראל בלא נחיתה בישראל ולמעט מעבר בדואר;

           "רשות המכס" — אגף המכס והבלו.

28.   לא ייבא אדם סם מסוכן לישראל, ולא ייצא אותו ממנה, אלא אם מותר לו להחזיקו ויש בידו היתר לפי פרק זה.

29.   היתר לפי פרק זה אינו פוטר מן הצורך בקבלת רשות הדרושה לפי כל דין אחר.

30.   קיבל רוקח מורשה היתר לפי פרק זה, אין צורך בהיתר נוסף מאותו סוג בשביל אנשים אלה:

(1)   בעל בית-מרקחת שעליו ממונה הרוקח או בעל העסק שבו הוא ממונה על הסמים המסוכנים;

(2)   מי שלקח חלק בעסקה טעונה היתר — ובלבד שהסם המסוכן מוחזק בידי בעל ההיתר.

31.    (א)  הוראות פרק זה אינן חלות על נוסע המחזיק בכניסתו לישראל או ביציאתו תכשיר רפואי בו מצוי סם מסוכן כמשמעותו בחלק ב' לתוספת הראשונה לפקודה, לצרכיו הרפואיים שלו או של אדם שבלויתו ובטיפולו, בכמות סבירה, שאינה עולה על הדרוש ל-31 ימים;

      (ב)  הוכיח הנוסע כי סם מסוכן, כאמור, מצוי בתכשיר שאין להשיגו בישראל, רשאי הוא להחזיק לצרכים רפואיים כאמור בסעיף קטן (א) כמות הדרושה ל-31 ימים, ובלבד שהניח דעתו לכך של הרוקח המחוזי על סמך תעודה רפואית מתאימה.

סימן :2 ייבוא

32.   (א)  בקשה להיתר ייבוא תוגש למנהל באמצעות הרוקח המחוזי לפי טופס ה' שבתוספת השניה.

      (ב)  המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לייבוא סם מסוכן, עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

         (ג)   תוקף ההיתר הוא לשנה אחת.

         (ד)  ההיתר ייערך בארבעה עותקים לפי טופס ו' שבתוספת השניה; שלושה עתקים יימסרו ליבואן, שישמור אחד למטרת בקורת; את העותק השני הוא ישלח ליצואן, ואת העותק השלישי הוא ימסור לרשות המכס בשעת שחרור משגור הסמים המסוכנים לפי תקנה 33(ג); העותק הרביעי יישאר בתיק המנהל.

         (ה)  (בוטלה)

 

33.   (א)  לא תשחרר רשות המכס בישראל משגור סמים מסוכנים מיובא, אלא אם נתמלאו לגביו הוראות סימן זה.

      (ב)  השחרור ייעשה רק לאחר בדיקת תוכן המשגור על ידי הרוקח המחוזי ואישורו בכתב שהמשגור תואם את רשיון הייבוא.

        (ג)   רשות המכס תקבל מן היבואן את העותק של היתר הייבוא האמור בתקנה 32(ד), ואם המשגור מיובא מארץ שהיא צד לאמנה, תיקח את היתר הייצוא או ההטייה של אותה ארץ המלווה את המשגור; על גבי ההיתר או ההיתרים תאשר רשות המכס שהמשגור תואם אותם או מה ההפרש בינם לבין המשגור, ותמסור את ההיתרים לרוקח המחוזי, שיעבירם למנהל.

      (ד)  מיובאים סמים מסוכנים, הרשומים בהיתר ייבוא אחד, בחלקים זה אחר זה, תחזיק רשות המכס את ההיתרים האמורים בתקנת משנה (ג) עד להשלמת הייבוא.

       (ה)  (בוטלה)

סימן :3 ייצוא

34.   (א)  בקשה להיתר ייצוא תוגש למנהל באמצעות הרוקח המחוזי לפי טופס ז' שבתוספת הראשונה; לבקשה יצורף היתר ייבוא או תעודת ייבוא של המדינה שהסם המסוכן מיועד להישלח אליה, או אישור רשמי של הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של אותה מדינה, כי אין לה התנגדות לייבוא של הסם המסוכן.

        (ב)  המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת היתר לייצוא סם מסוכן, בהתאם להיתר הייבוא, תעודת הייבוא או האישור האמורים בתקנת-משנה (א), עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

        (ג)   תוקף ההיתר הוא לשלושה חדשים והוא ניתן להארכה לעוד שלושה חדשים או פחות.

        (ד)  ההיתר ייערך בארבעה עתקים לפי טופס ח' שבתוספת הראשונה; שני עתקים יימסרו ליצואן, שישמור עותק אחד לבקורת ואת השני יצרף למשגור הסם המסוכן הנזכר בהיתר; מורכב המשגור מיחידות אריזה אחדות, תצויין כל יחידה במספר ובהפנייה ליחידה שאליה מצורף ההיתר; את העותק השלישי ישמור המנהל ואת הרביעי ישלח אל הרשות המוסמכת בארץ הייבוא עם בקשה להחזירו, כשעל גבו הערת אישור בהתאם לסעיף קטן 7 של סעיף 31 לאמנה.

35.   (א)  בשעת ביצוע הייצוא יציג היצואן או מי שמבצע את הייצוא מטעמו לרשות המכס את הסם המסוכן, את היתר הייצוא וכל מסמך אחר שהיא תדרוש ממנו לבדיקת חוקיות הייצוא.

      (ב)  תוך שבוע ימים לאחר ביצוע הייצוא יודיע היצואן על כך בכתב לרוקח המחוזי שבאמצעותו קיבל היתר היצוא, ויציין את תאריך הייצוא, סוגי הסמים המסוכנים, כמויותיהם ומספר היתר הייצוא.

36.   (בוטלה)

סימן :4 מעבר והטייה

37.   מובא סם מסוכן לישראל במעבר, יהיה הוא כל זמן הימצאו בישראל תחת פיקוחה של רשות המכס ולא יועבר בתוך ישראל ממקום למקום או מרכב לרכב, אלא בהתאם להוראה בכתב של גובה מכס כמשמעותו בפקודת המכס.

38.   (א)  מובא סם מסוכן לישראל במעבר מארץ שהיא צד לאמנה, רשאית רשות המכס לדרוש בכל עת מהממונה על הרכב או על מטענו, שיציג לפניה את היתר הייבוא והיא תבדוק התאמת המשגור להיתר.

       (ב)  מובא סם מסוכן לישראל במעבר מארץ שאינה צד לאמנה, רשאית רשות המכס לנקוט בכל האמצעים הנראים בעיניה, כדי לבדוק חוקיות המעבר וכדי למנוע ייבוא סם מסוכן לישראל או לארץ אחרת שלא כדין.

39.   (א)  רשות המכס רשאית לתפוס משגור סמים מסוכנים במעבר, כולו או מקצתו, ולעכבו, כל עוד לא הוגשו לה מסמכים כאמור בתקנה 38(א) או ראיות לבדיקה לפי תקנה 38(ב), וכן אם יש לה חשד סביר שהמשגור מועבר בישראל באופן בלתי-חוקי או למטרה לא-כשרה.

     (ב)  עם עיכוב המשגור לפי תקנת-משנה (א) תקבע רשות המכס ליצואן או לבא-כוחו מועד סביר לתיקון כל פגם כאמור בתקנת-משנה (א), בלתי אם יש ביניהם פגם שאינו ניתן לתיקון, היא רשאית להאריך את המועד מזמן לזמן לפי שיקול דעתה, אם נתבקשה לעשות זאת.

      (ג)   לא ניתן פגם לתיקון או לא תוקן במועד, רשאית רשות המכס לחלט את המשגור או החלק הפגום ולטפל בו בהתאם להוראות פקודת המכס בדבר טיפול בטובין מחולטים; אין בהוראה זו פטור מהוראות הפקודה או תקנות אלה בדבר ההחזקה או הסחר בסמים מסוכנים.

40.   על הטיית משגור של סמים מסוכנים לארץ זולת ישראל חלות הוראות התקנות 34 ו-35 בדבר ייצוא סמים מסוכנים בשינויים אלה:

(1)   הבקשה למתן היתר הטייה תוגש למנהל בכתב על ידי היצואן או בא-כוחו כשהם נמצאים בישראל;

(2)   בבקשה יפורטו הנתונים הקבועים בטופס י' שבתוספת הראשונה ויצורף לבקשה היתר הייצוא או ההטייה שבתקפם הגיע המשגור לישראל;

(3)   היתר ההטייה ייערך לפי טופס י' שבתוספת הראשונה בארבעה עתקים; שני עתקים יימסרו למבקש ההטייה, שיצרף אחד למשגור ויציגו לרשות המכס וישמור את העותק השני, את העותק השלישי ישלח המנהל אל הרשות המוסמכת בעניני סמים מסוכנים של המדינה שהמשגור עומד להישגר אליה, ואת העותק הרביעי יחזיק בתיקו;

(4)   נעתר המנהל לבקשה, יחזיר הוא את היתר הייצוא או ההטייה האמורים בפסקה (2) לרשות שהוציאה את ההיתר.

41.   (א)  על הטיית משגור של סמים מסוכנים לישראל חלות הוראות תקנה 40(1), (2) ו-(4).

       (ב)  לבקשה תצורף הסכמתו של מי שמיועד לקבל את המשגור.

       (ג)   המנהל רשאי לפי שיקול דעתו, לתת היתר הטייה לישראל, עם או בלי סייגים או תנאים, או לסרב לתתו.

     (ד)  ההיתר ייערך לפי טופס י' שבתוספת הראשונה בארבעה עתקים; עותק אחד יימסר למבקש ההטייה, עותק אחד למקבל המיועד של המשגור, עותק אחד יישלח לרשות שהוציאה את היתר הייצוא או ההטייה שבתקפם הגיע המשגור לישראל, והעותק הרביעי ישאר בתיק המנהל.

       (ה)  על דחית הבקשה יודיע המנהל גם למקבל המיועד.

פרק ח': הוראות שונות

42.   לא יעשה אדם פרסומת לסמים מסוכנים, למטרה מסחרית כלשהי, אלא בספרות המקצועית ובעתונות המקצועית בתחום הרפואה והרוקחות ובאישור מוקדם בכתב מאת המנהל.

43.   לא יספק אדם דוגמאות של סם מסוכן לרופא או לאדם אחר, אם בתמורה ואם לא בתמורה.

44.   בטלים —

(1)   תקנות הסמים המסוכנים, 1936;

(2)   תקנות הסמים המסוכנים (חמרים פסיכוטרפיים), תשל"ד–1973.

45.   סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות או הגבלה לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

45א.   תקנות אלה יחולו על רשויות המדינה ועל מוסדותיה.

46.   תחילתן של תקנות אלה ביום ט"ז בניסן תש"ם (2 באפריל 1980).

תוספת ראשונה (בוטלה)

(תקנות 12, 13(ב), 15(ב), 16(ב), 20(ג), 43)

תוספת ראשונה

טופס א'

(תקנה 10)

בקשה לייצור תכשיר רפואי שהוצא מכלל הוראת פקודת הסמים

המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973

(את הבקשה הזאת יש להגיש בשני עותקים

לרוקח המחוזי של משרד הבריאות הנוגע בדבר)

 

חלק א'

(לשימוש המבקש)

           אני החתום מטה, מבקש בזה לאשר לי לייצר תכשיר רפואי המכיל סם מסוכן אולם הוצא מכלל הוראות פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973.

שם הרוקח המורשהמס' הרשיון

שם בית החרושת

מען בית החרושת

חתימת הרוקח המורשהתאריך

מס' רשיון רוקח חותמת בית החרושת

 

חלק ב'

(לשימוש משרד הבריאות בלבד)

 

                                                                                             מס' התיק

                                                                                            מס' סידורי

ייצור התכשיר הנ"ל לפי הפרטים שנזכרו לעיל מאושר/לא מאושר.

 

                                                                                                תאריך

        הרוקח המחוזי            חותמת משרד הבריאות

 

טופס ב'

(תקנה 12)

המקום תאריך

אל:

שם ומען המזמין:

שם ומען העסק או המוסד הרפואי

הנני מזמין בזה את הסמים המסוכנים המפורטים מטה:

  

טופס ג'

(תקנה 19)

טופס של פנקס הסמים המסוכנים

        

--[   13846 ]--

 

תוספת שניה

(תקנה 13(א)(5))

תוספת שלישית

(תקנה 13(א)(5)(א)(1))

מרכז גמילה

1.        ירושלים, דרך בית לחם 14

2.        יפו, רח' יסעור 7

3.        חיפה, רח' הגפן 26

4.        עכו, השוק החדש.

תוספת רביעית*

(תקנה 13(א)(5)(א)(2))

תוספת חמישית

(תקנה 13(א)(5)(ד))

תעודת בדיקה של מרכז גמילה

1.        שם הנבדק  שנת לידה

2.        מס' תעודת זהות

3.        שם האב

4.        מקום מגורים

5.בדיקת שתן לקביעת רמת הסם המסוכן                             (לציין שם הסם המסוכן)

6.        תאריך ביצוע הבדיקה

7.        ממצאי הבדיקה

8.        ממצאים אחרים

9.        לפי הבדיקות שבוצעו, הנבדק הוא נפגע סם

10.      תאריך  חתימת המומחה

                                                                                           שם המומחה

                                                                                          מקום עבודתו

                                                                                                          

                                                                                        חותמת מרכז הגמילה

 

ה' בטבת תשל"ט (4 בינואר 1979)                        אליעזר שוסטק

                                                                                                 שר הבריאות

 

לראש העמוד