גיל נדל משרד עורכי דין

 

תקנות המשקאות המשכרים

 
עוד בנושא
פקודת המכס (נוסח חדש)
חוק סוכני המכס, תשכ"ה - 1964
תקנות המכס, תשכ"ו-1965
תקנות המכס (הערכת טובין), תשל"א–1970
עוד בנושא
צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים ליצוא), תשכ"ט–1968
צו המכס (הישבון על טובין ששימשו לייצור מוצרים שיבואם פטור ממכס), תשל"ג–1972
תקנות הטיס (מקומות כניסה ויציאה בישראל), תשכ"ח–1968
כללי המכס (חישוב מחיר הנקוב במטבע חוץ), תשמ"ט–1989
צו המכס (רשימון על יבוא טובין המסתווגים בפרט מותנה), תשל"ג–1973
צו המכס (הטפסים הדרושים לביצוע הפקודה), תשכ"ט–1968
חוק כלי היריה, תש"ט-1949
חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, תשי"ד-1954
תקנות לפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, תשל"ט-1979
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), תשס"ז-2006
תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (אתרוגים), תשל"ד–1974
חוק הגנת הצומח, תשט"ז–1956
תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), תשל"א-1970
חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, תשי"ז–1957
תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), תשמ"ח–1988
חוק העתיקות, תשל"ח-1978
פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981
תקנות הרוקחים (תכשירים), תשמ"ו-1986
פקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א-1971
תקנות הנמלים, תשל"א-1971
תקנות הסמים המסוכנים, תש"ם-1979
חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952
תקנות מס קניה (טובין), תשי"ג-1953
צו מס קניה (הטלת כפל מס), תשמ"ו- 1986
תקנות מס קניה (קביעת מועד חיוב במס), תשמ"ד- 1984
תקנות מס קניה (חישוב מחיר שירות ומועד תשלום המס), תשכ"ה–1965
תקנות מס קניה (ערך טובין שיבא יבואן בהסדר), תשנ"א- 1990
תקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו–1976
תקנות מס קניה (רישומים ומסמכים), תשכ"ט–1969
צו מס קניה (פטור), תשל"ו-1975
חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א-1961
חוק הספנות (כלי שיט), תש"ך-1960
פקודת הטבק [נוסח חדש]
תקנות הטבק, תש"ם–1979
פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]
פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש]
תקנות הכהילים המפוגלים
תקנות הכהילים המפוגלים (פטור), תשכ"א- 1961
פקודת המלט
תקנות המלט, תשכ"ו–1966
חוק הבלו על דלק, תשי"ח-1958
תקנות הבלו על דלק, תש"ך-1960
פקודת המסים (גביה)
תקנות המסים (גביה), תשל"ד- 1974
חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח–1968
חוק קיזוז מסים, תש"ם–1980
תקנות קיזוז מסים, תשמ"א–1980
חוק המסים (קנס פיגורים), תשמ"א–1980
עוד בנושא

1.    תקנות אלה תיקראנה תקנות המשקאות המשכרים.

רשיונות

2.    (1)  הבקשה לקבלת רשיון תכיל את הפרטים דלקמן —

(א)   השם,

(ב)   הכתובת,

(ג)    המקום,

(ד)   טיב הרשיון המבוקש:

ועל המבקשים ליתן כל פרט נוסף שהמנהל ידרשנו.

         (2)  בקשות לרשיונות חרשתן ולרשיונות עפ"י סעיף 5(1)(א), (ב) ו-(ג) תוגשנה למנהל, ואילו בקשות לרשיונות אחרים תוגשנה למנהל בית המכס המקומי או לפקיד הממונה על המכס והבלו במקום שבו מצוי הבית.

          (3)  רשיונות ייצור יהיו ערוכים בטופס המובא בתוספת.

          (4)  כל הרוצה למכור משקאות משכרים בסיטונות ובצורה קמעונית חייב להשיג גם רשיון-סיטונאי וגם רשיון-קמעונאי.

רשיונות עפ"י סעיף (5)(1)(א)

3.      (1)  כל המבקש רשיון עפ"י סעיף 5(1)(א) חייב לפרש את המספר הממוצע של חברי המוסד המתגוררים בו במשך כל ימות השנה.

        (2)  חובה להראות את כל היין או יין פרי-הדר שנוצר לפקיד המבקר בראשונה את המוסד כתום עונת הבציר.

בית החרושת

4.    (1)  אותו חלק שבבנין חרשתן המשמש לאצירתם של משקאות משכרים יהיה נעול ע"י הפקיד הממונה על הבית, ויישאר נעול בכל שעה, חוץ מבאותן שעות שבהן מצוי הפקיד על משמרתו בבית החרושת.

       (2)  הדלתות והחלונות של בית החרושת יהיו סגורים כדי הנחת דעתו של המנהל, והחרשתן חייב להמציא, לקבוע, לתקן ולחדש את כל הבריחים הדרושים כדי שהפקידים יוכלו לקבוע בהם את המנעולים, או לנעול את הבית בדרך אחרת.

       (3)  אסור לחרשתן או לפקידו או לפועלו להרוס או לשבר כל בריח או מנעול או לפתחם או להסירם, וכן אסור להם להשיג כניסה שלא כדין אל הבית, החדר, המקום או הכלי.

      (4)  אסור לחרשתן לבנות כלי או בריח באופן שישים לאל את הבטחון המקווה ע"י סגירה במנעול.

      (5)  משמסר החרשתן לפקיד הודעה בכתב על רצונו לשנות או להעביר כלי או צינור, או להוסיף כלי או צינור חדש–ויציין את הכלי או את הצינור הנידון — וקיבל רשות מאת הפקיד, רשאי הוא לעשות בהם כרצונו: כל כלי או צינור חדש כזה יירשם כראוי.

       (6)  כל החביות או הכלים האחרים המכילים משקאות משכרים יהיו מונחים באופן שיקל על הגישה לכל אחד מהם.

       (7)  החרשתן רשאי לבדוק כל משקה משכר פעם בפעם במעמד הפקיד הממונה ולהראותו לקונים, ורשאי הוא לבדוק את מצב החביות והכלים ולמנוע את הדליפה מהם.

הפעולות המהוות ייצור

5.    הפעולות דלקמן תיחשבנה כפעולות המהוות ייצור משקאות משכרים: —

(א)   תסיסת ליקור של סכרין;

(ב)   הכנת חמרים המכילים עמילן או סוכר בתנאים המראים כי החמרים עתידים לשמש בייצור ליקור תוסס, אלא אם יש הוכחות להיפוכו של דבר;

(ג)    יצירת ספירטים ע"י זיקוק ליקורים תוססים או באמצעים אחרים;

(ד)   הוספת מים, סוכר, אלכוהול, או כל יסוד אחר ליין או ליין-פרי-הדר, או מהילת יין מסוג אחד ביין מסוג אחר לאחר הוצאת היין או יין-פרי-הדר מבית העסק של החרשתן;

(ה)   הוספת מים, סוכר, אלכוהול, תמצית, יסוד נותן טעם, יסוד נותן צבע או כל יסוד אחר לספירטים, או זיקוקם של ספירטים מחדש בין בהוספת יסודות אלה ובין אם לאו;

(ו)    הטיפול באלכוהול המהול בסמים אחרים או בכל דבר אחר ע"י פעולה שיש בה כדי לעקור את הסמים האלה, בין לחלוטין ובין במקצת, או להחזיר את האלכוהול למקורו.

שעת הייצור

6.    (1)  ייצורם של ליקורים תוססים יתחיל משעה שמכינים את החמרים ושמים אותם בכלי תסיסה לשם תסיסה, ומאז תחול חובת תשלום המס.

           (2)  ייצורם של ספירטים, יתחיל משעה שהחמרים ניתנים במשרפות והם מוכנים לזיקוק, ומאז תחול חובת תשלום המס.

חמרים לייצור

7.    (1)  אסור לחרשתן להחזיק בבית חרושת כל חומר, זולת אותם חמרים שמותר להשתמש בהם לייצורה של התוצרת המותרת של בית החרושת שלו.

        (2)  איכותם של כל החמרים צריכה להיות משובחת ואין להשתמש בחומר המזיק לבריאות.

     (3)  בייצורו של כל משקה משכר, אסור להשתמש בשום תמצית או בחמרים נותני-טעם אחרים, ואין להשתמש אלא בליקורים מאושרים.

      (4)  אסור להשתמש בלא רשות מיוחדת בשום חומר משמר חוץ מאשר בדו-תחמוצת הגפרית.

       (5)  (I)    אין להוסיף למשקאות משכרים שום תמצית, מיץ, תבלין נותן-טעם או חומר נותן-צבע אלא בהסכמת המנהל ותחת השגחת פקיד;

(II)   הוספת ספירט פשוט לארק או לספירטים אחרים המתובלים בזרע-שבת (צמח בשמי) ((Aniseedתהא אסורה חוץ אם נעשתה ההוספה בדרך זיקוק.

       (6)  מותר להוסיף ליין אלכוהול בעל עוצם של לא פחות מ-60 טרלה(*);

בתנאי ששום אלכוהול אחר, זולת אלכוהול שזוקק מענבים חיים או מצימוקים או ממיץ-ענבים, לא ישמש למטרה זו.

       (7)  הפעולות דלקמן בייצור יינות תהיינה מותרות: —

(א)   הוספת אלכוהול ליינות מתוקים בהתאם להוראות סעיף קטן (6);

בתנאי כי מקום שמחזקים יין חמוץ ע"י הוספת אלכוהול כזה, לא יעלה עוצם היין המחוזק כך על 14 טרלה חוץ אם ישמש לייצוא;

(ב)   מהילה;

(ג)    פסטוריזציה;

(ד)   זיכוך ע"י שימוש באמצעים בלתי-מזיקים, כגון חומצת טרטר, אלבומין, קזיאין או גילאטין ובאמצעים אחרים שיאושרו ע"י המנהל;

(ה)   השימוש בחומצת עפצים בכמות הנחוצה לזיכוך יין באמצעות אלבומין או גילאטין;

(ו)    נטילת הצבע או נטילת הריח באמצעות פחם;

(ז)    השימוש בבנזואט של סודה או בדו-תחמוצת גפריתית המתקבלת מאיכול הגפרית או מאלקאלין דו-גפריתי;

בתנאי שדו-התחמוצת הגפריתית או אלקלין דו-גפריתי יהיו בכמות כזאת שהיין לא יחזיק בו יותר משלוש מאות וחמישים מיליגרם של דו-תחמוצת גפריתית לכל ליטר, חפשי ומאוחד, וכי בשום פנים לא ישתמשו באלקאלין דו-גפריתי בכמות יסודית גדולה מעשרים גרם לכל הקטוליטר;

(ח)   הוספת חומצת טרטר בכמויות קטנות למיץ-ענבים שלא הוחמץ כשמטפלים במיץ-ענבים בלתי תוסס;

(ט)   הוספת שמרים בכמות שתאושר ע"י מנהל משרד הבריאות;

(י)    הפחמון המלאכותי של יין נוצץ באמצעות דו-תחמוצת הפחמן;

(יא)  הוספת מים בשעת ייצור יין חמוץ, אם מחמת המתיקות היתרה ראו צורך להפחית את הכובד הספציפי של ה"תירוש";

(יב)  הוספת סוכר קנה או סוכר סלק בייצור יין נתזים או בייצור יין המיועד לייצוא:

בתנאי שבשום פנים לא יופחת הכובד הספציפי עד למטה מ-1.074;

(יג)   (בוטלה ע"י תק' (מס' 2) תשמ"א–1981)*.

           (8)  הפעולות דלקמן יש בהן משום מהילה והן אסורות: —

(א)   הוספת סוכר קנה או סוכר סלק או חומר סכרין אחר, זולת מיץ-ענבים, פרט למותנה בתקנת משנה (7)(יב) לתקנה זו;

(ב)   הוספת משקאות תוססים מפירות אחרים ולא מענבים;

(ג)    הוספת אלכוהול רגיל, שלא בהתאם להוראות סעיף קטן 6;

(ד)   הוספת מים;

(ה)   הוספת חומר נותן-צבע;

(ו)    השימש ביותר מכמות קטנה של אספלנית פריזית כדי לצרף את היין ולהסיר מתוכו יסודות-טרטר.

           (8א)        הפעולות דלקמן בייצור יין-הדר הן מותרות(*):

(א)   הוספת אלכוהול ליין-הדר מתוק בעל עוצם של לא פחות מ-60 טרלה:

בתנאי שלא ישתמשו לצורך זה אלא באלכוהול שזוקק מענבים טריים או מיובשים או ממיץ-ענבים או ממיץ-הדרים;

ובתנאי כי כל מקום שמידת העוצם של יין-הדר בלתי ממותק גדלה ע"י הוספת אלכוהול ממין זה, הרי מידת העוצם של יין ההדרים שהוסיפו לו אלכוהול ממין זה לא תהא יתרה מ-14 טרלה, אלא אם ישמש היין לייצוא;

(ב)   מהילה;

(ג)    פסטוריזציה;

(ד)   זיכוך, ע"י שימוש ביסודות בלתי-מזיקים כגון חומצת טרטר, אלבומין, קזיאין או גילאטין וכל אותם היסודות האחרים שיאושרו ע"י המנהל;

(ה)   השימוש בחומצת עפצים בשיעור הדרוש לזיכוך יין באמצעות אלבומין או גילאטין;

(ו)    נטילת הצבע או נטילת הריח באמצעות פחם;

(ז)    השימוש בבנזוראט של סודה או בדו-תחמוצת גפריתית המתקבלת מאיכול הגפרית ובאלקלין דו-גפריתי:

בתנאי שישתמשו בדו-התחמוצת הגפריתית או באלקאלין דו-גפריתי בשיעור שיין-ההדר לא יכיל יותר מ-350 מיליגרם של דו-תחמוצת גפריתית לכל ליטר, חפשי ומאוחד, וכי בשום פנים לא ישתמשו באלקאלין דו-גפריתי בכמות יסודית של יותר מ-20 גרם לכל הקטוליטר;

(ח)   כשמעבדים מיץ-הדרים בלתי-תוסס או "מיץ-טרי", הוספת כמויות קטנות של חומצת-מגנזיון ל"מיץ-הטרי" כדי להפחית את חמיצתו;

(ט)   הוספת שמרים מאיכות שתאושר ע"י מנהל שרותי הרפואה;

(י)    הפחמון המלאכותי של יין-הדר באמצעות דו-תחמוצת הפחמן;

(יא)  הוספת סוכר קנה או סוכר סלק, בלי מים, בשיעור של לא יותר מ-50 קילוגרם לכל 100 ליטר של מיץ-הדרים פרט לכל בשר הפרי, לקליפות או לשאר יסודות מוצקים שהיו מצויים בו.

(8ב)        הפעולות דלקמן בייצור יין-הדר יש בהן משום מהילה והן אסורות: —

(א)   הוספת משקאות תוססים מפירות שאינם פירות-הדר;

(ב)   הוספת אלכוהול רגיל, שלא בהתאם להוראות פסקה (א) לתקנת-משנה (8א) מתקנות אלה;

(ג)    הוספת מים;

(ד)   הוספת חומר נותן-צבע שאינו חומר הבא מפירות-הדר.

         (9)  אסור לייצר יין או יין-הדרים בעת ובעונה אחת באותו חדר שבו נעשית תסיסת פירות או חמרים אחרים ליצירת ספירטים.

         (10)כל הסוכר, חומר סכרין, תמצית, מיצים, חמרים נותני-טעם וחמרים נותני-צבע שחרשתן משתמש בהם באישור המנהל, יהיו שמורים תחת השגחת הפקיד הממונה על בתי-המלאכה של חרשתן.

רשימה

8.    (1)  הרשימה שתוגש ע"י החרשתן תהיה ערוכה בטופס שיקבע שר האוצר.

       (2)  הרשימה שתוגש ע"י הסיטונאי או הקמעונאי תהיה ערוכה בטופס שיקבע שר האוצר.

      (3)  האיש המגיש את הרשימה יהיה אחראי להנהלה ההוגנת של העסק שהרשימה חלה עליו.

      (4)  כשעסקו של חרשתן, סיטונאי או קמעונאי של משקאות משכרים מתנהל ע"י חברה, תשא הרשימה את חותמת החברה ותיחתם ע"י היו"ר או סגן היו"ר והמזכיר של החברה. כל החותם על הרשימה, וכן גם החברה, יהיו אחראים לכל מסי בלו המוטלים על העסק שהרשימה חלה עליו.

      (5)  אם היה העסק מתנהל בשותפות, תיחתם הרשימה ע"י השותפים יחד.

      (6)  הרשימה תוגש ע"י הבעל האמיתי של העסק.

      (7)  הבית, החדרים, הכלים והכדים הנזכרים ברשימה ישמשו לצורך הנזכר ברשימה.

      (8)  הרשימה תהיה בטלה ומבוטלת משעה שהעסק נפסק, או משעה שמגיש הרשימה מת או ברח או העביר את חלקו בעסק לאדם אחר; עבר העסק לידי אדם אחר — דורשים רשימה חדשה.

    (9)  כל רשימה תצורף לספר שיקרא "פנקס הרשימות" ופנקס זה יימצא במשרד הפקיד הממונה על המקום שבו מצוי בית החרושת של האדם הרושם את הרשימה. הפנקס הזה ישמש הוכחה על עצם עריכת הרשימה.

    (10)אין לסלק רשימה כל זמן שנשארו באחד המקומות הנזכרים בה משרפה או כלי לצורך ייצור משקאות משכרים או כל זמן שנשארו באחד המקומות או באחד הכלים חמרים שהוכנו לייצורם של משקאות משכרים או כל משקה משכר החייב במס.

סימון בית החרושת וכו'

9.    (1)  כל המגיש רשימה על בנין, מקום, או כלי חייב לציין ולתאר במספר מיוחד או באות מיוחדת ברשימה את הבנין, המקום או הכלי ועליו לצייר את המספר או את האות בצבעי שמן כדי הנחת דעתו של הפקיד. הציור ייעשה באופן שיראה בנקל במקום בולט על גבי הקיר החיצוני או הדלתות של כל בנין או מקום או על גבי הכלי, וחובתו של מגיש הרשימה להשאיר את הבנין וכו' על סימניו ומספריו המצויירים עליו.

        (2)  כשמשתמשים לאותו צורך ביותר מכלי אחד או ביותר מבחדר או במקום אחד, מסמנים במספרים סידוריים את הכלים, ואת כל החדרים והמקומות.

      (3)  כל החביות וכל כדי המשפך והכלים האחרים המחוברים לקרקע בביתו של החרשתן והמשמשים להכלת משקאות משכרים יירשמו כראוי ויסומנו בצבעי שמן, וכן יסומנו עליהם מידת קיבולם בליטר, השנה שבה יוצרו המשקאות המשכרים שבהם וסוג המשקאות.

    (4)  כל החביות שבבית החרושת שאינן מחוברות והניתנות להיטלטל ממקום למקום המשמשות להכלת משקאות משכרים או כדי להוציא בהן משקאות מחוץ לבית החרושת, חוקקים עליהם, או חורטים בהם באש או מציירים עליהם בצבעי שמן את שם החרשתן, שם המקום שבו אצורה סחורתו, מספר הליטראות שכל חבית יכולה להכיל, השנה שבה יוצר המשקה שבהן וטיבו, ומספר החביות.

     (5)  כל החביות והכלים המכילים משקאות משכרים שהוצאו מביתו של החרשתן יסומנו במספרים סידוריים החל במספר 1 בראשון בינואר שבכל שנה.

       (6)  כשבית העסק של סיטונאי או קמעונאי מורכב מבית או מחנות בלבד, הרי השלט שעליו רשום שמו ישמש סימן מספיק לבנין, אלא שצריך לסמן באות מיוחדת או במספר מיוחד את כל החדרים שבבנין.

משקלות ומידות

10.    (1)  כל חרשתן חייב להמציא מידות, מאזנים ומשקלות צדק וסידרה של מידות מקובלות כפי שידרשם הפקיד הממונה על בית החרושת לצורך השקילה והמדידה של המשקאות המשכרים או החמרים המשמשים בייצור המשקאות המשכרים שבבית החרושת שלו או שבמחסנו או ברשותו, או לשם השקילה והמדידה של החביות והכלים המכילים את המשקאות המשכרים או את החמרים המשמשים להכנת המשקאות המשכרים.

      (2)  אם רוצה החרשתן להשתמש בכפות-מאזנים, עליו להמציא סידרה של משקלות קילוגרמים לשם ביקורת דיוק המאזנים, והמאזנים צריכים להיות מדוייקים למדי באופן שיוכלו לשקול בהם עד כדי מחצית הקילוגרם.

       (3)  המאזנים שהחרשתן חייב להמציאם יהיו מגודל כזה שיוכלו לשקול בהם את חבית המשקאות המשכרים הגדולה ביותר שתוצא מרשותו.

        (4)  החרשתן יחזיק את המאזנים, המשקלות והמידות במקום מתאים ונוח ברשותו, כפי שיאשר הפקיד ובאופן שהפקיד יוכל להשתמש בהם, בכל עת ובכל שעה.

          (5)  החרשתן ירשה לכל פקיד להשתמש במאזנים, במשקלות ובמידות לצורך הנ"ל, ובכל פעם שידרוש זאת הפקיד חייב הוא, וחייבים פקידיו ופועליו לשקול או למדוד, ולעזור לו בשקילה או במדידה, או בשעה שיערוך ביקורת של המשקאות המשכרים או החמרים המשמשים לייצור המשקאות המשכרים, הכל כפי שידרוש הפקיד.

מד-כוהול

11.    (1)  צריך להשתמש במד-כוהול של טרלה לבירור מידת העוצם של המשקאות.

       (2)  כל מדי-כוהול טעונים בדיקה מטעם האנליסט הממשלתי והפקידים ישתמשו רק במדי כוהול מדוייקים.

      (3)  (I)    מידת העוצם של משקאות שהומתקו או המכילים תמיסת כל חומר המפריעה לפעולת המד-כוהול בציון מידת העוצם של המשקאות תיקבע ע"י אנליזה;

           בתנאי שאם בדיקת המד-כוהול מערפלת את מידת העוצם של האלכוהול במכסת אחוזים של לא יותר משלושה אחוזים למאה, קובעים את הערפול עפ"י בדיקה של מספר דוגמאות של ספירטים מאותו המין, ומאותה המדרגה והאיכות. הערפול המבוצע שיקבע בדרך זו יחול על כל הכמויות של ספירטים כאלה, בתנאי שבכל פעם שיהא צורך בכך תעשינה בדיקות מיוחדות עפ"י אנליזה.

(II)   ההבדל במידת העוצם שבא מחמת הערפול יווסף למידת העוצם שתצויין ע"י המד-כוהול.

      (4)  מנין המד-כוהול יתחיל מנקודת החיתוך של פני הנוזל עם דרגת המד-כוהול. אם פני הנוזל הם בין שתי חלוקות מודדים עפ"י החלוקה הנמוכה, אם יהא צורך בכך יתוקן המנין הזה לצרכי הערפול ולטמפרטורה עפ"י הלוח שנקבע בתקנה שנעשתה עפ"י סעיף 12; מידת העוצם שתתקבל מזה תהא מובעת עד כדי עשירית האחוז למאה והיא תיחשב למידת העוצם האמיתית של הספירטים.

תקוני טמפרטורה

12.   הלוח דלקמן ישמש בשביל המד-כוהול של טרלה לתיקון ההבדלים בין הטמפרטורה שבה מתחילים למדוד ובין הטמפרטורה הקבועה (סטנדרד) ל-015.6. ההבדל בין הטמפרטורה הקבועה (סטנדרד) ובין הטמפרטורה הממשית שבשעת הבדיקה יוכפל במקדם (פקטור) המתאים שילקח מהלוח. אם גבוהה הטמפרטורה הממשית מן הטמפרטורה של הסטנדרד, יחסרו את התוצאה מן המספר שהמד-כוהול מראה. אם נמוכה הטמפרטורה, יחברו את התוצאות למספר שהמד-כוהול יראה.

 

ערובה מאת חרשתן

13.   למילוי התחיבויותיו של יצרן, רשאי המנהל לדרוש ערובה להנחת דעתו.

פנקסים שעל הסוחרים לנהל

14.   (1)  פנקס הסחורה שיתנהל ע"י חרשתן יהא בטופס שיקבע שר האוצר.

     (2)  על החרשתן לרשום בפנקס פרטים מלאים על כמותם וטבעם של החמרים שנועדו לשימוש בייצור המשקאות המשכרים, ורשימות כאלה תוגשנה לא יאוחר משתי שעות לפני הזמן שבו ישתמשו בחמרים כאלה.

     (3)  על החרשתן לרשום בפנקס את חשבון כמותם וטבעם של כל המשקאות המשכרים שייצרם: אם המשקאות הם משקאות משכרים ולא ספירטים, תוגש רשימה זו לא יאוחר משתי שעות לאחר התחלת התסיסה. ואילו בספירטים — תוגש הרשימה לא יאוחר משתי שעות לאחר הזמן שבו נגמר הזיקוק הראשון של כל כלי-תסיסה. כמו כן חייב החרשתן לרשום בפנקס הסחורה שלו פרטים על המשקאות המשכרים שקבלם מחרשתן אחר.

      (4)  על החרשתן לרשום בפנקס הסחורה שלו את הסחורה המצויה בבית העסק שלו ביום שבו השתמש בפנקס הסחורה לראשונה; כמות היין או יין-ההדרים בליטראות תירשם באחת משתי העמודות, הכל לפי מידת העוצם של היין, ויין ההדרים וספירטים יירשמו בפרק המתאים להן בכמות הליטראות הכללית והמספר השווה בליטראות של האלכוהול. ספירטים המכונים ארק או קוניאק שאינם כלולים בהגדרות של ארק או קוניאק בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) יירשמו תחת הכותרת "שאר מיני ספירטים".

       (5)  פנקס המסירות שיתנהל ע"י החרשתן יהא ערוך בטופס שיקבע שר האוצר.

     (6)   על החרשתן לרשום בעת המסירה פרטים מלאים על כל משלוח שנמסר; כמות הספירטים שנמסרה תהא מבוטאת בליטראות של אלכוהול.

       (7)  פנקס הסחורה של הסיטונאי יהא ערוך בטופס שיקבע שר האוצר.

       (8)  על הסיטונאי לרשום ביום קבלו את המשקאות פרטים מלאים על כל משלוח של משקאות משכרים שקיבל, וביום המסירה עליו לרשום פרטים מלאים על כל משלוח שמסר: הפרטים צריכים להתאים לפרטים שברשיונות או בתעודות המתאימים להם.

       (9)  חשבון המשקאות המשכרים שנתקבלו ע"י קמעונאי יתנהל בטופס שיקבע שר האוצר.

      (10)על הקמעונאי לרשום ביום קבלת המשקאות פרטים על כל משלוח של משקאות משכרים שקיבל: הפרטים שירשום צריכים להתאים לפרטים שברשיון או בתעודות המתאימות להם שנתקבלו על ידו.

      (11)(בוטלה).

      (12)(בוטלה).

     (13)משקאות משכרים שייובאו ומידת העוצם שלהם אינה ידועה יצויינו בפנקסי הסחורה של הסיטונאים ובחשבונות של הקמעונאים של המשקאות המשכרים שנתקבלו על ידם ע"י שיוסיפו לתיאור המשקאות את המלה "נכרי".

     (14)(I)    כל שקיבל רשיון הן כסיטונאי והן כקמעונאי חייב לנהל חשבונות נבדלים בהתאם להוראות הסעיפים הקטנים (7) עד (12); בחשבונות האלה עליו להראות:

(א)   את חשבון המשקאות המשכרים שקיבל ומסר כסיטונאי;

(ב)   את חשבון המשקאות המשכרים שקיבל כקמעונאי.

(II)   אם הועברו משקאות משכרים מחשבון המלאי של סיטונאי לחשבון המלאי של קמעונאי, צריך לציין את ההעברה כמסירה בספר הסחורה שלו בתור סיטונאי, וכקבלה בחשבון המשקאות המשכרים שקיבל בתור קמעונאי.

     (15)מי שקיבל רשיון, הן כסיטונאי והן כקמעונאי, חייב להחזיק את המשקאות המשכרים שקיבל כסיטונאי בחדר נפרד מהמשקאות המשכרים שקיבל כקמעונאי.

14א.   (1)  כל כלי קיבול המכיל משקה משכר ישא עליו תו המפרט את:

(א)   שם המשקה ותיאורו;

(ב)   נפח כלי הקיבול וכמות המשקה הנכללת בו;

(ג)    ארץ הייצור של המשקה;

(ד)   שמו של מוזג המשקה לכלי הקיבול;

(ה)   מידת חריפותו של המשקה. ביין — יצויין המשקל הסגולי אם הוא "עולה על 1006" או "אינו עולה על 1006", הכל לפי הענין. אין הוראה זו חלה על בירה.

           (2)  לא ימכור חרשתן, סיטונאי או קמעונאי ולא יחזיק ברשותו סיטונאי או קמעונאי משקה משכר שאין על כלי קיבולו תו בהתאם לתקנת משנה (1), או —

(א)   שהתו על כלי קיבולו אינו מכיל את כל הפרטים לפי תקנת משנה (1) או מכיל פרט כוזב או מטעה;

(ב)   שמידת חריפותו עולה על 60%, פרט לאלכוהול שחריפותו 95% והוצא מבית העסק של החרשתן בכלי קיבול חתומים בצורה שאושרה על ידי המנהל.

14ב.   (א)  אין לשנות תו הנזכר בתקנה 14א או פרט מפרטיו לאחר שהמשקה המשכר הוצא מבית עסקו של חרשתן; ומשקה משכר שהובא מחוץ לארץ אין לפרש בתו האמור שם שונה או תיאור שונה מן השם או התיאור שבו היה המשקה ידוע ברגע שהגיע למדינה.

           (ב)  לעשות במשקה משכר כזה כל פעולה שהיא ייצור משקה משכר לפי תקנות אלה(*).

15.  (1)  בטרם יעבירו מבית החרושת כל משקאות משכרים לצורך יצוא, יתן החרשתן ערובה בשיעור כפל סכום המס על המשקאות המשכרים שעומדים לייצאם; כמו כן ימסור לידי הפקיד הממונה על בית החרושת שלו הודעה על יצוא של משקאות משכרים, ובמודעה יפרט את הסימן, המספר ומידת הקיבול של כל חבית או מטען שעומדים לייצאם, את מספר הליטראות ואת מידת העוצם של כל מין משקה משכר, את הזמן והמקום לטעינת הסחורה באניה ואת שם האניה ומחוז חפצה.

      (2)  רשאי חרשתן ליתן ערובה כללית, באותה בטוחה ובאותו סכום ולפי אותם תנאים שידרוש המנהל, תחת אשר יתן ערובה מיוחדת לכל ייצוא.

      (3)  בהתקבל רשות להעביר את הסחורה מבנין החרשתן תובל הסחורה מיד לנמל או למקום המשלוח ותושם באניה על מנת להובילה ולהורידה אל המקום המפורט בהודעה, ללא כל שינוי או החלפה, ולא יורידוה בשום מקום אחר. המשקאות המשכרים והרשיון להעבירם יימסרו לידי פקיד הייצוא במקום המשלוח וישארו שמורים בידיו עד שהסחורה תישלח; משנשלחה הסחורה, ירשום פקיד הייצוא מעל"ד הרשיון את תאריך המשלוח, את שם האניה וכמות המשקאות המשכרים שנשלחה וישלח את הרשיון, כשרשומים בגבו פרטים אלה, לפקיד הממונה על בית החרושת שמשם נשלחה הסחורה על מנת שישמש תעודת יצוא.

       (4)  כדי לברר אל נכון אם הסחורה שנמסרה למשלוח הובלה מבית החרשתן ללא כל שינוי או החלפה, רשאי פקיד היצוא לשקול או למוד את החביות או שאר הכלים, ולפתוח כל מטען שבו ארוזים המשקאות המשכרים. כמו כן הוא רשאי לקחת דוגמאות כדי לבחון את מידת העוצם של המשקאות שנמסרו ליצוא.

15א.   נמסרה הודעה כאמור בתקנה 15(1), רשאי המנהל או פקיד שהוא הרשה לכך או המנהל הכללי של משרד המסחר והתעשיה או אדם שהוא הרשה להעיד בתעודה חתומה בידו על סוג המשקה, גילו, חריפותו, ארץ מוצאו, כמותו, המספר והנפח של כלי קיבולו ואופן אריזתו.

העברה

16.   (1)  בטרם יימסרו משקאות משכרים מבנינו של חרשתן אחד כדי להעבירם לבנינו של חרשתן אחר בעל רשיון, בלא תשלום מס, יתן החרשתן ערובה בשיעור כפל סכום המס על המשקאות המשכרים שעומדים להעבירם; כמו כן ימסור לידי הפקיד הממונה על בית החרושת שלו מודעה על העברת משקאות משכרים ובמודעה יפרט את הסימן, המספר ואת מידת הקיבול של כל חבית או מטען שעומדים להעבירם, את מספר הליטראות ואת מידת העוצם של כל מין משקה משכר, את אופן ההעברה ואת השם והכתובת של החרשתן שהמשקאות יועברו אליו.

       (2)  רשאי חרשתן ליתן ערובה כללית, באותה בטוחה ובאותו סכום ולפי אותם תנאים שידרוש המנהל, תחת אשר יתן ערובה מיוחדת לכל העברה של משקאות.

     (3)  בהתקבל רשות למסור את הסחורה, תובל הסחורה בלא דיחוי לביתו של החרשתן המפורט במודעה: הפקיד הממונה על בית החרושת שהסחורה הועברה ממנו יודיע את דבר משלוח המטען, בצירוף פרטים מלאים, לפקיד הממונה על בית החרושת של החרשתן האחר: בהתקבל הסחורה ישלח הפקיד האחרון אל הראשון קבלה על הסחורה שנתקבלה, ויצרף פרטים על כל פחת שנמצא במשקאות בעת הגיעם. רשיון ההעברה יימסר לפקיד המקבל וישאר בידיו.

רשיונות ותעודות

17.   (1)  הרשיונות יהיו ערוכים בטופס שיקבע שר האוצר.

       (2)  רשיון יינתן ע"י הפקיד הממונה על בית חרושת על יסוד בקשה חתומה ע"י החרשתן או ע"י בא כוחו.

       (3)  בבקשה יצוינו הפרטים דלקמן —

(א)   הכמות הכוללת, המין ומידת העוצם של המשקאות המשכרים שלשמם נדרש הרשיון;

(ב)   החביות או שאר הכלים המכילים את המשקאות המשכרים;

(ג)    סימנים ומספרים של החביות או המטענים;

(ד)   ממי ומהיכן נשלחו המשקאות המשכרים;

(ה)   למי ולאן עומדים לשלוח את המשקאות המשכרים;

(ו)    אופן ההובלה.

      (4)  הרשיון יכיל את כל הפרטים המפורטים בבקשה ויהא בר-תוקף רק לאותו זמן מוגבל הנזכר ברשיון.

       (5)  הבקשה צריכה לתת תיאור נאמן מן החביות או שאר הכלים ומן המינים, הכמויות ומידות העוצם של המשקאות המשכרים שהראום לפקיד לצורך העברה.

     (6)  אין נותנים רשיון לחרשתן על כמות משקאות משכרים הפחותה מתשע ליטראות או מתריסר בקבוקי-ליטר מקובלים.

      (7)  אסור לחרשתן למסור, להעביר או לקבל כל משקאות משכרים הגדולים בכמותם או שונים באיכותם ובסוגיהם ובמידת העוצם שלהם מאלה המפורטים ברשיון הרצוף אליהם.

     (8)  חרשתן שקיבל ולא העביר מבית החרושת שלו את המשקאות המשכרים המתוארים ברשיון באותו היום שהרשיון ניתן למענו, יחזיר את הרשיון לפקיד.

       (9)  אסור לחרשתן לבקש רשיון ולהשתמש בכל רשיון, ולא לגרום או להרשות לכך שכל רשיון יבוקש, יקובל או ישמש לכל מטרה שהיא, זולת לצרופו אל ההעברה והמסירה של המשקאות המשכרים המתוארים ברשיון.

      (10)אסור לחרשתן להציג, או להרשות שיוצג לאיזה אדם כל רשיון, כאילו נתקבל עם משקאות משכרים שאינם אלה המתוארים ברשיון(*).

     (11)כל רשיון שלא שימש בצירוף עם המסירה וההעברה של המשקאות המשכרים שלשמם ניתן הרשיון, הרי רואים אותו כרשיון כוזב.

      (12)כל סוחר יקבל, על יסוד בקשה בכתב מן הפקיד המתאים ספר-תעודות שיכיל בו טפסים של תעודות ושוברים, ויתן קבלה על כך: התעודות תהיינה ערוכות בטופס שיקבע שר האוצר.

      (13)לפני שסיטונאי ישלח או ימסור משקאות משכרים, עליו לרשום בתעודה ובשובר שלה את הפרטים המפורטים למטה, ולחתום על השובר.

      (14)התעודה והשובר יהיו ערוכים וחתומים בדיו.

      (15)אלה יהיו הפרטים שצריך לרשמם בתעודות ובשוברים —

(א)   הכמות הכללית, המין ומידת העוצם של כל מין משקה משכר שנשלח או נמסר;

(ב)   מספר החביות או הצרורות המכילים את המשקאות המשכרים;

(ג)    הסימנים והמספרים של החביות או הצרורות;

(ד)   ממי ומהיכן נשלחו או נמסרו;

(ה)   למי ולאן נשלחו או נמסרו;

(ו)    אופן ההובלה.

      (16)הסיטונאי ימסור את התעודה עם המשקאות המשכרים לאיש שעל שמו נרשמו המשקאות בתעודה.

      (17)(בוטלה).

      (18)(בוטלה).

      (19)הסיטונאי יחזיר את ספר התעודות בהגמרו, או בהתבקשו לכך, לפקיד המתאים והלה יתן לו קבלה על כך.

       (20)אסור לסיטונאי למסור או לקבל כל משקאות משכרים שדרוש לצרף להם תעודה, כשהם מלווים בתעודה בלתי מדוייקת.

     (21) אסור לסיטונאי להשתמש או להתיר לאחר להשתמש בכל תעודה שהוצאה מספר התעודות שלו אלא לצורך העברת משקאות משכרים מבית-מסחרו הוא, ולא ימסור ולא יתן לאחר כל טופס-תעודה בלי למלאו כהלכה כדרוש בתקנות אלה.

        (22)(בוטלה).

        (23)כל סיטונאי וכל קמעונאי, בקבלם משקאות משכרים המלווים ברשיון או בתעודה, יבטלו את הרשיון או את התעודה במתחם עליהם שני קווי-דיו בהירים ובכתבם על פני הרשיון או על פני התעודה את המלה "נתקבל" ואת תאריך הקבלה.

       (24)אסור לשום אדם להשתמש ברשיון או בתעודה באופן שיביא לידי השמטה או העלמה בחשבון המשקאות המשכרים המתנהל או נבדק ע"י פקיד בשעת בדיקתם של משקאות משכרים.

        (25)משקאות משכרים שיובאו ושמידת העוצם שלהם אינה ידועה, יצויינו ברשיונות ובתעודות במלה "נכרי".

17א.   (א)  מכירת משקאות משכרים בסיטונות או בקמעונות, או העמדתם למכירה על ידי סיטונאי או קמעונאי, אינה טעונה רשיון ובלבד שנתמלאו שאר הוראות הפקודה.

       (ב)  הוראות סעיף 32 לפקודה לא יחולו על סיטונאי או קמעונאי ובלבד שנתמלאו שאר הוראות הפקודה.

פחת

18.   (1)  אם מצאו בשעת מנין כמות הסחורה בבית החרושת, שיש פחת כזה שלא מצאו לו סימוכין בחשבון המשקאות המשכרים שנשלחו בצירוף רשיונות מבית החרושת והפחת עולה על חמישה אחוזים מעודף-הסחורה, שנרשם בשעה שנערך החשבון האחרון, יחד עם הכמות הכללית שנעשתה או נתקבלה כחוק בבית החרושת, ישלם החרשתן את כפל המס על אותו פחת.

        (2)  כשמעבירים משקאות משכרים בחביות עץ, בבונד (ערובה) מבית חרושת תהא מידת הפחת המותרת אחוז אחד מן הכמות הנשלחת בכל חבית. פחת זה יהא מותר רק אז, כשאין כל חשד הונאה או כשאין הוכחה שהחסיר מן הכמות או שפגע בחבית או בחביות.

         (3)  אין להתיר כל פחת כשמעבירים משקאות משכרים בכלי מתכת, זכוכית או חרסינה.

         (4)  אם הוכח כדי הנחת דעתו של המנהל כי משקאות משכרים אבדו או נשחתו ע"י תאונה בלתי-נמנעת, אם בשעת הוצאתם בערובה מבית החרושת לצורך העברתם, או אגב העברתם לבית חרושת אחר או למשלוח באניה או בשעת הטענתם באניה, או אגב קבלתם בבית חרושת אחר — רואים משקאות אלה כאילו הובאו בחשבון לצורך קופת ההכנסות: בבקשה לוויתור על מס ובדינים וחשבונות של הפקיד צריך לפרש את כל העובדות כולן ולמסור הוכחות מלאות על האבדה ועל אפיה הבלתי נמנע.

מחילה על המס או החזרת המס

19.   (1)  חרשתן המבקש וויתור על מס או החזרת המס על משקאות משכרים שעלו באש או שנשמדו בשל כל סיבה אחרת שלא היתה שליטה עליה כשהיו המשקאות בבית החרושת, חייב לציין בבקשתו את הפרטים דלקמן:

(א)   שם החרשתן;

(ב)   מקום בית החרושת;

(ג)    תיאור הסחורות וסימני הצרורות ומספריהם;

(ד)   הכמות שאבדה;

(ה)   התאריך והשעה שבהם אירעה התאונה או שבהם נמצאו החביות דולפות ומי גילה את הדלף;

(ו)    אם נמסרה הודעה דחופה על התאונה או על הדלף לפקיד הממונה על בית החרושת;

(ז)    סיבת האבדה;

(ח)   הוכחה על ההפסד ושמותיהם של העדים;

(ט)   אם החביות או הכלים עודם בבית החרושת, ואם כך — באיזה מצב, ואם תוקנו — כיצד תוקנו;

(י)    תאריך הבדיקה האחרונה של הכלים והחביות ע"י החרשתן ומי בדק את אלה;

(יא)  כל פרט נוסף.

           (2)  המנהל רשאי לדרוש שתימסרנה לו הוכחות ע"י כל אדם שיש לו ידיעה על ההפסד, או שאמרו עליו שיש לו ידיעה על ההפסד, או ע"י כל אדם האחראי לשמירתם הבטוחה של המשקאות המשכרים שאמרו עליהם שאבדו או נשמדו.

          (3)  המנהל רשאי לדרוש מאת כל פקיד שהיה ממונה על בית העסק בשעה שהודיעו שחל ההפסד, שיגיש לו דו"ח על בקשתו של החרשתן או שתימסר לו ידיעה על כל ענין בקשר עם הבקשה.

          (4)  אם אין המנהל משוכנע, כי הפסד המשקאות המשכרים נגרם ע"י תאונה בלתי נמנעת או כל סיבה צודקת אחרת — תהא החלטתו סופית, ואז לא יוותרו על המס ולא יחזירוהו.

           (5)  אפשר לוותר על המס על כל משקאות משכרים שלא הוצאו מבית החרושת, ובלבד שיהא המנהל משוכנע —

(א)   שהמשקאות אינם ראויים להנאה;

(ב)   שאין במשקאות כל פסולת או שיירים שניתנה הנחה עליהם עפ"י תקנה 18(1).

         (6)  בקשה לוויתור על המס על משקאות משכרים שנעשו פסולים להנאה בעודם בבית החרושת צריכה להכיל את הפרטים דלקמן —

(א)   שם החרשתן;

(ב)   מקום בית החרושת;

(ג)    כמות המשקאות המשכרים, ותיאורם;

(ד)   פרטים על החביות או הכלים המכילים את המשקה;

(ה)   תאריך הייצור;

(ו)    מידת העוצם המקורית;

(ז)    סיבת פסולתם של המשקאות להנאה;

(ח)   כל פרטים נוספים.

        (7)  דוגמה טיפוסית תילקח מכל כלי קיבול המכיל משקה משכר והדוגמאות תישלחנה למנהל משרד הבריאות, כדי שיחליט אם אמנם המשקאות פסולים להנאה.

           (8)  אם הוחלט שהמשקאות פסולים להנאה, משמידים אותם במעמדו של הפקיד.

 

מכירת סחורה מוחרמת

20.     (1)  סחורה שנתפסה מותר למכרה מיד כשהוכרז עליה כעל סחורה מוחרמת.

      (2)  רשאי המנהל לצוות שכל כלי, אמצעי הובלה, משקאות משכרים או חמרים לייצור משקאות משכרים יוחזרו לבעליהם בתנאים שימצא לנכון, בין שהכריזום כמוחרמים ובין שלא הכריזום כך.

         (3)  משקאות משכרים שנתפשו והוכרזו מוחרמים לא יימכרו בפחות ממחצית מסכום המס; ואם לא הביאה המכירה את הסכום הזה, מותר להציע את המשקאות למכירה לשם ייצוא, או להשמידם.

          (4)  כלים לייצור משקאות משכרים לא יימכרו לשום אדם שאינו חרשתן בעל רשיון.

       (5)  דמי מכירתן של הסחורות התפושות ישמשו לקופת ההכנסות הכללית של ממשלת ישראל.

תשלום המס

21.   (1)  זמן פרעונו של מס על משקאות משכרים יחול מיד לאחר ייצורם של המשקאות המשכרים; אולם אם תינתן בטוחה מספיקה ע"י החרשתן ואם מקום העסק הוא מובטח די הצורך, מותר יהא לדחות את תשלום המס עד שהמשקאות יצאו מבית החרושת לתצרוכת בארץ.

         (2)  אם נמצא פחת באיזו עת שהיא, חוץ מהפחת שנגרם ע"י הפסד טבעי או ע"י כל סיבה צודקת אחרת, בכל חבית או כלי אחר המכיל משקאות משכרים בבית העסק של חרשתן, רשאי המנהל לדרוש לשלם את המס מיד על הכמות שהיתה נתונה מלכתחילה בחבית או בכלי. על החרשתן לשלם מס כזה עפ"י דרישה בכתב מטעם פקיד, ועד שלא ישולם המס, אסור להעביר או להעתיק מבית החרושת שלו כל משקה משכר.

         (3)  כשיבואו להטיל מס על משקאות משכרים שהוצאו מבית החרושת בחביות או בכלים — לא יתחשבו עם חלקי הליטר. ואילו אם הוצאו משקאות משכרים בבקבוקים מודדים או הבקבוקים עד כדי 1/200 (חלק אחד ממאתיים) מן הליטר ומטילים מס על היין או יין-ההדרים עד כדי הליטר, ועל הספירטים עד כדי עשירית הליטר של האלכוהול.

         (4)  בטרם יוציאו משקה משכר לתצרוכת בארץ, חייב החרשתן להגיש לפקיד הממונה על בית החרושת שלו כתב הרשאה לתצרוכת בארץ בשני העתקים בצירוף תיאור מלא של הסחורה; על הפקיד לבדוק את הסחורה, ולהוסיף את הפרטים הנוספים הדרושים לשני ההעתקים של כתב ההרשאה; על הפקיד לחשב את המס שיוטל ולמסור את שני ההעתקים לחרשתן, והלה יקחם לגובה המכס או לפקיד הממונה על האזור שבו מצוי בית החרושת ולשלם שם את המס, וגובה המכס או הפקיד הממונה על בית העסק יתן קבלה על המס ששולם, יחתום את שני ההעתקים של כתב ההרשאה בחתימתו ובחותמתו, ישמור את ההעתק הכפול וישלח את ההעתק המקורי לפקיד הממונה על בית החרושת בין ע"י החרשתן או בא כוחו או ע"י הדואר; הפקיד שבבית החרושת ימלא אח"כ את צו המסירה שהנהו חלק מכתב ההרשאה ויחתמו בחתימתו ובחותמתו וירשום עליו במלים את המספר הכללי של הצרורות ויתנהו לחרשתן כהרשאה למסירת הסחורה.

        (5)  כשהעסקאות הנן מרובות, מותר להרשות לו לחרשתן לשלם בבת אחת תשלומי מס אחדים: עליו יהא לפנות לגובה המכס או לפקיד הממונה על האזור שבו נמצא בית החרושת לשם קבלת רשות לשלם תשלום מצטבר כזה, ובלבד שלא יהא פחות מן המס הנפרע על הכמות הכוללת של המשקאות המשכרים שנמסרו מבית החרושת שלו במשך החודש החולף; גובה המכס או הפקיד הממונה יתן קבלה על כל תשלום מצטבר ויודיע למנהל ולפקיד את המספר והתאריך של הקבלה ואת הסכום שנפרע. בעד כל מסירת-סחורה שהחרשתן ידרוש לעשותה על יסוד התשלום עליו יהא למלא כתב הרשאה בשני העתקים ולמסרם לפקיד. זה יחתום על כל העתק, את המקור ישמור אצלו ואת ההעתק ישלח לגובה המכס או לפקיד הממונה ויתן לחרשתן את צו-המסירה.

22.   (בוטלה).

23.   (בוטלה).

24.   (בוטלה).

 

תוספת

(תקנה 2)

מדינת ישראל / אגף המכס והבלו

רשיון לייצור משקאות משכרים

 

טופס מסב 862                           ................................... מס'................

_______________________________________________

רשיון זה ניתן על פי סעיף 2 לפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) ותקפו הוא עד 31 בדצמבר ......19

שם בעל הרשיון....................................................................................

הרשיון ניתן לייצור................................................................................

המקום שעליו ניתן הרשיון......................................................................

תאריך................ ................

                                                                                      ................................

                                                                                               מנהל המכס והבלו

 

אגרת הרשיון בסך............לירות שולמה לפי קבלה מס'............מיום............

 

לראש העמוד