תקנות המכס (טיס)

1.    תקנות אלה תיקראנה תקנות המכס (טיס).

2.    פקודת המכס תחול על אוירונים המגיעים לישראל ועל הסחורות, צרורות הדואר והאנשים המובילים בהם, בתיקונים אלה: —

(א)   ההגדרות דלקמן תיחשבנה כאילו נכללו בסעיף 2 מן הפקודה הנזכרת לעיל: —

(I)    "שדה-תעופה של מכס" ו"בסיס למטוסי-ים" פירושם שדה תעופה או בסיס למטוסים כסידרם. שבהם הוקמה תחנת בדיקה לצרכי מכס;

(II)   "תחנת בדיקה" פירושה מקום בשדה תעופה של מכס או בבסיס למטוסי-ים שהמנהל יאשרם כתחנת בדיקה;

(III)  "נהג" כולל את האדם הממונה על כל אוירון.

(ב)   ההוראות דלקמן תיחשבנה כאילו נכללו בפקודה לעיל בין הסעיפים 60 ו-:61 —

(I)    מלבד בשעת דחק אסור לו לאוירון הנכנס לישראל לרדת בפעם הראשונה בשום מקום זולת בשדה תעופה או בבסיס למטוסי-ים;

(II)   אסור לו לשום אדם הנוסע באוירון הנכנס לישראל להסיר או לשנות כל חותמת שהוטבעה בכל חלק מחלקי האוירון או בכל סחורה באוירון ע"י פקיד מכס בשדה-תעופה או בבסיס למטוסי-ים שמשם יצא האוירון לישראל;

(III)  נהגו של כל אוירון המגיע לשדה-תעופה של מכס או לבסיס למטוסי-ים ממקום שמחוץ לארץ, יקח, מיד עם הגיעו, את אוירונו לתחנת הבדיקה ושם —

(א)   ימסור דין-וחשבון לפקיד הנאות של המכס בטופס שנקבע בידי המנהל; וכן

(ב)   ימסור בנאמנות את הפרטים השונים הנדרשים באותו טופס; וכן

(ג)    ימסור לאותו פקיד, יחד עם אותו דין-וחשבון, את יומן הנסיעה שלו, מניפסט והצהרה של הסחורות שהוא נושא עמו באוירונו, כשהם חתומים בידי פקיד המכס שבשדה התעופה או בבסיס למטוסי-ים שמהם המריא האוירון לישראל;

(ד)   יראה לבדיקה את חפציהם של כל הנוסעים המובלים באוירונו ויראה, אם נדרש לעשות כן, לשם בדיקה את כל הסחורות שבאוירונו:

בתנאי שלא ייחשב נהג כמפר את ההוראה הזאת אם הוכיח כי מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן מנעו אותו להביא את אוירונו לתחנת הבדיקה וכי הודיע על בואו לפקיד שבמכס ומילא אחר הוראותיו של אותו פקיד בנוגע לכל הסחורות המובלות באוירונו;

(IV)  כל המיבא סחורה באוירון אסור לו להביא את הסחורה לשום מקום בישראל אלא לשדה תעופה של מכס או לבסיס למטוסי-ים, או לפרוק את הסחורה מכל אוירון אלא בתחנת בדיקה, פרט אם פורקה אותה סחורה במעמד פקיד המכס ועפ"י הוראותיו, ואסור לו לפרק את הסחורה אלא בין השעות שהמנהל יקבע, או להוציא את הסחורה מתחנת בדיקה, אלא אם כן נרשמה תחילה כהלכה בצורה הקבועה בסעיף זה והוצגה לפקיד המכס הנאות והוא פינה אותה משם כהלכה;

(V)   אסור לשום אדם להוציא מכל אוירון סחורה שיובאה בו עד שיוגש הדו"ח הדרוש עפ"י סימן (III) ועד שתתקבל רשות מאת פקיד המכס הנאות;

(VI)  כל המיבא סחורה באוירון חייב למסור לגובה המכס או לפקיד הממונה על המכס שבמחוזו נמצאים שדה התעופה של מכס או הבסיס למטוסי-ים רשימה מסחורה כזו בהתאם להוראות הפקודה ולמסור בה בצורה מהימנה את הפרטים השונים הדרושים בטופס הרשימה ולשלם לגובה המכס הנאות או לפקיד הממונה על המכס הנאות את כל תשלומי המכס החלים על הסחורה עפ"י פקודת מסי המכס, בזמנים ובצורה הנקבעים עפ"י פקודה זו:

בתנאי שאין צורך להגיש רשימה בנוגע לחפצי נוסעים;

(VII)כל סחורה שיובאה באוירון לשדה תעופה של מכס או לבסיס למטוסי-ים תירשם כהלכה ותפורק בתוך שנים-עשר יום, ובכללם יום הראשון וימות פגרה רשמיים, מזמן בואו של האוירון לשדה התעופה או לבסיס למטוסי-ים.

כשלא נרשמה סחורה כזאת, יוכל המנהל לצוות להעבירה לבית סחורה של מכס או לאותו בית סחורה אחר שיקבענו;

(VIII)כל סחורה שיובאה באוירון ואשר לא נבדקה ולא שוחררה ע"י פקיד המכס הנאות תוחסן במחסן טרנזיט שנתאשר ע"י המנהל ואסור לשום אדם להוציא סחורה כזו ממחסן הטרנזיט בטרם תיבדק ותשוחרר ע"י פקיד כזה;

(IX)  אם ירד איזה אוירון המגיע מחוץ לארץ שלא לשדה התעופה של מכס או לבסיס של מטוסי-ים, חייב הנהג להודיע את הדבר מיד לפקיד מכס או לשוטר ובהידרשו לכך עליו להראות לפקיד או לשוטר את יומן הנסיעה השייך לאוירון, ולא ירשה לפרק כל סחורה מן האוירון מבלי הסכמת פקיד המכס, ואסור לשום נוסע באוירון לעזוב את סביבת שדה התעופה מבלי הסכמת פקיד מכס או שוטר: אם ירד לאיזה שדה תעופה, חייב הנהג להודיע מיד לבעל שדה התעופה את דבר בואו של האוירון ואת שם המקום שמשם בא, והלה חייב להודיע מיד את בוא האוירון לפקיד המכס ולא ירשה לפרק שום סחורה מן האוירון, או לשום נוסע לצאת משדה התעופה, מבלי הסכמת פקיד כזה.

(ג)    האיזכור של יצוא סחורה באוירון יושמט מסעיף 121(1) וההוראות דלקמן תיחשבנה כאילו נכללו בפקודה בין הסעיפים 121 ו-122.

(I)    שום אוירון לא ימריא לכל מקום-יעוד שמחוץ לישראל, אלא אם מקום ההמראה האחרון של אותו אוירון הוא שדה-תעופה של מכס או בסיס למטוסי-ים:

בתנאי שהסעיף הזה לא יחול על שום אוירון שמחמת מקרה של דחק היה אנוס לרדת לאחר צאתו משדה תעופה של מכס או מבסיס של מטוסי-ים;

(II)   נהגו של אוירון שעומדים ליבא בו סחורה, חייב למסור לפקיד המכס המתאים, בטרם יקבל כל סחורה לאוירונו, הודעת יציאה לחו"ל בטופס שייקבע ע"י המנהל, ובה ימסור בצורה מהימנה את הפרטים הדרושים בטופס כזה;

(III)  (א)   נהגו של אוירון העומד לטוס ישר לאיזה מקום בחו"ל חייב למסור לפקיד המכס המתאים בשדה-התעופה של מכס או בבסיס, למטוסי-ים, יחד עם יומן הנסיעה השייך לאוירונו, גם בקשה בשני העתקים ערוכה בטופס שייקבע ע"י המנהל, לשחרר את הסחורה משדה התעופה או מן הבסיס למטוסי-ים, ואם נושא האוירון סחורה, עליו להגיש גם מניפסט והצהרה בטופס הקבוע, המפרטים את הסחורה והחפצים הטעונים באוירון כזה, ועליו למסור בצורה מהימנה את הפרטים הדרושים בכל טופס וטופס, ומשנחתמו הטפסים ע"י פקידים כאלה, ישמשו לאוירון רשות שחרור והרשאה לטוס למקום יעודו בחו"ל;

(ב)   אסור לו לנהג להפליג באוירון כזה מישראל עד אם קיבל הרשאה כזאת, ומשקיבל הרשאה כזאת אסור לו להתעכב בשום מקום אחר בישראל בדרכו למקום יעודו בחו"ל: כל נהג שיש בדעתו לרדת, בטרם יסע למקום יעודו בחו"ל, בשדה תעופה אחד או בכמה שדות תעופה, או בבסיס אחד או בכמה בסיסים למטוסי-ים, עליו לבקש רשות שחרור ורשות יציאה בשדה התעופה האחרון של מכס או בבסיס האחרון למטוסי-ים שבו ירד;

(IV)  (א)   היצואן של סחורה המיועדת למשלוח באוירון חייב למסור לפקיד שמהם מפליג אוירון כזה למקום יעודו בחו"ל, רשימה בטופס שנקבע ע"י המנהל ובטופס הזה עליו למסור הודעה מהימנה על הפרטים הדרושים בו ומשנחתם הטופס הזה ע"י פקיד המכס המתאים, ישמש רשות שחרור והרשאה למשלוח הסחורה לחוץ לארץ;

(ב)   אסור לשום אדם ליבא סחורה באוירון כזה עד אם נתן פקיד המכס המתאים הרשאה כזאת;

(V)   מבלי הסכמת פקיד המכס המתאים אסור לשום אדם לפרק מכל אוירון כזה כל סחורה שהוטענה עליו למשלוח ואשר שוחררה עפ"י הסעיף הקודם או לפתוח לשנות או להוציא כל מסגר, סימן או חותמת שהוטבעו ע"י פקיד מכס בכל סחורה באוירון העומד להפליג מישראל. פסקה זו תחול על כל אוירון העומד לעזוב את ישראל אחרי שנאלץ לרדת בשעת דחק.

(ד)   ההוראות דלקמן תיחשבנה כאילו נכללו בפקודה בין הסעיפים 184 ו-:185 —

(I)    אם איזה פקיד מכס עולה לאוירון באיזה מקום אגב מילוי תפקידו, אסור לו לנהג להובילו באוירונו הרחק ממקום כזה בלי הסכמתו;

(II)   (א)   בעליו של כל שדה תעופה חייב להרשות לכל פקיד מכס להכנס תמיד לשדה התעופה שלו ולבדוק את כל הסחורה והבנינים הנמצאים בו;

(ב)   נהגו של אוירון חייב להרשות לכל פקיד מכס לעלות על אוירונו בכל עת ולבדוק את הסחורה הטעונה בו ולכל פקיד כזה תהיה זכות הכניסה בכל עת לכל מקום שיש צורך להכנס אליו לצורך הבדיקה;

(ג)    היבואן או יצואן של כל סחורה שיובאה או יוצאה באוירון חייב להציג אותה סחורה לפקיד המכס המתאים בשדה התעופה של מכס של היבוא או של היצוא, הכל לפי הענין, ולהרשותו לבדוק סחורה כזאת;

(III)  אוירון שיש בו מקום סתר או מקום מחבוא להטמנת סחורה אסור לו להכנס לארץ או לצאת ממנה.

 

לראש העמוד