1. בחוק זה –
"המנהל" – מנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;
"נפט" — כמשמעותו בחוק הנפט, תשי"ב–1952 (להלן — חוק הנפט);
"דלק" — נפט ודלק אחר בצורת גז, נוזל, מוצק, טבעי, סינטטי, גלמי או מעובד, שמנים מינרליים לרבות שמנים משומשים, וכל המוצרים המופקים מהחמרים האמורים על ידי הפרדה, זיקוק, חידוש, פיצוח, או עיבוד בכל דרך אחרת, אך למעט נפט גלמי שלא נמסר לעיבוד ולא השתמשו בו לצורך שאיננו הפעלת שדה נפט ולא מסרוהו לשימוש כאמור;
"דלק חב בלו" — דלק המיוצר בישראל שהוטל עליו בלו על-פי סעיף 2;
"ייצור" — לרבות הפקה, הפרדה, זיקוק, חידוש, פיצוח או עיבוד בכל דרך אחרת וכל תהליך בהם ולרבות החזקת דלק לשם מסחר או בסיטונות, ומילוי גז נפט מעובה במיכלים;
"יצרן" — מי שמייצר דלק;
"חוק זה" — לרבות התקנות שהותקנו לפיו.
2. (א) שר האוצר, רשאי, בצו, להטיל בלו על דלק המיוצר בישראל, בשיעורים שיקבע בצו, אם בדרך כלל או לסוגים של דלק.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי יצרן יסמן, בדרך, במקום ובמועד שיקבע, סוגים מסוימים של דלק המיועד למטרות מסוימות שיקבע (להלן — דלק חב סימון).
(ג) קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ב), לא ישתמש אדם בדלק חב סימון אלא למטרות שנקבעו לאותו דלק.
3. על צו לפי סעיף 2 יחולו הוראות חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), תש"ט–1949, כאילו היה צו לפי סעיף 1 לאותו חוק.
4. (א) הבלו ישולם על ידי היצרן בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור ובשיעור שיחול אותה שעה. היה הייצור במקומות שונים — ישולם הבלו בעת הוצאת הדלק על-ידי היצרן ממקום הייצור שיקבע המנהל.
(ב) המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות ובתנאים הנראים לו, לדחות תשלום הבלו, כולו או מקצתו, למועד אחר, בערובה או בלעדיה, ובלבד שתקופת הדחיה לא תעלה על עשרה ימים מהמועד כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) דחה המנהל תשלום בלו כאמור בסעיף קטן (ב) ולא שולם הבלו במועד שנקבע בדחיה כאמור, רשאי המנהל לדרוש תשלום הבלו, או חלק ממנו שטרם שולם, לפי שיעור הבלו החל בשעת התשלום למעשה.
5. דלק ששולם עליו מכס או בלו, לא יוטל עליו בלו שנית, אלא על שנים אלה:
(1) דלק שעובד לסוג של דלק חב בלו, או
(2) דלק חב בלו שחודש אחרי השימוש בו.
6. דלק שלא השתמשו בו לאחר ששולם עליו מכס או בלו אלא עובד לסוג אחר של דלק חב בלו, ינוכה סכום המכס או הבלו הקודם מסכום הבלו החדש.
7. הבלו ניתן לגביה לפי פקודת המסים (גביה), והוראות אותה פקודה, למעט סעיף 12 שבה, יחולו על הבלו כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.
8. הוכח להנחת דעתו של המנהל כי דלק יוצא מהארץ, לא ייגבה הבלו עליו, ואם כבר שולם – יוחזר הבלו אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב, תוך ששה חדשים מיום היצוא.
9. (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –
(1) פטור, מלא או חלקי, מהבלו המוטל על דלק שנמכר למפורטים בתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), התשי"ז-1957, או על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע;
(2) הישבון, מלא או חלקי, של הבלו ששולם על דלק המיועד או המשמש למטרה מסוימת שקבע, שיינתן למי ששילם את הבלו או למי שהשתמש בדלק למטרה האמורה, הכל כפי שקבע.
(ב) קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) פטור חלקי או הישבון חלקי, רשאי הוא לקבוע כי סכום הפטור או ההישבון לא יעלה על סכום מרבי שיקבע המנהל.
(ג) קבע שר האוצר לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יינתן הישבון למי שהשתמש בדלק למטרה מסוימת, יינתן ההישבון למשתמש כאמור, ובלבד ששוכנע המנהל כי הדלק שרכש המשתמש הוא דלק ששולם עליו בלו בידי היצרן, והמשתמש הוכיח כי מתקיימים כל אלה:
(1) המשתמש עשה שימוש בדלק למטרה שקבע שר האוצר;
(2) הדלק נרכש במישרין ממי שנרשם כעוסק מורשה לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
(3) נרכש הדלק בתחנת תדלוק – תחנת התדלוק מנויה ברשימת התחנות, ולענין זה יראו תחנת תדלוק פנימית, כתחנה המנויה ברשימת התחנות; בפסקה זו – "רשימת התחנות", "תחנת תדלוק" ו"תחנת תדלוק פנימית" – כהגדרתן בחוק משק הדלק (איסור מכירת דלק לתחנות תדלוק מסוימות), התשס"ה-2005.
(ד) הישבון כאמור בסעיף קטן (ג) יינתן אם הוגשה על כך בקשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאת חשבונית מס כמשמעותה בסעיף 47 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, לגבי רכישת הדלק על ידי המשתמש; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת בקשה כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.
(ה) המנהל רשאי להתנות את מתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף קטן (א) בתנאים, ובכלל זה לדרוש מתן ערובה לקיום התנאים למתן הפטור או ההישבון שנקבעו לפי סעיף זה.
10. המנהל רשאי, בתנאים הנראים לו, להחזיר בלו, כולו או מקצתו, ששולם על דלק שניתן עליו פטור כאמור בסעיף 9, אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב תוך ששה חדשים ממסירת הדלק לזכאי לפטור.
10א. לא יינתן לאדם הישבון או החזר של בלו ששולם על דלק, לפי סעיפים 9 או 10, אם ניתן פטור, הישבון או החזר בשל בלו כאמור, לאדם אחר.
11. (א) דלק שניתן עליו פטור מבלו לפי סעיף 9, לרבות בדרך של החזר בלו ששולם, לפי סעיף 10, לא יעבירנו אדם לאחר ולא ישתמש בו למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן הפטור, אלא אם כן קיבל את הסכמת המנהל לכך ושילם את הבלו המלא החל בשעת תשלום הבלו, לפני ההעברה או השימוש כאמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להתיר לאדם העברת דלק או שימוש בדלק, כמפורט להלן, בלא תשלום בלו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בתנאים ובמגבלות שיורה:
(1) העברת הדלק למי שזכאי לפטור מבלו עליו לפי סעיף 9;
(2) שימוש בדלק למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן הפטור מבלו, ובלבד שנקבע פטור מבלו, לפי סעיף 9, גם לגבי שימוש בדלק למטרה האחרת.
11א. דלק שניתן עליו הישבון לפי סעיף 9, לא יעבירנו אדם לאחר ולא ישתמש בו למטרה אחרת מהמטרה שבשלה ניתן ההישבון.
12. הוכח להנחת דעתו של המנהל, שדלק חב בלו ניזוק לפני השימוש בו בהיותו בהחזקתו של החייב בבלו, רשאי המנהל, לפי ראות עיניו, להורות כי הבלו בעד הדלק שניזוק כאמור, כולו או מקצתו, לא ייגבה או יופחת או יוחזר, אם הוגשה למנהל בקשה על כך בכתב תוך זמן סביר מיום קרות הנזק.
13. ו-14. (בוטלו ע"י תק' תשכ"ח–1968).
15. (א) לא ייצר אדם דלק ולא יעסוק במכירתו אלא אם קיבל רשיון לכך מהמנהל, ונתן ערובה כפי שקבע המנהל למילוי התחייבויותיו; הוראה זו לא תחול על הפקת נפט על ידי בעל זכות נפט לפי חוק הנפט.
(ב) רשאי המנהל להתלות, לצמצם או לבטל רשיון שניתן לפי חוק זה, אם שוכנע כי היצרן עבר על הוראה מהוראות חוק זה; החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה ניתנת לערעור בפני בית משפט שלום תוך חודש מיום שניתנה, אך אין הערעור מעכב את ביצועה.
(ג) לא הוגש ערעור על החלטה לפי סעיף קטן (ב), או הוגש ובית המשפט אישר את החלטת המנהל בשינוי או ללא שינוי, יפוג תקפה כעבור שלושה חדשים אם לא הוגשה תובענה פלילית על העבירה אשר שימשה עילה להחלטת המנהל.
(ד) בית המשפט הדן בתובענה פלילית שהוגשה לפי חוק זה, יהיה מוסמך להחליט על התליית רשיון שניתן לפי סעיף קטן (א), צמצומו, ביטולו או קיומו, אף אם ניתנה לפני כן החלטה של המנהל או של בית משפט שלום בענין זה לפי סעיף קטן (ב).
16. לא ייצר אדם אלא במקום שקיבל עליו אישור מאת המנהל על סמך בקשה שהגיש לו בכתב והמכילה את תיאור מקום הייצור. הוראה זו לא תחול על בעל זכות נפט לפי חוק הנפט.
17. שר האוצר, רשאי, בצו, לפטור יצרנים או סוגים של יצרנים וכן סוגים של מחזיקי דלק לשם מסחר בו שלא בסיטונות או סוגי מחזיקים כאמור, מן החובות שעליהם לפי סעיפים 15 ו-16.
18. (א) לא יוציא אדם דלק חב בלו ממקום הייצור בלי אישור המנהל כי הבלו עליו שולם, או כי תשלומו נדחה.
(ב) המנהל רשאי, במקרים הנראים לו, לפטור אדם או סוג בני אדם מהחובה לקבל אישור כאמור בסעיף קטן (א), וכן להרשות הוצאת דלק ממקום ייצור דלק למקום — ייצור דלק — אחר בלי תשלום בלו, כולו או מקצתו.
(ג) הוצא דלק חב בלו ממקום הייצור בניגוד להוראות סעיף זה, ישלם היצרן כפל הבלו, אלא אם הוכיח להנחת דעתו של המנהל כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת הוצאת הדלק.
19. לא יחזיק אדם דלק חב בלו ולא יעבירנו לאדם אחר בכל דרך שהיא, אלא אם שולם הבלו החל על הדלק, או נדחה התשלום, או ניתן עליו פטור לפי חוק זה, ובלבד שמי שמחזיק דלק לשימושו האישי ורכש אותו מידי אדם המורשה למכור דלק, לא ייאשם בעבירה על סעיף זה אם לא ידע ולא היה צריך לדעת בנסיבות המקרה, שהבלו על אותו דלק לא שולם, כולו או מקצתו.
20. בתובענה על עבירה לפי סעיף 19 שיצרן הוא בעל דין בה, חובת הראיה כי הבלו שולם, או כי התשלום נדחה, או כי ניתן עליו פטור היא על היצרן.
21. (א) חייב בדיווח ינהל פנקסים וימסור דינים-וחשבונות כפי שנקבע בתקנות.
(ב) המנהל, או אדם שהורשה על ידיו, רשאי בכל עת סבירה לבדוק את הפנקסים של חייב בדיווח.
(ג) חייב בדיווח ימסור למנהל או למי שהורשה על ידיו, לפי דרישתם ותוך התקופה שיקבעו, ידיעות, פרטים או הצהרות לענין חוק זה ויערוך מאזן מלאי הדלק שבידו; נמצא במלאי פחות מכמות הדלק שצריכה להימצא בו לפי פנקסי העסק ואין לחייב בדיווח נימוקים סבירים לחסר, ישלם החייב בדיווח כפל הבלו על החסר שיקבע המנהל.
(ד) בסעיף זה, "חייב בדיווח" – יצרן, וכן משתמש בדלק שניתן לגביו פטור מבלו לפי סעיף 9 או משתמש בדלק שניתן לו הישבון לפי הסעיף האמור.
22. יצרן יספק במקום הייצור מקום וציוד סביר, להנחת דעתו של המנהל, לעבודה משרדית בשביל פקיד שימונה על ידי המנהל.
23. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך –
(1) לדרוש מידע ומסמכים וכן ליטול דוגמאות דלק, ככל הדרוש לביצוע הוראות חוק זה, מכל אדם שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מייצר דלק, או מוכר דלק, או משתמש בדלק חב סימון, או בדלק הפטור מבלו או שניתן בשלו הישבון בהתאם לצו לפי סעיף 9, או בדלק המשמש לייצור מוצרים;
(2) להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהוא משמש מקום לייצור דלק, או למכירתו, או לשימוש בו כמפורט בפסקה (1);
(3) לבדוק דלק ברכב מנועי, למעט ברכב פרטי, כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה; ואולם ניתן לבדוק דלק ברכב פרטי הנמצא במקום שבו משתמשים בדלק חב סימון.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך –
(1) לחקור כל אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו מידע לגבי עבירה כאמור, או שעשוי להיות לו מידע לגבי עבירה כאמור; על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
(2) לתפוס חפץ, דלק או מסמך (להלן – חפץ), הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(א)לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך –
(1)לדרוש מידע ומסמכים וכן ליטול דוגמאות דלק, ככל הדרוש לביצוע הוראות חוק זה, מכל אדם שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא מייצר דלק, או מוכר דלק, או משתמש בדלק חב סימון, או בדלק הפטור מבלו או שניתן בשלו הישבון בהתאם לצו לפי סעיף 9, או בדלק המשמש לייצור מוצרים;
23א. (א) נתפס חפץ לפי סעיף 23, רשאי מי שהחפץ נתפס ממנו לפנות לבית משפט שלום כדי שיורה על החזרת החפץ לידיו.
(ב) המנהל או מי שהחפץ נתפס ממנו, רשאים לערור על החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א) לפני בית המשפט המחוזי, אשר ידון בערר בשופט אחד.
(ג) על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב) ניתן לערור לפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט אחד, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
24. (א) כל דבר שהמנהל רשאי לתפסו רשאי הוא לחסמו, לאחר נטילת ערובה או בלעדיה, בידי האדם שאצלו נמצא הדבר, אם אותו אדם מסכים לכך.
(ב) לא יעלים אדם דבר שנחסם כאמור ולא יגרום לו נזק.
25. לא הוגשה תוך שלושה חדשים מיום התפיסה או החסימה תובענה פלילית על העבירה שבגללה נתפס או נחסם הדבר, יוחזר התפוס או ישוחרר החסום.
25א. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי מכר אדם דלק חב סימון שלא למטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 2(ב), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), או פי שלושה מסכום הבלו שנחסך, לפי הגבוה.
(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי השתמש אדם שימוש שאינו מכירה בדלק חב סימון שלא למטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 2(ב), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב1) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם העביר דלק שניתן עליו פטור מבלו לפי סעיף 9, או השתמש בו, בלי שקיבל הסכמה לכך או בלי ששילם את הבלו החל לפני ההעברה או השימוש, בניגוד להוראות סעיף 11, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כפל הבלו כאמור.
(ב2) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שניתן לו הישבון לפי סעיף 9 העביר דלק או השתמש בו, בניגוד להוראות סעיף 11א, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כפל הבלו שהושב.
(ג) בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה, "המנהל" – לרבות מי שהוא הסמיך לענין זה.
25ב. עיצום כספי ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.
25ג. לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו הפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א–1961 (להלן — הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
25ד (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום.
(ב) הערעור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שהודע על הטלת העיצום הכספי.
(ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ד) התקבל הערעור, יוחזר סכום העיצום הכספי וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.
(ה) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בשופט אחד.
25ה. (א) אין בהוראות סעיף 25א כדי לגרוע מסמכותו של המנהל להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 26 בשל ההפרה, אם הוא סבור כי הנסיבות מצדיקות זאת, מטעמים שיירשמו.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה כאמור בסעיף 26, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי ואם שולם, יוחזר לו הקנס וייתוספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
25ו. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי נמכר דלק חב סימון לשימוש שלא למטרות שנקבעו לגביו, רשאי הוא לאסור על מכירת דלק בכלל או על מכירת סוג מסוים של דלק באותו מקום, לתקופה שיורה.
(ב) איסור המכירה יבוצע לפי דרישת המנהל בכתב; הדרישה תוצא לאחר שהמנהל הודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.
(ג) על איסור מכירה ניתן לערער בפני בית משפט שלום.
(ד) על החלטת בית המשפט ניתן לערער ברשות בפני בית משפט מחוזי.
(ה) לא הוגשה בתוך שלושה חודשים מיום שנאסרה מכירת דלק מסוג מסוים, או בתוך שלושים ימים מיום שנאסרה מכירת דלק בכלל, לפי הענין, תובענה פלילית על עבירה שבגללה נאסרה המכירה, יבוטל האיסור.
26. (א) מי שעבר על הוראה מהוראות חוק זה, או שמסר למנהל או למי שהוסמך על ידיו או לפקיד בלו ידיעה או הצהרה בלתי נכונה, או הטעה אותם בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידם, דינו — מאסר שנתיים, או קנס 5000 לירות, או פי שלושה מן הבלו החל על הדלק שבו נעברה העבירה, הכל לפי הסכום הגדול יותר.
(א1) מכר אדם דלק חב סימון שלא למטרות שנקבעו בצו לפי סעיף 2ב, דינו — מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) יצא אדם חייב בדין על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, נוסף לכל עונש אחר, לצוות כי הדלק וכל דבר אחר שבו נעברה העבירה יחולט, כולו או מקצתו, לטובת המדינה; ציווה בית המשפט על חילוט, ינהגו בדבר שחולט כפי שיורה המנהל.
27. בית המשפט רשאי לצוות על חילוט דלק, או כל דבר שנעברה בו עבירה, אף אם החשוד בעבירה אינו ידוע, או אם נמלט, או נפטר לפני סיום המשפט.
28. חברה, אגודה שיתופית וכל חבר בני אדם אחר שעברו עבירה לפי חוק זה, ייאשם בה גם כל מנהל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי אחר של אותו חבר, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו, או שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות חוק זה.
29. שוכנע המנהל כי אדם עבר עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יפחת מפי שנים מהבלו החל על הדלק שבו נעברה העבירה ושלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל אותה עבירה; הוגשה תובענה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.
30. המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו ומתפקידיו לפי חוק זה, למעט הסמכויות לפי סעיף 15(ב), לעובד מדינה אחר, אם בדרך כלל או לענין מסויים, או לאזור או למקום מסויים.
31. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע, לרבות תקנות בדבר —
(1) סדרי החסנתו והחזקתו של דלק והובלתו ממקום למקום במידה שהדבר דרוש לשם ביצוע יעיל של חוק זה;
(2) פיקוח על תהליך הייצור של דלק, במידה שהדבר דרוש לשם ביצוע יעיל של חוק זה;
(3) התנאים להוצאת דלק המיועד לייצוא ממקום ועל העברת דלק ממקום הייצור למקום ייצור אחר בלי תשלום בלו;
(4) אגרה שישלם יצרן בעד רשיון לפי סעיף 15 בהתאם לכל סוג של ייצור דלק, או בעד אישור לפי סעיף 16, וכן בדבר משך תקפו של רשיון או אישור כאמור;
(5) אגרה שישלם יצרן בעד עבודה של פקידי מכס ובלו שנעשתה במקום ייצורו של דלק, מחוץ לשעות שקבע המנהל כשעות עבודה רגילות.
דוד בן-גוריון
ראש הממשלה
יצחק בן-צבי לוי אשכול
נשיא המדינה שר האוצר
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
