פקודת המסים (גביה)

פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית המסים

1.    פקודה זו תיקרא פקודת המסים (גביה).

2.    (1)  בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב אחרת: -

           "מפגר" פירושו מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;

           "מוכתר" לרבות מי שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי מוכתר;

         "מס" לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ- ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ- ישראל או ע"י שר האוצר כגביה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;

           "גובה מסים" לרבות מוכתר וכל שמינהו ממונה על הגביה לשמש בתפקידי גובה מסים;

           "כפר" לרבות עיר ואזור של שבט;

           "נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה;

           "ממונה על הגביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות ממונה על הגביה;

           "פקיד גביה" - עובד ציבורי ששר האוצר מינהו בהודעה ברשומות, להיות פקיד גביה.

      (2)  הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

3.    מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.

4.    (1)  הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא, ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך חמישה עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנשלחה אליו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, יתן פקיד גביה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.

        (2)  (בוטל).

5.    (1)  דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס -

(א)   להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטליו ולעקלם;

(ב)   להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגביה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.

        (2)  עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.

        (2א)        לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגביה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגביה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגביה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.

        (2ב)        מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של הממונה על הגביה שאינם שלו.

        (2ג)ציווה פקיד הגביה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967.

       (3) דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.

       (4)  הממונה על הגביה רשאי להוציא כתב הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של מפגר לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

6.    (בוטל).

7.    (1)  פקיד הגביה רשאי ליתן צו עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים, של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.

       (2)  (א)   היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים בלתי מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של הממונה על הגביה, שחלקו של הסרבן אחר;

(ב)   בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי מסויימים לא תיעשה במשך 21 ימים מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פסקה (א) כחלקו של הקרוב.

       (3)  "קרוב" לענין סעיף זה - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:

(א)   51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(ב)   זכות להחזיק ב- 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(ג)    זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(ד)   זכות למנות מנהל.

7א.    (1)  הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו - יפרש זאת בהודעתו.

       (2)  הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.

         (3)  לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

         (4)  הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

7ב.   (1)  הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן; היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואין לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין.

         (2)  צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.

         (3)  חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.

       (4)  מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות סעיף 5 בשינויים המחוייבים לפי הענין.

          (5)  מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.

8.    (1)  אם לא נמצאו די מטלטלים משל המפגר בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו למפגר נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו למפגר די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב הרשאה למכירת אותם נכסי מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ"י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק דין:

           בתנאי כי -

(א)   אם נכסי מקרקעין אלה מהווים, כולם או מקצתם, בית התפוס ע"י המפגר, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתישאר לו דירה אשר לדעת הממונה על הגביה תהא נחוצה למענו ולמען בני ביתו;

(ב)   שאם המפגר הוא אכר, יהיה פטור מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ למפגר למחייתו ולמחיית בני ביתו.

     (2)  דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והעודף שיישאר לאחר ניכוי הסכום המגיע והאגרות והמשימות של המכירה ושאר ההליכים הכרוכים בכך, ישולם למפגר.

     (3)  אם יש למפגר יותר מנכס מקרקעין אחד, הרשות בידו לברור איזה הנכס אשר יוצא למכירה: -

           בתנאי ששוויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע, ובתנאי, שאם לא יהיה בדמי פדיון מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.

9.    (1)  הוצע נכס מקרקעין למכירה ואי אפשר למכרו במכירה פומבית יועבר במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשווי שיוערך ע"י מערך קרקעות שימונה מטעם מנהל אגף הסדר ורישום קרקעות.

         (2)  הזכות למפגר לגאול נכס כזה בתוך שלוש שנים מתאריך ההעברה עפ"י תשלום הסכום המגיע ממנו וכל האגרות וההוצאות שהוצאו בקשר עמו.

        (3)  במשך המועד האמור של שלוש שנים הזכות לממשלה להשכיר את הנכס לכל זמן שלא יעלה על שלוש שנים, ואם השכירה הממשלה את הנכס כאמור וגאלו המפגר, יועבר הנכס שוב לבעליו הקודם, בכפוף לתנאי השכירות.

        (4)  דמי השכירות של הנכס שהושכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.

10.   (1)  אם לא נמצאו די מטלטלים משל המפגר, אבל העידו עליו המוכתר או שני נכבדים מן הכפר או מן השכונה כי ידו משגת לשלם את המס המגיע ממנו, הרי עפ"י בקשת גובה המס ומשהוכח כי לא יכלו לגבות את הסכום המגיע וכי ידו של המפגר משגת לשלמו, רשאי שופט שלום להזמין את המפגר ולתת צו לתשלום הסכום המגיע אם תיכף ומיד או בשיעורים, ככל אשר ימצא לנכון, ואם לא שולם הסכום המגיע או שיעור משיעוריו, רשאי שופט השלום, מבלי כל הליך נוסף, למסור את המפגר לבית הסוהר לחודש ימים, חוץ אם שולם הסכום לפני תום אותה תקופה.

        (2)  שום מאסר עפ"י סעיף זה לא יהא דינו כאילו הוא פוטר את המפגר מן האחריות לשלם כל סכום או שיעור משיעוריו שביחס אליו ניתן צו המאסר.

11.   אסור לתפוס או למכור בתוקף כל כתב הרשאה שניתן עפ"י פקודה זו כל מטלטלים או חפצים הפטורים מתפיסה על פי הוראות החוק העותומני של הפרוצדורה האזרחית.

11א.   (1)  מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.

         (2)  כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.

          (3)  סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.

12.   שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.(*)

12א.   היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, תשכ"ז- 1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.

12א1.אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

12ב.   הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.

12ג.   סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.

12ד.   מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשות מקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.

12ה.   (א)  לענין סעיף זה -

           "חוק מס" - חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;

           "מס" - מס המוטל לפי חוק מס;

           "אמצעי אכיפה" - אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.

       (ב)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.

        (ג)   הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע, תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.*

         (ד)  (בוטל).

12ו.   נציב מס הכנסה (להלן - הנציב) או מנהל המכס ומע"מ (להלן - המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, תש"ם- 1980 (להלן - חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.

12ז.   הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין סעיף 58(ב) לחוק האמור.

12ח.   לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" -  כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969.

12ט.   (א)  הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.

       (ב)  בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש לשם גביית המס.

         (ג)   בסעיף זה, "אמצעי אכיפה" – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית מס.

13.   שר האוצר רשאי להתקין תקנות -

(א)  בדבר סדרי הדין של עיקול, שמירה ומכירה של נכסים שנתפסו עפ"י פקודה זו;

(ב)  בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי ההרשאה;

(ג)*בדבר האגרות והמשימות בעד כל פעולה שעפ"י פקודה זו לרבות בדבר הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שננקטו לפי פקודה זו, וקביעת סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט ושל ועדת הכספים של הכנסת;

(ד)  בדרך כלל, לענין ביצוע הוראות פקודה זו.

 לראש העמוד