עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל
במסגרת מערכת היחסים העסקית שבין יבואן/יצואן לסוכן המכס, קיימת התחשבנות עניפה, שברוב המקרים, אינה מבוססת על הסכם בכתב. פעמים רבות מגיעה התחשבנות כזו לפתחו של בית המשפט, אשר צריך להכריע, בדיעבד, מה סוכם בין הצדדים ואילו סכומים היה מותר לחייב, ואילו לא. נושא זה עלה לדיון לאחרונה בפס"ד של בית משפט השלום בחיפה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת מגה קרליין מייצרת מוצרי ספיגה למבוגרים, ובין היתר עוסקת ביצוא ויבוא סחורות, ועשתה שימוש בשירותי שילוח ועמילות מכס. בין חברת מגה קרליין לבין סוכן המכס שלה התגלע סכסוך, שהגיע להכרעה בבית המשפט.
סוכן המכס הגיש תביעה נגד מגה קרליין וטען כי זו נותרה חייבת לו סכום של כ-288,000 ש"ח בגין שירותי עמילות מכס.
סוכן המכס טען כי בין הצדדים לא היה הסכם בכתב אך סוכם בעל פה כי סוכן המכס יעמיד אשראי בגובה של 100,000 ש"ח למגה קרליין וסכום זה התנפח למימדים גבוהים ללא הסכמתו, וכתוצאה מכך הפעיל סוכן המכס זכות עיכבון ועיכב שחרור של שתי מכולות של מגה קרליין בארה"ב, דבר אשר גרם להוצאות נוספות ולהזנחת המכולות בסופו של דבר.
מנגד, הגישה מגה קרליין תביעה שכנגד וטענה כי דווקא סוכן המכס חייב לה סכום של 393,000 ש"ח, מתוכו 193,000 ש"ח בגין אובדן אותן מכולות בארה"ב, שכן נטען שזכות העיכבון הופעלה שלא כדין, 100,000 ש"ח בגין התחשבנות שגויה, ו-100,000 ש"ח בגין פגיעה במוניטין.
ביחס לרכיב ההתחשבנות השגויה, טענה מגה קרליין כי כאשר סוכן מכס מחייב את לקוחו בהוצאות ששילם לצדדים שלישיים (חברות ספנות וכו'), עליו להציג אסמכתאות ללקוח ובמקרה זה לא הוצגו מלוא האסמכתאות. בנוסף, טענה מגה קרליין כי היא גילתה בדיעבד שסוכן המכס חייב אותה בדמי השהיית מכולה למרות שמגה קרליין כבר שילמה אותם, במקרים אחרים סוכן המכס התרשל בשחרור המכולה כך שמגה קרליין שילמה דמי השהייה שבלא באשמתה, ובמקרים רבים לא הייתה ברורה שיטת החיוב ביחס להובלה יבשתית לנתב"ג וממנו (כך שבכל פעם היה חיוב בגובה אחר).
פסק-הדין:
בית המשפט הטיל ביקורת על הצדדים על כך שלא טרחו לחתום על הסכם בכתב, דבר אשר לא מותיר ברירה לבית המשפט אלא ליצוק פרשנות להסכמת הצדדים. בית המשפט ציין כי סוכן המכס הסתמך בתביעתו בעניין החוב בעמילות מכס על כרטסת הנהלת חשבונות שלו, ולא טרח להציג הצעות מחיר ספציפיות לכל עסקה ועסקה, והדבר עומד בעוכריו.
בנוסף, קבע בית המשפט שהוכח בפניו שסוכן המכס לא גבה בדיוק את הסכומים ששולמו לצדדים שלישיים מלקוחו – מגה קרליין, אלא שלעיתים היה מדובר בסכומים גבוהים יותר או סכומים שכלל לא נדרשו מצד שלישי.
סוכן המכס טען בעניין זה כי אין עליו חובה לחייב את לקוחו באותם הסכומים, אך טענתו נדחתה ובית המשפט קבע כי על מנת להוכיחה היה עליו להראות הסכם בכתב וזה לא הוכח.
בית המשפט מתח ביקורת על סוכן המכס בעניין הפעלת זכות העכבון של המכולות בארה"ב, וקבע כי הוכח לו שמגה קרליין נרשמה בשטר המטען כשוגרת וכנשגרת ורק כשמכולות היו בלב ים הסב סוכן המכס את שטר המטען על שמו וסירב לאפשר את שחרורן. בית המשפט קבע כי לא הוכח לו שמגה קרליין הסכימה שתופעל כנגדה זכות עכבון כתוצאה מחוב כספי שלה, ולכן, נפסק כי פעולת סוכן המכס הייתה שלא כדין.
לאור זאת, נדחתה תביעת סוכן המכס נגד מגה קרליין.
ביחס לתביעה הנגדית של מגה קרליין, נפסק כי הסכומים בהם חויבה שלא כדין הוכחו בחוות-דעת מומחה מטעמה, והוצגו אסמכתאות, בעוד סוכן המכס לא הביא חוות-דעת מומחה נגדית ולכן הדבר עומד בעוכריו.
בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את תביעת מגה קרליין נגד סוכן המכס ברובה, וחייב את סוכן המכס לשלם למגה קרליין 292,000 ש"ח (רכיב הנזק בגין המוניטין נדחה), בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של כ-30,000 ש"ח.
(ת.א. (שלום חיפה) 5375/07 1975/08, השופט דניאל פיש, פסק-דין מיום 10 בינואר 2011, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק-הדין)
הערות
כפי שצוין בפסק-הדין, מומלץ לצדדים לחתום על הסכם בכתב, דבר אשר עשוי לחסוך או לקצר את זמן ההתדיינות בבית המשפט.
כמו כן, כאשר מגיעים לבית המשפט, מומלץ שלא לחסוך בהבאת עדים מומחים, שכן כפי שניתן ללמוד מפסק-הדין, אי-הבאת עד מומחה על ידי סוכן המכס לעניין ההתחשבנות, עמד בעוכריו וגרם לקבלת התביעה שכנגדו.