מי צריך לשלם לסוכני המכס? על מיזם משותף של יבוא מוצרי נייר מתורכיה

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה דחה בית משפט השלום בחיפה תביעות הדדיות בין חברת יצור נייר ויבואן נייר אשר חברו לצורך מיזם משותף של יבוא נייר מטורקיה. בפסק-הדין עלה לדיון גם נושא התשלום לסוכן המכס, והשאלה מי מבין שני הגורמים היה צריך לשאת בו.

 

עובדות המקרה:

 

בין יצרן נייר לבין יבואן מוצרי נייר נרקמה עסקה משותפת לייבוא נייר קרפ מטורקיה. הצדדים סיכמו כי היבואן ידאג לפן הלוגיסטי, קרי, טיפול מול סוכני מכס, יבוא, שחרור הטובין וכיו"ב, בעוד שהיצרן ידאג למימון העסקאות. כמו כן, סוכן שהיבואן ידאג למימון הוצאות פריקת מכולות ואחסנה בשטחו. עוד סוכם, כי בתום התהליך, יושבו ליצרן כל הוצאותיו וברווח שייווצר יתחלקו הצדדים שווה בשווה.

 

בשלב מסוים, כאשר הצדדים חדלו מלשלם לסוכן המכס, תבע סוכן המכס את היצרן ביחס לחוב של כ-60,000 ש"ח, ואילו היצרן גלגל את התביעה לפתחו של היבואן, הגיש הודעת צד שלישי ועתר לחייבו לשפות אותו בגין התשלומים וההוצאות.

 

היבואן, מצדו, הגיש תביעה שכנגד נגד היצרן וטען כי דווקא היצרן נותר חייב לו כספים.  במהלך המשפט הגיעו היצרן וסוכן המכס לפשרה לפיה סוכן המכס יקבל את הכספים וההליך ימשך רק בעניינם של היצרן והיבואן.

 

טענות היבואן:

 

היבואן טען כי בהתאם לסיכום שלו בכתב עם היצרן, היצרן הוא האחראי לתשלום בגין ההובלה והשחרור, והתשלום לסוכן המכס. בתביעה שכנגד, טען היבואן כי היצרן נותר חייב לו כספים, בגין תשלום עמלה בטורקיה, ובגין רווחים שנמנעו ממנו במיזם המשותף.  

 

טענות היצרן:

 

במהלך המשפט זנח היצרן את הטענה כי לא הייתה עליו חובה לשלם את החוב לסוכן המכס, אך ביקש לדחות את התביעה שכנגד שהוגשה נגדו וטען כי אינו חייב ליבואן דבר.

 

קביעת בית המשפט:

 

תחילה קבע בית המשפט כי מאחר והיצרן זנח את טענותיו כלפי היבואן בעניין החוב לסוכן המכס, יש לדחות את ההודעה לצד שלישי שהגיש נגד היבואן. מאחר והתביעה של סוכן המכס כלפי היצרן התקבלה, נותר לבית המשפט לדון רק בעניין התביעה שכנגד של היבואן נגד היצרן.

 

בית המשפט קבע כי על פניו נראה כי על היצרן להשיב כספים ליבואן. עם זאת, נפסק כי היבואן כשל בהוכחת התביעה מאחר ולא הביא חשבוניות תשלום וראיות נוספות לעניין החוב, ולכן, נדחתה גם התביעה שכנגד.

חרף דחיית התביעה שכנגד, קבע בית המשפט כי מן הראוי לחייב את היצרן בהוצאות משפט, מאחר והוא הגיש הודעה לצד שלישי בעניין החוב לסוכן המכס, מבלי שהיה לכך כל יסוד.

 

ת.א. (שלום חיפה) 1060-08, השופטת א. פריאל, פסק-דין מיום 16.3.11, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).

 

מסקנות:

 

מעובדות פסק-הדין עולה כי הצדדים במקרה זה חילקו ביניהם את האחריות, כך שהיצרן ישא בכל עלויות המימון למעט עלויות פריקת מכולות ועלויות אחסנה, והיבואן ישא בכל הטיפול הלוגיסטי, לרבות קשר עם ספקי השירותים השונים.

 

במקרה זה, משלא הייתה כל מחלוקת שהמשלוחים הגיעו לישראל ושניתנו שירותים על ידי סוכן המכס, ברור שסוכן המכס היה זכאי לקבל שכר בעבור עבודתו, ונראה כי אף צד להליך לא טען נגד זכותו של סוכן המכס לשכר, אלא המחלוקת הייתה מי מבין הצדדים צריך לשאת בשכר זה.

 

על אף שהאחריות לעמוד בקשר עם סוכן המכס מבחינה לוגיסטית הוטלה על היבואן, סוכם בין הצדדים כי דווקא היצרן ישא במימון העסקה, דבר שהביא לכך שהיצרן חויב בסופו של דבר בשכרו של סוכן המכס.