עו"ד גיל נדל, רו"ח )משפטן( עמית זומר
בתחום השילוח ועמילות המכס, כמו גם בתחומים אחרים, קיימים עובדים רבים שתפקידם מקביל לתפקיד של
איש מכירות. במילים אחרות, אותם עובדים תפקידם לגייס לקוחות חדשים הזקוקים לשירותים של שילוח או
עמילות מכס, כלומר חברות ויחידים העוסקים ביבוא או יצוא סחורות.
בתחום זה נפוצה שיטת העסקה לפיה אותו עובד מקבל שכר באחוזים, מתוך ההכנסות שמופקות מתוך הלקוחות
שגייס, לאחר קיזוז ההוצאות הישירות.
לעיתים מתעוררת השאלה למי שייכים הלקוחות ומי גייס אותם, בעיקר במצב בו היחסים בין אותו עובד לחברת
השילוח ועמילות המכס מגיעים לסיום, ואותו עובד טוען שלא קיבל די כספים.
השאלה למי שייכים הלקוחות עשויה להשפיע על אותו עובד גם במעברו לחברת שילוח ועמילות מכס חדשה, שכן
ברור שכל עובד כזה יהיה חפץ להציג לאותה חברה חדשה רשימת לקוחות פוטנציאליים שניתן לגייס לטובת עבודה
באותה חברה.
דוגמא למקרה שהוכרע לאחרונה
נושא כזה הגיע לאחרונה לדיון בבית הדין לעבודה בתל-אביב, במקרה שבו עובדת עברה מחברת שילוח ועמילות
מכס אחת לשנייה, והציגה רשימת לקוחות לחברה החדשה בטרם הועסקה.
בדיעבד, התברר בבית הדין כי העובדת לא הצליחה להוכיח כלל שאלו הם לקוחות שלה ולא של החברה הקודמת
שבה עבדה.
מדובר בתביעה ותביעה שכנגד שבה היו מעורבים חברת סוכני מכס ועובדת בכירה בה, שתקופת העסקתה הייתה
כ 3- חודשים בלבד.
העובדת טענה כי פוטרה שלא כדין בעוד חברת סוכני המכס התגוננה בטענה שהעובדת הציגה מצגי שווא ביחס
לכישוריה בטרם הועסקה. בין היתר, טענה חברת סוכני המכס כי העובדת הציגה כי היא מביאה עימה חוג לקוחות
בעוד בפועל הסתבר כי הלקוחות אינם שלה. כמו כן, טענה חברת סוכני המכס כי העובדת הציגה תלוש שבו קיבלה
שכר כאילו מדובר בעמלה עבור הבאת לקוחות לחודש אחד, בעוד שבפועל הסתבר כי מדובר בעמלה לזמן רב יותר.
בשורה התחתונה, בית הדין דחה את תביעת העובדת וכן את התביעה הנגדית של חברת סוכני המכס בגין נזקים.
פרטי המקרה בהרחבה
חברת סוכני מכס העסיקה עובדת חדשה ובין הצדדים נחתם הסכם בכתב. היחסים בין הצדדים הסתיימו תוך כ 3-
חודשים והצדדים הגיעו לפתחו של בית הדין כשכל צד מלא בטענות כנגד רעהו.
חברת סוכני המכס טענה כי לפני חתימת החוזה, העובדת הציגה בפניה רשימה המונה 505 לקוחות וטענה כי
מדובר בלקוחות שלה עוד מתקופת עבודתה במקום עבודתה הקודם, וכי לקוחות אלה יעברו איתה אוטומטית
לחברה החדשה ויפיקו עבורה הכנסות גם בעבודה במקום החדש.
בנוסף, נטען כי העובדת הציגה תלוש שכר ממקום עבודתה הקודם, בו מופיע תשלום של כ - 50,000 ₪ בגין עמלות,
והוצג מצג כאילו סכום זה מייצג 55% מהתקבולים שהיא קיבלה בגין עבודה של חודש אחד, בעוד בפועל התברר
בדיעבד כי סכום זה נובע מהסכם פשרה שנחתם בין העובדת לבין מקום העבודה הקודם בגין שבע שנות עבודה,
ומהווה תשלום אחד מתוך תשעה.
חברת סוכני המכס טענה שהעובדת פעלה בחוסר תום לב במהלך המו"מ בין הצדדים ומדובר גם בהפרה יסודית של
חוזה העבודה, מאחר שהעובדה לא קיימה את הבטחותיה לגבי הלקוחות שהיו צפויים היו לעבור לשורות חברת
סוכני המכס ולשמשה בהפקת הכנסה.
העובדת הכחישה טענות אלה וטענה שהציגה בפני חברת סוכני המכס את מלוא המידע הרלוונטי בבואה להתקשר
עימה ולא הבטיחה כי כל הלקוחות ברשימת הלקוחות יעבור לעבוד עימה.
עוד טענה כי לאור פיטוריה לאחר תקופה כה קצרה, יש לקיים את הסכם ההתקשרות ככתבו וכלשונו, דהיינו
לשלם לה משכורת תמורת הודעה מוקדמת של 78 ימים ) 00 הימים החוזיים בניכוי שלושה ימים ששולמו לה( וכן
לפצותה בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח מנהלים ואי עריכת שימוע.
מה פסק בית הדין?
בית הדין קבע כי גרסת העובדת בעניין הייתה בלתי סבירה, עדותה לא הייתה עקבית והיא התחמקה ממענה ישיר
לשאלות שנשאלה ולעניין רשימת הלקוחות לא שוכנע בית הדין כי הלקוחות אכן מהווה רשימת לקוחות אשר
שייכת לעובדת )ולא למקום עבודתה הקודם(.
בנוסף קבע בית הדין כי העובדת לא גילתה לחברת סוכני המכס את פרטי הסכם הפשרה עם מקום עבודתה
הקודם, לא גילתה שהעמלות בתלוש שהציגה אינן עמלות חודשיות אלא תשלום אחד מהסכם פשרה כולל הנוגע
לכל תקופת העסקתה והיא גם לא הבהירה כי קיימת מחלוקת בינה ובין מקום עבודתה הקודם בנוגע לבעלות על
רשימת הלקוחות.
בנוסף, הוכח כי העובדת כללה ברשימת הלקוחות לקוחות רבים שאינם פעילים.
לאור האמור לעיל, הגיע בית הדין למסקנה כי בבואה לנהל מו"מ עם חברת סוכני המכס, העובדת הפרה את חובת
תום הלב בניגוד לסעיף 25 לחוק החוזים, ולאור זאת נדחתה תביעתה.
כמו כן, תביעתה הנגדית של חברת סוכני המכס נדחתה, שכן הוכח שהעובדת עבדה בחברה ולא ניתן לחייב בפיצוי
מהסיבה שהעובדת לא עמדה בציפיותיה של חברת סוכני המכס מבחינת נפח עבודה.
לאור זאת, התביעה והתביעה שכנגד נדחו, וכל צד יישא בהוצאותיו.
]ס"ע )תל-אביב יפו( 24843
-04-22 חדוה זהבי נ' כל הנתיבים שירותים לוגיסטיים בינלאומיים בע"מ, פסק-דין
מיום 5.2.24 , בפני כבוד השופטת דגנית ויסמן[.
מה ניתן ללמוד ממקרה זה?
על פי הפסיקה, רשימת לקוחות עשויה להוות קניין של אדם, אם אותו אדם מוכיח בצורה משכנעת כי הוא שגייס
את אותם לקוחות, עמד איתם בקשר ישיר, וכו'.
במקרה הנוכחי, לא הובאו די ראיות על ידי העובדת כדי לשכנע את בית הדין כי הלקוחות שהופיעו ברשימה הם
אכן לקוחותיה ולא לקוחות מעסיקה לשעבר.
עניין זה עמד בעוכריה של התובעת והביא, בסופו של דבר, לכישלון תביעתה.
לפיכך, במקרים מסוג זה, יתכן שהתובעת הייתה צריכה להביא לעדות חלק מלקוחותיה על מנת שיעידו כי גויסו על
ידה, למרות שניתן להניח שלקוחות יהססו מאד להכניס עצמם לתביעות מסוג זה בין נותני שירותים בתחום
השילוח ועמילות המכס.
משרדנו טיפל בשנת 5020 במקרה דומה בו פרילנסר הגיש תביעה נגד חברת שילוח ועמילות מכס בגין הפרת הסכם
אי-תחרות. באותו המקרה אמנם לא נטען ליחסי עובד-מעביד אך מדובר בנושא דומה . באותו המקרה הגיע בית
המשפט לתוצאה שונה ואכף על חברת השילוח ועמילות המכס את תניית אי-התחרות באופן שאסר עליה לפנות או
להתקשר עם לקוחות שגויסו על ידי אותו פרילנסר, לתקופה של 25 חודשים.
הסיבה לתוצאה השונה היא שבאותו המקרה הביא הפרילנסר ראיות מספקות על מנת לשכנע כי אותם לקוחות
גויסו על ידו, וזאת בזמן שחברת השילוח חלקה על כך ביחס לחלק מהם.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 8940484 - .90