סיפור המקרה: סוכן המכס תבע את היבואניות על כך שלא שילמו עבור שירותים שניתנו להן במסגרת ביצוע מסירה ישירה. היבואניות טענו מנגד כי העבודה לא בוצעה לשביעות רצונן וכי לאורך שנים חויבו על ידי סוכן המכס בחיובי יתר, ועל כן קיזזו מגובה החוב השנוי במחלוקת את חיובי היתר. המחלוקת בין הצדדים נגעת לשאלה אילו חיובים הוסכמו בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, והאם היבואניות חויבו בחיובי יתר.
פסק הדין: בית המשפט מצא כי בהצעת המחיר לפיה פעלו הצדדים לאורך כל תקופת ההתקשרות, פורטו עלויות סוכן המכס תחת הכותרת "מסירה ישירה ומניה (טלי)". בית המשפט גם מצא כי בנוסף לחיובים שהוטלו על היבואניות בהתאם לסעיף זה של מסירה ישירה, חוייבו היבואניות לשלם סכומי כסף נוספים תחת הסעיף "פקודת מסירה", כאשר בפועל, המדובר היה בחיוב כפול ונוסף עבור מסירה ישירה ומניה, שכן סוכן המכס שכר, ללא ידיעת היבואניות, את שירותיו של קבלן משנה לביצוע שירותי מסירה, השגה מניה ומתן תעודת ליווי.
בית המשפט קבע כי לא סוכם בין הצדדים על כל חיוב נוסף מעבר לזה המופיע בהצעת המחיר תחת הכותרת "מסירה ישירה ומניה (טלי)", ולא נזכר גורם שלישי כלשהו אשר יהיה צריך לשלם לו בגין מסירה או מניה.
בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס כי שירות המניה הינו נפרד משירות המסירה וקובע כי שירות המניה הינו הליך בתוך המסירה ובמסגרתו מבוצע הליך הבקרה והרישום של המטען הנפרק מהאוניה ונמסר ללקוח, כפי שגם עולה מהצעת המחיר..
נוכח התנהגות סוכן המכס, חייב בית המשפט את סוכן המכס בתשלום עבור עריכת תחשיב החיובים שהובא על ידי היבואניות בהליך המשפטי.
ת.א. 34444/03 בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 16.10.06
עדכוני מכס ורגולציה
