עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
בחודש דצמבר בשנה שעברה, עלתה לדיון בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק חדשה, שביקשה לחזק את מעמדו העצמאי של סוכן המכס מול רשות הנמלים. לפי אותה הצעה, סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות, ובאם ליבואן נוצר חוב כלפי רשות הנמלים, לא תוכל רשות הנמלים לגבות חובות אלה מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, אלא רק במקרים חריגים בהם הוכח שסוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.
לאחרונה, בסוף חודש יולי, אישרה ועדת השרים את ההצעה, וההצעה עוברת כעת לועדת הכספים של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
נזכיר בקצרה את מהותה של ההצעה:
כידוע, רוב העוסקים בייבוא מסחרי עושים שימוש בסוכני מכס לצורך שחרור מטענים המיובאים על ידם לישראל. במהלך יבוא הטובין, נדרשים היבואנים לשלם לרשויות שונות מסים ואגרות הכרוכים בתהליך הייבוא. בדרך כלל, על מנת לקצר תהליכים, נהוג כי סוכן המכס משלם עבור היבואן את המסים והאגרות באמצעות מס"ב (מסלקה בנקאית), וגובה מן היבואן את הסכומים Back to Back, וכל זאת נעשה באמצעות הסכם בין סוכן המכס לאותה הרשות.
אך מה קורה כאשר רשות כלשהי דורשת מן היבואן תשלום רטרואקטיבי. למשל, רשות המכס דורשת גרעון מסי יבוא, או רשות הנמלים דורשת אגרות נמל (בשל תיקון ערך טובין), האם ניתן לחייב את סוכן המכס באותו תשלום רטרואקטיבי?
עד להצעת חוק זו, הייתה רשות הנמלים גובה חובות רטרואקטיביים של יבואנים מסוכני המכס שלהם. בהצעת החוק נאמר כי תפקידו של סוכן מכס כלפי יבואן מקביל לתפקידו של עורך דין או רואה חשבון כלפי לקוח, כך שמאחר ועורך דין ורואה חשבון אינם אחראים לחובות כספיים של לקוחם כלפי צדדים שלישיים, כך צריך להיות דינם של סוכני המכס. בהצעת חוק זו נאמר כי, סוכן המכס אינו מהווה שלוח של היבואן, אלא רק מייצגו מול הרשויות (בדומה לעורך דין או רואה חשבון).
לאור זאת, הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת הנמלים כך שרשות הנמלים לא תוכל לגבות אגרות נמל מסוכני מכס באופן רטרואקטיבי, כאשר רשות המכס מתקנת ערך טובין מיובאים באופן רטרואקטיבי (דבר הגורם לחוב בהפרשי אגרות נמל), אלא רק במקרים חריגים בהם נקבע על ידי בעל סמכות, כי סוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.
לדעתנו, הצעת החוק נכונה ויש בה כדי לתרום למעמדו ולחופש פעולתו של סוכן המכס. על פי חוק סוכני המכס, על סוכן המכס מוטלת חובה לפעול במהימנות ובמקצועיות כלפי רשות המסים וכלפי לקוחו היבואן, אך לא מוטלת עליו אחריות לשלם חובות של היבואן, וככל שהסוכן נושא בחובות כאלו, הוא מהווה רק "צינור" להעברת או גביית הכספים (אך אינו הגורם החייב בהם, מבחינה חוקית). כך למשל, במקרה בו יבואן נדרש לשלם גרעון מסי יבוא באופן רטרואקטיבי, דרישה זו מופנית ליבואן עצמו, ולא לסוכן המכס, ולכן, הצעת חוק זו באה לקבוע דין דומה גם ביחס לאגרות הנמל.
במצבים חריגים במיוחד, קיימת סמכות חוקית לגבות מסוכן המכס את מסי הייבוא, כך למשל, במצב בו מנהל המכס השתכנע כי אותו סוכן מכס פעל שלא בתום לב וסייע ליבואן להשתמט מתשלום מסי יבוא (סעיף 22 (ב) לחוק סוכני המכס), והצעת החוק הנוכחית באה לקבוע חריג דומה ביחסים שבין רשות הנמלים לבין סוכן המכס.
אך, עד שהצעת חוק זו תהפוך לחוק מחייב, היא צריכה לעבור את אישור מליאת הכנסת, במסגרת שלוש קריאות.
עדכוני מכס ורגולציה
