עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, עו"ד מורן עוז

 

סוכני מכס, כחלק שגרתי מעבודתם, מייצגים את היבואנים מול רשות המכס. לצד הייצוג מול רשות המכס, פועל סוכן המכס כנציגו של היבואן / היצואן מול גופים אחרים: מול סוכני אוניה (למשל: פדיית פקודת מסירה), מסופים ומחסנים (למשל: הכנסת סחורה לאחסנה), מובילים יבשתיים, ועוד. פעולות אלו אינן טכניות בלבד, אלא בעלות אופי משפטי, שכן לרוב סוכן המכס מתחייב לשלם חיובים כספיים בשם היבואן - תשלומי דמי אחסנה, השהיות, ועוד.

 

פעמים רבות, נותר חוב של היבואן/היצואן לצדדים שלישיים, כמו דמי אחסנה או דמי השהיית מכולה, ואותם צדדים שלישיים פונים לסוכן המכס ומבקשים שהוא יפרע את החוב, ובמידה והחוב לא נפרע- מגישים תביעה משפטית נגד סוכן המכס.

 

האם ניתן במצב כזה לחייב את סוכן המכס בחוב דמי האחסנה או ההשהייה?

והאם מוצדק לחייב את סוכן המכס בחוב זה?

 

בנושא דמי אחסנה, סוכני מכס נוהגים להתגונן בטענה כי שימשו כמתווכים בין הלקוח למחסן, בלבד, וכי תפקידם התמצה בפעולות עמילות מכס. האם טענת הגנה מסוג זה עשויה להתקבל?

 

שאלה זו נדונה בפסיקה מספר פעמים, ואנו ננסה לרכז את עיקרי הדברים ולהביא בסופם נקודות להתנהלות נדונה של סוכן מכס בנושא זה.

 

1.מקרה שנדון לאחרונה בו סוכן המכס הצליח "למזער נזקים"

 

במקרה שהוכרע בנובמבר האחרון, סוכן מכס פעל מול מחסני הערובה לצורך אחסנת קטנועים שיובאו ע"י יבואן עזתי, אך לא נחתם בין הצדדים הסכם בכתב.

 

התשלום עבור שירותי האחסנה הועבר למחסני הערובה ישירות על ידי סוכן המכס, למעט תשלום אחד אשר הועבר ישירות על ידי היבואן.

 

לאחר תקופה מסוימת, חדל סוכן המכס מלהעביר למחסני הערובה תשלום עבור האחסנה, ובסופו של יום, הטובין הוכרזו כסב"ן (סחורה בלתי נדרשת), הועמדו למכירה על ידי רשות המכס ולבסוף הושמדו.

 

נותר חוב אחסנה של כ-275,000 ש"ח, ומחסן הערובה תבע את סוכן המכס וביקש לחייבו בתשלום דמי האחסנה.

 

סוכן המכס התגונן בטענה שההתקשרות עם מחסני הערובה נעשתה בשם היבואן, וכי סוכן המכס עוסק במתן שירותי עמילות מכס בלבד, ואין הוא אחראי על אחסון הסחורות או על התשלום בעבור האחסון.

 

בית המשפט קבע כי על פי התנהגות הצדדים, הוכחה התקשרות ישירה בין סוכן המכס למחסן, ודחה את טענת סוכן המכס כאילו ההתקשרות הייתה בין היבואן למחסן.

 

בית המשפט קבע כי מדובר למעשה בלקוח משותף של שני הצדדים, כאשר הצדדים לא התייחסו באף שלב בהתקשרות ביניהם לאפשרות שהיבואן לא ישלם את חלקו ולכן אין להטיל את עיקר הנזק על צד אחד.

בית המשפט מתח ביקורת על שני הצדדים על כך שעבדו עם לקוח מהרשות הפלסטינית והיו מודעים לסיכון שלא ישולמו דמי אחסנה, אך שניהם בחרו שלא לדרוש ערבויות.

 

מסיבות אלה, סוכן המכס חויב ב-40% מדמי האחסנה.

[ת.א. (שלום הרצליה) 615-02-11 השופטת חנה קלוגמן.  פסק דין מיום 26.11.14]

 

2.מקרה שבו התנהגות סוכן המכס עמדה בעוכריו

 

במקרה אחר שנדון על ידי בית המשפט השלום תל אביב נקבע כי יתכנו מקרים בהם סוכן המכס משמש כמתווך בלבד בין היבואן לבין מחסן הערובה, דבר אשר משליך על חבותו, אך הכול תלוי בנסיבות.

 

במקרה זה, קבע בית המשפט כי הצעת המחיר נשלחה לסוכן המכס, הוחזרה על ידו חתומה, ובהמשך סוכן המכס אף שילם חשבוניות ראשונות. על פי בית המשפט, כל אלו מפריכים את טענת סוכן המכס כי שימש כמתווך בלבד.

 

בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס כי הוסכם בינו לבין מחסן הערובה כי בהיעדר תשלום מצד היבואן, סוכן המכס אינו חייב בתשלום למחסן.

 

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התנגדות סוכן המכס ואישר את המשך ביצוע התביעה בהוצאה לפועל. [ת.ת. 1843-08-10, החלטה מיום 5.10.10].

 

3.חתימה על חוזה מול המחסן- נזקפה לחובת סוכן המכס

 

במקרה נוסף שעלה לדיון בבית משפט השלום ברחובות, נקבע כי חוזה האחסנה נכרת ישירות בין חברת השילוח ועמילות המכס לבין מחסן הקירור, והדבר עמדה בעוכריה והביא לקבלת התביעה כנגדה, כאשר חוב האחסנה עמד על 85,000 ש"ח.

[ת.א. (שלום רחובות) 1953-09 השופטת עיריה מרדכי, פסק-דין מיום 16.5.12[.

 

4.ללא הסכם בכתב- לא ניתן לחייב סוכן מכס בדמי השהיית מכולה

 

במקרה שעלה לדיון והוכרע בשנת 2007, נדחתה תביעת משלח בינלאומי נגד סוכן מכס לתשלום דמי השהיית מכולה, שלא שולמו על ידי היבואן.

בית המשפט קבע כי למרות שסוכן המכס חתם על כתב התחייבות, כתב ההתחייבות לא הוגבל בסכום ולכן הוא אינו מפורט מספיק כדי לאפשר לחייב את סוכן המכס בדמי השהייה.

בנוסף, קבע בית המשפט כי גם אם שטר המטען הוסב לטובת סוכן המכס, הדבר מקנה לו חזקה בטובין (ולא בעלות) ולכן לא ניתן לחייב אותו בדמי השהייה בהיעדר הסכם מפורש בכתב.

 

בשונה ממקרים אחרים, במקרה זה היעדרו של הסכם בכתב דווקא פעל לטובת סוכן המכס ולא לחובתו.

 

[ת.א. (שלום חיפה) 17588/05 (7.3.07)]

 

5.הסיכונים העומדים בפני סוכן המכס, והדרך להימנע מהם או לפחות למזער אותם

 

ראשית, חשוב לזכור כי סוכן מכס מקבל בדרך כלל עמלה של מאות ש"ח לכל תיק, בעוד שחוב דמי אחסנה, לצורך הדוגמא, עשוי להגיע גם לסכום של עשרות אלפי שקלים. לפיכך, הסיכון שבפניו עומד סוכן המכס בקשר לחיוב בתשלום דמי אחסנה, הוא סיכון גבוה ביחס להיקף פעילותו.

 

אמנם, גם אם בית המשפט מחייב את סוכן המכס בחוב דמי אחסנה, רשאי סוכן המכס להגיש תביעת צד ג' נגד הלקוח ולדרוש שהוא יישא בחוב, ואולם פעמים רבות מדובר בלקוח שנקלע לחובות כספיים או שלא ניתן לאכוף נגדו את פסק-הדין, ולכן החוב מוטל בסופו של דבר על סוכן המכס.

 

6. לאור זאת, כיצד יתנהל סוכן המכס בצורה נכונה בנושא דמי אחסנה?

 

הבעייתיות בנושא זה נוצרת בעיקר כאשר אין בין הצדדים המעורבים- היבואן/יצואן, סוכן המכס והמחסן- הסכם בכתב. במצב כזה נדרש בית המשפט לפרש, בדיעבד, מה הייתה הסכמת הצדדים וזאת כאשר לא קיים הסכם בכתב, ולכן נעזר בית המשפט באופן שבו התנהגו הצדדים לאורך השנים, ובמבחנים נוספים.

 

לכן, סוכן המכס נדרש, בראש ובראשונה, לחתור לכך שייחתם הסכם בכתב מול המחסן שיסדיר את מערכת היחסים מול כל הגורמים הרלוונטיים, ויבהיר כי הגורם שחב בחוב האחסנה הוא הלקוח ולא סוכן המכס.  המצב הרצוי הוא שהגורם שיחתום על ההסכם מול המחסן יהיה הלקוח-היבואן/יצואן, אך אם הדבר אינו פרקטי, יכול סוכן המכס להצטייד בייפוי כח מאת הלקוח ולחתום בשמו על ההסכם.

 

כאשר אין הסכם בכתב ולא ניתן להגיע להסכם בכתב מול המחסן, התנהגות סוכן המכס מול המחסן הינה קריטית. במצב כזה, באם הדבר ניתן, רצוי שהיבואן ישלם את דמי האחסנה ישירות למחסן שכן בתי המשפט כבר זקפו לחובת סוכן המכס את העובדה שהוא שילם בעצמו למחסן, והדבר הטה את הכף נגד סוכן המכס בבית המשפט.

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.