עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון
כידוע, בסוף שנת 2011 תוקנה פקודת הנמלים באופן שאינו מאפשר עוד לנמל לגבות אגרות נמל מסוכן מכס באופן רטרואקטיבי (במקום לגבות מן היבואן), אלא במצבים חריגים בהם נקבע על ידי בעל סמכות, כי סוכן המכס סייע ליבואן להתחמק מתשלומי חובה.
בקשר לגבייה רטרואקטיבית מסוכני מכס אשר נוגעת לעידן שלפני תיקון החקיקה, לאחרונה ניתן פסק-דין נוסף בסאגה מתמשכת זו.
בית משפט השלום באשדוד קיבל תביעה של סוכן מכס בעניין אגרות נמל שנדרשו ממנו למפרע על ידי הנמל. במסגרת פסק הדין נדונה באריכות שאלת סמכותו של הנמל לגבות מסוכן המכס אגרת נמל באופן רטרואקטיבי, בעקבות "הרמת ערך" שבוצעה בדיעבד על ידי רשותה מכס לאחר שחרור הסחורה מפיקוח מהמכס.
בשורה התחתונה, קבע בית המשפט מגבלת זמן לפעילותו של הנמל, כך שאם אגרת הנמל הרטרואקטיבית נדרשה מסוכן המכס זמן סביר לאחר שחרור המשלוח מן המכס, יחויב סוכן המכס באגרה, אך אם מדובר במספר שנים לאחר השחרור, יופטר סוכן המכס מן האגרה.
סיפור המקרה וטענות הצדדים:
חברת יחדיו שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ ("סוכן המכס") סיפקה שירותיה לשני יבואנים אשר ביקשו לייבא טובין ארצה. אותם יבואנים שילמו אגרת נמל לנמל אשדוד ("הנמל") באמצעות סוכן המכס.
זמן מה לאחר השחרור, קבעה רשות המכס כי ערך הטובין שהוצהר על ידי היבואנים היה כוזב, וביצעה "הרמת ערך" אשר תשקף את ערכם האמיתי. בהתאם לכך, דרש הנמל מסוכן המכס באופן רטרואקטיבי את השלמת אגרות הנמל, בשל ערכם החדש של הטובין.
הנמל גבה סכום של 13,940 ש"ח ישירות מסוכן המכס באמצעות מערכת סליקה בנקאית, וסוכן המכס תבע את הסכום בבית המשפט משום שלטענתו נגבה שלא כדין.
סוכן המכס טען כי לנמל אין סמכות בדין לבצע גביה רטרואקטיבית של אגרות נמל, וכי לאחר שחרור הטובין אין עוד הוא משמש כשלוחו של היבואן. סוכן המכס טען כי קביעה שונה תחשוף אותו לסיכונים רבים ואינסופיים, שכן יהיה ניתן לגבות ממנו תשלומים בגין קנוניות שביצע היבואן אף לאחר השחרור ובלא ידיעתו.
מנגד, טען הנמל כי האגרות נגבות כדין מכח תקנות הנמלים, התשל"א 1971, כאשר החובה מוטלת על סוכן המכס אשר הינו שלוחו של היבואן.
הנמל טען כי סוכן המכס יוכל לדרוש בחזרה את הפרשי האגרות ששילם לנמל, וכי גם במצב של אגרת נמל שולמה ביתר, ההשבה מתבצעת בפועל לסוכן המכס.
פסק-הדין:
בית המשפט קבע כי בהתאם לדין וכן בהתאם לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון, אין מחלוקת כי הנמל רשאי, באופן עקרוני, לגבות מסוכן המכס תשלום אגרות נמל ששולמו בחסר על ידי היבואן אף לאחר שחרור הטובין.
עם זאת, קבע בית המשפט כי הפעלת הסמכות על ידי הנמל מותנית בכך שהגביה נעשית תוך זמן סביר.
בית המשפט קבע כי בחינת הזמן במסגרתו פעל הנמל לגביית התשלום תיעשה בשני מישורים:
- פרק הזמן שחלף מעת קבלת המידע בנמל על ערכם החדש של הטובין ועד לדרישת התשלום מסוכן המכס.
- פרק הזמן שחלף מעת שחרור הטובין ועד לדרישת התשלום מסוכן המכס.
תוך יישום מבחנים אלו, נקבע כי הנמל עמד בדרישה הראשונה, משום שחלפו רק 13 ימים מממועד בו קיבל הנמל מידע מן המכס על הרמת הערך, ועד למועד גביית האגרות מסוכן המכס.
מנגד, לא עמד הנמל בדרישה השנייה, שכן מדובר בטובין ששוחררו כ-4 שנים (!) קודם לדרישת השלמת תשלומי אגרות הנמל.
לאור פרק הזמן הבלתי סביר שחלף ממועד שחרור הסחורות מהמכס ועד למועד דרישת הנמל לתשלום אגרות רטרואקטיביות, נפסק כי רוב התביעה תתקבל (למעט רשימון אחד שממועד שחרור לא חלף פרק זמן ארוך).
לאור זאת, חויב נמל אשדוד ישיב לסוכן המכס סכום של כ-11,000 ש"ח וכן יוסי הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 4,000 ש"ח.
[תא"מ (שלום אשדוד) 39457-10-10 יחדיו שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, פסק-דין מיום 30.12.13, השופט אריאל ברגנר. לא צוינו ב"כ הצדדים]
הערות:
כאמור בפתיח, פסק-דין זה מתייחס לתקופה שלפני תיקון החקיקה בפקודת הנמלים. הקביעה העקרונית בפסק-הדין לפיה לנמל סמכות שבדין לגבות אגרות ששולמו בחסר מסוכן המכס, ולא מהיבואן, מתיישבת עם פסיקת בית המשפט העליון בנושא. על אף שהדבר עולה כדי הרחבת אחריותו של סוכן המכס כלפי חובות של לקוחו, יש לסייג ולציין כי כפי שהוצג המקרה לעיל, אחריות זו מוגבלת בזמן סביר. [להרחבה ראו: רע"א 3953/12 חברת נמלי חיפה בע"מ נ' דוד יחזקאל ובניו בע"מ, וכן רע"א 7197/12 ג. טלי עד שינוע בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ]. בית המשפט במקרה זה ביאר כי לטעמו "זמן סביר" יהיה עד שנתיים ממועד שחרור הסחורה מן המכס, וכל זמן שיחרוג ממסגרת זו ייחשב כבלתי סביר.
בעקבות תיקון החקיקה, מקרים מעין אלו ככל הנראה לא יגיעו עוד לבחינה בבתי המשפט שכן הנושא הוסדר בחקיקה באופן שימנע, ברוב המקרים, את הגבייה הרטרואקטיבית מסוכן המכס.
עדכוני מכס ורגולציה
