בית המשפט: סוכן מכס הפר חובת סודיות ללקוח אך לא יחויב בפיצוי

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, ניתן פסק-דין מעניין בבית המשפט המחוזי מרכז, שעסק ביחסים שבין יבואן לסוכן המכס שלו.

היבואן טען כי סוכן המכס הפר את חובת הסודיות ורקח מזימה להתחרות בעסקי היבואן, כאשר עשה שימוש שלא

כדין במסמכי היבואן שהגיעו לידיו במסגרת תפקידו, כדי ליצור קשרים עסקיים עם ספקים של היבואן.

היבואן טען כי סוכן המכס סיים את היחסים ביניהם והקים עסק מתחרה בתחום עיסוקו של היבואן, ובשל כך

הגיש התביעה.

בית המשפט מצא כי אמנם סוכן המכס הפר את חובת הסודיות לפחות לגבי ספק אחד, אך בהיעדר נזק מוכח דחה

את התביעה.

חברת ארט יודאיקה )היבואן( עוסקת ביבוא שיווק ופיתוח מתנות ומוצרים שונים בתחום היודאיקה. במשך שנים,

חברת ג.טלי עד שינוע )סוכן המכס( שימשה כסוכן מכס של החברה לצורך שחרור מוצרים מפיקוח המכס,

ובמסגרת כך קיבלה לידיה אגב תפקידה מסמכי יבוא שכללו רשימונים, חשבונות ספק, הצהרת יבואן ועוד.

היבואן טען כי בשלב מסוים הודיע סוכן המכס על הפסקת היחסים ביניהם, או אז הקים עסק מתחרה ליבוא

מוצרים יודאיקה ופנה לאותם הספקים בסין מהם מייבא היבואן.

היבואן טען כי זהות הספקים כמו גם תנאי ההתקשרות עימם מהווה סוד מסחרי שלו, וסוכן המכס קצר את

הפירות ללא מאמץ רב שכן לא ניתן לאתר את הספקים הללו בנקל. היבואן טען כי הקים סניף בסין ואיתר את

הספקים הללו בעמל רב, והדריך אותם כיצד יש לייצר לצרכיו הייחודים, ובתמורה לכך קיבל מחירים זולים

במיוחד.

כמו כן, טען היבואן כי סוכן המכס הפר את חובת הסודיות המוטלת עליו מכח יחסי השליחות שבינו לבין היבואן.

היבואן ביקש מבית המשפט להוציא צו מניעה שימנע מסוכן המכס להתקשר עם הספקים הללו, וכן ביקש שסוכן

המכס יחשוף בפניו את רשימת הספקים הנוספים עימם הוא עובד.

התביעה התרכזה בשני ספקים עיקריים- ספק טקסטיל אשר מייצר כיסויי טלית ותפילין, וספק אלומיניום אשר

מייצר מזוזות אלומיניום ותיבה קישוטית לחנוכיות.

מנגד, טען סוכן המכס כי ניתן לאתר ספקים אלה באינטרנט ולכן לא מדובר בסוד מסחרי. ביחס לספק האלומיניום

טען סוכן המכס שלמרות שהיו מגעים בין הצדדים, בסופו של דבר לא נקשרה עסקה עם ספק האלומיניום.

בית המשפט ציין בפתח הדברים כי סוכן המכס הוא שלוחו של היבואן וכי מתוקף תפקידו הוא מקבל לידיו

מסמכים סודיים של היבואן וחל עליו איסור לעשות בהם שימוש שלא לצורך עבודתו כסוכן מכס. ובלשון בית

המשפט:

לאחר מכן, עבר בית המשפט לבחון את השאלה האם פרטי הספקים מהווים סוד מסחרי. לאחר שהוכח בפניו כי

הספקים הללו מפרסים את מרכולתם באינטרנט, דחה בית המשפט את הטענה כי מדובר בסוד מסחרי.

באשר לשאלה האם סוכן המכס הפר את חובת הסודיות המוטלת עליו ועשה שימוש שלא כדין במסמכים שהגיעו

אליו מאת היבואן, הרי שבכל הנוגע לפרטיו של ספק הטקסטיל, דחה בית המשפט את הטענה, לאחר שהשתכנע כי

סוכן המכס פנה למספר ספקים שונים וביניהם גם ספק זה אשר מפרסם את תוצרתו באינטרנט לכל דורש.

בשונה מכך, בכל הנוגע לפרטי ספק האלומיניום, בחר בית המשפט להאמין לגרסת היבואן וקבע כי סוכן המכס

השתמש שלא כדין במידע שהגיע מהיבואן כדי למצוא ספק זה, בין היתר מאחר והספק ידוע באינטרנט כספק

אלומיניום ולא כספק של מזוזות או מוצרי יודאיקה.

יחד עם זאת, מאחר ובספו של דבר לא נוצרה התקשרות בין סוכן המכס לספק האלומיניום, נקבע שלא נגרם נזק

ליבואן.

בסופו של דבר, על אף שנמתחה ביקורת על סוכן המכס, התביעה נגדו נדחתה ובנסיבות העניין לא הוטלו הוצאות

על מי מן הצדדים.

השופט יחזקאל קינר. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד יובל פלדה. לסוכן המכס- עו"ד זיו סימון, אילון עישר, רועי

תמיר[.

* * *