לאחרונה דחה בית המשפט את תביעתו של יבואן כנגד משלח בינלאומי, שתבע פיצוי כספי בשל עיכוב מתן פקודות מסירה עד להפקדת פיקדון עבור דמי השהייה עתידיים.
המשלח הבינלאומי טען להגנתו, כי דרישתו לקבלת פיקדון על חשבון תשלום דמי השהיית מכולה היתה סבירה, בין היתר מהנימוק שללא היתה לו כל היכרות מוקדמת עם היבואן באופן שיבטיח תשלום דמי השהייה. המשלח הבינלאומי גם טען שסכום הפיקדון בגובה 10,000 ₪ למכולה הינו הגיוני לאור עלות המכולות שנעה בין 2,000$ ל- 4,500$.
בית המשפט קיבל את עמדת המשלח הבינלאומי וקבע כי עצם דרישת הפקדת פיקדון בגין דמי השהייה צפויים הינה סבירה.
בית המשפט נעזר בחוות דעת מומחה (שניתנה על ידי המומחה ברי פינטוב) שציינה כי:
"הפקדת הפיקדון עבור מכולה הינו נוהג מושרש בסחר הישראלי. חברות הספנות או סוכניהן נוהגות לגבות פיקדון בגין מכולות הנמסרות ליבואנים או לחברות השילוח הבינלאומי. הניסיון בענף השילוח מלמד כי מכולות אכן חוזרות, לאחר ריקונן, לחזקת חברות הספנות אולם לא אחת נגנבות מכולות או שהמשאיות המובילות מכולות מעורבות בתאונות שבהן נפגעות המכולות. במקרים כגון אלה מחזיקות חברות הספנות את חברות השילוח כאחראיות לנזק או לאובדן. כצעדי מנע, כאמור, נוהגות חברות השילוח להגן על עצמן באמצעות גביית פיקדון אשר יכסה את האפשרות שמכולות לא תושבנה שלמות ותקינות לחזקת המוביל".
בית המשפט נעזר בחוות דעת המומחה גם לענין איחורים בהחזרת מכולה, וקבע כי במקרים של חריגה מימי הפטור הניתנים קיים חיוב בעבור כל יום של חריגה, מאחר ונגרם נזק והפסד לבעל המכולה אשר אינו יכול להשתמש במכולה למטרות נוספות.
בהתאם לכך קיבל בית המשפט את עמדת המשלח הבינלאומי לפיה דרישת הפקדת פקדון על חשבון דמי השהיית מכולה או נזק למכולה - הינה דרישה סבירה.
בעקבות כך, דחה בית המשפט את טענות היבואן בדבר נזקים שנגרמו לו כתוצאה מאי מתקן פקודת מסירה על ידי המשלח הבינלאומי, בית המשפט ציין כי אילו היה היבואן מפקיד את הפיקדונות מבעוד מועד ולא היה משתהה בהפקדתם, לא היו נגרמים לו נזקיו הנטענים.
נציין בשולי הדברים, כי בסופו של דבר נעזר היבואן בשירותי סוכן מכס מוכר, ואו אז דרש המשלח הבינלאומי פקדון בסכום נמוך (200 דולר), וכתב התחייבות מצד סוכן המכס. בית המשפט לא התייחס באופן ספציפי לענין זה אך גם לא שלל פרקטיקה זאת.
עדכוני מכס ורגולציה
