עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

כללי:

סקירה זו עוסקת בתביעה של חברה הפועלת בתחום המלט כנגד עמיל מכס בגין מחלוקת להשבת כספים ששלומו ללא תמורה וכן פיצוי כספי בגין עיכוב שחרור טובין מהנמל שנגרם בעקבות מחלוקת זו.

עובדות המקרה:

חברת הפועלת בתחום המלט, המייבאת לישראל ציוד הנדרש לה לשם פעילותה העסקית, הגישה תביעה כנגד עמיל המכס אשר נתן לחברה שירותי עמילות. לטענת החברה, עמיל המכס קיבל תקבולים ביתר בסך של 95000 ₪ ו-16000 ₪ ממי שבזמנים הרלבנטיים שימש כמנכ"ל החברה, ביודעין כי העברות אלו אינם כדין. בעקבות מחלוקת זו, סירב עמיל המכס לשחרר את הטובין של החברה מהנמל או לחילופין להמציא לה את המסמכים הנדרשים לשחרור. משכך, עתרה החברה להשבת הכספים אשר לטענתה שולמו לעמיל המכס ביתר בסך של 113,722 ₪.

מנגד, טען  עמיל המכס כי התביעה באה לעולם בעקבות סכסוכים פנימיים, בין עובדיה של החברה עצמה, ומי שהיה בכובעו כמנכ"ל של החברה דאז, שאף הגיע להתדיינות בבית הדין לעבודה. בנוסף, לטענת עמיל המכס,  החברה הציגה מצג שווא לפיו קיימת דחיפות בהולה לשחרור הטובין, זאת שעה שהטובין נפרקו מהאנייה כבר במהלך נובמבר 2011, אולם רק באוגוסט 2012 נזכרה החברה כי הטובין ממתין בנמל ועתידו לוט בערפל.

הדיון המשפטי

לטענת חברת המלט, עמיל המכס עשה יד אחת עם מנכ"ל החברה דאז וכך העבירו  95,000 ₪  מכספיה של החברה לעמיל המכס. בית המשפט קבע כי טענה זו של תרמית, דורשת חובת הוכחה מוגברת שלא הוכחה, ומשכך אין די בטענות שהועלו על מנת להטיל אחריות על עמיל המכס. באשר להעברה בסך של 16,000 ₪ , קבע בית המשפט כי לא הוכיח עמיל המכס שום ראיה ממשית לשאלה מהם השירותים אשר ניתנו בגין העברה זו. משכך, נקבע כי חברת המלט זכאית להשבה בסך 15,000 ₪ .

באשר לבקשה לפיצוי כספי בגין עיכוב שחרורם של הטובין מהמכס, קבע בית המשפט כי דרישת עמיל המכס לא לשחרר את הטובין או לחילופין לא למסור להם את המסמכים הרלוונטיים על מנת שיפעלו בעצמם לשחרור הטובין, נעשתה שלא כדין. בחירתו של עמיל המכס להתנות את שחרור הטובין או העברת המסמכים הנדרשים לשחרור הטובין בחתימת חברת המלט על ויתור טענותיה, נעשתה בחוסר תום לב, תוך ניצול מצוקתה של חברת המלט לשחרר את הטובין בהקדם. משהמסמכים הנדרשים לשם שחרור הטובין היו בחזקת עמיל המכס הרי שלא היה באפשרותה של החברה לשחרר את המטענים בעצמה או באמצעות עמיל מכס אחר מטעמה.

החברה גם טענה כי היא נדרשה לעתור לבית המשפט בבקשה למתן צו עשה זמני אשר יורה לעמיל המכס לשחרר את הטובין או למצער להעביר לחברה את המסמכים הנדרשים לשחרור, ואף  שבית המשפט נעתר לבקשה למתןצו עשה זמני, המשיך עמיל המכס להערים קשיים בכל הקשור להעברת המסמכים.

בית המשפט קיבל טענות אלו וקבע  כי עמיל המכס יחויב להעביר לחברת המלט תשלום בסך 19,656 ₪ כפיצוי.  

ת"א 69-12 '. פסק דין מיום 18.8.17, בפני כב' השופטת שרון גלר.