עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן
לאחרונה, הכריע בית משפט השלום בתל-אביב כי יבואן החייב כספים בין הובלה אווירית, לא יכול לקזז מהם
עלויות הנוגעות לעמילות מכס ושחרור מטענים.
בכך, קיבל בית משפט השלום בתל-אביב את תביעתה של חברת שילוח בינלאומי נגד לקוח שביקש לקזז מהתשלום
עבור הובלת הסחורה, סכום כסף שנאלץ לשלם עבור שחרור הסחורה לצד ג', עמיל מכס, שלטענתו הצליח לשחרר
את הסחורה באופן טוב יותר מבלי צורך להציג אישור של מכון התקנים.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
פלוני הזמין שירותי הובלה אווירית של סחורה מסין לישראל מאת חברת שילוח בינלאומי, ובתמורה התחייב
לשלם סכום של כ 548- ש"ח. בעת שחרור הסחורה בישראל, טענה המסווגת של חברת השילוח כי לצורך שחרורה
מהמכס נדרש לקבל אישור ממכון התקנים, דבר שהוביל להתגלעותה של מחלוקת בין הצדדים.
כפועל יוצא, שחרור הסחורה עוכב והמזמין החליף חברת עמילות מכס ונאלץ לשלם עבור שירות עמילות מכס לשם
שחרור הסחורה. את התשלום ששילם לעמיל המכס השני, ביקש לקזז מהתשלום לחברת השילוח.
חברת השילוח טענה כי לא גבתה ממנו כספים עבור עמילות מכס ותביעתה מתרכזת רק בעלויות הובלה, ולכן לא
עומדת לו זכות הקיזוז.
פסק הדין:
בית המשפט קיבל את תביעת חברת השילוח ופסק כי סכום החוב הינו בגין הובלה אווירית בלבד, אשר אין חולק
כי בוצעה, ומבלי שהמזמין נדרש לשלם לחברת השילוח עבור שירותי עמילות מכס בעבור שחרור הסחורה. לכן,
ומשלא חויב המזמין על ידי חברת השילוח בגין שחרור הסחורה, לא עומדת לו עילת קיזוז של תשלומים ששילם
לצדדים שלישים לצורך שחרור הסחורה.
יצוין כי בית המשפט אף פסק גם לגופה של המחלוקת המקורית בין הצדדים ואשר בעטייה סירבה חברת השילוח
לשחרר את הסחורה, שכן המזמין הודה כי הסחורה אכן כללה בפועל טובין מהסוג ששחרורו היה מותנה על פי דין
בקבלת אישור מכון התקנים הישראלי.
בגין חוב הובלה אווירית של כ 066- ש"ח, נאלץ המזמין בסופו של דבר לשלם סכום של כ 0,866- ש"ח הכולל אגרות
בית משפט הוצאות ושכר טרחה.
]תא"מ )שלום תל-אביב( 84346
-68-] 33 , הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ, פסק-דין מיום 01.3.34
פרשנות:
סעיף 83 לחוק החוזים )חלק כללי(, שעוסק בעניין קיזוז חיובים, קובע:
"חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד
אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים".
כלומר, הדין מתיר לצד לקזז סכום המגיע לו מצד מסוים, מתוך חוב שנדרש מאותו צד, אם מדובר בעסקה אחת,
או אם מדובר בחיוב קצוב גם שלא מתוך עסקה אחת.
במקרה הנוכחי, למעשה, ביקש היבואן לקזז מחוב ההובלה למשלח הבינלאומי את דמי עמילות המכס שאותם
שילם לסוכן מכס אחר, כך נטען, בשל רשלנות המשלח שתפקד גם כסוכן מכס ולא עשה עבודתו כפי שנדרש.
מעיון בפסק-הדין עולה כי בית המשפט לא נכנס לשאלה האם עומדת ליבואן זכות קיזוז על פי סעיף זה שבחוק
החוזים, ולדעתנו יתכן שהיבואן היה יכול לטעון כי מדובר ב"עסקה אחת" שמכוחה קמה לו זכות הקיזוז.
לחילופין, מאחר והסכום ששולם לסוכן המכס האחר הינו ידוע, יתכן שהיבואן היה יכול לטעון שזכות הקיזוז קמה
לו משום שמדובר בחיוב קצוב.
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 8940484 - .90
עדכוני מכס ורגולציה
