עו"ד גיל נדל
בפסק דין שניתן לאחרונה (ע"א 3041/04 גסטטנר (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל, 27.12.07, לא צוינו שמות באי כוח הצדדים), אישר בית המשפט את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה על הסף תובענה להשבת מסי יבוא (56 רשימונים). סיבת הדחייה על הסף היתה שהתביעה לגבי 54 רשימונים הוגשה לאחר שלושת החודשים הקבועים בסעיף 154 לפקודת המכס, ולגבי שני רשימונים נוספים – הן מן הטעם שלא נרשם על גביהם אגב מחאה והן מן הטעם שהתביעה לגביהם הוגשה לאחר שלושת החודשים הנ"ל.
לפסק הדין משמעות כספית ניכרת, שכן מדובר בסכום של למעלה מ – 200,000 ₪ שהשבתו נחסמה מטעמי התיישנות.
פסק הדין גם קבע כי כאשר קיימת מחלוקת אודות סכום המכס בעת שחרור הטובין, קיימת חובה לשלם את המס אגב מחאה, והימנעות מכך לא תחלץ את היבואן מהוראותיו המחמירות של סעיף 154.
פסק הדין מצטרף להחלטות ופסקי דין שניתנו לאחרונה בענייני סעיף 154, ושחסמו, באופן כזה או אחר, תביעות שהוגשו לאחר שלושת החודשים הקבועים בסעיף 154.
יחד עם זאת, קביעה אחת בפסק הדין אינה עולה אחד בקנה אחד עם פסיקות אחרונות שהיו מקלות יותר כלפי היבואן. פסק הדין קבע כי סעיף 154 לפקודת המכס קובע התיישנות מהותית, ואולם מפסקי דין אחרים (רע"א 10316/03, החלטה של בית המשפט העליון מיום 4.11.07, וע"א 9257/06, פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.11.06 – בשני הליכים אלו יוצג היבואן על ידי גיל נדל משרד עורכי דין) עולה שבית המשפט מוכן עקרונית לקבל את העמדה שסעיף 154 הינה סעיף מועדים רגיל, ושניתן – גם בדיעבד – להאריך את המועדים הקבועים בו. לא ברור לנו כיצד בית המשפט המחוזי בתל אביב הסיק מהחלטתו של בית המשפט העליון שמדובר בהתיישנות מהותית.
ראוי לציין בית המשפט העליון, בהליך שהוזכר לעיל, היה ער לבעייתיות של תקופת שלושת החודשים של סעיף 154, וקרא למחוקק לתקן את הסעיף, מטעמי חוסר הוגנות כלפי היבואן: "אורכה, או ליתר דיוק קוצרה, של התקופה המוגבלת המנויה בסעיף, אמנם, מעורר קשיים בדבר שאלת התאמתו לזמננו, ושמא יתן על כך המחוקק דעתו, במגמת הוגנות כלפי כולי עלמא" ... "אם ניתן לסבור כי היה מקום ללוח זמנים מרווח יותר, ואיני רחוק ממחשבה זו, זו מלאכת המחוקק".
נציין כי גם בענין הרישום אגב מחאה נשמעו דעות מקלות. כך למשל – בבש"א 2221/06 בבית המשפט השלום בירושלים (גם כאן יוצג היבואן על ידי משרדנו), קיבל בית המשפט את עמדת היבואן, וקבע כי כאשר רשות המכס ידעה על המחלוקת בין היבואן לבינה, כתוצאה מהגשת תביעה קודם לכן על רשימונים קודמים, ניתן לוותר על הרישום אגב מחאה.
סיכומו של דבר – סעיף 154 לפקודת המכס, המציב דרישות חמורות ביותר כלפי יבואן התובע השבת מסי יבוא, מיושם בבתי המשפט, ועל ציבור היבואנים להקפיד ביותר על מילוי הוראותיו. יחד עם זאת, במקרים המתאימים, בתי המשפט יהיו נכונים להקל במידת מה על הוראותיו. הואיל והענין יידון על בסיס של כל מקרה לגופו, מומלץ שלא להסתמך מראש על ההקלות האפשריות, ולהקפיד על מילוי הוראות סעיף 154 ככתבן וכלשונן.
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
