עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

רקע:

 

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, אשר דן בשאלת סיווג המכס של המוצר "ממרח בטעם הודו"..

 

לאחר דיון, קבע בית המשפט כי היבואן הוכיח את טענתו בדבר מהות הטובין  וקיבל את הסיווג שהציע היבואן. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות רשות המכס בכך שלא שמרה דוגמאות של המוצר והגישה חוות-דעת הכוללת תיאוריות והנחות ולא עובדות.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברת ארסבן יבוא ייבאה שתי מכולות עם קופסאות שבהן ממרח בטעם הודו בתיבולים שונים.

בעת שחרור הטובין הם סווגו בפרט מכס 21.06-9099 שכותרתו "תכשירים שונים הראויים למאכל אדם -  תכשירי מזון שלא פורטו", ומאחר ויובאו מארצות האיחוד האירופי, לא שולם מכס.

רשות המכס סברה כי סיווגם הנכון של הטובין הוא בפרט מכס 16.02-3190 שכותרתו "בשר, שיירי בשר או דם, פרט אשר חייב במכס גם כאשר היבוא הינו מארצות האיחוד האירופי.

 

דיון והכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי ההבדל בין הסיווגים שהציעו הצדדים נעוץ בשאלה מה תכולת הבשר בטובין, שכן על פי כלל 2 לפרק ה-16 לצו תעריף המכס, תכשירי מזון נכללים בפרק 16 "בתנאי שהם מכילים יותר מ-20%, לפי משקל, נקניק, בשר, שיירי בשר, דם, דגים או סרטנים, רכיכות או חסרי חוליות אחרים החיים במים, או כל צירוף שלהם".

 

שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחים לניתוח השאלה מה תכולת הבשר במוצר, האם גבוהה או או נמוכה מ-20%.

 

המומחה מטעם רשות המכס ציין שמכיוון שהבישול מוביל לפירוק מלא של המבנה התאי לא ניתן לקבוע באופן ישיר ע"י בדיקה כימית את שיעורי הבשר בממרח.

 

מנגד, היבואן הביא לעדות מומחה אנגלי אשר הציג מתודולוגיה מדעית לבדיקה, שלפיה נבחנת תכולת החלבון בדגימת הטובין, ולאחר מכן מופחתת תכולת החלבון שמיוחסת לרכיבים שאינם נחשבים כבשר לצורך החישוב.

 

בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות רשות המכס, שכן התברר שדגימה שנותרה במשרדיה הושלכה לפח, משום שהתקלקלה ו"הסריחה".

 

בית המשפט דחה את טענות המומחה מטעם רשות המכס בעניין דרך חישוב אחוז הבשר, וזאת משום שהוא לא הציג ממצאים מדעיים התומכים בטענתו, אלא הגיש תדפיסים מתוך אתרי אינטרנט פופולאריים, המשמשים לחישוב צריכת קלוריות.

 

בית המשפט התרשם עוד כי הסיווג נקבע שלא על בסיס ניתוח יסודי ומעמיק, המבוסס על מתודולוגיה מדעית מקיפה, אלא חישוב פשטני וסתמי.

 

בסופו של דבר, בית המשפט קבע שהוצגה בפניו חוות דעת מדעית, המבוססת על ניסיונו של המומחה האנגלי מטעם היבואן, ומולה הערכות, השערות, ואומדנא שלא הוכחה בראיות טובות, המבוססות על אתרי אינטרנט ועל חישובים מתמטיים שתקפותם לא הוכחה -  מטעם רשות המכס.

 

לאור זאת, קיבל בית המשפט את ממצאיו של המומחה האנגלי מטעם היבואן, וקבע כי שיעור הבשר בטובין נע בין 16% ל-18%, ומכאן כי סיווגם בפרט מכס 21.06-9099/6 כפי שטען היבואן.

 

בית המשפט חייב את רשות המכס לשאת בחלק מן ההוצאות המשפטיות של היבואן, בסך כולל של 50,000 ש"ח, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 29,250 ש"ח.

 

[ת"א (שלום ת"א) 58062-11-12 ארסבן יבוא בע"מ נ' מדינת ישראל, השופט עמית יריב, ניתן ביום 7.10.15. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד קרונפלד וחיה רבן. לרשות המכס- עו"ד לירון ארצי מפרקליטות מחוז ת"א אזרחי]

 

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא סיווג טובין לצרכי מכס ומס קניה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס

מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן

בית המשפט בארה"ב מכריע בסיווג סטים קוסמטיים לאיפור

בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן

בעקבות ערעור לעליון: יוחזר למחוזי דיון בנושא סיווג מכס ומס קניה

בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בית המשפט

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.