עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל
בתביעות השבה של מסי יבוא שנגבו ביתר (מכס, מס קניה), עומד בפני יבואנים מחסום גדול המתחיל בתקופת ההתיישנות הקצרה הקבועה בסעיף 154 לפקודת המכס, העומדת על שלושה חודשים בלבד.
כלומר, מרגע תשלום מסי היבוא במחאה, היבואן חייב להגיש לבית המשפט תביעה בתוך שלושה חודשים אחרת תביעתו תתיישן, דבר אשר יכשיל את תביעתו, גם ואף אם בית המשפט יקבל את עמדתו כי מסי היבוא נגבו ממנו ללא הצדקה.
תקופת התיישנות קצרה שכזו, מטבע הדברים, אינה מעודדת, בלשון המעטה, את היבואנים, לבוא בדין ודברים עם רשות המכס - שמא תביעתם תתיישן, נהפוך הוא- היא מעודדת פנייה מאסיבית לבתי המשפט על מנת שלא "לאחר את הרכבת", אף אם ניתן להגיע לפשרה עם רשות המכס בנושא, אך לא ניתן לעשות זאת במגבלות תקופת ההתיישנות הקצרה.
מדובר בתקופת התיישנות קצרה מאד שאין לה אח ורע בחוקי המס השונים (חוק מע"מ, חוק מס קניה), עד כדי כך שבית המשפט העליון כבר קרא בסוף שנת 2007 לשינוי הפקודה, אך דבר לא אירע מאז.
בנוסף, תקופת התיישנות זו אינה מעודדת את היבואנים להיכנס למחלוקות עם רשות המכס, שהרי מרגע שחרור משלוח אגב מחאה, מתחילה לרוץ תקופת ההתיישנות הקצרה, להיפך- סעיף זה בפקודה נותן תמריץ ליבואנים לשלם מכס בהתאם לעמדת רשות המכס ולא להיכנס למחלוקת, ולא לשחרר משלוחים אגב מחאה. במקרה כזה, תקופת ההתיישנות עומדת על חמש שנים מיום תשלום המסים (על פי חוק מסים עקיפים).
פסיקה עדכנית בסוגיה
לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בבית שמש טענת התיישנות של רשות המכס ודחה על הסף תביעה של יבואן מכונות ניסור, שהוגשה לאחר יותר משלושה חודשים מיום תשלום המסים.(ת.א. (שלום בית שמש) 1200-08 עשינו עסק בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים - אגף המכס, החלטה מיום 15.12.10; היבואן יוצג ע"י משרדנו, רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד ל. סקברר וצ. קוינט מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי). באותו מקרה, דחה בית המשפט את טענת היבואן כי תביעתו כפופה לתקופת התיישנות של חמש שנים, וקבע כי מאחר ומדובר בתשלום אגב מחאה, התביעה כפופה להתיישנות של 3 חודשים:
"ההבחנה בין הגשת תביעה באחד משני המסלולים השונים (תביעה לפי סעיף 154 לפקודת המכס או לפי חוק מסים עקיפים – הערה שלנו) תלויה בנסיבות הענין, ובשאלה אם הועלתה טענת התשלום ביתר כבר במועד החיוב במס והמס שולם תחת מחאה".
בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת היבואן להארכת המועד להגשת התביעה, וקבע כי אין מקום להיענות לה.
פסקי-דין קודמים בנושא
בפסיקה זו שניתנה לאחרונה, התבסס בית המשפט, בין היתר, על פסיקה עניפה של בתי המשפט המחוזיים והשלום שצעדה בכיוון דומה. ע"א (מחוזי ת"א) 1761/06 2238/06 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' אופטקס מרכז האבטחה הישראלי בע"מ ואח') - פסק-דין מיום 18.12.07.
ההתייחסות היחידה של בית המשפט העליון עד כה לסוגייה זו הייתה לא חד-משמעית, במסגרתה לא חרץ בית המשפט את גורל שאלת ההתיישנות, קרא למחוקק להאריך תקופת התיישנות קצרה זו, וניכר היה מוכן ללכת כברת דרך שתאפשר בקשת אורכה על תקופת התיישנות זו, בנסיבות המתאימות (למשל: כאשר אין איחור רב לאחר שלושת החודשים). רע"א 10316/06 גרנט מרכז האבטחה הישראלי למיגון חיצוני (2001) בע"מ נ' מדינת ישראל - החלטה מיום 4.11.07.
פסק-דין ראשון ואמיץ אשר שינה במעט את התמונה, ניתן בשנת 2009 על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, במסגרתו דחה בית המשפט את בקשת רשות המכס למחוק על הסף תביעת יבואן בשל התיישנות. באותו מקרה, ציין בית המשפט כי היבואן לא שקט על שמריו וויתר על זכויותיו, נהפוך הוא: הוא פנה לגורמים שונים ברשות המסים, על מנת להוכיח את צדקת טענות הסיווג שלו. בנוסף, ציין בית המשפט כי החובה על רשות המכס להחזיק מסמכים הנוגעים לתביעה לתקופה העולה על 3 חודשים לא מטילה עליה נטל כבד מדי. כמו כן, ציין בית המשפט באותו מקרה כי כאשר רשות המכס משיבה לפניות היבואן מבלי לציין במפורש כי בחלוף הזמן תתיישן התביעה, יתכן ומדובר בחוסר תום לב מצד רשות המכס, שיש בו על מנת להאריך את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. ת.א. (שלום תל-אביב) 11986/08 סניטק מוצרי אמבטיה בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ – החלטה מיום 12.1.09.
הערות ומסקנות
לדעתנו, על המחוקק להרים את הכפפה שהורמה על ידי בית המשפט העליון, ולהאריך את תקופת ההתיישנות בפקודת המכס, על מנת לפתור עניין זה.
אך עד שזה יקרה, לדעתנו, על בתי המשפט לפרש בליברליות סעיף זה, ולאפשר, במקרים המתאימים, הארכת מועד ליבואן שאיחר בהגשת התביעה.
כידוע, על פי החוק ופסיקת בתי המשפט, קיימים מקרים בהם ניתן להגיש תביעה נגד רשות המכס עד 5 שנים מיום תשלום המסים ביתר (כאשר אין מחאה במועד שחרור הטובין), דבר הממחיש את חוסר ההיגיון בהוראת התיישנות כה קצרה, ואשר מצביע על היעדר דחיפות מיוחדת להגיש תביעה כזו תוך זמן כל כך קצר.
עדכוני מכס ורגולציה
