שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות

עו"ד גיל נדל
 
כידוע, החוק מאפשר לרשות המכס להוציא ליבואנים דרישה לתשלום רטרואקטיבי של מסי יבוא בגין יבוא טובין שביצעו בעבר. הודעת החיוב מהווה מהלומה קשה ליבואן, שכן מדובר בלוח זמנים צפוף לתשלום הגרעון המוצב על ידי רשות המכס;  בדרישה שיכולה להשתרע על שחרורים שנעשו שנים רבות קודם לכן; ובחיסול כל מרכיב הרווח של היבואן על אותה עיסקה, שכן מסי היבוא אינם מוטלים על הרווח שהפיק היבואן בעיסקה, אלא מחושבים בדרך כלל כאחוז מערך הטובין המיובאים. הואיל ומדובר בדרישת תשלום המוצאת ליבואן לאחר מעשה, קשה ליבואן לחזות את התפרצות הענין ולפעול באופן מניעתי להקטנת הסיכון.
 
רשות המכס מפעילה את סמכותה גם בנוגע לפסילת תעודות מקור. כידוע, בכל הנוגע לתעודות תנועה (יורו-1 או יורו-מד) מאפשר הסכם אזור הסחר החופשי של ישראל עם האיחוד האירופי לבחון בדיעבד את נכונות הצהרות היצרן/יצואן שעל בסיסן הונפקה תעודת התנועה. לצורך כך נקבעו הסדרים המאפשרים למדינת ישראל לפנות למדינת היצוא בבקשה לבדוק ולאמת את תעודות התנועה המלוות את הטובין המיובאים. משנעשית פניה כזו, בודקת רשות המכס הזרה את התעודות באמצעות פניה ליצרן / יצואן שעל בסיסו הונפקה התעודה. אם מתברר שהתעודה הוצאה על סמך הצהרה לא נכונה, או שלא נתמכת באסמכתאות הנדרשות לכך, רשות המכס במדינת היצוא שולחת הודעה לרשות מכס הישראלי הפוסלת את התעודות, ובהמשך לכך מוציאה רשות המכס הישראלית הודעות חיוב ליבואן. בכל הנוגע לתעודות מקור על פי ההסכמים עם ארה"ב, קנדה ומקסיקו, הפרוצדורה שונה, ורשות המכס הישראלית מוסמכת לבצע את האימות בעצמה, ועל פי תוצאותיו – לפסול את התעודה.
 
יכולת ההתגוננות של יבואן ישראלי כנגד פסילת תעודת מקור – מוגבלת ביותר, שכן היבואן תלוי באופן מוחלט בשיתוף הפעולה של הספק. אם הספק ישתף פעולה ויגן על זכאות הטובין למעמד מקור – מה טוב. הין מקרים בטיפולנו שבעקבות שיתוף פעולה של הספק, ביטלה רשות המכס באירופה את הפסילה והוציאה מסמך מתקן. ואולם, אם הספק אינו מוכן לשתף פעולה עם רשויות המכס ולמסור מסמכים התומכים בזכאותם של המוצרים לקבלת מעמד מוצר מקור, לא יוכל היבואן לבטל את הפסילה. לעיתים הספק הפך זה מכבר לחדל פרעון או שפשוט הפסיק לפעול, ואז ממילא "אין עם מי לדבר".
מבחינה מניעתית, מרחב הפעולה של היבואן הישראלי – צר למדי. במקרים רבים, עמידה בכללי המקור דורשת בדיקה חשבונאית של עלויות המוצר, מידע שהספק יסרב לחשוף בפני היבואן. במקרים אחרים, יזדקק היבואן להכיר את תהליך הייצור של המוצר, וגם מידע זה לא ינתן לא בנקל. תיאורטית, יכול היבואן להתנות עם הספק שאם תעודות המקור יפסלו – כי אז יחויב הספק לשפותו, אלא שבמציאות הדבר לא ישים, ולא נראה שיצרן זר יסכים לשיפוי שכזה. "אם יש לך בעיה  עם התעודות - אל תשתמש בהן" יתריס הספק בפני היבואן הישראלי. יחד עם זאת, יכול היבואן לדרוש ולקבל אינדיקציות לכך שהמוצר עומד בכללי המקור: לשם כך חייב היבואן להכיר מראש את כללי המקור, ולוודא ככל האפשר שהספק עומד בהם. אם למשל, בכל הנוגע למוצרי טקסטיל מאירופה קובעים כללי המקור כי חומר הגלם הזר שאינו אירופי יכול להיות ברמה של חוט בלבד, יוכל היבואן לוודא, לכל הפחות, שהספק אינו משתמש בבדים שנארגו בסין, וכיו"ב. דבר זה יקטין את החשיפה, אף אם לא ישלול אותה לגמרי.
 
לכאורה, ולכאורה בלבד, היה ניתן להציע ליבואן להשתמש בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים, המאפשר ליבואן לקבל פטור מתשלום חוב המס בתנאים מסויימים. על פי הסעיף יבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס באם: (1) חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר או מידיעה שהיה עליו למסור ולא מסר; (2) היבואן לא ידע או לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר במס; (3) היבואן לא גלגל את המס על הקונים.
 
אלא שרשות המכס מפרשת בצמצום את סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. במחלוקות המתגלעות בעקבות פסילת תעודות מקור, טוענת רשות המכס שתעודת מקור שנפסלה הינה בבחינת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן. אין זה משנה לרשות המכס שבעת שחרור הטובין התעודה היתה בתוקף והיבואן הסתמך עליה בתום לב. המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין, טוענת רשות המכס, ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה.
עמדה זאת אושרה על ידי בתי המשפט בערכאות שונות, וזכתה לאחרונה לדיון מקיף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ת.א. 7182/06 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 17.3.09). בית המשפט חזר על ההלכה שקבעה כי תעודת תנועה EURO1 שנפסלה הינה ידיעה בלתי נכונה שנמסרה על ידי הנישום: "זה מכבר נקבע, כי יש לפרש את התנאי פירוש אובייקטיבי, משמע, אם ייקבע כי הטובין שיובאו על-ידי המערערת סווגו על-ידה במסגרת התדיינותה מול רשויות המכס בדרך שאינה נכונה באופן עובדתי, לא יחול התנאי והמערערת לא תוכל להיכנס בגדר החריג".
אלא שבית המשפט גם פסק כי היבואנית לא נקטה את מכלול הצעדים המתחייבים להבטיח עמידת הטובין בכללי המקור ואת כשרות תעודת התנועה, שכן היבואנית לא הצליחה לציין את שמו של נציג הספק שהבטיח לה שהטובין פטורים ממכס; לא ביררה עם הספק האם ייבוא הטובין ע"י היבואן הקודם היה פטור ממס בפועל; לא סיכמה עם הספק, במסגרת הסכמי ההספקה, שהספק מתחייב שהטובין עומדים בכללי המקור (ואף להיפך – היה נראה שלספק יש חופש מלא לשנות תנאים מהותיים המשפיעים על כללי המקור, ללא כל סייג); ולא עשתה כל ניסיון מצידה לבדוק עם הספק האם הטובין עומדים בכללי המקור.
 
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הגרעונות שהוצאו לחברת טמפו – בסכום של למעלה מ – 7.5 מליון ש"ח (!) - שרירים וקיימים, ואף חייב את טמפו בתשלום 70,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (לטמפו – עו"ד זיתון, דורות וקרונפלד; למדינה – עו"ד שילה).
 
נמסר, שבכוונת חברת טמפו לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון, וטוב שכך. מבלי להיכנס לנסיבותיו הספציפיות של המקרה, קשה להלום מצב שבו יבואן שינקוט בצעדים מקדימים על מנת לוודא שהטובין עומדים בכללי המקור, ויסתמך על תעודת תנועה שנחתמה על ידי רשות המכס הזרה, ייחשב כמי שמסר ידיעה בלתי נכונה וכמי שהיה עליו לדעת על החסר. נמתין לפסיקת בית המשפט העליון.
 
אלא שבינתיים, ובהתאם להלכה שנקבעה במספר פסקי דין בערכאות שונות, חייב היבואן להכיר בכך שסעיף 3 לחוק מסים עקיפים אינו מספק לו מענה לצורך התמודדות עם הודעות חיוב שהוצאו בשל פסילת תעודות מקור. החשיפה, איפוא, נותרה בעינה, ועל היבואן לנסות ולנקוט בצעדי המניעה העומדים לרשותו: הבטחת שיתוף פעולה של הספק במקרי אימות; קבלת אשור בכתב מהספק על עמידה בכללי מקור; קבלת מידע ואינדיקציות ברורים לכך שהטובין עומדים בכללי המקור; ועוד.