עו"ד גיל נדל, קידר הללי
לאחרונה, ניתנה הכרעת דין על ידי בית המשפט השלום בחיפה, ביחס לאדם שהיה מעורב בנסיון הברחה של מכולה שהוצהר כי היא מכילה מפיות נייר, אך בפועל הכילה סיגריות מזוייפות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בחלק מן העבירות וזיכה אותו בחלקן האחר.
במקרה זה היה מדובר ביבואן שייבא מכולה מאוקראינה. על פי שטר המטען, חשבון הספק והרשימון הוצהר כי היא מכילה מפיות נייר, כאשר בפועל התגלה בבדיקה פיזית כי היא מכילה 19,122 קופסאות סיגריות מסוג "מרלבורו לייט". הטובין נשאו את סימן המסחר של "מרלבורו" וכן את הכיתוב "פיליפ מוריס" למרות שמבדיקה של "פיליפ מוריס" בישראל עולה שלא יוצרו על ידם ומדובר בטובין מזוייפים.
כנגד היבואן הוגש כתב אישום בגין עבירות של הברחת טובין, עשיית מעשה בכוונה להתחמק מתשלום מס קניה, ניסיון למסור ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר לעניין חוק מס ערך מוסף, הגשת רשימון כוזב ויבוא לשם מסחר בלא רשות בעל סימן המסחר.
לפי כתב האישום, הנאשם ייבא בפועל את המכולה, כאשר מסמכי היבוא היו על שם חברה בשם "טופ1" כיבואן מעביר, והסחורה נמכרה לחברה אחרת ("חזרה לטבע") בטרם השחרור מן המכס. הסיגריות שהוסתרו במכולה היו טעונות תשלום מס קניה ומע"מ בסך של 2.3 מיליון ש"ח. עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם הגיש וחתם על מסמכי שחרור בפני פקיד רישוי בשם החברה המייבאת ובשם החברה שרכשה את הסחורה ללא אישוריהן. הנאשם כפר בכל הנטען בכתב האישום, טען כי לא היה מעורב כלל בנסיון שחרור המכולה ושמו שורבב בטעות, וכי שיחותיו הטלפוניות עם פקיד הרישוי היו בנושא אחר- יבוא נעליים בו התעניין הנאשם.
בית המשפט הרשיע את היבואן בביצוע עבירות של הברחת טובין, בעבירה של עשית מעשה מתוך כונה להתחמק מתשלום מסקניה, ובעבירה של ניסיון למסור ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר.
בית המשפט קבע כי עדותו של היבואן אינה מהימנה ומצא כי עדיפה ומהימנה הייתה עדותו של פקיד הרישוי בחברת עמילות המכס. על סמך עדות זו, קבע בית המשפט כי הוכח מעבר לכל ספק שהיבואן ביקש מפקיד הרישוי לשחרר את המכולה, מסר לו מסמכים המתייחסים לטובין שבמכולה המצביעים על כך שהמכולה מכילה מפיות. לאחר שנודע ליבואן שיש כוונה לבצע בדיקה פיזית של המכולה, הוכח כי היבואן ביקש מפקיד הרישוי לעכב את תהליכי בדיקתה, ולחפש עבורו נהג שיוציא את המכולה ללא בדיקה, תמורת תשלום. עוד נקבע, כי הוכח שליבואן הייתה "חזקה" בטובין שבמכולה, שכן על פי מבחני הפסיקה "חזקה בנכס" הינה "יכולתו של אדם על פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל להגיע לעשייה פיזית בנכס ולקבוע את גורל הנכס", גם אם הוא לא היה רשום כבעליה במסמכי היבוא .
בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי שיחותיו עם פקיד הרישוי היו בנושאים אחרים וציין כי העובדה שהנאשםהפסיק לשוחח עם פקיד הרישוי בטלפון בדיוק ביום בו בוצעה הבדיקה הפיזית של המכולה, למרות שבאותו חודש שוחחו רבות, מוזרה מאד ומחלישה את טענות הנאשם.
בית המשפט קבע שכוונתו של היבואן הייתה להבריח את הסיגריות, להונות את האוצר, ולהתחמק מתשלוםמס קניה בגין הסיגריות.
מנגד, בית המשפט זיכה את היבואן מחמת הספק מעבירה של הגשת רשימון כוזב והביע מחאתו ביחס למחדל ראייתי וחקירתי של רשות המכס, אשר לא הביאה עדים וראיות מספיקות על מנת להוכיח את טענתה ביחס לאישום זה, כמו למשל- הבאת סוכן המכס אשר היה חתום על הרשימון ושלכאורה הגיש את המסמך למכס, בעיקר כאשר היבואן (הנאשם) לא היה חתום על הרשימון. בנוסף, זוכה היבואן מחמת הספק מעבירה של יבוא לשם מסחר בלא רשות בעל סימן המסחר או מי מטעמו. בית המשפט קבע כי לפי עדותו של נציג חברת "פיליפ מוריס", הסיגריות שבמכולה אכן לא יוצרו על ידם ועל כן לכאורה הן מזויפות, אך כיוון שלא הוצג כל מסמך המצביע על סימן מסחר הרשום על שם "פיליפ מוריס" לא הוכחו כל יסודות העבירה, למרות שהיה ניתן בנקל להגיש אסמכתא מרשם סימני המסחר.
ת.פ. 1482-06 מדינת ישראל-הלשכה המשפטית, בית המכס חיפה נ' וכסלר מנחם, ניתן ביום 14.9.10.
ב"כ הצדדים – לנאשם- עו"ד חרלף, למכס - עו"ד הוכמן
עדכוני מכס ורגולציה
