עו"ד גיל נדל, עו"ד הילה וולגמוט
האם רשאית רשות המכס "להרים מסך", ולגבות חוב מיסי יבוא מבעלי המניות בחברה או מחברה קשורה, במקרה שלחברה החייבת אין די אמצעים לכיסוי חובותיה לרשות המכס?
ככלל, עניין הרמת מסך בין חברה לבין בעלי מניותיה מוסדר בסעיף 6 לחוק החברות. הסעיף קובע כי לבית המשפט קיימת הסמכות לייחס חוב של חברה לבעל מניותיה, אם מצא כי צודק ונכון לעשות כך, ובמקרים חריגים שבהם השימוש באישיות המשפט הנפרדות נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם, לקפח נושה של החברה, או באופן הפוגע בתכלית החברה, תוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש האמור.
במספר מקרים ניסתה רשות המכס לעשות שימוש בסעיף 6 לחוק החברות, ולהרים בעצמה, מבלי לפנות לבית המשפט, את מסך ההתאגדות של החברה על מנת לגבות את חוב מסי היבואן מחברה קשורה לחברה החייבת.
בהחלטה בעניין זייתון תעשיות שמנים (בש"א (שלום – חיפה) 12318/07), שאומצה גם במקרה אחר על ידי בית משפט השלום ברמלה) נקבע כי לרשות המכס אין סמכות לבצע בעצמה הרמת מסך לצרכי גביית מס ללא צו שיפוטי. במידה ורשות המכס מעוניינת לעשות שימוש בהוראת סעיף 6 לחוק החברות, הרי שעליה לפנות לבית המשפט בהליך מתאים על מנת לקבל צו שיאפשר לה לבצע את הרמת המסך. באותה החלטה גם נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלות רשות המכס בענין. נמסר לנו על ידי רשות המכס שבכוונתה להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר.
יחד עם זאת, ובשונה מהסמכות הכללית להרמת מסך על פי סעיף 6 לחוק החברות, מקנים סעיף 106 לחוק מע"מ וסעיף 231א פקודת המכס סמכות לרשות המכס להרים מסך בין חברות. אלא שסמכות זאת צרה יותר מזאת של סעיף 6 לחוק החברות, והיא מוגבלת מבחינת העילות - העברת נכסים או פעילות ללא תמורה או בתמורה חלקית, ומבחינת גובה הסכום אותו ניתן להיפרע מצד ג' – עד לשווי הנכסים שהועברו ללא תמורה/ להפרש שבין השווי האמיתי לבין התמורה החלקית ששולמה בעדם.
כמו כן הרמת המסך לפי סעיפים אלו תתבצע רק בשלושה תנאים: ראשית, קיומו של חוב סופי של החברה הראשונה (דהיינו חוב הניתן לגבייה לפי פקודת המסים [גביה], אם כי במקרה אחד שנידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב רוככה דרישה זאת והומרה בדרישה של מודעות ברורה לחוב המס); שנית, שהעברת הנכסים אירעה לאחר גיבוש החוב הסופי (ראה ע"ש 5010/05 בי.אי.סי.סי נ' רשות המכס); ושלישית, שלחברה המעבירה אין די נכסים לכיסוי חובותיה.
נציין כי בכל מקרה שרשות המכס מודיעה על החלטתה להרים מסך, בין אם מכוח סעיף 106 לחוק מע"מ ובין אם מכוח סעיף 6 לחוק החברות, עומדת לחברה הנפגעת הזכות לבקש את התשתית העובדתית שהובילה את הרשות להחלטה וכן את הזכות לקיים שימוע בפני הרשות.
לאחרונה, בענין שטופל על ידי הח"מ, חזרה בה רשות המכס מהחלטתה להרים מסך ולגבות את חובות החברה החייבת מן החברה הקשורה, לאחר שהחברה הקשורה קיבלה לידיה את התשתית עובדתית הרלוונטית מחקירת המכס, ולאחר שבשימוע שהתקיים שוכנעה הרשות כי אכן אין בעובדות שבפניה די בכדי להרים את מסך ההתאגדות. באותו ענין קבעה רשות המכס כי "טענותיכם הנוגעות ללקוחות החברה נבדקו ונמצא .. [ש]בנוסף לכך יש לכל חברה לקוחות נוספים משלה שלא עבדו עם החברה השניה... כמו כן, לאור העובדה ששתי החברות פעלו במקביל לאורך תקופה ארוכה, ולאור העובדה שחברת... החלה בפעילותה טרם חקירת המכס בענייניה, אני מוצא שאין לבצע הרמת מסך".